היי, כאן דני, איך החיים?
_
בפרק הקודם:
"אוקי,אבל תישארי עם ראש פתוח,הריי אחי מעוניין באנה הזו,ואין לי מושג מה הוא מוצא בה,אבל...את יודעת,אנה תהיה עם דניאל,אלכס יהיה פנוי..." הרימה קארי את גבותיה וחייכה חיוך זדוני.
"וואו,את גדולה !!" צרחה שייס "רגע...אבל..אבל איך נפריד בניהם ?" שאלה שייס.
"את תדאגי למשהו אחד,תארגני מסיבה..ותזמיני את דניאל,שון,אלכס,וכמובן...את הקורבן...וגם אותי .." היא חייכה לבסוף.
_
פרק 6:
_
"אלוהים אדירים, מה את מתכננת?" שאלה שייס וחיוך רחב על פניה.
קארי חייכה בזדוניות "את תדעי בקרוב"
שייס קפצה על קארי ושתיהן נפלו על הרצפה.
"את משוגעת" מלמלה קארי והשנייה רק חייכה "אמרתי לך שאת גאון מטורף ושרק בגלל זה אני אוהבת אותך?"
"לסביייווווווווווות!!!!" צרח דניאל "מתאים לכן שלישייה?"
הציע ומחשבות על עצמו מכניס איברים למקומות שהם לא צריכים להיות בהם עברו בראשו
"איכס אנחנו אחים!" צרחה קארי "ממ.. לא נורא" הוא חייך אליה והרים גבה
"טוב, תרים אותי בהמה" שייס ירתה לכיוון דניאל שמיהר להרים אותה ואיך לא, להצמיד אותה לגופו.
"עוף מפה!" היא דחפה את דניאל קיבינימט "אתם זוכרים שאני עדיין על הרצפה, נכון ?" צרחה קארי ונשענה על ידיה לאחור
'אם התוכנית של קארי תצליח, סוף סוף אני אזכה להחזיר את אלכס אליי, ואנה? ט'חח שתמות.' חשבה שייס והושיטה יד לקארי.
קארי לקחה את ידה של שייס, קמה וניקתה את המכנס שלה במהירות 'הו, כשהתוכנית שלי תצליח, אני אוכל לקבל את אלכס..' חשבה לעצמה
והחלה לפנטז עליה ועל אלכס שטים בסירה בלב הים, מחזיקים ידיים ועוד דברים שלא נספר עליהם כאן.
"בואו יקירותיי" אמר דניאל ושילב את ידיהן של שתי הבנות בשלו.
"נלך?" שאל בנימוס שהיה כל כך לא אופייני לו.
"רעיון מעולה!" חייכה שייס "להתראות" הפנתה לשתיהם עורף והסתלקה.
פתחתי את הדלת ונכנסתי הביתה.
"היי, מה אתה עושה פה כ"כ מוקדם?" שאל שון.
השפיל אלכס את מבטו, הוא ידע שאם הוא יספר לשון את האמת הוא יכעס עליו.
למרות כל הפוזה שלו, הוא דואג לו.
אבל הוא היה חייב לספר לו את האמת, את כל האמת.
"אתה עדיין חושב עליו לפעמים?" ספק שאל ספק לחש,
הוא התקדם לכיוון חדרו ושון אחריו.
"חושב על מי?" שון נשמע כאילו הוא התפלל שאלכס והוא לא מתכוונים לאותו בחור.
אלכס זרק את ילקוטו והתיישב על המיטה
"נו, עליו..." הוא ניסה שלא להזכיר את שמו.
הם הרי כמעט ולא מדברים עליו, זה יותר מידי קשה..
"כן, כמובן שאני חושב עליו. תמיד. מה נזכרת בו פתאום?" שאל שון בפליאה.
נאנח אלכס בכבדות, "מישהו אמר למנהלת שאני עישנתי בשטח בית ספר..."
"אתה מעשן!!??!?? איך אתה מעז!?" צרח שון, עוד שנייה קם והכניס לו מכות.
"לא! ברור שאני לא מעשן," מיהר להסביר אלכס לאחיו,
"איך אני יוכל לגעת בסיגריות בכלל!?" אלכס התפרץ
"הסברתי למנהלת שאני לא נוגע בסיגריות, אבל היא לא האמינה לי בכלל".
"למה שלא תאמין לך?" המשיך לחקור שון, "אני לא יודע! אמרתי לה שאני לא נוגע בזה ושאני שונא סיגריות,"
"ו...?" חיכה שון להמשך. "היא רצתה לדעת מה הסיבה, אחרת היא תספר להורים הכל. אני לא יכול לספר לה שון, אני לא יכול!"
כל הרגשות שלו התפרצו על אחיו. והדמעות? הדמעות לא הפסיקו לרדת,
"אני כ"כ מתגעגע אליו..." יילל אלכס בשקט וחיבק את אחיו בחוזקה
"די אלכס, אני לא יכול לראות אותך ככה" עלה ניצוץ גם על עיניו של שון.
"תפסיק !" ציווה שון ולהפתעתו הרבה אלכס גם הקשיב לו.
"אני אדבר עם המנהלת שלך" קבע שון "לא!" עצר אותו אלכס מלחשוב על עוד רעיון טיפשי,
"אני לא רוצה שהיא תדע" המשיך אלכס, "היא לא, אני מבטיח. היא לא תדע שום דבר. אני אבוא מחר לבית הספר שלך ואני אדאג להכל"
שון קם מהמיטה של אלכס "טוב, אני צריך ללכת. אימא ביקשה ממני לקנות דברים לבית, תצטרף אליי?"
"לא, אני עייף מידי, תהנה לך.. או, משהו כזה." מלמל אלכס ונשכב על המיטה.
"טוב, איך שאתה רוצה... אני אחזור בעוד שעתיים בערך"
לאחר כמה דקות נשמעה דלת הכניסה נטרקת.
"אנה..." מלמל, 'איך התפרצתי עליה היום,' הוא חשב לעצמו 'אני צריך להתנצל בפניה'
קמתי ולקחתי כדור נגד כאב ראש. לקחתי מים מהמקרר ובלעתי את הכדור בעזרתם.
הסתכלתי עליה, "אז את אנה,"
"נעים להכיר, אלכס" הושטתי את ידי בנחמדות, היא הייתה מנומסת ולחצה את ידי.
"היי אלכס, אני אנה," היא חייכה אליי "אני יודע," צחקתי "בגלל זה פתחתי את המשפט ב'אז את אנה...'"
חייכתי אליה וניסיתי להיראות חמוד.
"כן, אתה צודק," היא נשמעה מבוישת.
"הו, קחי" אמרתי "לקחת מה?" היא שאלה עם מבט דבילי "הנה, מתנה, בשבילך. בואי נתחתן ילדה יפה!" חשבתי לעצמי.
אבל כמובן שלא אמרתי את זה. "היד שלך" צחקקתי, "אה, כן, אממ תודה" היא מלמלה.
נזכרתי ביום הראשון בבית ספר עם אנה.
אלכס התיישב מול המחשב והתחבר למסנג'ר.
הוא הסתכל ברשימת אנשי הקשר שלו, אנה הייתה מחוברת גם היא.
'אולי אני אשלח לה הודעה? הלוואי שהיא תדבר איתי.' חשב לעצמו.
"היי, מה נשמע?" אלכס כתב לה.
"בסדר," לקח לאנה כמה דקות לענות.
"גם אצלי בסדר, תודה ששאלת" אלכס הוסיף בציניות.
"טוב לדעת..." כתבה אנה.
"תקשיבי, אני ממש מצטער שהתפרצתי עלייך היום." כתב אלכס "שיהיה" היא רשמה.
"בואי נפתח מצלמה" הוא הציע בחיוך רחב, "לא" היא השיבה.
"למה לא?" שאל אלכס בתמימות. למרות שהוא ידע מעולה את התשובה.
"כי ככה" היא ענתה. "נו בבקשה!" הוא החל להתחנן אליה
"לא." היא ענתה שוב. רואים שהיא קרירה.
"בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה"
הוא התחיל להציף את חלון ההודעות. "תן לי לחשוב על זה..." הוא כ"כ קיווה שהיא תסכים.
"לא" היא כתבה לבסוף. 'לא? אין בעיה.' הוא חשב לעצמו
"בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה
בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה
בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה
בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה
בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה"
הוא הציף שוב ושוב את חלון ההודעות.
"וואי, אתה ממש קרצייה. שיהיה נפתח מצלמה." היא כתבה "יש!" הוא סינן בחיוך.
הם פתחו מצלמה, אנה נראתה פשוט נהדר.
שיערה היה פרוע ורטוב, נראה שהיא הייתה אחרי אמבטיה, היא לבשה גופייה שחורה צמודה שחושפת קצת יותר מידי לטעם אלכס, אבל להתלונן? בשום פנים ואופן!
זה מה שאלכס הצליח לראות בכל אופן, ומשום מה, נורא עניין אותו לדעת מה היא לבשה למטה.
כמובן שהוא לא היה מוכן להשאיר שום ספק,
"מה את לובשת מלמטה?" אלכס שאל בחוצפה.
"מה זה עניינך?" היא נראתה מופתעת מהשאלה. "סתם, רציתי לדעת." סומק עלה על לחייו
"אם זה מה שיעשה לך את היום," היא גלגלה את עינייה "בוקסר." הוסיפה לבסוף.
"אפשר לראות אותו?" המשיך אלכס עם החוצפה הבלתי פוסקת.
"לא!" היא ענתה חד משמעית. "בבקשה?" הוא התחנן ועשה עיניי כלבלב
"לא!" היא עמדה על שלה.
"נו, בבקשה, אני נורא רוצה לראות אותו" הוא המשיך להתחנן "אני אראה לך את שלי" אלכס הציע את הבוקסר שלו בתמורה. היא הנהנה בראשה כהמשך ל'לא' המוחלט שלה.
"אבל הוא לבן ועם זברות חמודות" הוא המשיך בניסיון הכושל שלו.
"לא אלכס! אני לא רוצה לראות את הבוקסר שלך עם הזברות, אני לא רוצה להראות לך את הבוקסר שלי עם הצפרדעים הארורות! די!!!"
היא התפרצה. "הבוקסר שלך עם צפרדעים!?" התלהב אלכס, ואנה רק הסמיקה.
"טוב, אם את לא רוצה לראות את הבוקסר, אני יכול להראות לך מה יש מתחת" הוא הרים את גבותיו בזדוניות.
"אתה מוכן להסביר לי למה התפרצת עליי היום?" היא שאלה כועסת והתעלמה מהצעתו המגונה של אלכס.
"אממ.. אני, לא ממש... אני.. אה, אנ..," הוא גמגם, "לא, אני לא יכול" הוא נכנע לבסוף.
"למה לא?" היא חקרה
"כי זה משהו אישי מידי, אני באמת מצטער על זה, אבל אני לא יכול לספר לך." השיב אלכס.
הוא נזכר בו שוב, בתמונה שלו, הוא היה כ"כ יפה.
החלuן ההודעות של אלכס היה מוצף הודעות מאנה,אך הוא התעלם..ולא בכוונה,הוא פשוט לא היה מרוכז..
הדלת בחזרו נפתחה והוא הסתובב,ולרעתו..זאת הייתה שייס.
"שלום לך.." היא התקרבה אליו..הוא עיקם את פרצופו וניסה להבין מה היא עושה כאן,ולמה..
"שייס,מה את עושה כאן ?" הוא נאנח.
"לא ראיתי אותך בבית הספר.." היא התיישבה מולו "בוא שב ליידי." היא קראה לו בלחש,והוא עשה כדברייה.
"פשוט לא הרגשתי טוב." שיקר אלכס,כי העיניים של שייס כישפו אותו..
"מה אתה אומר.." היא ליטפה את פניו.
"כ..כן...שייס מה את עושה ?" הוא שאל אותה,אך לא התנגד לרגע.
"מלטפת אותך." היא התקבה ונתנה לו נשיקה רכה בשפתיו,לא עברה שניה והם התחילו להיסחף,
אך מה שאלכס שכח..זה שהמצלמה פתוחה...ואנה צופה בהכל...
_
מי שמעוניין להחליף לינקים,מוזמן לומר.
אנחנו לא מעדכנות כשפרק עולה,בשביל זה אפשר לעשות מנוי.
הודעה(;
קודם כל, אנחנו נורא מצטערות שלקח לנו זמן להעלות פרק,
אני הייתי די חולה ולקח מליון שנה עד שתקנו לכריס את המחשב.
המערכת שעות שלנו נראית כמו גרוע כמו ג'וק עם שפם,
והמתמטיקה הזאת, גאד, יצאה כבר מכל חור!
אנחנו נשתדל להעלות פרקים בתדירות גבוה יותר.
_
מבצע לסוף -
1.
2.
3.
4 .
5 .
הזוכה במבצע הזה היא : אשלי
עוד מבצע נחמד :
1.
2.
3.
4 .
5.
6.
המנצח זוכה בגודל לנקוק של 24.
תמהרו,יש רק שש מקומות (:
יומטוב 3>