לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

4Teenagers!


בלוג שנועד לעזור לנוער!

Avatarכינוי:  4Teenagers!

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

טיול מאורגן (:


היי יפות, מה נשמע? (:
קראתי כתבה מאוד פטריוטית ומרגשת ב4גירלס, אני מקווה שתהנו ממנה, ואשמח לתגובות (:


תמיד חשבתי שמאחורי טיול מאורגן לחו"ל עומדת ועדה של אנשים, ששוקדים ימים ולילות על בניית מסלול קשה אך מספק. שבוחרים מדריך – איש חכם, קצת מבוגר, אבל עם נסיון וסיפורים שלופים מהכיס על כל שתיל שאתקל בו בדרך. אבל לא רק באותה וועדה דמיונית נאחזתי. חשבתי גם שבתי המלון בחו"ל (ואני מדברת על אירופה ולא על אכסניה בכפר נידח בהודו) הם לפחות ברמה אחת מעל אלו שבארצנו הקטנה.

 

אז כמו שוודאי כבר הסקתן - טעיתי. ומהטיול המאורגן לאיטליה, שיצאתי אליו החופש, הגעתי למסקנה אחת חשובה - אין כמו בארץ!

 

נתחיל מההתחלה. כשהגענו עם מונית ספיישל לשדה התעופה נתב"ג, לא יכולתי להרגיש יותר בטוחה שם מכל מקום אחר. שער הכניסה לטרמינל מברך אותך במסכי ענק, המדווחים על הטיסות. כל הדרך לדיוטי פרי היא ממש תערוכת הצדעה למדינה, פוסטרים של 60 שנות עצמאות, קירות מאבן ירושלמית. והדיוטי? פתוח גם בשעות הלילה המטורפות בהן הגענו – מה שאגב לא קורה באף שדה תעופה באירופה. השדה של מילאנו, בירת האופנה, שקיבל את פני בצבע חום-אפרפר עם כמה מדרגות נעות ויותר מדי שלטים, העלה לי אסוציאציה של התחנה המרכזית בתל אביב.

 

ובכן, הגענו למלון, שנתן לעצמו 5 כוכבים, אבל לא טרח להתקין מיזוג אוויר בקומת הלובי. הוא קיבל את פנינו - נטופי זיעה והמומות, שכן בישראל, כל קיוסק בו תדרך רגלך יקבל אותך עם משב רוח מכיוון התקרה. אל תחשבו גם ששירות החדרים, אותו נוהג כל ישראלי לבחון, בתירוץ של "אין לי מגבת!", "אפשר עוד כרית?" – עמד בציפיות. גם לא הסתימה בכיור, ומכונת הקפה המקולקלת בחדר האוכל. קלאב הוטל טבריה משחק אותה לעומת השירות האירופאי.

 

ואל תחשבו שאני מפונקת, במהלך הטיול הזה טיפסנו על הרים, חצינו גשרים, ונסענו שעות, לעתים באיפוק פיפי רציני. ואפרופו שירותים, אני חייבת לציין שהתורים בפונדקים בדרך לאילת הם כלום לעומת התורים בשירותים הציבוריים בחו"ל, ובכלל מחיר כניסה לאטרקציה הזו, יכול לעלות לך בין 3 ל-10 שקלים. עסק מסריח כל העניין הזה.

 

מה שאני רוצה להגיד בנות, זה שגם אני מיהרתי לברוח לי לחו"ל, חיפשתי שקט, חיפשתי הרפתקאות, חיפשתי את H&M, אבל בסופו של דבר לא חסר לנו בארץ כלום. ולכל הדואגות, גם H&M יגיע אלינו בקרוב. אז פעם הבאה - אני פשוט אקח מפה, צידנית עם ג'חנון ובמבה ואצא לקרוע את שבילי ישראל.

 

שתהיה לכן שנה טובה,

 

המטיילת


 

שיהיה לכן יום נעים! 3>

נכתב על ידי 4Teenagers! , 19/11/2009 17:29   בקטגוריות 4Teenagers, בנות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשמיני!!


היי בנות, החורף כבר כאן,
והינה כתבה קשורה D:


החורף סוג-של-כאן, ואין זמן טוב מזה לאכול את כל הדברים שלא העזת להכניס לגופך הדיאטטי בקיץ. מאי פלטי שוקולד השחר

 
עכשיו זה מותר! עכשיו זה כדאי! (צילום: shutterstock) 

עכשיו זה מותר! עכשיו זה כדאי! (צילום: shutterstock)

ימי החורף הקרים הם הזדמנות נהדרת להגדיל את הישבן ב-50 סנטימטרים ולרקום שכבת שומן עבה שתכסה את גופך, ותגן עליו מפני פראות הגשמים והרוח הנושבת והקרירה. וטוב שכך. מי צריך להיות רזה בעולם הזה בכלל? האם בגלל בר רפאלי נחדל כולנו מלאכול לחמנייה עם שוקולד השחר, הלחמנייה הטעימה ביותר שאי פעם מישהו אכל אי פעם בחייו? זה נראה למישהו צודק, או נכון? לי לא. גם לך לא, אל תסתכלי עלי ככה.

לכן, עם בוא הגשם, הסופה, הרוח האימתנית ותאונות הדרכים – זהו זמנך לזרוח. לכן, אכלי סופגנייה. קנחי בגוש קממבר גדול יותר מהראש שלך. כל אלה הם דברים שאת אמורה כביכול לרצות לעשות. אך לא אם את סובלת מהפרעה קשה ששמה – להיות נקבה קפדנית. אנורקסית. אנורקסיה מתקדמת.

האם הפעם האחרונה שאכלת לחמנייה הייתה בשנת 1678 לפני הספירה? האם כשאת רואה שוקולד את צורחת באימה ומפללת תפילה פגאנית לשטן? כמה התמזל מזלך שאנחנו כאן בכדי לעזור לך לתקן את הנעשה עקב מוסכמות חברתית ביזיונית. כך תגלי שאת שרויה בהפרעת אכילה חסרת תקדים, ותדעי שבחורף הזה זמנך לתפוח כמו אותה הסופגנייה השובבה שכלואה בך ורוצה רק לצאת החוצה ולברך את העולם לשלום.

את אוכלת משהו משמין ומתרגשת, אומרת: "אוי אלוהים אוי אלוהים", חושבת שנדרסת על ידי מתנקש והגעת לגן עדן, התחושה היא משופרת מתחושת ההתאהבות באל הים פוסידון:

לא טוב. את זקוקה לאכילה נכונה. תאכלי סנדוויץ'. משהו. אל תגזימי.

את הולכת בגשם אך לפתע רוח חזקה מתחילה לנשוב. את נופלת ארצה עקב משקלך הדל ותשישות איברייך, נרטבת עד עמקי הנשמה, גפייך נשברות, את ספוגת מים ועלבון:

לא טוב. את צריכה להשמין. תאכלי סנדוויץ'. עוגה. משהו. בשביל מה אלוהים ברא את הטלוויזיה, החורף והפוך אם לא בשביל שנשמין?

את והחבר במצב אינטימי, אך לפתע החלון נפתח וגשם מן הרחוב חודר פנימה. את מכחילה, אפך נושר, צלעותייך בגוון לבן-ירקרק ונטיפי קרח דקיקים גולשים משערותייך. החבר שלך בוכה, מנסה ללא תועלת לחמם אותך בעזרת מצת ושני זרדים, אך הכול אבוד. הריאות שלך הפכו לגושי קרח:

לא טוב, לא טוב. לא טוב בכלל. את צריכה לעלות במשקל, לשבת בחימום וליהנות מכך שחורף ויש לך לגיטימציה להתכרבל כל היום עם בחיר ליבך ולשתות שוקו. בחיר ליבך הוא משוגע, ולא אוהב אותך כאשר את "בריאה"? כנראה שהוא לא בחיר ליבך. זרקי את בחיר ליבך, אמצי חתול. חתול אף פעם לא יבקר את המשקל שלך. מצאי בחיר לב חדש. תאכלי סנדוויץ'. משהו. בשביל מה אלוהים ברא את הגבר, אם לא בכדי שיחבק אותך בחורף ויתנחם בקפלי בטנך?
נכתב על ידי 4Teenagers! , 6/11/2009 15:07   בקטגוריות 4Teenagers, אוכל, אנורקסיה, בנות, דיאטה, גוף  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





70,161
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל4Teenagers! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 4Teenagers! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)