תרדמת המרמיטה

השיר הבא...מממ...אוקי, לֶטְס פַייס אִיט- השיר הבא נפלא בעיני למרות שאיני מבינה בו  שורות רבות, אך אוזני מבינות אותו לחלוטין. הוא פשוט נשמע נהדר.

וכמובן, שהנרקסיזם שלי זוקף ראשו בגאווה...

1. לוּ ידעתָ מה גבוה

מקָדם רוח השטות שלי

וכמה אני גבולית מכדי לבצבץ

לא הייתָ נד

לזין הקטן שבתוך ראשי

המזדקף אל דציבל חֹכמתך.

המחשבה

מרֹב שהיא נחשבת

נחרבת אצלי

ומה אני כבר עושה

בולסת?

מחייכת כפרצה לגנבים?

פותחת יוגה וסישטהא* ומנגנת

בסקנדלי שמונים בס את שעת הצוענים?

אין לי שורה תחתונה.

2. (הערת פירוש לשיר מספר אחת.)

אני מראה לךָ את השיר.

זה שעוד לא פועם עם העורק.

ההוא עם המרמיטה.

מיהי

בכלל אותה מרמיטה

שתמיד אני ישֵנה כמותה

גם לךָ אין מושג.

אבל לא זאת הבעיה.

לדעתךָ הזין הוא תבלין חריף מדי

ולא צריך אותו פה.

המרמיטה דווקא יושבת טוב.

היא עובדת.

אתה אוהב את המרמיטה

ורוצה שאוציא את הזין

אבל אני משאירה את הזין

ומוציאה את המרמיטה.

ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ

*ספר שנכתב ע"י סוואמי ונקטסאננדה - "יוגה וסישטהא"

**נכתב ע"י אותה אגי משעול בכתב העת "הליקון" 12, 1994