תרדמת המרמיטה

שני חיפושים בגוגל שהגיעו אלי, זהירות אוקסימורון-

1. מה לעשות כדי לא להיות שיכור

2 צריך להיות שיכור תמיד

Let's drink a toast to never

And if you close the door

the night could last forever

Leave the sunshine out

and say hello to never

קצת ירדה לי האנרגיה ביחס לכאן. אני מנסה להבין את פשר העניין. blame it on time, blame it on the moonlight

איך אפשר לנצח בזה את הלילות שלי? האמיתיים והמתוסרטים.

מתי שנוח אני פה וכשלא- אני שם. זה הכי חשוב.

i wish the nights coulg last forever

בימים אני הולכת לאיבוד בים האוֹר. בים האנשים. בים המטלוֹת. בים הדיפלומטיה הזו, שנדרשת ממני כל זמן.

לתמרן, לשחק בחוטים, לקפץ על חבלים וביניהם. יש לי עבודה מורכבת ועדינה. ואת כל משאבי-שעות-האור אני משקיעה בה. בבית אני משחררת את המאמץ הזה, מרפה את הגוף המהודק. מחבקת את עצמי קצת, להירגע.

קצת הולכת לאיבוד בזמן האחרון. מתאמצת להחזיק בקצוות, לסדר הכל, כל הזמן. כי זה מרגיש על הסף, הצצה קטנה ו-

מפחיד להתבונן אל תוך התהום ולראות כיצד היא מיישירה מבט לכיווני. (כן, כן, זה פרידריך הדגול, כמובן.)

מבט, אמרתי? היא כמעט קורצת אלי, מעשה משוּבָה.

but people look well in the dark

so am i

לזכור תמיד שיש מפתח לדלת, והוא אצלי.