תרדמת המרמיטה

קודם כל, יש מילה כזאת.
אלוהים.
אם בכלל בכלל אין ולא היה אלוהים, לא היתה מילה כזאת.
זה הכלל: אין דבר שאין לו מילה. זה אין אין.
כל מילה בשפה היא סימן של יש.
זה הכלל: כל דבר שאפשר להגיד עליו אין, הרי זה יש.

דבר שאי אפשר להגיד עליו אין, כי אין על מה להגיד אין, כי אין מילה כזאת, הרי אין דבר כזה.
מכל וכל- כל אין שאומרים על דבר- הוא זמני, עד שהמילה נמחקת מהמילון.

כשהחנווני אומר "אין סוּכָּר", זה לא שלילת קיום סוּכָּר בגלל, אלא כאן ועכשיו- אין סוּכָּר.
אבל סוּכָּר בכלל יש, כל עוד יש מלה "סוּכָּר".

שפה, ככל כל הישים והיישויות, היא הנותנת לגבי הדברים המוחשיים והמופשטים כאחד.

וכשם שהחנווני אומר "אין סוּכָּר", כך יכול אדם להגיד: "אין אלוהים", שאומר שאצלו עכשיו אין אלוהים.

כמו שאומר אברהם אבינו לאבימלך "כי אמרתי אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוּני על דבר אשתי".

או כמו ששמעתי שאומרים בימינו על פלוני: "אין לו אלוהים".
משמע שאין לו סייגים ומעצורים מוסריים וכו'.

אם כן בכלל וכל עוד יש מילה כזו- יש אלוהים.

מאיר אריאל