את ניזונה משמש ומים.

אין צורך באוכל,

אוכל יכול רק להחליש אותך.

שילוב יפה.

ובן אדם מדהים ביופיו.

שירים של ביטלס מתעופים באוויר ועוברים מאמן לאמן כאילו היו צינגל'ה,

גרסאות כאלו ואחרות מתבטאות בצורה וולגארית לצלילי ה'רוולינג סטוונס' כ'קאבר' -

ניסיון כושל להחיות שירים משנות ה70 ולהפוך אותם לכאורה למותג חדשני וזוהר,

כשבעצם היופי והזוהר לא נמצא בשירים עצמם,אלא בשנות ה70...

אם הייתי חיה בתקופה הזאת כנראה הייתי ממלאת את המקום של האנטר ס.תומפסון.

אני הייתי העיתונאית המשוגעת של הרוולינג סטוונס,אני זאת שהייתה מחפשת את החלום האמריקאי בסמים ורוקנ'רול.

בוב דילן,לד זפלין,ג'ניס ג'ופלין,דיפ פרפל,וכל אלו רק מספר מועט של אמנים שהצליחו אז,

וסביר להניח שאם לא היו מזדקנים,היו גם ממשיכים להופיע,חלקם עדיין מופיעים כמו הרוולינג סטוונס,

ואלו שכבר לא מופיעים סביר להניח התפרקו או מתו ממנת יתר.

כנראה שאפקט הזמן לא עובד על כוכבי רוק.

הרוק אף פעם לא מת.

אני למדתי לאהוב את תחושת הרעב.

כשאני רעבה אני מרגישה קלילה יותר,

מתרגלים לזה בסופו של דבר,

הכנסתי לעצמי כנראה מספיק עמוק למוח המעוות שלי שאני רוה להיות רזה יותר ממה שאני רוצה להיות שבעה.

בעצם אני רוצה להיות רזה יותר ממה שאני רוצה לחיות..

ולמה?

אני רוצה שכולם יסתכלו עליי ויאכלו את הלב,כמה שאני רזה,דקיקה,עדינה ושברירית,

שבנים לא יתנהגו אליי כאל חתיכת בשר עם שדיים,אלא כמו אל יהלום (שגם הוא חפץ - אבל חפץ מדהים),

אני רוצה לשבת בתנוחות שהיום לא מחמיאות כלל לירכיים המגושמות שלי ובכל זאת להראות טוב,

ללבוש בגדי ים,בגדים קצרצרים,צמודים וקטנטנים.

נמאס לי לשנוא את עצמי,

עד מחר בצהריים אין אוכל ,

אני יודעת שזה לא צום ארוך,

אבל אני לא רוצה צום ארוך. צום לא יעזור לי,היום הספקתי לאכול 450 קלוריות בלי פחמימות וזה מספיק.

אח שלי טס אתמול בלילה לקנדה..

בפעם השניה או השלישית בשנה האחרונה,

כל הטיסות הדרמטיות האלה כבר לא מרגשות אותי.

הוא בכלל לא מרגש אותי,

אני כמעט שונאת את הבנאדם הזה.

אם יש בנאדם שיכולתי להאשים במצב שלי זה הוא.

01:43 *אח*

היי גולדי

01:43*אני*

היי

01:44* אח *

לא יתא לי להיפרד ממך

יצא

01:45*אני*

probably

01:45*אח*

אז בכל מיקרה מיצטער שיצא ככה... אוהב אותך ומקווה שתהני כל עוד אני לא בבית להציק לך

השיחה התנהלה בצ'ט שבפייסבוק.

חנפן מזדיין,חושב שהוא יכול לקנות את החיבה שלי אליו בחזרה עם מילים חדשות..

אני לא אתגעגע אליו אפילו לרגע (רק לפרוטוקול - הוא טס לכמעט חצי שנה..שוב..)

אניר ק שמחה שיהיה לי יותר פרטיות ושיחנק בקנדה,

אמן תפרוץ שם מלחמה.

ובנימה אופטימית זו,

התחלתי דיאטת נטולת פחמימות :)

כעת אני שבועיים ללא פחמימות.

אני אוכלת רק ירקות,פירות ויוגורט 0%,

טוב לי ככה,אני בקושי רעבה,ואין לי את ההשתוקקות למתוק

(לפחות לא יותר מבדרך כלל חח)

לילה טוב בנות!

מה הקטע שלי?

אני בת 17,יש לי עודמעט רישיון

אני עודמעט מסיימת תיכון

למה אני נדלקת על ילדים בני 14?

חחחח אבוי לי אני בספק אם זה חוקי

מה דעתכן?חחח לרדת מזה?

עריכה: עוד חודש בדיוק יש לי יומולדת :)

אולי זאת נורה אדומה שאסור לי לגעת בקטינים.

בעצם זאת המשטרה.