לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ככל שאני מכירה יותר אנשים, אני נקשרת יותר לכלב שלי...



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2009

סילבסטר שמח לרווקות. לשאר האנשים, תצתרפתו מפה!


 

 

טוב, סיכומים על העשור הנוכחי לא תצליחו להוציא ממני, אבל הייתי חייבת להתייחס לכך שעובר לו עשור (ועד שרובכם תקראו אתה זה, הוא כבר יעבור).

נשיקת חצות? פחחח הצחקתם אותי. במקרה הטוב אני אתנשק עם הפוחלץ של חזיר הבר המתנוסס לו בגאווה (גם אני מופתעת מכך שהוא גאה בזה) על השידה בחדר שלי.

זו הולכת להיות הנשיקה הכי רומנטית שלי, wish me luck!

זו אחת הפעמים היחידות שייצא לי לכתוב בבלוג על סיום עשור, כי בכל זאת, עם כל הכבוד לבלוג מי יודע אם הוא יחזיק מעמד 10 שנים בלי לתת לי גט.

חוץ מזה, מי יודע אם בכלל נהיה פה עוד 10 שנים (מי שלא צפה בסרט הזוועות העתידות לבוא, הלוא הוא 2012, וזיעה לא ניגרה ממצחו, שיתבייש!).

בכל אופן, היה אחלה עשור. את השאר הצלחתי להדחיק (הכחשה שולטתתתת!!11).

העשור גילה לנו אוצרות גלומים כמו פייסבוק (ופארם וויל, אבל זה כבר סיפור שנאה אחר), טוויטר ("איך שמעת שבר וליאו חזרו זה לזו?" "ציפור קטנה לחשה לי...") וסוזן בויל (אל תסתכל בקנקן, אלא בצלילים שהוא משמיע).

 וואו, הבטחתי שאני לא מסכמת את העשור, והנה אני עושה את זה. מסתבר שאני גם משקרת לעצמי, מישהו אמר סכיזופרנית ולא קיבל?

ובנושא אחר, מסתבר שסילבסטר הוא איזה קדוש מעונה או משהו כזה. תמיד חשבתי שהחג על שם סילבסטר סטאלון, או אפילו טוב יותר- סילבסטר מ"סילבסטר וטווטי". התאכזבתי קשות, יש מספיק חגים שקרואים על שם קדושים מעונים שהלכו על המים או קדושות שנשארו בתולות לנצח, אבל מסיבה לא מובנת היו להן ילדים. למה אין חג שנקרא על שמה של דמות מצויירת? למה אין ח"חג הבובספוג" או "חג הארתור" או "חג קפטן הוק. ארררר" ?

זה היה הרבה יותר מעניין.

מעניין אותי לדעת מי מכם מתנשק/ת בחצות היום, שאני אדע אל מי לשלוח רוצח שכיר *שריקה תמימה*.

אבל אם תשאלו אותי להתנשק בחצות בסילבסטר זה כבר פאסה, אבל להכניס למנשקים בעיטה בביצים זה כבר יותר טוב. תהיו בטוחות, בנות יקרות, שהם לא ידעו מאיפה זה בא להם. זאת תהיה ממש מכה מתחת לחגורה.

אני מציאה לכל הרווקות מבינינו לראות סרטי אימה/גירושים/פרידות או נושאים אופטימיים אחרים. זה כבר ישפר לכם את מצב הרוח. כמו שאומרים "צרת רבים, נחמת טיפשים" כי אם כבר היינו חכמות, היינו מוצאות מישהו להתמזמז איתו, כלומר לבעוט לו בביצים, אבל אנחנו בשלנו. אחנו עדיין משלות את עצמנו שאם נחבק את הדובי שליד המיטה נרגיש כמו שמעולם לא הרגשנו עם גבר, אבל זה לא נכון. אנחנו נרגיש רע בדיוק כמו שהרגשנו עם גבר.

אז כפי שאתם רואים, פיצוליי האישיות שלי עובדים קשות על מטרה אבודה מראש- לנחם אותי. אז אל תתפלאו אם אני משנה את הדעות שלי מפעם לפעם. זה לא אתם, זה הפיצולים שלי.

את האמת? אני הולכת לעשות מסיבת אסיד + מריחואנה + סם כלשהו (על משקל "שקר כלהו") ולהשכיח את כל צרותיי המצורעות. טוב, תפסתם אותי, אני הולכת להתכרבל עם שמיכי, בקבוק שוקו חם ולראות מרתון של "דורה" כל הלילה, או  לפחות עד 9 ורבע (כיבוי אורות. אני לא גאה בזה, ניסיתי לשכנע שיידחו לי ל 9 וחצי, אבל כשלו כל הניסיונות).

טוב, עליתם עליי, אני לא באמת הולכת לצפות ב"דורה" כל הערב, יש לי DVD של יובל המבולבל (חולה האלצהיימר). לרגע הבהלתי אתכם נכון? בטח חשבתם שדורה זה לתינוקת ולא הבנתם למה אני מתכוונת לצפות בה כל הלילה, אז תירגעו, אני צופה ביובל המבולבל. הכל בסדר.

 אגב, הלילה יהיה גם ליקוי ירח. לא מספיק הסילבסטר ע"ש הקדוש ההומו, עכשיו למצתרפתים יהיה גם נוף רומנטי להפליא. זה גורם לי להרגיש כמו בסט של "דימדומים", רק שבעוד שבלה ואדוארד או בלה וג'ייקוב (תחליטי כבר, אלוהים ישמור!) מתנשקים לאור ירח לקוי, אני עובדת בתור מחלקת המים על הסט. רומנטי משהו.

טוב, לוזרים יקרים, אני חייבת לזוז. יובל המבולבל קורא לי, הוא רוצה שאני אזכיר לו איפה הוא גר ובאיזה חומר הוא משתמש.

 

אני לא מאמינה, יצאתי בסוף יותר מרירה מנוני.

חג "סילבסטר וטווטי" שמח (תיחנקו אמן).

 

Nevermind

נכתב על ידי , 31/12/2009 20:08  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכת חושך


 

 

 

חזרתי *קולות בכי תינוקות ברקע*

ברוך השם סוף סוף קנו לי מחשב חדש, אחד שלא חושב שזה מגניב לעשות לי את המוות כל שני וחמישי ולהביא אותי לסף התאבדות.

עכשיו כל שנותר לי הוא להתלבט האם לעשות עידכון כפול וכתופעת לוואי, חלקכם (כולכם) תחשבו שאני חופרת, או לעשות עידכון רגיל שיש המכנים גם אותו חפירה שלא ברא השטן.

החלטתי לזרום ולראות איך העניינים מתפתחים.

מי שיעז לקרוא לי חופרת יקבל חפירה שלמה בנושא שמסבירה כמה הטענה שלו לא נכונה, או את חפירה לפנים, תלוי כמה הוא יצליח לעצבן אותי.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

טוב, אז נתחיל? *קולות מתחזקים של בכי תינוקות ברקע*

שבוע שעבר, בדיוק כשהייתי אצל סבתי החביבה, אירעה הפסקת חשמל (אני מודעת לאירוניה- הפסקת חשמל בחנוכה, חג האורים) בשכונה שתקפה איך לא, גם את הבית שלה, אבל בבית ממול דלק אור (תמיד אמרתי שאלוהים אוהב יותר את הצד השני של הרחוב).

 בכל אופן, יצא שהיינו רק שתינו בבית כך שלמזלי לא יצא לי לראות את אחותי מטפסת על הקירות מרוב תיסכול שמכשירי החשמל האהובים עליה לא מתפקדים (טוסטר, מיקרוגל, תנור, מקרר... גם אתם מזהים פה דפוס חוזר?).

נכון תמיד כשיש אצלכם הפסקת חשמל, אתם נזכרים ב1001 דברים ששכחתם לעשות ולא תוכלו לעשות אותם ממילא, כי כולם תלויים בחשמל?

 אז יוצא שאתם יושבים עם פה פעור בחלל השחור במאין מסכנות וחוסר אונים כאילו אתם מחכים לנס שיגאל אותכם מייסורכם. ואז מגיע הקטע בו אתם קולטים שחשוך לכם מידי ואתם מחפשים דרך להאיר את עיניכם (תרתי משמע). חלקכם יסתפקו בפלאפון, אך אחדים מבינכם ינסו ללקט קרשים בכדי להבעיר מדורה ואז, אחרי שתבינו שאתם לא בהישרדות, תיזכרו שהמציאו אמצעי פשוט יותר- הנר. לרוחניים מבינכם לא תהיה בעיה, הרי נרות נפוצים אצלכם באותה מידה שמריחואנה נפוצה בחצר האחורית של משתמש כבד.

האנשים הפשוטים מבינינו יסתפקו בנרות שבת וחנוכה, רק בלי הברכה.

מדהים איך האדם המודרני תלוי בטכנולוגיה, מספיקה הפסקת חשמל של חצי שעה בלבד כדי שאנשים לא ידעו מה לעשות עם עצמם.

מי היה מאמין שפעם לא היה חשמל ושיעור ההתאבדות לא היה גבוה יותר מהיום?

 אתם יכולים לדמיין את המיצרים, כאשר אלוהים נתן להם מכת חושך, נכנעים ומשחררים את בני ישראל מוקדם מהצפוי,רק בגלל שהאייפוד שלהם לא יכול להיטען, שהם לא יכולים לכתוב לבני ישראל תגובות נאצה בפייסבוק, ושמסך הLCD החדש שרכשו לא עובד?

מסתבר שכאשר האורות כבים ניתן מנדט לשפת תקשורת נחותה בימינו - דיבור. מסתבר שפעם בלי כל הקופסאות החשמליות (מחשב, טלוויזיה ושאר ירקות) אנשים אשכרה היו מדברים אחד עם השני. הזוי, אני יודעת. ובכל זאת, הייתה תופעה כזאת.

סבתא ואני התחלנו לדבר על הא ועל דא ועל המשבר האקונומי (נניח...).  את האמת? היה נחמד לדבר בלי לשמוע קולות רקע או לחטוף מכת קרינה ממכשיר חשמלי זה או אחר. היה שקט.

כנראה כדי להתקרב יותר למישהו צריך שיקרה משהו שלא תכננתם שמחבל בשיגרת יומכם העמוסה.

בסרט 2012, שראיתי שלא מעט בלוגרים בישרא הקדישו לו פוסטים שלמים, אבל אני לא אתן לו את התענוג הזה, רואים איך סוף העולם יכול לקרב משפחה. דבר כזה בהחלט נכנס לקטגוריה של "משהו לא מתוכנן שמחבל בשיגרת יומכם העמוסה". ואני אומרת: למה לעזאזל העולם צריך להיחרב כדי לקרב משפחה מחדש?! מה, אם הקרקע לא הייתי נחרבת מתחת לרגליים שלהם אז

הם היו חיים בצער ובעצב עד עצם היום הזה? תעשו לי טובה.  ולמה רק בהפסקות חשמל אנשים נזכרים שאלוהים נתן להם גרון עם מיתרי קול? לא ברור לי.

מה שאני כן יודעת זה שאני הולכת להוריד את השלטר של הדירה שלנו לעיתים קרובות יותר, ולא רק ב1 באפריל...

 

דרך אגב, שמתי לב, בזכות כושר ההבחנה המדהים שלי, שהולך להסתיים לנו עשור. סיכום העשור או השנה הנוכחית אני לא אעשה מהסיבה הפשוטה שאני לא זוכרת אפילו מה אכלתי אתמול.

אני מביישת את המין אנושי! מה אעשה עכשיו? *פיהוק*

 

 שבת אחרונה של 2009 שמחה לכולכם

 Nevermind  

נכתב על ידי , 26/12/2009 23:08  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אברה קדברה


 

 

 

קיבלתי בשמחה ובששון את השרביט!

אני מרגישה כמו קוסמת בהיי.

גם אתם רואים פרות כתומות עפות במעגלים ועושות את צרכיהן על השטיח החדש שלכם?

לא? מעניין...

 

בכל אופן הנה המסכנים שירשו ממני רק שרביט מבלי לראות אפילו אגורה אחת שחוקה:

 

lady nana

מרמוז מלך הקופים

Demigod tal

L of the desert

Alexiel

Piccolo

קקי סגול עם נקודות ירוקות

 

 

7 החטאים הכמוסים שלי (דברים שלא ידעתם עליי, ואתם לא רוצים לדעת...)

 

1.חוויתי כבר 10 גילגולים בכל שנות חיי.

בגלל זה יש לי אינסטינקטים טובים, ידע עשיר, וכמות בלתי מוגבלת של זבל שאחרים יכנו זאת כ"מטען רגשי".

 אתם בטח שואלים מה הייתי בגילגולים הקודמים שלמדתי מהם כ"כ הרבה, אז הנה:

פחית שימורים (שעועית) משם למדתי איך לעשות גזים, ג'ירפה, היפופוטם (אני ומעיין חודדה חולקות את אותו גילגול) גם אני הייתי פעם בהמה

שעמדה על אחרים עד שעמוד השדרה שלהם נקרע (מוטי), ספרנית- מכאן אהבתי הרבה לחתולים, דב נמלים (אני בת דודה מדרגה 5 של ארתור),

זבוב אינדונזי, מקק מצופה (אל תסתכל בקנקן, אלא בחרא שהוא מכיל),סחוג- מכאן אהבתי לחריף ולא, אני לא תימנייה יא ג'חנונים, בצל (כבר בגילגולי הראשון ידעתי איך לגרום לאנשים לבכות...) ו *צונזר* (בוא נגיד שתמיד ידעתי איך לענג אנשים...)

 בגילגול הבא אני בטח יהיה שפעת החזירים המשוכללת. לטובתכם אנשים, דאגו לפיתוח חיסון מקדים.

 

 

2. אני עובדת בשב"כ והשתילו עליי איתורית כדי לוודא שאני לא אגלה לאף אחד...

  אופס, הרגע הודיעו לי שפוטרתי.

 

3. אני גרמתי,ע"י עיטוש, להוריקנים הקשים שתקפו את העולם.

חודדה גרמה לכל רעידות האדמה (כאשר קפצה, הן משמחה והן מכעס, הנזק עשה את שלו)

 

4. אני המנתחת הפלסטית של מייקל ג'קסון. *שתיקה, נותנת לכם לזרוק עליי עגבניות*

זה התחיל עוד כשהיה ילד, עזרתי לו עם פצעי הבגרות וכשהוא ראה את התוצאה הלבינו פניו וגופו.

עברתי על האמרה "אל תלבין פני חברך ברבים".

 תתבעו אותי, מגיע לי.

 

5. אני הכנתי לנאסראלה את התרבוש שלו והוא מצידו הבטיח לי שלום עולמי.

הייתי צריכה לחשוד שכאשר אדם שרוצה להשמיד את ישראל מבטיח לי שלום עולמי, מסתתר פה איזה קאטץ'.

אני דורשת את התרבוש בחזרה!

 

6. אני זאת שיצרה את הטיטאניק המקורית.

דאגתי שהספינה תכיל את אלפי אוייבי המושבעים.

הנקמה בחיים לא הייתה מתוקה יותר...

 

7. אני חולה עכשיו.

האף שלי דולף (האינסטלטור בדרך), הגרון צורב, בא לי להתאבד

ונדמה לי שלקחתי כדור אחד (או 13) יותר מידי,

אבל אני אתן לכם להחליט...

 

_____________________________________________________________________________________

 

עשה לי את השבוע:

 

סיפור אמיתי שאבא סיפר לי (הוא נוהג לשקר...):

לאחותי הייתה בר מצווה שבוע שעבר (תרגעו, היא הלכה לבר מצווה, לא חגגה אחת, למרות שזה היה יכול להיות מגניב...)

הערה שתעזור בהמשך: חתן השמחה משתייך למשפחה ערסית.

בכל אופן, כשאבא שלי בא לקחת את אחותי הבייתה הוא ראה מחוץ למועדון אחד מקרובי המשפחה של חתן השמחה מעולף.

אבא שאל את האשה שעמדה ליד האיש אם לעשות לו החייאה (אבא מתנדב במד"א, כבוד!) והיא אמרה שלא, כי הבן אדם בסך הכל מסטול (מישהו אמר וודקה?).

אממה? הבן אדם עבר צנתור ובחוכמתו הרבה, החליט לחגוג את הצלחת הניתוח בכמות בלתי מוגבלת של אלכוהול. טמבל.

המשפחה הזמינה לו אמבולנס, שלקח לו זמן להגיע, ובנתיים פצחה בתלונות קולניות על האמבלונס המאחר.

כשהאמבולנס הגיע לבסוף, כיאה לישראלים ערסים, המשפחה התחילה לתת פקודות לעובדי מגן דוד אדום המסכנים:

"תנו לו מים", "שימו לו אינפוזיה" , "תעשו לו החייאה" וכו'.

 כמובן שכל המשפחה סיימה 9 שנות לימוד רפואה באוניברסיטה עם תואר שני כל אחד.

בקושי עברו מספר דקות מזמן הגעת האמבולנס, ובמרחק כמה מטרים מהמקום התחילה קטטה בין אדם בן 60-70 ככה לבן אדם צעיר כבן 25-30. כמובן שממעגל הקטטה הפיזית עלו גם מחמאות מילוליות:

"כוס של האמש'ך", "אני אזיין אותך אחושרמוטה" ועוד כמה מילים יפות בסגנון. פה מפיק מרגליות בקיצור.

איך שבני המשפחה של האיש המעולף, שלפני שנייה צעקו בערסית הוראות לעובדי מד"א , הבחינו בקטטה מולם, הם רצו לעבר המתקוטטים ועזבו את קרובם המעולף כאילו היה פיסת אוויר.

דמיינו בראש תמונה של קבוצת ערסים שמנסה לעזור למעולף המסכן ושנייה לאחר שהם מבחינים בקטטה, עוזבים אותו והולכים לעודד את המתקוטטים להכניס אחד לשני הכי חזק שאפשר.

אבא תיאר את כל הסיפור כסרט תורכי, ואני נאלצתי להסכים.

 

עריכה:

המחשב הגאון שלי התחרפן, אז עוד יום יומיים יקנו לי מחשב בלי נטיות אובדניות.

קבלו את התנצלותי הכנה (והרשמית ביותר) על חוסר העדכונים.

 מבטיחה לעדכן בקרוב.

 

Nevermind

 

 

 

 

נכתב על ידי , 12/12/2009 20:52  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

27,416

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNevermind. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nevermind. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)