מחשבות שבלב

אמצע הלילה

בחלומי אמא באה

אוהבת

מחבקת

דואגת

אבל אין חלום

רק מציאות קרה

ואמא

לא באה

לא מחבקת

לא אוהבת

יש לה שתי בנות אחרות

לאהוב, לחבק, לדאוג

אני לא

ואין מי שיסביר מדוע

ואין מי שיחליף

מחפשת את המום שבי

אך לא מוצאת

אומרים לי "זאת לא אשמתך"

ו"זה לא בך"

אך לא מסבירים מדוע

נותר רק לנחש

ואם אין הסבר ואין סיבה

והנה עולה השחר והבוקר בא

ואולי אין מנוס מלהשלים

עם אמת מרה

שזו בכל זאת אני

וטמונה בי הדחיה

והר הגעש שבפנים מאיים להתפרץ

גלי הלבה הרותחים רוחשים בכל פינה

זה כנראה רק עניין של זמן

עד להפסקת הנשימה הבאה