מחשבות שבלב

אז כידוע אני סובלת מכאבים קשים עקב נזק עצבי וכאבי פרקים מהקרוהן. אני מטופלת ע"י מדבקות בוטראנס, אוקסיקוד וקנאביס. קנאביס אני לא יכולה לקחת יותר מדי כי אחרת הוא משפיע עליי ממש רע אז הוא משלים את המדבקות.
בקיצור זה כבר זמן מה שהמדבקות גורמות לי לכוויות קשות מתחת למדבקה. המדובר בכוויות קשות, המפרישות נוזלים וקצת מוגלה. מדובר בכוויות שכואבות בעצמן שחבל על הזמן. מזה זמן רופאת העור אומרת לי שהמדבקות צריכות ללכת כיון שהכוויות רק יחמירו ככל שהזמן יתקדם כי הגוף רק מגביר את כמות הנוגנים שהוא משחרר ככל שהזמן עובר ובסוף זה ייגמר בזיהום שיתפשט לכל מחזור הדם וזה... מסוכן.
שבוע שעבר המצב ממש הידרדר והרופאה הורתה להסיר את המדבקות לאלתר כי זה כבר נהיה מסוכן. התקשרתי לרופאת כאב שפשוט נפנפה אותי (אמרה שאני רגישה מדי ושאין יותר תרופות לתת לי כי אני רגישה לכולם. בצורה די אנטיפטית אמרה לי שאין לה מה לעשות ומה אני רוצה ממנה ושזה מה יש). הורדתי את המדבקות. תוך 24 שעות התחלתי להתפתל ולבכות מכאבי תופת ולא עזר כמה קנאביס ואוקסיקוד לקחתי זה לא עזר. לא הצלחתי לעמוד בכאבים.

אתמול לא יכולתי יותר ושמתי מדבקות מחדש. אם נגזר עלי למות מזיהום, זה מה יש, אני לא מסוגלת לעמוד בכאבים הללו, פשוט לא יכולה (ואני יודעת להתמודד עם כאב כשצריך).
ביום שני הקרוב יש לי פגישה עם רופא הגסטרו שלי בתקווה שהוא (שוב) ינער את מרפאת הכאב. אני חסרת אונים. לא מסוגלת לעמוד בכאבים בלי המדבקות אבל ברור לי שכל יום נוסף בו אני משתמשת במדבקות, אני פשוט מסכנת את עצמי (ובזוכרי את התגובות שלי לתרופות דומות ועד כמה הייתי קרובה ללא להיות כאן בכל פעם, אני ממש ממש מפחדת כרגע). אני מפחדת שיקרה משהוא כי לא ימצאו תחליף או שהרופאים ירימו ידיים ויגידו כולם שזה מה יש.

אני לא רוצה למות, אבל מה אם זה מה שנגזר עלי?!?