גשר האהבה שירים מהלב

ושוב העמסנו את לאקי על האוטו ויצאנו לדרך לטיול השבועי. הפעם טיילנו לשמורת המסרק שליד שורש לא הרחק מירושלים.

לשם התחלה עצרנו לאכול צלעות כבש (אני ולאקי) וסיניה (ד' ידיד שלי) במסעדה הלבנונית בצומת שורש. מסעדה פשוט מקסימה עם יחס נפלא מומלץ בחום. ואז המשכנו לשמורה.

לרוע המזל כמונו החליטו לטייל שם גם חבורה של ילדים מטומטמים, עם טיול של החברה להגנת הטבע, שעשו רעש נוראי ולכלכו בצורה נוראית, וחלקם התחילו לצרוח כשראו את לאקי עד שבא לי להוריד להם סטירה.

אבל מהר מאוד הם הסתלקו ואנחנו התחלנו לעלות במדרגות לכיוון השביל עם השקט והפריחה כשרק זמזום הדבורים נשמע מפעם לפעם.

כמובן שעצרתי כל שניה לצלם את סוגי הפריחות, אבל זה כבר תראו לבד בתמונות. ראינו גם עורבני בצבעי חיזור (אף אחד לא אמר לו שזה עדיין חורף כנראה), אבל לא הצלחתי לצלם אותו, למרות שניסיתי בגלל לאקי ובגלל שידיד שלי כל הזמן התקרב.

כשסיימנו את המסלול וחזרנו לאוטו לאקי החליט שהוא ממשיך לטייל וסירב להיכנס לאוטו! התחלתי לרדוף אחריו, ואז הוא החליט לעלות לאוטובוס שאליו עלו תיירים באותו רגע, והמדריכה התחילה לצרוח עליו באנגלית. (מישהו צריך להסביר לה שבישראל הכלבים מדברים רק עברית). ובהחלט זה היה משעשע.

מקווה שתיהנו מהתמונות יש כמעט 50 תמונות.        

היום חגגנו יום הולדת שנה לגל הבן של אחותי. התחלנו את היום בעזריאלי עם אמא שלי, יאיר ידיד שלי ושל אמא שלי מהקיבוץ, אחותי המעצבנת שהדבר היחידי שטוב שיצא ממנה הם ארבעת האחיינים המקסימים שלי, והדבר הכי חשוב בעיניי הוא שבעלי לעתיד הצטרף אלינו..

ישבנו ברולדין ואכלנו עוגה וכמובן אחותי התחילה עם התקפות הצומי שלה. 

ואז עלינו לשינטו לאכול סושי ואני גם ירדתי על סאקי (יין אורז) כדי לחגוג את האירוסים שלנו.

אחר כך המשכנו למעון של הילדים לקחת אותם וארוסי היה צריך ללכת לפגישה אז קבענו שנדבר יותר מאוחר. איזה שמחה היתה בעיניהם של שי ובת חן כשהם ראו אותי באה לקחת אותם ואחר כך שסבתא מחכה להם. פשוט חגיגה.

ואז הלכנו הביתה אחותי בינתיים הלכה לקחת טלפון חדש במקום זה שאבד לה כשאנחנו הלכנו לקחת את הילדים, רק כדי שאבא שלי ייתקשר אליי ויגיד לי שמישהו התקשר אליו כי הוא מצא את הטלפון וזה השם הראשון בזכרון.

חגגנו לגל יום הולדת ובמהלכו הגיעה מישהי מקסימה חברה של אמא שלי וישבנו בכיף איתם ועם הילדים. ואז חזרתי הביתה התקלחתי ויצאתי לראות את המשחק של מכבי (כמובן שניצחנו). וחזרתי לנדנד לארוסי האהוב והמקסים במסנג'ר ובאייסיקיו.

מחר אני וידיד שלי יוצאים לטיול לחורשת המסרק ליד ירושלים יחד עם לאקי. אז נראה שאלך לישון כמה שעות לפני כן.

אבל רציתי להעלות תמונות חדשות שצילמתי בפורים למרות שהאיכות לא משהו כי העדשה של המצלמה שלי התלכלכה.

למרות שכבר פרסמתי בעבר פוסט על יום ניצוצות של אור, רציתי לפנות אליכם שוב ולהזכיר לכם את קיומו, ולבקש ממכם באופן אישי לעזור לי להוכיח לחברה שלי אור גל, שמארגנת את ימי ניצוצות של אור לזכר חברה שלה שנפטרה מלוקמיה, שעדיין יש אנשים טובים בארץ הזאת. הסיבה העיקרית לפניה זו היא העובדה שבשיחה שניהלתי עם אור בקשר לאירוע יותר מוקדם, היא סיפרה לי שהאיש מהעמותה שאמורה לעזור לנו בארגון האירוע, מתחיל להשמיע קולות של אי שביעות רצון מכך שכל הפרסומים על האירוע, והכתבים רוצים לדבר על אור ולשמוע על אור ולא מעוניינים לדבר איתו או לשמוע על פעילות העמותה שלו. ומשמיע איומים מעורפלים על כך שהעמותה תסיר את "חסותה" מהאירוע. כי כל מה שמעניין אותו זה לקבל קרדיט על אירוע שלא הוא והעמותה מארגנים או משתתפים. בגלל שלעמותה יותר קל לגייס תרומות של צעצועים ומשחקים אז הוא מנסה להפעיל על חברה שלי לחץ נפשי כדי לגרום לה לתת לו קרדיט על האירוע והוא דורש שהכל יעבור דרכו ודרך העמותה! (יש לו מזל שהוא לא ניסה לדבר איתי אחרת הייתי מפרקת לו את הצורה). אחרת הוא לא יעביר תרומות של צעצועים לאירוע ואז לא יהיה מה לחלק לילדים. אור לא מתעניינת במי ייקח את הקרדיט וגם אני לא מה שחשוב לנו זה לשמח את הילדים אבל עדיין הדרישה הזאת מרתיחה אותי ופוגעת בה. ופה עזרתכם דרושה. אנחנו זקוקים לתרומות של משחקים וצעצועים (כאלה שמוצאים בחנויות הכל בשני שקל) שיהיה לחלק לילדים, תרומות של מארזי במבה, ציפס, או ביסלי, אמצעי יצירה שאיתם נוכל להפעיל את הילדים, וכל דבר שיכול לשמח ילדים מאושפזים שחלקם נמצאים בבית חולים תקופה ארוכה.

תרומות ניתן לשלוח אליי בדואר לכתובת הבאה: גלית בן עזרא ת.ד. 10226 רמת גן מיקוד 52002 ולציין עבור יום ניצוצות של אור .

אפשר גם להעביר תרומות (אם אתם מאיזור המרכז) לחנות האופניים אופן בן יהודה 197 לידי מייקל.

אור נכנסה לדיכאון נוראי בעקבות האיומים שלו כי היא הסתמכה על העזרה של העמותה בגיוס התרומות.  עיזרו לי להוכיח לאור שעדיין יש אנשים טובים ולא אינטרסנטיים בארץ. שמוכנים לשמח ילדים. האירוע ייתקיים ב 4.4.06 בבית חולים וולפסון. מי שירצה להתנדב מוזמן ליצור איתי קשר בטלפון שלי שמופיע בבלוג ואוסיף אותו לרשימה.

תודה מראש על ההיענות (אם תהיה כזאת).

ביום שבת החלטנו אני וד' ידידי הטוב לנצל את היום היפה, ולצאת להר הטייסים לראות את פריחת הסחלבים. בדרך לשם הקפצנו את חברי ובן זוגי לצומת שממנה הוא יוכל להגיע הביתה, העמסנו את לאקי על הרכב ויאללה לדרך.

תחנה ראשונה: עצרנו להתרעננות בתחנת דלק בשער הגיא שם קניתי סנדבי'ץ נקניק איטלקי. (מי שמכיר את הסנדביצי'ם האלה זה בא אריזה ובה שני סנדביצי'ם עם נקניק, ביצה, עלי רוקט, ועגבניה) רק שכמו שקורה לי תמיד עם האריזות האלה האריזה נפלה לי ממכסה המכונית עם הסנדבי'ץ השני ולאקי כמובן עט עליו וחיסל אותו תוך שניות ולא נודע כי בא אל קרבו.

תחנה שניה הר הטייסים:

המשכנו בדרכנו להר הגענו לחניה והתחיל להיות קר ורוחות נשבו, אבל זה לא מנע מלאקי להסתובב כמו ילד שובב ולחקור כל פינה. נראה לי שהוא נהנה יותר ממני ומד' מהטיול הזה.

התחלנו במסלול המסומן וראינו פרחים מדהימים! חוטמית זיפנית, מרווה, דם המכבים, לוטם שעיר, נוריות, ועוד ועוד. היו גם המון עצי קטלב אדומים בשיא הפריחה, עצי אלון, ועצי אלה. ראינו גם סוג של סחלב שאני לא זוכרת את שמו, ולאקי הוכיח לי פעם נוספת איזה כלב חכם הוא, כיוון שהמסלול בשמורת הסחלבים הוא מסלול מגודר שלכלב אין שום בעיה לעבור. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לבקש ממנו יפה להישאר על השביל המגודר וזה בדיוק מה שהוא עשה!

צילמתי מלא תמונות ואעלה לפה בסביבות הארבעים אבל בגלל תקלה במצלמה שלי חלק מהתמונות נראות כאילו שצילמתי אותם דרך מסך עשן.

עיתי כל מיני ניסויים בצילומי תקריב ומקווה שהם ימצאו חן בעיניכם.

אחד הקטעים הכי מצחיקים היו כשחזרנו למכונית ואני גיליתי שאני צריכה לשירותים, הלכתי בעקבות השילוט וגיליתי שהשירותים שם הם בור באדמה ומעליו צריף מה שנקרא שירותי שדה משודרגים בשיטת קלע אל המטרה. נכנסתי לשירותים ולאקי שנכנס ללחץ, ניסה להיכנס אחרי. בהתחלה הוא לא ממש הצליח, אבל לאחר כמה דקות, כשעשיתי את הטעות לפתוח חרך כי דאגתי בגלל השקט הפתאומי, הוא ניצל את ההזדמנות ונדחק פנימה תוך שניות, וישב איתי בשירותים עד שסיימתי את ענייני.

תחנה שלישית מגילות האש:

בדרך חזרה החלטנו לעצור לביקור במגילות האש. מקום מקסים ושקט, עם פסל מדהים של הפסל נתן רפפורט שתיעד בברונזה את סיפורי התנ"ך, סיפור השואה והמעפילים, ואת תקומת הארץ מאז ועד היום פשוט שווה ביקור.

תחנה רביעית מסעדת גוזה:

את היום סיימנו בכך שהחזרנו את לאקי הביתה והלכנו לאכול במסעדת גוזה. גוזה זאת מסעדה מדהימה בתל הביב שנמצאת ליד מגדל האופרה ומתמחית בצלעות כבש (יאמייייייייי) אם אתם רעבים ורוצים אוכל טוב בזול זה המקום (בתנאי שאתם אוכלים בשר כמובן). רק זהירות למי שמזמין את הכנפיים הרוטב צ'ילי שלהם חריף בטירוף (נאלצתי לשטוף אותו עם קנקן לימונדה ואפילו אז הפה בער לי בטירוף). וכמובן אחרי האוכל צריך קינוח אז קנינו גלידה. לפני עצרנו במגדל האופרה לבזאר עבודות יד שמתקיים שם כל שבת וקנינו לי סיכה ומתנת יום הולדת לאמא שלי (לא אמא אני לא מגלה לך מה זה את תראי לבד כשניפגש).

בגלל כמות התמונות לא אכתוב מה צילמתי ואיפה אבל התמונות הם לפי הסדר של התחנות. תיהנו.

העיר הוירטואלית של הטבעת יוצאת לדרך בבלוג המתנות.

העיר מיועדת לחברי הטבעת על מקוריות ויצירתיות בלבד וכל חבר בטבעת רשאי להצטרף אליה.

יש בעיר עיצוב חדש ומדהים באדיבות מיה המקסימה, שלמרות ששיגעתי אותה במסנג'ר כל פעם עם שינוי נוסף, לא התלוננה והכינה את העיצוב עם כל השינויים עד שיצא כמו שרציתי. אז תודה מיה את מקסימה.

אז אתם מוזמנים להצטרף לעיר

אני מתכוונת להפוך את בלוג הטבעת לעיר וירטואלית לחברי הטבעת בלבד. העברתי כבר לבלוג את כל הפוסטים  מהעיר הוירטואלית שניהלתי יחד עם אלינה (כרגע הם בטיוטה). העיר תיפתח אחרי שאצליח לעצב את הרשימות והכותרת החדשה.

למישהו יש רעיון לשם מקורי לעיר של הטבעת? בכל מקרה מקווה לראות אותכם שם.

הבלוג שלי מסתבר עבר את הכניסה ה 30,000 שלו ומתקרב בצעדי ענק לכניסה ה 30,500. כמו תמיד בכניסות גבוהות שלושת הראשונים שיצלמו את הכניסה ויעצבו אותה יזכה בפרס (לא זה לא פרס פרו תרגעו) עוד לא החלטתי מה זה יהיה חתימה או כפתור לינקוק או משהו אחר. נראה קודם אם מישהו בכלל יטרח לעשות את זה כשהפרס הוא לא פרו.

ולכל אלו שנרשמו לתחרות הדולי'ז בפוסט הקודם התחרות תתחיל רק בחודש הבא ואז יעלה פוסט עם כפתור לינקוק ומי שלא ילנקק אותה לא ישתתף.