אחרי שנוכחתי לדעת שאני לא נמצא ברשימת ה-5 בלוגים המועדפים של אף אחד מהבלוגרים שכתבו על הבלוגים האהובים עליהם לרגל "יום הבלוגים" ("בלוג דיי" בלעז), בלעתי את עלבוני (אני מקווה שלפחות בישראוסקר הצבעתם עבורי, כי היום זה יום ההצבעות האחרון) והתיישבתי לכתוב את הרשימה שלי.
אלה לא הבלוגים הטובים ברשת בהכרח, אבל הם מרכיבים חלק מרשימת הבלוגים שאני קורא אותם בקביעות ולרגל יום הבלוגים, אכתוב כמה מילים על כל אחד מהם.
ראשונה ברשימה היא פרת משה שכבר כתבתי פעם על הבלוג שלה.
פרת משה כותבת בלוג שנון ומצחיק, מעלה על הכתב מחשבות שאחרי קריאה שלהן אתה חושב לעצמך "למה אני לא חשבתי על זה קודם?". פרת משה הייתה אחת מהבלוגריות הראשונות שהתוודעתי אליהן ואפשר לומר שבזכותה קיים הבלוג שלי (או לפחות בזכותה הוא הוקם).
ואם הזכרנו שנינות, אי אפשר שלא לתאר את רועת צאן החביבה, ההיא שתמיד מתבלבלים בינה לבין מחבלת או סתם ערבייה, זאת שקורים לה הדברים הכי מצחיקים, הפדיחות הכי חמודות וסיפורי האמונה החזקה שלה. לכל מי שרוצה לקרוא בנחת ולחייך, מובטחת לו הנאה בבלוג של רועת צאן.
למי שלא זכה להכיר, אולי היא עוד תשוב- דריה היקרה. כבר כמעט שנה שדריה לא עידכנה את הבלוג שלה, אבל בימים שעדכנה נהנתי מאוד לקרוא אצלה. דריה הכשרונית ניחנה בהומור משובח וכשרון כתיבה יוצא מן הכלל וסיפוריה תמיד היו מעניינים. גם על הבלוג של דריה כתבתי פעם, למי שמעוניין לקרוא.
את אזורה שני הכרתי רק לאחרונה, אך מאז שביקרתי אצלה בפעם הראשונה לא הפסקתי לבקר אצלה. אני שמח לומר שאני בין הראשונים שזיהה את האיכות של אזורה שני, אך משום מה אני בין המגיבים הבודדים שם. זוהי, אם כן ההזדמנות שלכם להכיר את אזורה שני ולבקר בבלוג שלה. אגב, אני עיצבתי לה את הבלוג.
את חיים גרנות אני חושב שאין צורך להציג. חיים מתאר בבלוגו חלקים מחיי הנישואים שלו. הוא משתף את הקוראים בחלק מהתלבטויותיו תוך שבהוא מגלה טפח ומסתיר טפחיים ומגיביו נוטים לדחוף אותו לכיוון שנראה כאילו חיים לא מעוניין בו.
חיים הוא חובב שירה ומדי פעם מביא שיר כזה או אחר ומספר על אהבתו הגדולה לביתו הרכה.
את שימחת החיים של יניב אי אפשר לשבור. הבנאדם מחפש את הטוב שבכל דבר ומשתדל להשרות אופטימיות בכל דרכיו. הוא מרבה לכתוב מדריכים לחיים טובים יותר ולהתנהגות נאותה ומייעד אותם בעיקר לבני"שים (שלא קוראים אצלו). אופטימיות זה הכל בחיים ועבורו זו לא רק כותרת הבלוג.
את איילה אני חושב שאף אחד ממכם לא מכיר. הבלוג שלה נמצא בתפוז ואם תקראו בו תגלו שמדובר ביותר מ"מתפלספת סתומה" כהגדרתה. איילה היא תיכוניסטית דתייה המתארת ביומנה את חייה כמו שהם.
אני קורא עוד הרבה בלוגים, אבל לעת עתה, השביעייה שהזכרתי תספיק.
אל תשכחו להצביע. היום זה היום האחרון שאפשר להצביע בו.