כשהעיתונאי חנן הבר מעיתון "הצופה" פנה אליי לפני כשבועיים בעניין כתבה שהוא מכין על בלוגרים דתיים, אחת השאלות הראשונות שלי הייתה האם הוא קורא בלוגים.

חנן השיב בכנות שההכרות שלו עם בלוגים מסתכמת ב"שלום שלום" וקריאה אדוקה של "וולווט אנדרגראונד".

"אתה לא חושב שזה בעייתי שאתה כותב על נושא שאתה לא מכיר?" שאלתי אותו בחוצפה. "איך הגעת אליי, אם אינך קורא בלוגים?" שאלתי אותו, בולע את העלבון על כך שמעולם לא שמע עליי לפני שהקיש בגוגל "בלוגרים דתיים" (כך הוא סיפר שהגיע אליי).

הייתי בטוח שכולם מכירים אותי, קוראים בבלוג שלי וביניהם גם חנן הבר, העיתונאי. אלא שמהר מאוד נוכחתי שימיי ב"טבלת הפעילים בישרא" עברו- חלפו להן (אפילו מ"הרשימה המלאה" עפתי) ומולי ניצב עיתונאי שעומד לכתוב כתבה על בלוגרים דתיים, ומעולם לא שמע עליי קודם לכן.

בימים שחלפו לאחר מכן הפנתי אותו לבלוגרים דתיים רבים וחנן קרא וקרא ובשיחות הבאות שלנו ניכר היה שהוא מבין ויודע מי נגד מי בעולם הבלוגים.

לא ידעתי איזו כתבה תצא לחנן. למעשה הוא אפילו אמר לי: "אני לא מבטיח שתאהב את הכתבה". אך האמת היא שמאוד אהבתי אותה. חנן מאפיין את הבלוגרים הדתיים ומסווג אותם כדתיים מדי, פחות מדי דתיים ואלה שבאמצע ומתאר את החשש של הבלוגרים להיחשף ובאותה נשימה, רוצים שכולם יקראו אותם.

נהנתי לקרוא את הכתבה ולטובת מי שפיספס את המהדורה המודפסת שהתפרסמה בגלייון יום שישי האחרון, הנה לכם קישור לכתבה באתר "הצופה".

אתמול ראיתי מודעה בעיתון שבשופרסל מוכרים טלויזיה משולבת עם DVD. היות והטלויזה שלנו מעפנה (יש שתי אפשרויות קול: או מקסימום או בלי קול וזה פשוט נורא) ונגן הDVD שבק חיים במפתיע, התייעצתי טלפונית עם אשתי האם כדאי לקנות את המכשיר המשולב או שמא נגן DVD רגיל.

סיכמנו שהיא תבדוק באינטרנט על המכשיר ותחזור אליי. מאוחר יותר היא אמרה שלא מתאה מידע על המכשיר, אבל שאני אקנה אותו.

הגעתי לסניף של שופרסל במודיעין וניגשתי ישר לפינה שבה הונחו מכשירי החשמל שבמבצע.

הטלויזיה הענקית הונחה מתחת לכשמונה מכשירי DVD רגילים שאותם פיזרתי לכל עבר אחר כבוד.

התחלתי להרים את הטלויזיה ופתאום ראיתי שאני כמעט מפיל את כל מפזרי החום שהונחו בצמוד לטלויזיה הענקית (21 אינץ'). אז פיזרתי את מפזרי החום עד שהיה לי מספיק מקום להרים את הטלויזיה ולהניח אותה בעגלה.

כשסוף סוף הצלחתי להרים את הטלויזיה (מעניין שאף אחד לא הציע לי עזרה למרות שראו אותי נאבק במכשיר הענק) נוכחתי שהקופסה גדולה יותר מהעגלה. בכל זאת הנחתי אותה על העוקם וכך הסתובבתי בחנות ובחרתי עוד כמה פריטים להשלים את חוויית הקניה.

אחרי ששילמתי, הקופאית הראשית שאלה אותי אם אני צריך עזרה ואמרתי לה שאני אסתדר לבד (איפה היא הייתה כשניסיתי להוציא את הטלויזה מבין שלל המכשירים החשמליים?).

יצאתי עם העגלה לאוטו שלי וכשהגעתי אליו פתחתי את הדלת האחורית בכדי להכניס את הטלויזיה. הלילה היה קר מאוד והייתי צריך להזיז את המושב הקדמי בכדי שיהיה די מקום במושב האחורי לטלויזיה. אלא, שבטיפשותי הרבה לא חשבתי על כך לפני שהרמתי את הטלויזה ולכן ניסיתי לעשות את זה כשהטלויזה עליי. משזה לא הצליח ניסיתי להניח את הטלויזה בעגלה, אלא שאז היא החליטה על דעת עצמה להתגלגל במורד החניה ואני רדפתי אחריה עם טלויזה ענקית בידיים שלי ובלי דרך לעצור אותה.

בסוף הצלחתי איכשהו לעצור אותה עם הרגל שלי, אבל מאיזושהי סיבה העגלה התהפכהוכל המוצרים התפזרו. להזכירכם, אני עדיין עם הטלויזה בידיים שלי...

הנחתי את הטלויזיה על הרצפה, ואספתי את כל המוצרים חזרה לעגלה שהתהפכה. חזרתי לאוטו, הזזתי את המושב הקדמי ואז חזרתי לטלויזה והנחתי אותה באוטו יחד עם שאר המוצרים שקניתי.

כשהגעתי הביתה, אשתי יצאה לקראתי ואז היא ראתה את הטלויזיה הענקית בקופסא.

"אל תוציא את הטלויזה בינתיים..." היא אמרה בפנים חמוצות. מסתבר שהיא חשבה שמדובר במסך קטן יותר, דק ומשום מה לא הבינה שמדובר במכשיר ענק כל כך...

לבסוף שכנעתי אותה שנשמור את הטלויזה (ולא נחזיר אותה לחנות) וכך באמת עשינו.

אני: "אהרן, מה השיעור האהוב עליך בבית הספר?"

אהרן: "שיעור חופשי".

העניין הזה שלכל פרסומת שמכילה מילה באנגלית יש כיתוב קטן בעברית שמתרגם את המילה או הביטוי, די איבד את הכוונה הטובה שלו, אם אכן הייתה כוונה כזאת מלכתחילה.

השבוע עלתה לאוויר הפרסומת של בנק לאומי (אני יודע שאין לכם מושג על מה אני מדבר ולכן אני אזכיר לכם תיכף במה מדובר): זאת שקולו של יהורם גאון מתנגן ברקע שלה עם שיר שנשמע כמו קלאסיקה.

בפרסומת הזו מופיעות צמד המילים "Check Up" ובתרגום למטה כתבו: "צ'ק אפ".

מזל שיש תרגום...

או שיש את הפרסומת עם סמדר שיר שבה היא משתמשת במילה "אינסטינקט" ומיד קפצה הכתובית למטה עם התרגום: "דחף".

זה רק אני או שגם אתם חושבים שהתרגום כאן לא היה במקום?