לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמובטלת בברלין


ככה פתאום אחרי 33 שנים ושלושה ילדים החלטתי להתפטר. פיק ברכיים מטורף שלא עובר, סיוטים בלילות על ילדים רעבים ושום תכניות קונקרטיות...בערך שלוש שנים אחר כך אני בפתחה של הרפתקאה נוספת, שוב שלושה ילדים, שוב פיק ברכיים ושום תכניות... הפעם רק עם נוף אירופאי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2012

וועד


שלושה ילדים יש לי, כבר שש שנים שאחד או יותר מהם עוברים בכל מיני צורות של גנים ומעונות.


כשאני חושבת על זה, במצטבר, יש לי 11 שנים של התחמקות מוועד הורים. מעולם לא אירגנתי מסיבות, לא אספתי כספים, לא שלחתי מיילים זועמים ולא עשיתי מצגות סוף שנה. באסיפות הורים של פתיחת השנה אני מחייכת יפה למורה או לגננת, ורצה לפינה הכי רחוקה. רק שלא יבקשו מתנדבים.


יצקצקו בלשונם כל חברי הוועד ויתנו בי מבט מזלזל. העלוקה. הם מארגנים, אוספים, יוזמים. אני מגיעה למסיבה וכועסת ששוב קיבלתי לעשות סלט פירות.


הם ישלחו בי עוד מבט אחד ויחשבו שאם תמיד אני באה לאסוף אותם עם טרנינג ונעלי ספורט, הייתי גם צריכה להתנדב להיות הורה מלווה להופעת המחול בשבוע שעבר, ושאם אני כל היום בבית אז כדאי לנצל אותי גם לקישוט המסיבה. נראה אותי אומרת לא.


מבינהם יהיו שיגדילו לעשות, וכל פעם שהם יתקעו בעבודה או שירצו לשלם פחות לצהרון הם יתקשרו. "עידו נורא רוצה לבוא לגדול". הם בוועד הורים. והם עובדים במשרות נורא חשובות. נראה אותי אומרת לא.


אז הינה אני יוצאת מהארון: חברים יקרים. אני אמובטלת, עובדת מהבית, עם שלושה ילדים קטנים, מוכנה להכין סלט פירות בכל המסיבות מעכשיו ועד שיסיימו כולם את חוק לימודיהם. בתמורה, אני לא מתנדבת לוועד ההורים, גם לא להצגת סוף השנה, לא רוצה להיות הגיזברית ולא ההורה המלווה. באותה הזדמנות אשמח אם תפסיקו לבקש שאאסוף לכם את הילד מהגן פעם בשבוע, זו כבר לא טובה. זו עבודה, אז תשלמו.


ההורים האלה, של וועד ההורים, שמתנת סוף השנה ומה הילדים יאכלו במסיבת חנוכה עומדים בראש מעייניהם, הם אנשים שאני מעריכה (מרחוק, כמה שיותר מרחוק...) אבל גם מפחדת. לא יכול להיות שישיבה של 4 שעות, בה אני אדון אם כדאי לעשות להם אלבום דיגיטלי או מד גובה מתנה לסיום הגן, תשנה במשהו את חיי ילדי. אני בעד רשימת כיבוד גנרית (טוב נו, מרכיב אחד משתנה- סופגניות, אוזני המן או מצות...) לכל המסיבות, בסוף השנה ספר עם אפשרות החלפה וחוג ריתמוסיקה. תרשמו את זה בפתק ותעבירו הלאה. ככה גם לא תגזלו ממני גם את השעה וחצי ויכוח באסיפת ההורים הראשונה.


קוראים לי אמובטלת, ואני יוצאת מהארון. הוועד הוא בזבוז זמן לטעמי. אני יכולה במקום זה לצפות ב"האח הגדול" ועדיין אני ארגיש שעשיתי משהו יותר טוב.


מה שחשוב הוא שאהיה נוכחת בחיי ילדיי ואחנך אותם. חשוב שהגננת תאהב ותלמד אותם, שהסייעת תקבל אותם בחיבוק חם ושהמורה תשים לב לקשיים. 


אם אביא עוגה קנויה או אחת שעמלתי על כל שיכבה שלה שעה אתמול בלילה לא ישנה. אם יש בהן מספיק שוקולד, שתיהן יסתיימו תוך דקה.

נכתב על ידי imuvtelet , 7/3/2012 12:11   בקטגוריות ככה אני, פסימיות מצויה, גן החיות הפרטי שלי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  imuvtelet

בת: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לimuvtelet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על imuvtelet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)