אמובטלת בברלין

התקלחתי, ישר אחרי שהם נרדמו. ולא עשיתי את זה מאז שהוא טס, אלא רק באישון לילה ובעין אחת עצומה. אבל זה היה יום עם כל כך הרבה התרחשויות שידעתי שככה עדיף. ויצאתי נקיה ומריחה, ולבשתי לי את הטייץ עם החולצה הכי נעימה, זו שבדיוק יצאה מהכביסה. ולקחתי לי את הספר, והכנתי לי ארוחה, ופעם ראשונה זה יותר משבוע שהרגשתי שאני מלכה.

ונזכרתי שהשארתי בחוץ את הצלחת, והרגשתי מוצלחת ולא עצלנית. אז יצאתי, לשניה, ככה, כמו שאני, יחפה.

דרכתי על חשופית. שתינו יצאנו מצולקות לנצח מהמפגש הזה. הייתי אומרת שתמות, אבל יש מצב. אז אני שוב אקלל את מרפי. בן זונה!