אמובטלת בברלין

שנה יקרה,

כשאת נכנסת בדלת את תראי מולך מישהי עוזבת. היא עייפה, עצבנית וכועסת. היא אולי מגניבה איזה אנחת רווחה, אבל היא נראית מבוגרת בהרבה ממך ונראית כאילו בשנה האחרונה לא היה לה פה טוב, השיער הלבין ונחרצו קמטים ואם אני יכולה לנחש טוב יותר, מה שיתפוס את עינייך ולא ירפה, זה היאוש.. העיניים הכבויות שלה והעובדה שאפילו בשניה שהיא תחלוף מולך אפשר לראות שכבר מזמן היא הרימה ידיים.

את, כשתביטי בה, עם ניחוחות ההתחלה והפריחה שאת מכניסה איתך, תקבלי ממנה מבט נואש, כזה שיגיד לך שגם היא נראתה כמוך פעם, שגם היא הגיעה מלאת כוונות ורצון לשינוי, ושהיא התייאשה, ושהיא תחכה לך בדרך החוצה, כשתהיי מלאת קמטים וחסרת חיים.

רציתי לבקש ממך שנה צעירה, שלא תתני לכל זה להשפיע עליך. רציתי לבקש ממך שתסתכלי עליה ותדעי שזו אופציה אחת להרים ידיים, ושאם כך תחליטי לעשות, גם את תצאי מהדלת עוד תריסר חודשים כשאת נראית כמוה ויותר. אבל שתדעי שאפשר גם אחרת. אפשר שתיכנסי, עם כל הצעירות הזאת והאמונה שלך שאפשר לשנות את העולם, תראי את כל הבלאגן שעשו פה קודמותייך ותחליטי שאת עושה אחרת. שאת לשנה הבאה משאירה פה משהו קצת יותר טוב ממה שהשאירו לך. אני רוצה שתדעי שאם יש מישהי שמסוגלת לשנות זו את, דווקא בגלל שאת צעירה, רעבה ומאמינה שאפשר לשנות את העולם. אם תאמיני לכל המבטים המיואשים של האנשים שמסתובבים פה ותקני את הכניעה, היא רק תגדל ולשנה הבאה יהיה אפילו יותר קשה, בלתי אפשרי כמעט.

רק על עצמי אני יכולה לספר לך, ואולי אני לא מדגם מייצג, אבל השנה האחרונה, זו שתראי שעוזבת, הצליחה אפילו אותי כמעט לכבות. קיבלתי ממנה כל כך הרבה מכות, בייחוד לקראת הסוף, כשכבר לא היה לה כח להלחם, כי היא ידעה שהתור שלה תיכף נגמר. והיא כמעט הדביקה אותי ביאוש שלה, כמעט החלטתי שאולי הכי קל זה להצטנף במיטה ולהרים ידיים. והיא שינתה אותי השנה הזו, והכניסה בי דברים שהייתי שמחה לזרוק ולא לראות שוב לעולם. אבל באיזה שהוא שלב, ממש שניות לפני שהיא התחילה להתארגן לקראת לכתה, נזכרתי שהעובדה שהיא רואה רק שחורות מדבקת, אבל היא לא האופציה היחידה.

נכון, ביליתי השנה עם רופאים יותר מאשר עם חברים, ולא התקדמתי כמעט לשום מקום. עשיתי מעט מאוד צעדים קדימה והמון צעדים במקום, אבל קרו פה גם כמה דברים טובים, שבגלל שכל כך הייתי עסוקה במכות, כמעט לא יצא לי לראות. יש לי משפחה מדהימה, שלא נוטשת כשקשה ולא מסובבת את הראש כשצריך, ולא חשבתי אף פעם אחרת, אבל עכשיו אני לגמרי בטוחה. יש לי מקורות אושר בלתי נדלים ויש לי יכולת להתגבר על קשיים, ובין מיתון לאיומי מלחמה יש כאן גם אנשים מדהימים שהם חלק מעם נפלא. ונכון שאני כמעט באותה נקודה שהייתי שנה שעברה, אבל לא הלכתי אחורה ולא איבדתי אחיזה, והיום אני יודעת ואני הרבה יותר בטוחה.

אז אני מבקשת ממך שוב, שנה חדשה, תסתכלי קדימה כשאת נכנסת, תדעי שאת יכולה. אל תתני לזאת שיוצאת להרוג לנו את התקווה. את יכולה להיות שנה של מלחמה נוראית, של מיתון ועוני, אבל רק את יכולה להיות שנה של שלום ושל מבט קדימה, רק את יכולה לגרום לזה שזו שתבוא אחריך תראה אותך יוצאת עם גו זקוף ומלאת גאווה, יודעת שהשארת פה הרבה עבודה אבל גם אנשים עם סיפוק ותקווה.

אז בעצם אני פה בכדי לאחל לך ולי ולכולם, בהצלחה.