אמובטלת בברלין

היה לך הרבה יותר שיער, לי זה משהו בעור, משום מה הוא נראה שם הרבה יותר מתוח... ויש גם משהו בעיניים, יש שם המון ניצנוצים בעיניים.

לא לבשת חליפה מאז ומיותר לציין שאני כבר עשר שנים לא החלקתי לתוך שמלה לבנה ארוכה.. 

חמש דקות לפני שהגעת, כשעמדתי מול מראה ענקית, הודיעו ברדיו שמצאו את הגופה של הודיה פימשטיין, ושעצרו את האבא אז ביקשתי שתחכה קצת. רציתי להיות גם קצת עצובה..

כשהגעת, והלב שלי דפק כמו משוגע, הגנבת לי ליד דף מגולגל. ד' בטבת, היה כתוב למעלה. התשס"ג.

לכתוב תמיד היה התחום שלי, אתה היית עסוק בלהגיד הכל בפנים. בלי ליפות מציאות בלי לשחק משחקים, אז הסתכלתי על הדף הזה ותהיתי לי אז מה כבר אתה מוסר לי עם הפרחים. וכשפתחתי אותו, את הדף שכל כך השתדלת לגלגל, מצאתי את הכתובה האמיתית שלי. זו שאני כן יודעת איפה היא נמצאת וזו שכבר שנים ישנה איתי במגירה של השידה.

לא פתחתי אותה מאז. לא היה בשביל מה. והיום ראיתי שהדף עדיין מגולגל, והכתב הנוראי שלך כל כך מתאמץ שם, כאילו גם הוא מבטיח לי הבטחה...

ופירטת שם את כל מה שאתה אוהב, אפילו את העיניים בצבע "ירוק אני בוכה" הבטחת לי שאתה כאן, מאחורי לצידי ובשבילי (ככה, בשפה שלך...) והבטחת שיהיו לנו את הילדים הכי שווים בסביבה.

כמה שעות אחר כך המבול הפסיק בדיוק בזמן לחופה, הגנבת לפה סוכריות קופצות לפני הנשיקה ו"כל הילדים קופצים" הפך להיות אחד השירים שתמיד משמחים אותי ואותך. ורקדתי כמו משוגעת ואבא שלי ביקש ממני כל שניה להפסיק עם השתיה.

למחרת בבוקר כבר טסנו לחו"ל ונזכרתי כמה פחדתי מהפעם הראשונה שבה טסנו והיינו אמורים לבלות יחד עשרים וארבע שעות ביממה.

עשר שנים. אם הייתי שולחת את עצמי היום לפגוש אותי שניה לפני שמורידים את ההינומה, הייתי בטח אומרת לי לא לוותר על כמה דברים ולתקן כמה דברים אחרים אבל אומרת לי שאחרי הכל, אם יש החלטה, שאני בכל ליבי יודעת שאין לי בה טיפת חרטה, היא זו שאני הולכת לעשות עכשיו, "רוצי" הייתי אומרת לי, "עשית את הבחירה הנכונה". כי אהבה, כשהיא בכל זאת מצליחה, למרות כל הריבים והשטויות של השגרה, היא עוד סיבה לקום בבוקר, ועוד סיבה להאמין בעצמך. כי אם אתה יודע שמי שלידך באמת שווה ושהוא באמת אוהב אותך אז המסקנה שאתה יכול להגיע אליה היא רק אחת ואתה יודע שהתמזל מזלך.

ואין אחריות לכל החיים ואולי עוד עשרים שנה אני אגיד שזו הייתה טעות נוראה.. אבל גם אז אני בטח אסתכל על השלושה שיש לי ואולי על עוד איזה ילד או ילדה, ואגיד שבטוח משהו עשינו טוב אם זכינו לכזו מתנה.

מזל טוב דובי שלי, אני אוהבת אותך.