הכיני רשימה מסודרת של כל הדברים שצריך לעשות.
שימי תזכורות בנייד, לזמנים נוחים.
שלחי לעצמך את הרשימה במייל.
שימי באאוטלוק תזכורת שתקפוץ על המסך.
תתעלמי
תתעלמי
תתעלמי
הכיני רשימה של טלפונים דחופים
פני לעצמך זמן ללא הפרעות והתחילי לחייג.
אם לא עונים תשכחי מזה.
אם מוסרים לך שיחזרו אליך תשכחי מזה.
אם יש ממתינה תרשמי לעצמך לחזור אליהם שוב. ותשכחי מזה.
אם במקרה מישהו עונה לשיחה ויכול לטפל בעניין נסי לשמור חלק קטן לשעה מאוחרת יותר. אם צריך תתעקשי לדבר איתו שוב בכדי לאשר, ושלא יעשה שום דבר בלי אישור שלך.
תשכחי מזה.
אם את חייבת לטפל במשהו ממש דחוף, שהדד ליין שלו היה אתמול, זרקי הצידה את כל הדברים וטפלי ובו ובו בלבד. סגרי את כל הפינות וודאי שאין שום קצוות לא סגורים. אחר כך תתפני לקבל מחמאות על הדרך הנפלאה שבה סגרת את כל הפינות ואיך במצב כזה איש חוץ ממך לא היה מצליח להציל את המצב.
קחי אטמי אזניים ותשתיקי כל קול אחר שיטען שבלעדיך הכל היה הרבה יותר פשוט וזה לא היה מגיע בחיים למצב הזה.
מגיע לך בונוס.
אם זו תקופה לחוצה בחייך, כי אתם אמורים לארוז את החיים שלכם במזוודה ולטוס תגידי למקום העבודה שלך שאין לך שום בעיה לעבוד קצת יותר החודש.
אם בדיוק בחודש זה התפרסמו הקריטריונים שהיו אמורים לצאת בינואר ובמקום ארבעה חודשים יש לך שבועיים וחצי להגיש את החומר, תתעלמי. שבועיים וחצי זה המון זמן.
אם מתוכננת במהלך השבועיים האלה גם טיסה קצרה שמטרתה היא ניסיון נואש לסדר לכם נחיתה רכה, תתעלמי. גם שבוע וחצי זה המון זמן.
אם בשבוע וחצי הזה את צריכה גם לעבוד מול אנשים אחרים, תתחילי להלחץ.
אם הם מעל גיל 80 תנסי לנשום עמוק.
אם זה לא עוזר תנסי את הונטולין של הילד.
בכל מקרה זו לא סיבה להתחיל לעבוד, כן?
מקסימום תכתבי פוסט, זה מדיטטיבי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
imuvtelet