אמובטלת בברלין

היום היא חזרה מהגן וסיפרה לי בסוד שנואה נישק אותה.

אחרי שבלעתי קצת לשון והרבה אוויר שאלתי אותה מה זאת אומרת נישק אותה והיא הסתכלה עלי בעיניים נוצצות של ילדה בת שלוש וחצי וסיפרה לי שהוא נישק אותה ונתן לה יד ועכשיו הם מתחתנים.  בשניה הראשונה חשבתי להתקשר לאבא שלה, לספר לו על הבגידה. אבל כשחשבתי על זה עוד שניה העדפתי לחכות עם הבשורה. עדיף שהוא יהיה בבית. וליד כוס מים. ליתר ביטחון..

יש לי ילדה בת שלוש ורבע. בת. אחרי שני בנים. היא אוהבת שמלות ורודות ונפוחות, היא אוהבת כתרים מוזהבים עם חרוזים בסגול והיא רוצה להתחתן. אני אומרת יש לי, כי אני יודעת בוודאות שהיא יצאה ממני. ראיתי את זה קורה, פחות או יותר... וגם את העיניים שלה היא לקחה ממני, אבל את כל העניין הזה של הגנים היא כנראה קיבלה ממישהו אחר. משהו התערבב שם בצורה מוזרה והיא יצאה חובבת חתונות ורודות. אני מוכנה להישבע שזה לא ממני, החתונה שלי היתה לבנה לגמרי וסגרנו אותה תוך חודש וחצי. אני, את הילדות שלי לא ביליתי בבהייה באמא שלי מתאפרת ולא בדמיונות על נסיך שיבוא וינשק אותי ויחד נדהר אל השקיעה. 

הילדה שלי, ואני אומרת את זה באובייקטיביות אמיתית, היא גאון מחונן, עם עולם דימויים עשיר, אוצר מילים נפלא ו IQ בשמיים, ועדיין, היא חולמת בלילות על נסיך שיבוא וינשק אותה כי יש לה שמלה מהממת.

אז אין דרך יפה להגיד את זה. יש מצב שנכשלתי. 

יכול להיות שזה בגלל סינדרלה ושילגיה, יכול להיות שזה בגלל שכל פעם שסבתא באה לבקר היא מביאה לה סיפורי נסיכות של דיסני (כולל ספר שלם עם ארבעה סיפורי חתונה...! הוא הציע להן! והן נדהמו, ובכו, ומיד אמרו כן. וחיפשו את השמלה המווווושלמת) ושלמרות שיש לה את "הארנב הזה שייך לאמילי בראון " היא חוזרת שוב ושוב לזוועות החתונה בשקיעה.

עכשיו, כששפתיה המנושקות של הבת שלי, זורחות באורה של נשיקה ראשונה אני תוהה, האם אני זורקת כבר עכשיו את כל הספרים שהילדה שלי הכי אוהבת או שאני ממשיכה להקריא לה עם הסברים וקריאות בינייים?! אם יש סיכוי שברשימת הסרטים הביתיים של ימי שישי בערב שלנו יבליחו סרטי ילדים שבהם הבנות/נסיכות הן לא בחורות נואשות שעם קצת עזרה מצליחות למצוא אהבה...?

כאילו, איך אני מצליחה להסביר לה שנסיך אמיתי בכלל לא מתעניין בשמלה הורודה שלה ושאם בכדי למצוא אחד כזה היא תשכב ותחכה שינשקו אותה יש מצב שאבא שלה ינעל אותה בשירותים עד שיהיה מותר לה חוקית אלכוהול.

בארצות הברית.

ואז ישלח אותה לפנימיה חרדית.   

ושאמא שלה בטח תחפש דרכים לפנצ'ר לסוסים את הפרסות ותשאיר אותה בהשגחת אחים שלה. הם אוהבים להתעלל במי שרק אפשר.

עכשיו, כשהילדה הנשואה שלי מסתובבת בבית עם שמלה מוזהבת סטייל ערב הסעודית,  אני תוהה לעצמי אם תובנות שאת מפתחת בגיל שלוש וחצי יכולות להתבגר?! אם חלומות ורודים על נסיכים בלונדיניים יכולים לקבל תוכן וצבע? ואם תוך כדי הרהור מהיר על השנים הקרובות כדאי שאני אתחיל לנסח הסכמי ממון...?