אמובטלת בברלין

כבר או טו טו חמישה חודשים, אתם פה קוראים על תלאותי ברחבי העיר המופלאה/קרה/מוזרה הזו ומדמיינים לכם את חיי. אז הינה קצת אווירה.. צבעים ותמונות... ואם תעצמו עיניים חזק ותשאפו מלוא האוויר פנימה, תצליחו קצת להריח.

ככה זה התחיל, יום יום..אמצע היום, ליתר דיוק. השמש נוכחת נפקדת, באה לשעה והולכת...

אבל הבית התחיל לתפוס צורה, ואפילו הצלחתי לשמור על רקפת...

וכשיצאנו הכל היה ירוק מסביב... וקצת חום של שלכת...

ובכריסטמס פגשנו את אלבוס דמבלדור , והצטלמנו גם עם כמה סנטאים רגילים להחריד, סתם בכדי לספוג את אווירת החג...

אבל אז הגיע השלג הראשון....

והשני....

וגיליתי שהם לא עפים כשהאגם קפוא......

ושהילדים הפרטיים שלי (וגם של אחרים) חובבי שלגים ועגלות....

אבל השלג נעלם  קצת ויצאתי קצת לטייל...

וזה היה יפייפה...

אפילו כשמצאתי גן סגור...

וגם כשסתם הסתובבתי ברחובות..

ובפארק...

או בעיר....

והילדים מצאו את הפינה שלהם....

אבל גם גיליתי את זה....

אז אולי אנחנו בדרך, אבל עוד לא ממש התאקלמנו :-)