אמובטלת בברלין

כמה חוקים  שחשוב שתזכרי:

• לא משנה כמה הוצאת על האטרקציה היומית, לא משנה כמה אומגות, טרמפולינות, מכוניות מתנגשות וקירות טיפוס יש שם, אחרי חצי שעה הם יגידו שמשעמם להם והם רוצים כסף למכונות משחקים.
• 
  


• בסוף כשתרצי ללכת, הם פתאום יגלו שעם התותח כדורים הם לא שיחקו מספיק.


• 
  
• לעולם, אבל לעולם אל תתפתי להבטיח שבחופש נלך למשושהםרוציםללכת. ביחוד עם זה חופש ארוך. ביחוד אם אמרת את זה בתחילת החופש ועכשיו שלושה שבועות רצופים כל מה שתשמעי מהם זה "עכשיו הולכים למשושהםרוציםללכת?" "מתי הולכים למשושהםרוציםללכת?" "אבל הבטחת שהולכים למשושהםרוציםללכת!!!" "אבל אנחנו רוצים ללכת למשושהםרוציםללכת!" וכל זה רק בחמש הדקות הראשונות של היום כשאת אמורה לישון עוד רבע שעה כי חופש.


• 
  
• הם רעבים. זה מצב נתון. עובדה. נקודת מוצא. תשלימי עם זה. לא, זה לא משנה אם הם סיימו עכשיו לאכול ולא אם יש להם עכשיו שלושה מעדנים ופיצה ביד. הם עדיין רעבים. מאוד רעבים. הם עומדים למות מרעב. כן, גם עכשיו.


• 
  
• אם יצאתם מהבית לפני יותר משלוש דקות הם צריכים לשרותים. עכשיו! בשניה הזו! ואם הם לא ילכו לשרותים בשניה הזו ממש משהו נורא יקרה. משהו כמו מלחמה. או מגיפה עולמית. כן. את יכולה למנוע אסון. רק קחי אותם לשירותים! עכשיו!! אם תעצרי את הרכבת והם ישתינו יהיה שלום עולמי. זה עד כדי כך פשוט.


• 
  
• החלוקה היא כזו: יש לך שלושה ילדים ובכול רגע נתון יש ילד אחד שלוקח 70% ושניים שמתחלקים על מה שנשאר. ב 50% מהזמן זו היא. כשהיא חוזרת לגן ויש לך שניים בחופש זה 100% ששניהם ימלאו את כל ה 100%, לפעמים הם ימלאו 150% מהזמן וכשהיא תחזור מהגן היא תשלים ל950%. בשביל שיהיה פה פייר.

אם יש לך פה אירוח מתחלף מתגלגל של 21 ימים רצופים(שטרם נגמר)+חופש של שלושה ילדים(שטרם נגמר) +אירוח של ליל הסדר (נגמר, בחיי שנגמר..)+אחיינית חדשה שעשתה לונה פארק מהגעגוע שלך (טרם, ואין מועד סיום רישמי) ושרדת את כל זה בלי לצרוח על אף אחד שיעזוב אותך בשקט ויתן לך כבר למות את בסדר. בחיי שאת בסדר... לא משנה מה גובה ההר של הכביסה ולא שאת לא מספיקה ללמוד.  תחייכי, תכיני להם אוכל, קחי אותם להשתין ולכו למשושהםרוציםללכת. המשאית עם המדליות לא תגיע. אבל ממני תקבלי צל"ש.