עריכה קטנה:
אני רואה שהרבה אנשים שהביעו עניין כשהתקציר יתפרסם, נכנסים לכאן, ואפילו ביקשו שאודיע להם וכו'... חלק בקבועים, חלק לא...
בבקשה, תנו לי לשמוע מה דעתכם! 
-
לתקציר הסיפור לחצו כאן
יש גם ברשימות. (;
*כתבתי אתזה אחרי שכתבתי את החפירות פה למטה:*
אוה, איך שכחתי! תודה רבהרבהרבהרבהרבה וכו' על התגובות בפרק הקודם!
ביום הראשון קיבלתי המון תגובות, וזה עשה לי המון המון טוב. וגם הגעתי לפוסטים החמים, מקום תשיעי! DD:
זה בכלל עשה אותי נורא שמחה.
אז... כן. תודהתודה. ♥
אני לא יודעת איך הפרק יצא, תגידו לי אתם (:
אמממ... זהו. הפרק נכתב ברובו בזמן מצב בריאותי רגיש, ועם מצבי הנפשי המעורער התמידי - נא להתחשב.
האמת היא שבכיתי כשכתבתי את הפרק הזה. זה בחיים לא קרה לי, שכתבתי משהו ותוך כדי בכיתי ממנו. ואני גם לא בנאדם שמתרגש כל כך בקלות. אני מקווה שגם אתכם הפרק ירגש במידה כלשהי.
בכל מקרה, רציתי לומר כמה דברים (קצת חפירות - תשרדו - ואז נעבור לפרק, מבטיחה):
דבר ראשון:
ברוכים הבאים, קוראים קבועים חדשים! חיממתם לי את הלב כשהצטרפתם, כל כך הרבה.
דבר שני:
קוראים חדשים מוזמנים! תקראו, אנשים 3>
אם אתם רוצים להתעדכן בפרקים, אתם מוזמנים לבקש ממני להוסיף אתכם לרשימת הקוראים הקבועים או להירשם כמנויים. (;
דבר שלישי:
רציתי להקדיש את הפרק לשתי קוראות שלי שהגיבו בקביעות לסיפור הקודם, ואני מקווה שיאהבו גם את הסיפור הזה. (;
אלו הן מילי ויולי. כןכן, חרוז! ♥
כפיים להן. סתם כי בא. אני מוחאת להם כפיים. באופן... נפשי, כי עכשיו ארבע לפנות בוקר, ואני לא באמת צריכה להתחיל למחוא כפיים כמו סתומה מול המחשב, נכון?
דרך אגב, ניקדתי את כל השמות בפרק, כי הם שמות שאני המצאתי, אז אתם לא מכירים אותם ויכול להיות שהם קצת קשים להגייה. שמות של דמויות יחסית ראשיות לא ינוקדו בהמשך, אז תנסו להתמודד עם הלשון המסתבכת שלכם ^.^
טוב, חלאס עם החפירות. אל הפרק! D:
נ"ב. אני הכנתי את המפרידים האלה, אז לא לגנוב אותם. דיר באלק! P:

האגם האסור - פרק ראשון
למה הסיפור הוסר?

אני מאוד מאוד אשמח לתגובות ולקוראים חדשים.
מה אתם חושבים על הפרק? על אקריו?
היא חמודה בעיניכם?
[היא קטנה יחסית, מבחינת גיל.]
משהו ריגש אתכם? אהבתם משהו במיוחד?
אני אשמח לשמוע את דעותיכם, ניחושיכם, קשקושיכם וחפירותיכם! בשמחה רבה.
וגם, כמובן, ביקורת!
אם למישהו מתחשק לומר לי על משהו שהפריע לו או משהו שאפשר לשפר - בכיף. כולי אוזניים.
אה... וכן. אני באמת יושבת כאן בארבע וחצי בבוקר ומפרסמת פרק בשבילכם. 3:
אוהבת, אַפָּל!

חבר'ה, הגענו לפוסטים החמים!
איזה כיף D:
קדימה, בואו נטפס עוד קצת למעלה, בפוסט עם התקציר הגענו די רחוק! (;

ועוד עריכה:
אנחנו במקום ה-14!! 
מתקרבים לעשירייה הגדולה! אולי אפילו נהיה שם, פעם שעברה היינו.
Go Forbidden Lake *,*