לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות והרהורים בדרך להורות לא שגרתית

להיות אבא ואבא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2012

עדכון על הניסיון הרביעי


אז גם הניסיון הרביעי לא עבד.

מה זה אומר?

  • את כל הביציות (מלבד אחת בודדה שכנראה תיוותר ערירית) כבר החזרנו ולא יצא לנו הריון מזה.
  • הרבה כסף ירד לטימיון.
  • והכי משמעותי - אנחנו צריכים להתחיל את התהליך מחדש. זה אומר למצוא תורמת, להביא אותה להודו ולהתחיל בסבב החזרות חדש. הקודם היה בדצמבר, והקרוב יהיה ביולי. עיכוב של 8 חודשים בתוכנית. במקרה הטוב.

חוץ מזה, קיבלנו מידע שלא היה לנו קודם.

כדי להבין מה קרה בכל הניסיונות צריך לעשות קצת סדר. היו 4 ניסיונות. 3 פונדקאיות. שני אבות ותורמת אחת. שבשמיים ובארץ.

הדבר היחיד שמשותף לכל הניסונות הוא התורמת כך שעלתה השאלה האם אולי יש לתורמת בעיה כלשהי בביציות.

אתמול גילינו שהתורמת הקודמת תרמה שוב, לזוג אחר, במהלך מרץ ויש שם כבר הריון. מה שאומר שכנראה לא היתה בעיה עם הביציות.

אז ישר מתחילים לחפש סיבות חדשות. אולי הפרוטוקול הרפואי לא בסדר. אולי הזרע שלנו לא בסדר.

אבל כנראה שרק נפלנו בצד הרע של הסטטיסטיקה.

ככה זה. חייבים להיות כאלו שלא הולך להם אחרת המספרים היו אחרים. אם אחוזי ההצלחה הם 60% (ככה אמרו לנו) הסיכוי להיכשל 4 פעמים הוא אחד לארבעים (תאמינו לי, אני לא רע בחשבון למרות שסטטיסטיקה מעולם לא לימדו אותי). רק דרך תמוז יש כפול הריונות בשנה, אז אולי זה לא כל כך חריג.

 

תשמעו, זה ממש מבאס. כשהודיעו לנו את זה יוד נראה עצוב ומתוסכל. אני הייתי עצוב אך עם איזה ריחוק של לא לחלוטין להבין את זה.

רק למחרת, כשישבנו כבר על הרשימה המעודכנת של התורמות לבחור אחת חדשה, הרגשתי את הייאוש מחלחל.

 והיינו צריכים לבחור מהר, כי המשלחת הבאה יוצאת עוד מעט וצריך גם זמן להתכונן (התורמת, לא אנחנו), אז ישבנו, ועברנו על כעשרים טפסים מפורטים בגובה ומשקל, תחביבים ובעיות רפואיות, מי במשפחה סבל מסרטן ומי מדיכאון,וזו אוהבת לזניה והצבע האהוב של אחרת הוא זהב, ואיזו סבתא מצאה את מותה מדום לב ואיזה דוד הביא על עצמו את מותו בטרם עת, וההיא שותה אלכוהול רק לעיתים רחוקות, וההיא כבר מעל 30, ולזאת ניסיון ראשון ולאחרת כבר שני ילדים לפחות מסתובבים בארצנו. וכשאחת מצאה חן בעיני, הסתבר שכבר אחר שם עליה עין ולשנייה חיוך מתוק אך כשהיא רצינית היא נראית מפחידה ובקיצור. לא פשוט.

 

אוף.

 

אפילו שיר לסיום הרשומה הזו חיפשתי ולא מצאתי.

כל ציפייה היתה רומנטית מדי או עליזה מדי וכל ייאוש שעלה ברשתי היה שחור ומר.

אז כדי לא להישאר בדיכאון, נעבור לשיר ששר במקור פו הדוב כל פעם כשהוא היה מבולבל, בביצוע של ראלף מהחבובות.

את השיר, כמו גם את פו עצמו, כתב א. א. מילן. מבטיח שיגיעו עוד מאיפה שזה הגיע.

תהנו.

 

 

 

Cottleston Pie A A Milne  
Cottleston Cottleston Cottleston Pie,
A fly can't bird, but a bird can fly.
Ask me a riddle and I reply
Cottleston Cottleston Cottleston Pie.

Cottleston Cottleston Cottleston Pie,
Why does a chicken? I don't know why.
Ask me a riddle and I reply
Cottleston Cottleston Cottleston Pie.

Cottleston Cottleston Cottleston Pie,
A fish can't whistle and neither can I.
Ask me a riddle and I reply
Cottleston Cottleston Cottleston Pie.

 

נכתב על ידי אבא בדרך , 27/5/2012 17:10   בקטגוריות פונדקאות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אבא בדרך



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , הורים צעירים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבא בדרך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבא בדרך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)