מחשבות והרהורים בדרך להורות לא שגרתית

קוראת בשם "בקרוב אמא" כתבה לי הודעה וביקשה עדכון. תודה לך על זריקת המוטיבציה.

כן, המון זמן לא כתבתי. דווקא הצלחתי לשמור על רצף כתיבה של פוסט אחת לשבוע-שבועיים, ופתאום הפסקתי.

כמעט חודשיים שלא כתבתי ולא בגלל שלא קרה כלום, אלא בגלל שהמון קרה והייתי מוצף, והייתי עמוס, ורק בשבוע האחרון התחלתי להסתגל למציאות החדשה.

נתחיל מהעיקר. אנחנו נמצאים בסופו של השבוע ה-19 (18 +5 ליתר דיוק) ובשבוע הבא אמורה להתקיים סקירת המערכות, שזה למי שלא מכיר, המלכה של הבדיקות, שתגלה לנו אם העובר בריא, אם יש לו שתי ידיים ושתי רגליים ועוד כל מיני דברים שאפשר לראות בשלב הזה. את התוצאות נקבל גם במייל, עם כמובן חוות הדעת של הרופאים, ובנוסף, נקבל בדואר דיסק עם צילומי האולטראסאונד. אחד הדברים שלרוב מתקשר עם בדיקה זו הוא גילוי מין העובר. אבל לא אצלנו. בהודו, ובמזרח בכלל, יש העדפה לבנים זכרים (פרימיטיבים שכמותם. אם רק היו מקבלים את תורתנו הנאורה, אז המצב היה שם בדיוק אותו דבר). בגלל זה, יש בהודו חוק האוסר על הרופאים לגלות את מין העובר. את הצילומים נביא אולי לרופא בארץ, כדי לקבל חוות דעת שנייה, ואולי הוא ידע להגיד לנו את מין העובר, למרות שהרופאים ההודים מתאמצים להסתיר את הפרט הקטן הזה גם בצילומים. כך או כך, אנחנו מחכים לשמוע שהעובר בריא ושלם, כל השאר לא חשוב לנו.

מעבר לכך, אני אספר לכם שפתחתי את הסטודיו שלי ואתם מוזמנים לבוא לבקר ולראות וגם להמליץ לחבריכם. פתחתי דף פייסבוק שם תוכלי לקבל עוד הרבה מידע על הסטודיו. אני עכשיו בעיקר מחפש תלמידים וזו משימה לא פשוטה בכלל, בעיקר שהחלטתי לא לירות בכל התותחים כדי לשמור קצת לשנה הבאה, אבל נעזוב את זה עכשיו.

שנת הלימודים התחילה, גם בבית הספר, גם באוניברסיטה, ואני רק עכשיו מתחיל להריח ניחוח של שגרה. מי שלא מכיר אותי טוב אולי חושב עכשיו על כל הדברים שחזרו לחיי עכשיו וממלאים את השבוע שלי בלי להשאיר מקום פנוי, אבל האמת היא שעם השנים גיליתי שרק כך אני מסוגל. ברגע שיש המון דברים, והם מסודרים בצורה ברורה ומאורגנת בשגרה השבועית שלי, רק אז אני מוצא זמן לעשות דברים, ואפילו להוסיף עוד. דוגמה טובה לכך היא הסתיו ההוא בו חזרתי לעשות ריצות באופן קבוע בדיוק בשלב בו לוח הזמנים שלי התמלא לעייפה, אחרי חופשת קיץ שלמה בה לא מצאתי זמן. אני מקווה שזה אומר שאני חוזר לכתוב כאן, חוזר לכתוב את עבודת התזה שלי, ואפילו מוצא זמן פשוט לעשות אמנות (קלטתם את הפרסומת הסמויה? שלוש המילים האחרונות הן מתוך הפרסומת של אחת הסדנאות בסטודיו. אני כל כך מתוחכם. בטח אף אחד לא יעלה על זה).

וכן, אני מדבר על שגרה, אבל עוד חצי שנה (כבר פחות) היא תופרע לחלוטין על ידי המתנה הגדולה שתיכנס לחיים שלנו. אין לי מושג איך זה יהיה, ואני חרד מכך ומחכה לזה בקוצר רוח.

לסיום, בגלל ההפסקה הארוכה, רשימה של דברים שאני רוצה לכתוב עליהם בקרוב:

- חופשת לידה או מי מוכן לשמור על החיים שלי לחצי שנה כשאני הולך לעשות משהו אחר לחלוטין

- שם משפחה ושנאת מקפים

- מלחמות עולם ו(איך להמנע מ)העברה בין דורית

אם אחד הנושאים האלו קוסם לכם, או אם יש נושא אחר עליו כבר כתבתי (או שלא) שמעניין אתכם יותר - אני אשמח לשמוע.