חשיבה חופשית

כמעט כל אחד מאיתנו יעבור בחינת אישיות בחייו. לפני הגיוס לצה"ל, לפני קבלה לעבודה, או לפני קבלה ללימודים במקצועות מסויימים - כמו לימודי רפואה ואחרים.

בכתבה זו אתאר בקצרה את סוגי המבדקים השונים הקיימים. בכתבה תראו שברוב המבדקים הרשמיים, ניתן להטות את התוצאות האמיתיות. לכן, אביא לכם כאן גם שני מבדקים קצרים (בני פחות מדקה כל אחד), המבוססים על העדפת צבעים וצורות. בשני המבדקים הקצרים האלה תוכלו ללמוד רבות על אישיותכם. תוכלו לראות כמה אפשר ללמוד עליכם. כדאי מאוד לנסות.

ישנם כמה סוגי בחינת אישיות, השונים באופיים. אתחיל בשני מבחנים רשמיים ואסיים בשני מבחנים קצרים ומעניינים, שקשורים בבחירה שלנו בצבעים ובצורות:

א.  אבחון אישיות לפי מבחן רורשאך. 

המבחן הזה נקרא גם מבחן כתמי הדיו, שבו הנבחן צריך לומר או לכתוב מהי האסוציציה שלו לגבי כל כתם דיו שמוצג לו. למשל, אם זה מזכיר לו פרח, פרפר, בית, מלך, שד, מלאך וכו'.

מה זה מזכיר לך?

אני עברתי מבחן זה בצו הגיוס השני שלי. ישבנו קבוצת נבחנים וכתמי דיו שונים הוקרנו על מסך. כל אחד היה צריך לרשום את האסוציציה שלו לגבי כל כתם שהוקרן. בסוף המבחן, דפי התשובות נאספו לאבחון אישיות פסיכולוגי.

אבל, אני מטיל ספק לגבי מידת הדיוק של המבחן באיבחון האישיות. אביא דוגמה מעצמי: רציתי אז מאוד לשרת בצבא באחד ממקצועות הרפואה. לכן, באופן יזום, "ראיתי " בכחלק ניכר מהכתמים איזו עצם, גולגולת, אברי גוף פנימיים, מכשירים רפואיים וכו'. למשל בכתם בתמונה למעלה אפשר לראות מלאך או שד - אבל לי זה מזכיר את עצם אגן הירכיים. כמובן דאגתי גם לציין מספיק אסוציאציות שאינן קשורות לרפואה, כדי שהבודקים לא יחשבו שאני מכוון לכיוון מסוים. ואכן, הצבא שלח אותי לקורס פאראמדיקים.

מה המסקנה? הנבחן עשוי להטות את תוצאות המבחן למה שהוא רוצה שיחשבו עליו.

מכאן שאפשר לתחמן במבחן זה. 

ב.  איבחון אישיות במבחני דיווח עצמי.

סוג אחר של מבחנים הם שאלונים עם מאות שאלות קצרות, שבו הנבדק עונה במשפט אחד. במבחן זה הנבדק נשאל מספר פעמים אותה שאלה בצורה אחרת, כדי לבחון אמינות ועקביות. יש כמה סוגים שונים של מבחני דיווח עצמיים, ובהם אפשר להעריך לפי האופן שבו ענה הנבדק על השאלון על פי פרמטרים של כנות, הצגת עצמו באופן חיובי/שלילי, או הימנעות ממענה על שאלות. ניתן גם להעריך האם לנבדק יש סגנון תגובה הגנתי.

במבחן זה ניתן לאבחן גם האם הנבדק סובל מהיפוכונדריה, דיכאון, היסטריה במצבי לחץ, חוסר מוסר, גבריות נשית או להיפך, פרנויה, סכיזופרניה ועוד.

כמו כן המבחן מצביע האם לנבדק בעיות בקשרים חברתיים ולהעריך את מידת נטייתו לסגת מקשרים והתחייבויות חברתיות. 

גם מבחן זה עברתי מספר פעמים  בחיי. ולכן אני יכול לומר לכם שנבדק יכול להטות גם כאן את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מבחינה חברתית או אישית - כלומר לזייף.

אמנם המבדקים האלה בנויים על טריקים לגילוי זיופים כאלה, למשל על ידי שאלת אותן שאלות בצורה אחרת מספר פעמים לאורך השאלון. אבל נבדק אינטליגנטי עם זיכרון טוב יכול להטות את התוצאות מבלי שיתעורר חשד בכנותו.

ולכן, פותחו גם מבחנים מסוג אחר, שבו הנבדק אינו יכול לכוון את תשובותיו באופן מודע. למשל מבחן הצבעים של לישר.

ג.  איבחון אישיות לפי מבחן הצבעים של לישר.

 מבחן הצבעים מתבסס על המחקרים של ד"ר מקס לישר שהקדיש את חייו לחקר השפעת הצבעים על ההתנהגות. המבחן מתבסס על עקרונות בסיסיים בפסיכולוגיה של הצבעים.

מבחן לישר הקצר מורכב משמונה קלפים של צבעים.

 יש לפרוס את שמונת הקלפים מול הנבחן ועל הנבחן לבחור את הצבע האהוב עליו ביותר ולהניח אותו כשפניו כלפי מטה לצד שבעת הקלפים הנותרים. כעת עליו לבחור קלף נוסף מבין שבעת הקלפים שנותרו וכך הלאה לכל שמונת הקלפים.

לסדר בחירת הצבעים ישנה משמעות. למבחן לישר הקצר נודע ערך רב בהבלטת היבטים חשובים של האישיות, ובהסבת תשומת לב אל תחומי מתיחות פסיכולוגית ופיסיולוגית באשר הם קיימים.

במבחן בחירת הצבעים נעשית פעמיים ואז מתקבלות תוצאות האישיות שלך.

שיטת האיבחון של לישר מעוגנת בפטנט. ולכן את המבחן הרשמי וניתוח התוצאות ניתן להשיג רק תמורת תשלום באתר הרשמי של לישר. אבל ישנו אתר אחר המציע את אותה בחינה וניתוח תוצאותיה בצורה מכוונת חינם. יתכן ויש כאן הפרת פטנט, ואנשי לישר טוענים שזה זיוף.

אני לא יודע אם תקבלו הבדלים אם תעשו את הבדיקה המקורית או החיקוי, אבל אני הופתעתי ונדהמתי כמה נכונים ומדוייקים יצאו התוצאות לגבי עצמי ושמעתי גם על אנשים אחרים שחושבים כך.

הבחינה עורכת פחות מדקה! שווה לנסות - תאור האישיות המתקבל הוא בשפה האנגלית.

נסו עכשיו את הבחינה. לאחר קבלת התוצאות. אתאר את העקרונות הפסיכולוגיים של הבחינה.

הבחינה

עקרונות הבחינה:

מבחן הצבעים מתבסס על המחקרים של ד"ר מקס לישר שהקדיש את חייו לחקר השפעת הצבעים על ההתנהגות. המבחן מתבסס על עקרונות בסיסיים בפסיכולוגיה של הצבעים.

לסדר בחירת הצבעים ישנה משמעות. למבחן לישר הקצר נודע ערך רב בהבלטת היבטים חשובים של האישיות.

במבחן הצבעים יש לצבע "מבנה" קבוע. לדוגמא כחול כהה משמעו שקט ושלווה. לעומת זאת סדר בחירת הצבעים משתנה מאדם לאדם והסדר מצביע על "תפקוד" האדם. יכול להיות שצבע מסוים המוצא חן בעיני אחד, נראה משעמם בעיני השני, משאיר את השלישי באדישותו, בעוד שברביעי הוא מעורר שאת נפש.

הנבחן במבחן לישר, מדרג את הצבעים לפי סדר העדפה יורד.
 

המקום הראשון - הצבע המועדף ביותר מסמל את אורח הפעולה של האדם, על האמצעים שהוא פונה אליהם או משתמש בהם להשגת יעדו.

 
המקום השני - מעיד על היעד הממשי.

המקומות השלישי והרביעי - מעידים על "פני הדברים כפי שהם". על המצב שהאדם מצוי בו לפי הרגשתו או על הדרך שנסיבות קיימו מחייבות אותו לפעול.

המקומות החמישי והשישי - מעידים על "אדישות" - האדם אינו דוחה את התכונות הייחודיות של צבעים אלה, צבע ."אדיש" מבטא תכונה שאינה מבוססת, התלויה ועומדת כבלתי מתאימה, אך היא מונחת למשמרת, כך שניתן לשוב ולהפעילה במהירות בכל עת, עם השתנות הנסיבות.

מקומות שביעי ושמיני - מעידים על "התרחקות" - צורך המודחק מתוך הכרח.

ניתן להיווכח כי הצבע עצמו אינו משנה את משמעותו הבסיסית - המבנה נותר קבוע, יחד עם זאת, מקומו בשורה משנה במידה ניכרת את הפירושים שיש לייחס לו בשעת ניתוח תכונות האופי המתגלות במבחן.

צבעי המבחן ומשמעותם

כחול כהה - עומק רגשות, רגיש, דק הבחנה, שלווה, שביעות רצון, רוך, אהבה וחיבה.

כחול ירוק - רצון גמיש, מתגונן, אוטונומי, בעל זיכרון, רכושני, לא משתנה, התמדה, עקשנות, הערכה עצמית.

כתום אדום - תת רצון, תוקפנות, אוטונומי, תחרותי, יעיל, תשוקה, רגשנות, מיניות.

צהוב בהיר- ספונטניות, פעיל, פתוח ומתבלט, הטרוגני, רחב דעת, שאפתני, חקרני, השתנות, תקוות, מקוריות, שמחת חיים.

סגול - שילוב של כחול ואדום.

חום - שילוב של כתום ושחור.

7+8. שחור ואפור - השחור שולל כל צבע והאפור נחשב לניטרלי נטול צבע.

האם עיוור צבעים יכול לבצע את המבחן?

לטענת לישר, התגובה האינסטינקטיבית לצבע, מבחינת הניגוד הוא העושה את מבחן לישר לכלי תקף, גם במקרים של ראיית צבעים לקויה ואף של עיוורון צבעים ממשי. כאשר לאדם יש צורך נפשי בשלווה ובהשתחררות ממתחים - אז התגובה האינסטינקטיבית תתבטא בבחירת הצבעים הכהים.

לעומת זאת, אם האדם נזקק לכלות מרץ בפעילות חיצונית או ביצירתיות - אז התגובה האינסטינקטיבית תהייה בחירת צבעים בהירים.

הביקורת המועלית כלפי מבחן זה היא שתוצאות המבחן לא תהיינה זהות בכל פעם שתבחנו את עצמכם. ולכן, לפי טענה זו המבחן משקף את מצבכם ליום מסוים. למשל, עשוי להתקבל הבדל בתוצאות אם המבחן נעשה ביום מסוים שהנבדק מרגיש מדוכדך, לעומת אם נערך ביום שבו הנבדק מרגיש שמח ומאושר. 

ד. מבחן אישיות לפי בחירת צורה וצבע

בבחינה זו תתבקשו לבחור באחת מתשע צורות המופיעות שאתם הכי שלמים אתה. ומהבחירה תוכלו ללמוד על אישיותכם.

ואלה הן הצורות:

הצורות פותחו גם הן ע"י פסיכולוג (מתנצל שהתעצלתי לחפש את שמו בגוגל). הן נבחנו בכל רחבי העולם, לאורך פרק זמן של מספר שנים. בהסתמך על תוצאות שהצטברו במשך השנים שונו הצורות ו/או צבען, ואז הן נבחנו שוב, עד שהושגה רמה גבוהה ביותר של דיוק בצורות.

למבחן המכוון שיארך פחות מדקה הכנסו לכאן ותקבלו מיד את התוצאות. 

*** 

אגלה לכם שבמבחן האחרון בחרתי בצורה 3, אבל היססתי לגבי צורה 4 (אותה הייתי בוחר בעדיפות שניה).

לסיכום. קיימת אי התאמה מסויימת בין כל סוגי המבדקים שציינתי. לפיכך, יש השוללים את מידת דיוקם של שני המבדקים הקצרים האחרונים. אבל לזכותם אומר שהם מהירים ובהם לדעתי קשה לנבדק לכוון את תשובותיו, בהתאם למה שהוא רוצה שהסביבה תחשוב עליו.

אז אולי במקום למלא שאלונים ארוכים, ניתן לנתח את האישיות באופן קולע למדי במבדקי צבע וצורה מהירים?

ואולי לאחר שהבנתם את עקרונות מבדקי הצבעים והצורות, אפשר גם כאן להטות את המציאות?

ואולי אף בחינה בכתב אינה מושלמת כמו התרשמות מהאישיות שלך בראיון אישי, שבו ניתן ללמוד רבות גם משפת הגוף שלך?

ראשית אני רוצה לציין שקופת חולים כללית פרסמה שלשום כתבה "רופא ושמו קפה" של ד"ר שמואל גבעון וד"ר דנה פלורנטין  - כתבה דומה לכתבה שפרסמתי כאן על נפלאות הקפה. אהה, הקדמתי אותם

לצערי הפוסט "ניסויים בבעלי חיים - התעללות?" לא זכה בביקורים רבים, למרות הנושא הטעון והמעורר מחלוקת. בפוסט אני מתאר את צידי המטבע ובסופו את דעתי האישית, המבוססת על נסיוני האישי.

היכן כל האנשים המוחים נגד "התעללות" בבעלי חיים? אני די מאוכזב שהם לא קראו את הכתבה הזו. יתכן והפוסט הזה לא הגיע לידיעתם. אך עדיין לא מאוחר - ניתן לקרוא אותו כאן. למי שרוצה להגיב בנושא, אנא הגיבו שם ולא בפוסט הנוכחי.

וכעת נעבור לענייני החלומות.

 *** 

משמעות החלום ידועה והיא ענף בתחום הפסיכולוגיה. לפי אחת הגישות, החלום הוא דרך של התת-מודע להביא דברים לידיעת המודע.

אינני פסיכולוג ורבים החלומות שלי שאין בהם שום מסר והגיון. לפחות אני לא מוצא בהם כאלה. אבל, אספר לכם שכשהייתי על פרשת דרכים בחיי לפני למעלה מעשור. חלמתי שני חלומות ברורים יום לאחר יום - הם הביאו לנפילת אסימון ולהסתכלות אובייקטיבית על המצב ופתרונו. לא אפרט מה הייתה פרשת הדרכים, אבל אספר כאן על שני החלומות.  

חלום אחד:

אני מוצא עצמי מסתובב עם חברים וחברות בקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית, שבו למדתי בעבר. אנחנו מסתובבים "שעות" בשבילי הקמפוס, ולא מצליחים למצוא את שער היציאה. פתאום הגענו למתקן כמו בלונה פארק, של מטוסים הממריאים ומסתובבים במעגל. בחלום העלתי את המטוס שלי גבוה מעל כולם ואז ראיתי היכן שער היציאה. כשהתעוררתי הבנתי שכדי למצוא את "השער" בחיים, צריך גם מבט מלמעלה.

חלום שני:  

אני יוצא מהבית ומוצא ברחוב מיקרוסקופ ושק אביזרים הכולל הרבה סליידים מזכוכית, עם דגימות של פרחים, כנפי פרפרים ועוד. מכיוון שהמיקרוסקופ והאביזרים אינם שלי, המשכתי מעט בדרכי - עד שבשל סקרנותי, התחרטתי ושבתי ליטול את המיקרוסקופ והשק, להסתכלות מחודשת לעומק. כששבתי למקום, המיקרוסקופ נעלם וראיתי צל חולף של אדם שכבר לקח אותו. המשך החלום היה מרדף אחרי האיש שנעלם, במבוכים, במשרדים עם דלתות נעולות, במדרגות נעות ובתחנת רכבת. התעוררתי לפתע משנתי מבלי שהצלחתי למצוא את המיקרוסקופ. החלום הזה אותת לי שאני צריך לעשות התבוננות מיקרוסקופית על עצמי. וגם שצריך לנצל בחיים חלון הזדמנויות, שיסגר בקרוב.

שני החלומות האלה הביאו אותי להסתכלות אחרת וליציאה מוצלחת מפרשת הדרכים. דבר שאולי גם עשרים ישיבות פסיכותראפיה עם פסיכולוג או קוצ'ר לא היו עוזרות. 

פעם גם "השתתפתי" בחלום של מישהו אחר ויכולתי לחלוק איתו אחר כך רשמים על החלום המשותף. קצת קשה להבין את זה. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.

***

במחקר שנערך והתפרסם לפני כמה עשרות שנים, נשאלו אנשים רבים האם הם חולמים בשחור-לבן, או בצבעים כמו בחיים. תוצאות המחקר היו שלמעלה מ-60% חלמו בשחור-לבן. נמצא גם מתאם בין ה- IQ שלהם לבין צבעי החלום. אנשים אינטליגנטים חלמו לרוב בצבעים.

לפני מספר שנים פורסם מחקר דומה שנערך לאחרונה והתוצאות היו שונות לגמרי: 95% חולמים בצבעים. עורכי המחקר הגיעו למסקנה שההבדל בין תוצאות שני המחקרים נובע מכך שבזמן שנערך המחקר הקודם - הסרטים ושידורי הטלוויזיה היו בשחור-לבן. המסקנה אינה מוכחת, אך נשמעת הגיונית.

האם אתם חולמים בצבעים או בשחור לבן?

ובהקשר למשמעות הצבעים עצמם שרואים בחלום: פותרי חלומות מקצועיים (שזה ענף בפסיכולוגיה) קובעים שעצמים מסויימים שמופעים בחלומות מסמלים דברים. למשל נחש מסמל מין. כמו כן הם טוענים שיש משמעות להופעת צבעים שונים בחלום, למשל:  

שחור

הצבע השחור בחלום מסמל את הלא מוכר, מסתורין, חושך, מוות וסכנה.

אפור

האפור בחלום מסמל חששות, פחד, דכאון ובלבול. 

כחול

כחול בחלום מסמל את השמים, החוכמה, זכות, מחשבה על נצח, דבקות במטרה, נאמנות ופתיחות.   

חום

הצבע החום בחלום מסמל גשמיות, מעשיוּת, שמרנות, ביתיות, נוחות פיזית ונהנתנות.    

ירוק

הצבע הירוק מסמל בחלום רוגע, בריאות, חיוניות ומרץ, תקווה, פוריות, חיבור לטבע, ועושר. 

טורקיז

צבע הטורקיז מסמל בחלום עצמה וגבריות.

אדום
הצבע האדום בחלום מסמל בעיות רפואיות וגעגועים.

צהוב
הצבע הצהוב בחלום מסמל שני כיוונים: חיובי ושלילי. מצד אחד - הוא מסמל אנרגיה, הרמוניה, ואושר. ומצד שני הוא יכול לסמל פחד, אזהרה, או מחלה.

כתום
הצבע הכתום בחלום מסמל חיים, תקווה, ידידות, ואופקים רחבים.

ורוד
הצבע הורוד מסמל בחלום אהבה, מתיקות וחיבה.

ורוד עז
צבע ורוד חם בחלומות מסמל תשוקה, סקס ומשיכה פיזית.  

סגול
הצבע הסגול בחלום מסמל התמסרות מצד אחד, וכן אהבה וטוב לב, מצד שני.

כסף
צבע הכסף מסמל געגועים. 

זהב
צבע הזהב בחלום מסמל עושר, ריפוי ורוחניות.

לבן
הצבע הלבן כולל בו את כל הצבעים ולכן הוא מסמל שלמות, טוהר, תמימות והשראה.

אינני יודע כמה נכונות הקביעות האלה וזה נתון לשיפוטכם האישי.

בכל אופן  את החלומות שלי אני רואה בצבעים ריאליסטים כמו בחיים. אף פעם לא זכורים לי צבעי הזהב או הכסף.

יש אנשים הטוענים שאף פעם לא חולמים. זה לא נכון - הם פשוט אינם זוכרים את החלומות. מי שאין לו שנת חלום ימות תוך שבועות ספורים. החלום הוא הכרחי לשמירת הבריאות הפיזית והנפשית.

שיהיו לכם חלומות נעימים.

הפוסט הבא יעסוק בנושא: "מה יש לצבעים וצורות לומר על האישיות שלך?"

יהיו שם שני מבחנים מכוונים, שבעזרתם תוכל/י ללמוד על אישיותך תוך שתי דקות. תוצאות מדהימות. תנסו ואולי גם אתם תחשבו כך. נשאלת גם השאלה, האם יש בכלל צורך בבחינות אישיות של שאלונים בני 500 שאלות?

*** 

לבסוף אני רוצה להזכיר כאן את קיומו של הבלוג השני שלי.

הבלוג השני, החדש יותר, אינו זוכה עדיין לביקורים כמו הבלוג הזה.

השבוע פרסמתי בו פוסט סאטירי עשיר ומגוון.

כדאי, כדאי להכנס.

***

הפוסט הזה היה השראה לנושא החם של סופ"ש.

האמת שהופתעתי

תודה למערכת

אני עומד להעלות כאן נושא מאוד טעון ומעורר מחלוקת - ניסויים בבעלי חיים.

אני צופה כאן מלחמת עולם אידיאולוגית בעקבות פוסט זה. מלחמה אידיאולוגית שאפילו עולה על האידיאולוגיה של הצמחונות באלפי מונים. לאלה שכבר עומד לצאת הקצף, אני מבקש דבר אחד: להתעלם לרגע אחד מהדעות הקדומות ואולי הבורות בתחום, ותקראו כתבה זו כולה בעיון, לפני שתתחילו לכתוב כאן תגובות זועמות.

אני ממש לא מתכוון לכתוב לכל תגובה מגילה - לדברים שכתובים בכתבה והמגיב התעלם ממנה או לא קרא. אני מבקש סליחה מראש על כך שלא אחזור בתשובות לתגובות -  על תשובות שכבר כתובות בכתבה. אתם יכולים להגיב כרצונכם, אבל אשמח להגיב לתגובות ענייניות ולהצעות שלכם. ובעיקר לשמוע על דעתכם האישית לאחר שקראתם את הפוסט הזה.

הפוסט הזה נכתב כתוצאה ממייל שקיבלתי מהכתובת:

 Mednet General Medicine] [email protected] ]

ובו הכתבה הבאה:

למי שיש סבלנות הרי הכתבה במלואה. בסיומה אציג את עמדתי.

לאחרונה חזרה והתלהטה המחלוקת בנושא ניסויים בבעלי חיים בישראל. לאחר שב 2010 החליטה אל על: לא נטיס יותר חיות לניסויים בחו"ל.שנה וחצי לאחר שהפסיקה להטיס בע"ח למטרות ניסויים, ועד ראשי האוניברסיטאות הגיש תביעה כנגד אל על בדרישה שתחזור להטיסם.
 

ועד ראשי האוניברסיטאות טוען כי " הצעד בו נקטה אל-על מהווה פגיעה אנושה במאבק לריפוי מחלות ולהצלת חיי אדם. מחקרים אלה, הנעשים באופן המצומצם ביותר ותוך קיום הנהלים המחמירים ביותר, אפשרו בעשורים האחרונים פיתוח של תרופות וריפוי של מחלות שונות.

ללא מחקרים אלה לא היו בנמצא תרופות וטיפולים למחלות כגון שחפת, דלקת קרום המוח, מחלת הסרטן, סוכרת, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועוד. לא היו בנמצא חיסונים רבים, וניתוחים שונים לא היו אפשריים כלל כולל השתלות איברים.

כדי לבדוק על דעתם של הרופאים בנושא זה הפצנו שאלה אחת האם אתה בעד המשך הניסויים במתכונת הקיימת או בעד החמרת ההגבלות על הניסויים בבעלי חיים? תוצאות ביניים של 466 משיבים היום מראות 51% בעד ו 49% נגד. פירוט התוצאות והנימוקים יובאו עם סיכום התוצאות.

להלן סקירה של *פרופ' אלכס צפרירי חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.

תחילתן של תנועות שוחרי בעלי החיים באנגליה הויקטוריאנית הייתה התביעה למניעת התעללות בחיות, דאגה לשלומן ושמירה על רווחתן. בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה הדאגה לרווחת בעלי החיים ולמניעת אכזריות כלפיהן הוחלפה על ידי הדרישה, הקיצונית לאין ערוך, למתן משקל שווה לאינטרסים של החיות כמו לאלה של בני האדם, לפי גרסה אחת שדוברה הוא פיטר סינגר, או הענקת זכויות לחיות לפי גרסה אחרת שדוברה הוא טום ריגן. שתי הגישות מתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים לטובת האדם ורואות בו "ניצול" מגונה.

השימוש בבעלי חיים לצרכי מחקר ביו-רפואי הוא מן המצומצמים ביותר, כ-שלוש מאיות האחוז (0.03%!). למרות זאת, באופן פרדוקסלי השימוש בהם הוא המדובר ביותר והמותקף ביותר על ידי הקבוצות המתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים. ההתנגדות התבססה, במקורה בתקופה הויקטוריאנית, בביצוע חלק מן הניסויים המדעיים בבעלי חיים בעודם בחיים. בימים ההם ניתוחים נעשו ללא הרדמה או טיפול יעיל במשככי כאבים, זאת בטרם היות אמצעים אלה זמינים גם לרפואת האדם והיו מלווים בכאב ובסבל.

כיום, כמובן, כמעט כל הניסויים בבעלי חיים (פרט לניסויים שמטרתם חקר כאב) נערכים תוך נקיטת אמצעים למניעת כאב וסבל לחיות, כפי שעקרונות הניסויים והחוק מחייבים. למרות זאת, המתנגדים לכל "ניצול" בעלי חיים על ידי האדם מעדיפים לתקוף את הניסויים הללו בחיות בעיקר מסיבות טקטיות.

 המדענים מבצעי הניסויים הללו מספרם קטן, לרוב הציבור יש רק מושג קלוש על מעשיהם במעבדות ולכן ניתן להשמיצם, אם מחוסר ידע או דבקות יתר במטרה ובהסתמך על הבורות של רוב הציבור בנושא. גרוע מכך, בגלל התקפות ונדליות על מעבדות ומוסדות מדע בארץ ובעולם הפכו אלה לסגורות ומוגנות, למגינת ליבם של התוקפים הפוטנציאליים, אולם בכך הם הפכו מטרה לגינוי על היותן סגורות ול"מרתפי עינויים".

הישגי המחקר הביו-רפואי במאה השנים האחרונות הסירו את אימת המגפות הקטלניות, לפחות בארצות המפותחות, והציבור הנהנה מבריאות טובה ותוחלת חיים ארוכה, אינו מודע לאימי העבר ונוח להשפעת התעמולה הפופוליסטית נגד הניסויים. כל אלה עושים את הניסויים בבעלי חיים מטרה נוחה להתקפה, בהשוואה לשימוש בהם למזון המהווה מעל ל-95% משימושי האדם בבעלי חיים.

הניסויים בבעלי חיים הוסדרו בישראל במסגרת חוק צער בעלי חיים (ניסויים, 1994), הדומה מאוד לחוקים שהתקבלו בכל המדינות הנאורות שבהן מתקיים מחקר ביו-רפואי מתקדם. ארגוני המתנגדים לניסויים בבעלי חיים, מתנגדים גם לכל שימוש אחר בהם ותוצריהם לצרכי האדם ורואים בכך ניצול שיש להפסיקו כליל, ומסרבים לראות בחוק זה סוף פסוק.

אגודות אלה ממשיכות לתקוף, כמעט בכל דרך, את החוק ויישומו, את החוקרים ואת מוסדות המחקר וההוראה. בעוד שמטרתם היא ביטול הניסויים בבעלי חיים, הם משתמשים בטיעונים של רווחת חיות הניסוי ובהאשמות ב'התעללות בבעלי חיים' או בפעילות לקויה של המועצה לניסויים בבעלי חיים, הממונה על הסדרת הניסויים והבקרה עליהם. המתנגדים לניסויים בבעלי חיים מתעלמים ממטרתו המוצהרת והמעשית של החוק: להסדיר את המחקר הביו-רפואי במדינת ישראל, תוך שמירה על חירות אקדמית של החוקרים מצד אחד, והבטחה שהניסויים הללו יהיו כרוכים בפגיעה מזערית, ככל האפשר, בבריאות החיות וברווחתן, מן הצד האחר.

 
תקיפה זו נמשכת בעזרת חברי כנסת, התומכים בפעילות אגודות אלה, לעתים מבלי להיות מודעים לאג'נדה הקיצונית שלהם. חברי כנסת אלה חוזרים ומציעים חוקים על מנת "להגביר את הפיקוח על הניסויים", להגדיל את המשקל של מתנגדי הניסויים במועצה המפקחת עליהם ולהשית מנגנון מיוחד לאישור ופיקוח על ניסויים בקופים ירודים, המצומצמים מאוד כבר עכשיו. מיותר לציין כי הצעות חוק מסוג זה עלולות לפגוע אנושות ברמתו ואיכותו של המחקר הביו-רפואי בישראל.

אגודות אלה מנסות להחדיר "חפרפרות" למעבדות מחקר ובתי גידול של חיות ניסוי על מנת לגלות או "לייצר" עדויות ל"התעללות", בדרך כלל מבוימת או דמיונית, בחיות ניסוי לשם פרסום והגשת תביעות סרק לבתי משפט. כמו כן מארגנים חברי האגודות הפגנות והטרדות אחרות של מעבדות מחקר, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים, במטרה להפחיד את אנשי המחקר ולפגוע בעבודתם. מטרה מועדפת בעיניהם היא חוות מזור, שבה מגדלים קופים ירודים ממין מקק ארוך זנב, שמקורם במאוריציוס. שם הם מהווים מין פולש הפוגע בחי ובצומח המקומי ועל כן הארגונים והאמנות לשמירת חיות הבר התירו את תפיסתם לצרכי ניסויים או השמדתם כמזיקים.

גם חברת אל על משמשת מטרה לזעם אגודות אלה ולתביעות להפסיק הובלת חיות ניסוי בכלל וקופים המיוחד. לבושתנו, "המוביל הלאומי" נכנע ללחצים אלה של האגודות המקומיות. ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הגיש תביעה לחייב את אל-על להטיס חיות החיוניות למדע הישראלי ולשיתופי פעולה של חוקרים בישראל עם עמיתיהם. עניין זה, כמו גם נושא חוות מזור ויצוא או יבוא קופים למחקר רפואי נמצאים כיום בדיון משפטי.

המאבק המתמשך הזה מתרחש, בדרך כלל, הרחק מתשומת הלב הציבורית ובחלק גדול מן המקרים מצליחים האוניברסיטאות והחוקרים למנוע פגיעות חמורות במחקר. אולם בשנים האחרונות ההתקפות על חופש המחקר בבעלי חיים גובשו, בהשראתו של השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, לסדרה של יוזמות המהוות איום חמור על המשך הניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל.

אם חלילה ניכשל בסיכול יוזמות אלה יוטלו על מדעני ישראל הגבלות חמורות שאין כמותן בשום מדינה נאורה. אלה עלולות להביא להרס המחקר הביו-רפואי, לעצירת תעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות, לבריחת מוחות וזליגה אל מחוץ למדינת ישראל של הפיתוח והידע בתחום.


[להלן דעתה של דוברת זכויות בעלי חיים בישראל, הגב' ענת רפואה-אהרונוביץ על זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר בפרס נובל:
 

תהילה טבולה בדם וסבל

"עברתי על מחקריהם של הזוכים המאושרים וראיתי שהתגלית עצמה אמנם לא היתה כרוכה בשימוש בבעלי-חיים, אבל ההמשך היה גם היה. המון בעלי-חיים שילמו ומשלמים את מחיר התהילה הזו, ללא כל הצדקה - מדעית או מוסרית." (2004להלן

תקציר הבעיות העיקריות העומדות בפנינו.

השר גלעד ארדן נקט בשלושה צעדים, המשלימים זה את זה, על מנת להשתלט (בניגוד לחוק הקיים) על הפיקוח המחקר התלוי בניסויים בבע"ח:

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין אימץ את עמדות השר ארדן בבג"ץ מזור ועמד על הצורך להוכיח על ידי אישור של רשות ממשלתית במדינת היבוא (ארה"ב) כי החיות מיועדות לניסויים מצילי חיים ודרישה להצגת פרוטוקולי הניסויים. בנוסף לכך, למרות היותו מודע כי אין בעולם איסור על ניסויים בקופים שנתפסו בטבע, הביע את דעתו נגד יצוא חיות אלה מחוות מזור ובכך קבע תקדים ראשון במדינה נאורה. עמדה שבית המשפט הציע לחווה להסכים לה, "תמורת" אישור יצוא החיות ילידות החווה.

ב. הצעת חוק חיות הבר (תיקון 7). בהיות השר ארדן, כנראה, מודע למעמד החוקי המפוקפק של התערבותו ברשט"ג הוא הכניס בהצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), 'סעיף סל' המעניק לשר להגנת הסביבה סמכות להתקין תקנות בדבר ייבוא או ייצוא של חיית בר מוגנת, ככל שיידרשו בעניין זה. השר ארדן ושליחיו מתנגדים להחרגת חיות לצורכי ניסויים ביו-רפואיים מתחולת החוק להגנת חיית הבר, כמקובל בעולם הנאור. החוק הזה עבר קריאה ראשונה ומונח על שולחנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

ג. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים (תיקון-איחוד סמכויות). זהו חוק נוסף בשרשרת החקיקה להשתלטות המשרד להגנת הסביבה על כל הנוגע ל"זכויות בעלי חיים" (מושג שעד כה אינו כלול במשפט הישראלי, למיטב ידיעתי, ואילו השר ארדן, שדולת זכויות בע"ח בכנסת והאגודות שמחוצה לה מנסות להכניס לספר החוקים הישראלי) שבו נלקח הפיקוח על גידול חיות המשק ממשרד החקלאות. משרד החקלאות הוא הגוף בו קיים הידע המקצועי והמומחיות הדרושה במסגרת השירותים הווטרינריים. אין שום הצדקה לפצל בין הטיפול הווטרינרי ושמירת בריאות חיות המשק וצרכני תוצרתו לבין הפיקוח על בתי הגידול שלהם, התלויים זה בזה.

במסגרת הצעת חוק זו, תחת הכותרת תיקון חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) הוחבא סעיף 5 "תיקון חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)" שלפיו השר להגנת הסביבה, במקום שר החקלאות, "בהתייעצות עם שר הבריאות, יתקין תקנות בעניין דרך ההחזקה והטיפול בבעלי חיים בבתי גידול". איש לא יופתע אם במסגרת זו פעילי הארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים יתמנו לבצע את הפיקוח על בתי גידול אלה. הצעה זו אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הוגש עליה ערעור על ידי שרת החקלאות, ויש תקווה כי אם נפעל מידית ניתן יהיה, אולי, לשנותה.

בכל מקרה, עלינו להילחם (במידה וההצעה תאושר שוב ותזכה, כצפוי במקרה זה, לאישור בקריאה ראשונה) על מחיקת סעיף 5 מחוק זה והשארת ההחזקה והטיפול בחיות הניסוי בידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות (באמצעות המועצה לניסויים בבעלי חיים).

ד. בחינת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) על ידי ועדה בין משרדית בראשות משרד המשפטים. בעקבות מספר הצעות חוק לשינויים בחוק הניסויים, שנדחו, הביעו שרים מסוימים את מורת רוחם על הצפת וועדת שרים לענייני חקיקה בהצעות אלה ועל כן הוקמה ועדה בין משרדית לבחינת המצב שבראשה הועמד נציג משרד המשפטים. חוות הדעת מטעם היועה"מ בשני המשפטים, של ור"ה נגד אל-על ונגד יצוא קופים מחוות מזור, מדאיגות מאוד ויישום העקרונות שבהן עלולים לפגוע אנושות במחקר בישראל.

לסיום, אזכיר את דעתו של חוקר קופי האדם הדגול פראנס דה-ואל (Frans B.M. de Waal) המסביר שהידע הביולוגי שהצטבר, והמראה על הקרבה והדמיון שבין האדם לבעלי חיים מסוימים, קופים לדוגמה, מבחינת פעילות והתנהגות (דה-ואל 1998; 2005) עדיין משאיר פער שאי-אפשר להתעלם ממנו, ומצדיק הבחנה בין המעמד המוסרי של האדם ושל החיה. הוא כותב בסיכום ספרו המוקדש לחקר שורשי הטוב והרע בבני אדם ובחיות אחרות:

"עד כמה שכוונותיהם של אלה הנאבקים על שמירת הזכויות של בעלי חיים הן טובות, האופן שבו הן מוצגות לעתים קרובות מעורר את זעמו של כל מי שחרד גם לבני אדם וגם לבעלי חיים. המוסריות האנושית, כפי שהוא מוכרת לנו, תתפרק מהר, אם לא תשכיל להעמיד את חיי האדם במרכזה [...] מי יכול לשלול מהמין שלנו את הזכות לבנות את עולמו המוסרי מנקודת מבט אנושית? [...]

לרוע מזלם של בעלי החיים, הם אינם היחידים שחייהם מונחים על כף המאזניים. גם חיי אדם מונחים על הכף. כל אדם המתאשפז בבית חולים או מקבל מרשם לתרופה, עושה שימוש במחקר על בעלי חיים. [...] ישנן סיבות מצוינות להתעקש על יחס של כבוד ודאגה לבעלי חיים המשרתים את מטרותיו של האדם. [...] הגדרת העניין במונחים של האחריות [מודגש במקור] שלנו כלפי צורות חיים אחרות, איננה מערערת את הפירמידה המוסרית, ועשויה להביא למסקנות פחות קיצוניות, מהגדרות במונחים של זכויות" (דה-ואל 1998, טובים מטבעם, תרגום תמר רון, תל-אביב, עמ' 190-191).

*פרופ' אלכס צפרירי הוא חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.

***

והרי עמדתי:

א. אין לערוך ניסויים בבעלי חיים, אם קיימת מערכת חלופית למחקר (כמו למשל עבודה בתרביות תאים) - לפחות בשלבים הראשונים, עד שמתקבלות עדויות שמדובר כאן בסבירות גבוהה, בתגלית של תרופה או טכנולוגיה רפואית מצילת חיים.

ב. אני עצמי ערכתי ניסויים בבעלי חיים. יצרתי עכברים מהונדסים גנטית, שמשמשים היום כמודל לבדיקת יעילות תרופות חדשות כנגד סרטן. החיות האלה מוגנות בפטנט. בעזרת השימוש ב-5 חיות כאלה בלבד, ניתן לקבל תשובה האם יש טעם להמשיך בפיתוח התרופה ובניסויים קליניים בבני אדם. 

מקור: הידען

במערכת הזו לא גורמים לחיה לחלות בסרטן. מזריקים לה את התרופה ולאחר 5 ימים עושים לה ספירת דם, כמו שעושים לכם בקופת חולים. ספירת הדם מצביעה אם התרופה תהיה יעילה גם כנגד גידולים סרטניים. עיקרון הבדיקה מסובך להסבר לאנשים שאינם מצויים בתחום, ולפיכך לא אפרט כאן.

ג. כאמור בכתבה - כל תרופה שאתם משתמשים, כל ניתוח, או פרוצדורה רפואית שאתם עוברים -נוסו בחיות.

הניסויים בחיות תרמו לריפוי מחלות בחיות עצמן!

ד. אני אישית לא מסוגל לערוך ניסויים בקופים - אני מסתכל עליהם ורואה בני אדם (העיניים שלהם, האצבעות שלהם...). אבל, בפיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות מסוימות - פשוט אין ברירה. אחרת לא יאושרו לניסויים באדם.

בתחום פיתוח כימותרפיה, מודל העכברים מספק, ומסתבר שבתגובה לכימותרפיה העכבר דומה יותר לאדם מכלבים וקופים. לפיכך יצרתי מודל עכברים מהונדסים ולא קופים. תודה לאל.

אני מנחש שיש כבר אחדים מהקוראים שקופצים בזעם על ניסוי בעכברים. אתעלם מכך שמרבית אותם קוראים יכנסו להיסטריה אם מושבת עכברים תתנחל בביתם. אתעלם גם מכך שאז אין להם כל בעיה ללכוד אותם במלכודות, או להרעיל אותם.

ה. בסין פתרו את בעיית הניסויים בחיות. שם עושים ניסויים בבני אדם - על אסירים ופושעים. האם כל אלה שמתנגדים לניסויים בחיות מוכנים לתרום את עצמם לטובת ניסויים? או אולי עדיף לדעתם שיערכו כאן ניסויים על אנסים ורוצחים, כמו בסין?

ו. אני נגד גידול בעלי חיים בישראל כדי לספק למעבדות בחו"ל חיות ניסוי.

   אני נגד ציד של חיות מהטבע למטרות ניסויים.

אשמח אם תפיצו כתבה זו בכל אמצעי שתרצו, כדי להביא לידיעת הציבור את האמת.

הילדים שלי כבר לא צריכים יותר שיעסיקו אותם, אבל כשהיו קטנים - לאחר שהסתיימו הקייטנות, הייתי מעניק להם חוויות במעבדה.

הייתי מראה להם ומסביר על המכשירים השונים. הראיתי להם שכשמסרכזים בצנטרפוגה מבחנה עם דגימת דם (לא שלהם כמובן) - מתקבל משקע אדום והנוזל צהבהב. הראתי להם במיקרוסקופ שהמשקע האדום מכיל כדוריות דם אדומות והן שקעו בגלל הפעלת כוח צנטריפוגלי. ואז הבת אמרה: עכשיו אני מבינה מדוע הדם אדום.

הייתי נותן להם מבחנות פלסטיק בגדלים ובצבעים שונים, והם אהבו למלא בהם מים, להמיס מלח וסוכר - לראות את ההבדל בכמות ההמסה בין טמפרטורת חדר, לבין כאשר ממיסים אותם בטבילת המבחנות באמבטי מים חמים. 

והייתי נותן להם מבחנות אפנדורף קטנות מפלסטיק, בשלל צבעים והם היו מסדרים אותם ויוצרים תמונות בתים, חיות ואנשים.

ואפילו הם גם הועילו - בניסויים אנחנו משתמשים במכשירים קטנים המכונים פיפטורים, שבעזרתם מעבירים כמויות מדודות קטנות של נוזלים למבחנות. בתחתית הפיפטורים מרכיבים קונוסים קטנים חד פעמיים מפלסטיק, שנקראים טיפים.

 הטיפים האלה נקנים בקופסאות פלסטיק עם 100 תאים קטנים - כל טיפ בתא. אך הקופסאות האלה יקרות ומכיוון שאפשר לקנות שקיות עם 1000 טיפים בבודדת, במחיר זול הרבה יותר - נתתי להם לסדר באצבעותיהם הקטנות את הטיפים האלה בקופסאות משומשות וכך לאחר עיקור יכולנו למחזר את קופסאות הטיפים במחיר זול. הילדים הכינו בחדווה מלאי גדול של קופסאות טיפים לשימוש במעבדה.

והם הוקסמו מתהליך הקפאת תאים בחנקן נוזלי, שנראה להם בדמיונם כמו קסם של מכשפה.

השיא היה כשלקחתי אותם לחדר חיות. בזמנו עשיתי הכלאות בין זני עכברים והיו לי עכברים לבנים ושחורים והצאצאים שלהם יצאו במגוון צבעי פרווה שונים נוספים: חומים, אפורים כהים, אפורים בהירים וג'ינג'ים. גם צבע העיניים שלהם היה שונה.

הילדים התלהבו כמה הם חמודים ומהצבעים שלהם.

הראתי להם שאם מוציאים אותם מהכלוב כמו סטודנטים מבוהלים, שאוחזים אותם בזנב כשראשם תלוי כלפי מטה - הם מצייצים, משתינים מפחד ונושכים.

הראתי להם שעכברים מרגישים ומעריכים כאשר אוחזת בהם יד עדינה ובוטחת.

הילדים נוכחו לדעת שאם אוחזים בזנב עכבר המונח על זרוע ידם, לא יאונה להם כל רע. ואפילו אפשר ללטף את העכבר והוא נהנה מכך.

לאחר מכן נתתי להם לשחק בתוכנת מחשב, שכשמזינים אותה בנוסחה כימית של חומרים שונים - התוכנה יוצרת מבנה מרחבי של כדורים בצבעים שונים. כך יכלו לראות מבנה מרחבי מולקולרי של סוכרים וחלבונים שונים. ההתלהבות הייתה גדולה והם לא הרגישו כיצד חולף הזמן.

מודל מרחבי של חלבון

בסופו של יום הם חזרו הבייתה עייפים אך מאושרים עם שלל מבחנות ומזרקים, שהיוו אטרקציה לכל חבריהם שהתקנאו בהם.

ולמי שעדיין לא קרא,  ממליץ לקרוא על נפלאות הקפה.

בפוסט הקודם מתכון לליקופן עסקתי ביתרונות של הקטשופ. בפוסט זה אעסוק בשאלה האם נכונה התדמית שיש לקפה בציבור. ראשית אנשים חושבים שיש לו אפקט מעורר. שנית רבים אלה שחושבים כי שתיית קפה מזיקה לבריאות. בפוסט זה אדון בתכונות צריכת הקפה ואביא בפניכם מחקרים המצביעים על יתרונות בריאותיים רבים בצריכת הקפה. לשתית קפה מרובה עשויה להיות גם השפעה שלילית, אך נראה שאיזון במספר כוסות הקפה שאנו שותים יצמצם את תופעות הלוואי ויוריד את הסיכון לשורת מחלות בעתיד - כן, לקפה יש יתרונות בריאותיים.

אתחיל במיתוס הראשון על הקפה: הקפה מעורר. האם הוא באמת מעורר?

עוד בשנות השבעים במאה הקודמת נערך מחקר על שתי קבוצות גדולות של סטודנטים. הקבוצה הראשונה קיבלה קפה אמיתי בזמן הלימודים ואילו הקבוצה השניה קיבלה קפה נטול קפאין - שהוא אמור להיות החומר המעורר. התוצאות: שתי הקבוצות דיווחו על האפקט המעורר של הקפה. שתי הקבוצות השיגו תוצאות דומות בבחינות פסיכומטריות - עם ובלי קפה.

בפוסט הזה אציג בפניכם מחקרים חדשים על אפקט הקפה על הגוף, בכתבה שכותרתה:? Coffee: The Original Wonder Drug

את הכתבה מה- 24.7.2012, המסכמת את המחקרים המדעיים על הקפה הורדתי מחדשות אתר שנקרא MEDSCAPE עליו אני מנוי- זהו אתר המיועד לאנשי רפואה והוא אינו זמין לציבור הרחב. כתובת האתר: 

http://www.medscape.com/features

והרי עיקרי הכתבה באנגלית שתרגמתי וסיכמתי:

היתרונות הנפשיים והבריאותיים של הקפה - הקדמה

החלק הטוב ביותר בלהתעורר עם קפה ... הוא צמצום הסיכון שלך לניוון מוחי ועיצבי, ודיכאון, וסרטן ומחלות לב וכלי דם ... ולכן שתיית קפה כבר נחשבת הרבה יותר מאשר סתם הרגל של בוקר.

Photo courtesy of Darbe Rotach

והרי היתרונות הרפואיים והפסיכיאטריים של הקפה:

1. מחלות כלי דם ולב. 

העובדות המחקריות מצביעות כביכול על סתירה: הקפה הידוע כמעלה את לחץ הדם עשוי להיות דווקא טוב למערכת כלי הדם והלב. צריכה של קפאין אכן יכולה לגרום לעלייה קצרת חיים בלחץ הדם. אבל כאשר הקפאין מגיע משתית קפה - העליה בלחץ הדם היא קטנה והסיכון למחלת כלי דם ולב מאוזן על ידי תכונות מגינות של הקפה. פולי הקפה מכילים אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חימצון) שמצמצמים את החימצון של הכולסטרול הרע (LDL) ומצמצמים גם תהליכים דלקתיים. שתיה מתונה של קפה למעשה "מצעירה" את מערכת כלי הדם והלב ב-10 שנים! נתונים מדעיים חדשים מצביעים ששתיה ממוצעת של 2 ספלי קפה מגינה על הלב מפני פגיעה בפעילותו.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

2. מחלות כלי דם במוח ושבץ מוחי.

 שתיית 1-6 ספלי קפה ביום מקטינה את הסיכון לשבץ מוחי ב- 17%. ומחקר שבדי שנערך על מדגם גדול של נשים במשך 10 שנים, הראה אפילו הקטנת הסיכון ב- 25%.

מחקר חדש שפורסם ב-2012 בעיתון היוקרתי HYPERTENSION מצביע על כך ששתיה יומית של 1-3 ספלי קפה מגינות בפני שבץ הנובע מסתימת כלי דם במוח.

 Photo courtesy of Wikipedia

3. סוכרת וירידה במשקל.

לקפה יש גם השפעות חיוביות על תופעה נפוצה הנקראת " הסינדרום המטבולי". זוהי הפרעה בחילוף החומרים בגוף, הגורמת לשילוב של יתר לחץ דם, יתר סוכר בדם, שומנים בדם (כולסטרול רע וטריגליצרידים) והשמנה. מחקרים רבים הראו ששתית קפה רוטינית משפרת חילוף החומרים של הסוכר, מעלה את הפרשת האינסולין הדרוש לירידת הסוכר בדם ומורידה באופן משמעותי את הסיכון לסוכרת טיפוס 2 (סוכרת מבוגרים).

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שצריכת קפה גורמת לירידה במשקל הגוף. חולים בעלי משקל יתר שטופלו באבקת קפה מפולי קפה בלתי קלויים במשך 22 שבועות, הראו ירידה ממוצעת של של 9 ק"ג. החוקרים חושבים שזה לא השפעת הקפאין, אלא השפעת החומר הצמחי הקרוי חומצה כלורוגנית, שיש לו תכונות נוגדות חימצון וגם השפעה על עליה בקליטת הסוכר על ידי תאי הגוף. החומר הזה נהרס בקלית הקפה.  

Illustration courtesy of Wikipedia

4. סרטן

מחקרים אחרונים תומכים בכך ששתיית קפה מתונה עד כבדה מצמצמת את הסיכון של מספר סוגי סרטן:

סרטן מעי (כמות דרושה - יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

סרטן הערמונית - פרוסטטה (יותר מ-6 ספלי קפה ביום),

סרטן ראש-צוואר (יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

קרצינומה מסוג  BASAL CELL (יותר מ-3 ספלי קפה ביום),

סרטן השד - מסוג רצפטור שלילי לאסטרוגן (יותר מ-5 ספלי קפה ביום).

האפקט של הקפה במניעת סרטן מוסבר בחלקו על ידי תכונות הנוגדות חימצון שלו ובחלקו על תכונותיו במניעת מוטציות.

Photo courtesy of Darbe Rotach

5. מחלות עיצביות ניווניות.

מחקר שפורסם ב- Journal of Alzheimer's Disease, מצביע ששתית 3-5 ספלי קפה ביום - מנעה התקדמות דמנציה (אובדן זיכרון) במהלך 2-4 שנים. הקפאין שבקפה גורם לירידה ביצירת עמילואיד- בטא (שהצטברותו במוח גורמת לאלצהיימר) ולעליה במספר חומרים שנקראים ציטוקינים שמונעים התקדמות המחלה.

שתיית קפה עוזרת גם במניעה של התפתחות מחלת פרקינסון: על ידי עליה בביטוי הגן גלוטמאט רצפטור (GRIN2A), מורידה את הסיכון בהתפתחות פרקינסון. האגודה האמריקאית לנוירולוגיה פירסמה ששתית 3 ספלי קפה ביום עוזרת למנוע פרקינסון.

לשתית קפה יש גם השפעה חיובית גם על עליה בגיל התפרצות מחלת הנטינגטון.

Photo courtesy of Wikipedia

6. דיכאון.

מחקרים הצביעו שלשתיית קפה יש גם יתרון לשמירת הבריאות הנפשית.

מחקר שבוצע בנשים הראה:

שתית 2-3 ספלי קפה ביום (לעומת נשים ששתו פחות מספל קפה אחד לשבוע) - גרמה לירידה של 15% בסיכון לדיכאון.

שתית 4 ספלי קפה ביום - ירידה 20% בסיכון לדיכאון.

ההשפעה קצרת הטווח של הקפה על מצב הרוח היא על ידי השינוי בפעילות הסרוטונין והדופמין במוח, בעוד שהשפעת הקפה רחוקת הטווח היא בשל פעילות נוגדת החימצון והפעילות האנטי-דלקתית של הקפה, העוזרות למנוע דיכאון.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

7. מחלות כבד.

הכבד עוזר בפירוק הקפאין שבקפה, אבל הקפה עוזר בכמה מיקרים בהגנת הכבד. מחקרים הראו שצריכת קפה מאיטה את התקדמות ניוון הכבד (צירוזיס) הקשורה בשתיית אלכוהול. היא גם מאיטה את מהלך המחלה הקשה של צהבת מטיפוס C.

צריכת קפה גם עוזרת למנוע התפתחות סרטן כבד ולמחלת הכבד השומני. צריכת קפה גם עוזרת לכאלה שבהם כבר התפתחה מחלת הכבד השומני.

Photo courtesy of Wikipedia

8. וזה עוד לא הכל.

מחקרים הראו שצריכת קפה עוזרת בשיפור תופעת עיניים יבשות, על ידי שיפור ביצירת דמעות. צריכת קפה גם מקטינה התפתחות מחלת השיגדון (gout) והפחתה בזיהומים עלידי חיידק העור Staphylococcus aureus.

Photo courtesy: Thinkstock/Getty

9. ולבסוף מהם הסיכונים?

למרות כל היתרונות שתיארתי לגבי צריכת הקפה, יש לה גם חסרונות שצריך לקחת בחשבון:

א. עליה זמנית בלחץ הדם,

ב. החמרה במצבי חרדה,

ג. עליה בסיכון להתפתחות גלאוקומה,

ד. החמרה במצבי רעד.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

מחקרים נוספים דרושים כדי למצוא את האיזון בכמות צריכת הקפה שתמנע את התופעות השליליות. אבל המחקרים כרגע מראים ששתית ספל קפה נוסף אינה החלטה רעה.

תוספת עריכה: ספל קפה = קפה פילטר/שחור = 113 מ"ג קפאין.

ספל נס-קפה = 80 מ"ג קפאין. הכתבה מתיחסת לספלי קפה פילטר.

מחבר המאמר והסוקרים המדעיים של 38 מחקרים מדעיים (המצהירים שאין להם ניגוד אינטרסים מסחריים):

Author

Bret Stetka, MD, Editorial Director, Medscape from WebMD

Disclosure: Bret Stetka, MD, has disclosed no relevant financial relationships.

Photo Editor

Darbe Rotach, Senior Photo Editor, Medscape from WebMD

Disclosure: Darbe Rotach, has disclosed no relevant financial relationships.

Reviewers

Henry R. Black, MD, Clinical Professor of Internal Medicine; Director, Hypertension Research, Center for the Prevention of Cardiovascular Disease, New York University School of Medicine, New York, New York

Disclosure: Henry R. Black, MD, has disclosed the following relevant financial relationships: Served as a director, officer, partner, employee, advisor, consultant, or trustee for: Novartis Pharmaceuticals Corporation; XOMA US LLC; Daiichi Sankyo, Inc.; MSD; Mitsubishi Pharma America, Inc.; Ligand Pharmaceuticals Incorporated; SERVIER; BioSante Pharmaceuticals Served as a speaker or member of a speakers bureau for: Boehringer Ingelheim Pharmaceuticals, Inc. Received income in an amount equal to or greater than $250 from: Novartis Pharmaceuticals Corporation

Felice N. Jacka, PhD, Associate Professor, Barwon Psychiatric Research Unit, Deakin University, Geelong, Australia

Disclosure: Felice N. Jacka, PhD, has disclosed no relevant financial relationships