כפי שאולי שמתם לב, לא כתבתי באחרונה כאן בקצב הרגיל. ראשית הימים אינם כתיקונם והרבה מהמתרחש באחרונה הרגיז אותי מאוד, עד שכמעט חזרתי לכתוב בבלוג דע-א-קטואליה (היפיפיה הנרדמת שלי), כי כאן אני משתדל שלא לכתוב בעניני אקטואליה פוליטיים. אבל , נזכרתי שאם גם בעבר לדבריי שם לא היה ערך רב לציבור, בוודאי עכשיו אפילו לא ישימו לב. ובכלל נראה שמי שתופס כותרות במדינה שלנו הן הפרובוקציות. מיליון ברברת וטחינת מים בלתי נלאות בכל אמצעי התקשורת כבר מזמן גורמים לציבור תופעה ביולוגית שמכונה הביטואציה
(habituation). שהיא מוגדרת כירידה בתגובות לגירוי מסוים כאשר חוזרים עליו שוב ושוב ללא חיזוק. ובמצב כזה החיזוק במחוזותנו הוא כידוע פרובוקציות המסופקות לנו מעת לעת.
אנשים פרובוקטיבים מחליאים אותי וחבל שהציבור בכלל שם לב אליהם. האם חשבתם פעם שיש מכנה משותף בין אנשים פרובוקטיבים כמו חנין זועבי ושנטל מהאח הגדול, או כאלו ששופכים כוס מים בכנסת? אז אומר לכם: אלו אנשים שיגוועו או יגיעו למוסד חולי נפש מחוסר תשומת לב ציבורית אליהם. זו המחלה שלהם והמחלה שלנו שאנחנו בכלל נותנים להם במה ומעצימים אותם. אז אם לסכם, האנושות נרעשת מפרובוקציות ורבים הם אלה הנהנים או מתפרנסים מהן. הייתי יכול להמשיך בדיון הפסיכולוגי הזה, אבל אעצור כאן ואשאיר את זה לספרי הפסיכיאטריה.
וכעת בצוק העיתים, אני מסרב ליפול שבי בידי קירוב הלבבות האלוקי שמנצל את טרגדית החטופים לקמפיין צבירת נקודות זכות עבור המתנחלים. אבל האמת היא שהאחדות היא רק למראית עין. כפי שכתבתי בתגובתי לפוסט של טליק - כשבמדינות תל אביב וירושלים התפוצצו אנשים במסעדות ואוטובוסים, ישבו תושבי מדינת המתנחלים ושתקו. שתקו ושאבו למכביר מתקציבי המדינה. טיפחו את גינת הקוט'ג שלהם כשהשהידים חשבו שקל יותר לפגוע בתושבי מדינות תל אביב וירושלים, שאינם זוכים להגנה 24/7 של צבא ההגנה להתנחלויות. גם לא ראיתי תפילות קירוב לבבות לשחרורו של גלעד שליט למשל. כאבא לילדים אני כמובן מייחל להצלתם של הנערים החטופים (אם עדיין הם בין החיים וכדאי שנטמיע גם אפשרות נוראית כזו). יותר מזה לא אומר. לא אוסיף לברברת. די לנו מזה.
אז מה עשיתי בימי השתיקה האחרונים כאן? התעדכנתי רק פעמיים ביום על כמה בתים ובורות מים נסרקו בחברון וכמה חמאסניקים נעצרו. ומכיוון שאין אני נוהג לבטל זמני בתפילות המוניות כל שהן לאלוקי ישראל (וגם לא לאלוהי האינדיאנים) שנפוצות כעת במחוזותנו לשחרור חטופים, לריפוי גוססים או להחיאת מתים - יכולים אתם לתאר לעצמכם שהתפנה לי זמן לא מבוטל לדברים אחרים. לא למשחקי המונדיאל על חשבון שעות השינה שלי (את המס אני משלם בכתיבה בבלוג המונדיאל ), אלא לי עצמי.
מסתבר ששעה אחת נטו פעמיים בשבוע במכון לפיזיותרפיה - אינה מספיקה לי. ותחשבו שלכל פעם כזו מתלווה מבצע נסיעה הלוך ושוב הכולל ירידה ועליה במדרגות. מבצע שמעסיק את זוגתי לפחות שעתיים וחצי כל פעם על חשבון שעות העבודה שלה. אז מחוץ לשורת הדין (שבו המתנה לתור למנהלת השיקום הוא משהו כמו שבעה, שמונה חודשים), סידרו לי תור מיוחד בשביעי ביולי לפגישה מיוחדת עם כל צוות הרופאים, הפיזיותרפיסטים במחלקת השיקום ובעל בית המלאכה של הפרוטזות (כי עדיין אין התאמה מלאה). וזאת כדי ששוב מחוץ לשורת הדין - אולי יקדימו ויתאימו לי כבר עכשיו בית גדם חדש (במקום רק בינואר בשנה הבאה, לפי הספר), ושאולי גם ישקלו בחיוב מעבר לאישפוז יום. במקרה כזה אזכה לחמש, שש שעות פיזיותרפיה במקום שעה - פעמיים בשבוע. ואז גם אזכה למעקב של רופאים ולא רק פיזיותרפיה. נקווה לטוב.
ובכלל במספר הימים האחרונים לא כל כך הייתי פעיל כאן, גם לא בקריאת פוסטים ותגובות בקבועים ובפחות קבועים. כי הייתי עסוק בפרוייקט עריכת וידאו. לא יודע מה קרה לי, אך פתאום נכנס בי שד לערוך איזה סרט וידאו, שקודם לא היה לי שמץ של מושג בנושא.
אז שינסתי מותניים וראשית פניתי והורדתי תוכנות חינמיות שונות לעיבוד ועריכת וידאו וסאונד. אבל התאכזבתי מכולן - אף אחת מכל החינמיות המומלצות ברשת לא סיפקה אותי. או שהן לא סיפקו את צרכיי (ומדוע למשל יש כל כך הרבה פורמטים של וידאו וסאונד, ירחם השם?) או שזה משום שאני לא מספיק אינטליגנטי להשתלט עליהן. ואז נזכרתי שאני מהדור שלא עשה פסיכומטרים. במקצועות אקדמאים מבוקשים בלבד כמו רפואה, משפטים וכדומה התייחסו אז למבחן מנת משכל בלבד . מה שנקרא I.Q. ולמבחן מנת משכל או אינטליגנציה (בניגוד לפסיכומטרי כיום) , אי אפשר היה ללמוד או להתכונן.
SIMPLY WHAT YOU HAVE IS WHAT YOU GET.
מנת משכל נטו, בלי שחברות פסיכומטרי יעשו עלינו קופה. ופעמיים בלבד בחיים אפשר היה לעשות את המבחן הזה לצרכים אקדמאיים. הגבוה מבין השניים בתוצאה, היה הנחשב לדראון עולם.
תוצאות מבחני האינטליגנציה האלה היו סודיות לחלוטין. אחד כזה ערכו לכולם בזמנו בכיתה ז' ומי שלא עבר רמה מסויימת (יחד עם בחינת הסקר המפורסמת דאז) - גורלו שלא היה מתקבל לתיכון עיוני אלא לתיכון מקצועי ללא בגרות. בחינה נוספת כזו ערכו בלשכת הגיוס בצו ראשון וגם אז התוצאות האלו היו סודיות לנבחנים.
כאמור מי שרצה להתקבל למשל ללימודי רפואה (בסיכוי של 1:700), היה צריך לעבור עוד בחינת מנת משכל כזו (עם אפשרות שיפור אחת כאמור). אז עברתי כנראה את הבחינה הזו בהצלחה ובתוצאות גבוהות מספיק כדי להתקבל ללימודי הרפואה. אך את התוצאה לא ידעתי. מנת המשכל המספרית המדוייקת נשמרה אז בסוד. אבל בשל מלחמת יום כיפור, הפרופיל הרפואי הגבוה שלי וסטודנטים ישראלים שלמדו רפואה באיטליה ושבו להלחם במלחמה בשירות מילואים - כל אלו גרמו לגיוס עתודאים כמוני לצה"ל ואת המקומות שלנו נתנו לסטודנטים האיטלקיים.
סיכום של מהו מבחן מנת המשכל ומשמעות התוצאות ראו בתמונה הבאה:
אבל היום בעידן האינטרנט, יש אתרים למכביר שמציעים מבחן מנת משכל בחינם. חלק ניכר מהם אינו רציני, כי חלקם בוחנים בעיקר או את רמת החשיבה המילולית או חלקם מדגישים את רמת החשיבה המתמטית וחלקם קובע מנת המשכל לפי לוגיקה של צורות גאומטריות. לפני כשבע שנים לא היו הרבה אתרים שהציעו מבחן חינמי כזה. אז ראיתי במקרה קישור למבחן כזה באתר שאיננני זוכר את שמו - "רק עשרים שאלות", נאמר.אז התפתתי והתחלתי במבחן מתוך סקרנות. אבל לאחר שעניתי על עשרים השאלות הופיע מסך נוסף "ועתה ענה על עוד 20 שאלות". כבר התאמצתי ועניתי על עשרים, אז לא אענה עכשיו על עוד עשרים? טוב, לבסוף הממזרים הכריחו אותי לענות על 80 שאלות מכל מיני סוגים: לוגיקה מתמטית, לוגיקה מילולית, סדרות מתמטיות, שטיחים וצורות במרחב, פירוש מילים, משפטים ופתגמים (באנגלית!) ועוד כהנה וכהנה.
בסיום השאלון, התוכנה שאלה לגילי, למספר שנות ההשכלה הפורמלית שלי (ככל שאתה לומד יותר שנים - מופחתת התוצאה), למספר הפעמים שעשיתי בחיים מבחן כזה (במקרה שלי 3 - אחת בכיתה ז', אחת בלשכת הגיוס ופעם לקראת הלימודים האקדמיים) וכן שאלות נוספות המשפיעות על השקלול.
התוצאה שהתקבלה אז הייתה I.Q = 132!
במקביל הופיעה תמונה של איינשטיין - והכוונה הייתה רק שכמוהו יש גם לי חשיבה מתמטית, אבל מכיוון שהשגתי תוצאות טובות גם בתחומים האחרים (כך נאמר), אזי "הנ"ל ניצב היטב על הקרקע" - כך היה כתוב.
את המבחן עשיתי בשפה האנגלית שהיא אינה שפת האם שלי והיו מספר קטן של מילים וביטויים באנגלית שאף פעם לא שמעתי (אז ניחשתי). בעברית אני לא חושב שהייתי נתקל במילים שאינני יודע מהם. ולכן התוכנה הציגה את ההערה הבאה:
אם כך, התוצאה שהתקבלה עשויה להיות גבוהה יותר אם הייתי נבחן בשפה העברית. ולמי שאינו בקיא במשמעות התוצאה המספרית וההתפלגות באוכלוסיה, הרי היא בתמונה הבאה:
אז אמנם 132 ממוקם בשני האחוזים העליונים באוכלוסייה, אבל בהנחה שאולי גם במבחן בעברית לא הייתי משיג יותר, הרי שלא עברתי את סף הגאונות שהוא מ-140 ומעלה. למוצארט ואיינשטיין היו מנות משכל של 160+.
מדוע אני מספר לכם את כל זה ושחסרות לי 8 נקודות בלבד לגאונות (לפחות על סמך בחינות באנגלית)? כי כשהתחלתי לשחק בתוכנות עריכת הוידאו הגעתי בתחילה לתסכול נוראי. כיצד "כמעט גאון" לכאורה שכמוני אינו מצליח לבצע שום דבר כהלכה בעריכת וידאו? ואז אמרתי שלא יתכן שעם תוצאה גבוהה כל כך במבחן אני כזה טיפש בעריכת וידאו. וכדי לנעוץ מסמר אחרון בארון קבורת הגאונות שלי, עשיתי שוב מבחן מנת משכל באתר אחר (ושוב באנגלית) וקיבלתי את התוצאה הבאה:
בינגו. בדיוק שוב 132. כנראה שזה נכון אם אותה תוצאה התקבלה בשני מבחנים בלתי תלויים ובהפרש של שבע שנים. אז כיצד זה שכמעט גאון אינו מצליח לקבל תוצאה נורמלית מאף אחת מתוכנות עריכת הוידאו החינמיות המומלצות ברשת?
וכשהמחשב נפל טוטלית וקיבלתי שוב ושוב הודעה שהמחשב לא יכול לאתחל והוא מנסה לתקן לשוא את הסיסטם, כבר נתקפתי אימה. וודאי זו תוצאה שנגרמה על ידי
וירוס בלבוש אחת מהחינמיות האלו. ולאחר נסיונות רבים שווינדוס לא עלה ולא יכול לתקן את עצמו, קיבלתי הודעה שאין ברירה וכי אני חייב לפרמט את המחשב. אבל וחפוי ראש כבר ראיתי את עצמי מבזבז ימים להתקין מחדש את כל התוכנות והמידע המגובה של המחשב. אבל כנראה ה- 132 בראש עשה 1+2+3 והצלחתי להכנס לקרביים של ה-DOS ולעשות RESTORE שצלח. לאחר מכן הכנסתי באימ-אימא של הוירוס הקטלני שעקף את ההגנה הקטלנית במחשב שלי. מתנצל מראש על הסלנג.
ואז מתוסכל לאחר שבזבזתי שעות רבות על עריכות וידאו כושלות ועוד מספר שעות על תיקון המחשב - החלטתי די עם החינמיות לוידאו. נכנסתי באינטרנט לסקירות מקצועיות המשוות תוכנות עריכת וידאו בתשלום והגעתי למסקנה שהטובה והמשתלמת ביותר היא תוכנה בשם CYBERLINK POWER DIRECTOR 12. מיד הורדתי את התוכנה בחינם לנסיון של חודש ימים והפלא ופלא. הצלחתי די מהר במשימת העריכה. אפילו לא עקבתי אחר ההוראות. אני איש שאין לו סבלנות לקרוא הוראות הפעלה. עשיתי הכל בצורה אינטואיטיבית. סימן שהתוכנה באמת טובה. ואז בדקתי מה מחירה של התוכנה הזו, כי בא לי לרכוש אותה לצורך פרוייקטים נוספים בעתיד. אבל אבוי, היא כרגע במבצע מונדיאל באתר הרשמי, במחיר של 99 דולר בלבד לערכה. זה יותר ממה שהתכוונתי להוציא.
אז בדקתי באינטרנט ומצאתי חברה בשם "חנות רחוב הרמן" בקישור הזה. ואצלה המחיר היה 49.99 דולר, כלומר מחצית המחיר. וכשעמדתי לצאת כדי לחשוב (כי בכל זאת יש לי עוד ימי נסיון באמתחת) - קיבלתי הודעה שחשוב להם שאקנה ולכן הם מציעים לי שאם ארכוש תוך שעה הרי קופון הנחה של 10% נוספים, כלומר ב- 44.99 דולר ועוד ערכה מורחבת של 2 ג'יגה של אפקטים משגעים לוידאו.
לאחר בדיקה באינטרנט שאני לא יכול להשיג את התוכנה הזו בזול יותר ממקור מהימן אחר (בכל זאת אני צריך להכניס פרטי כרטיס אשראי ואת זה עושים רק עם חברות מאובטחות כראוי) חזרתי לחנות של הרמן אבל חלפה כבר שעה והמחיר כבר ללא הנחה של 10%. לא, לא, לא,לא! אני לא מוכן לשלם יותר משום שלא מיהרתי לשלם תחת אולטימטום. אז סילקתי את כל עקבות ההתקשרות איתם, חזרתי על כניסה אליהם כלקוח חדש והשגתי שוב את ההנחה. שמח וטוב לב רכשתי את התוכנה המעולה הזו בפחות מחצי המחיר המקורי (158 ש"ח בלבד וכמובן ללא מס). התוכנה חוקית ורשומה כדת וכדין בחברה המקורית.
למי שמעוניין חשוב לדעת שחובה להסיר את התוכנה הנסיונית שהיא מאה אחוז פונקציונאלית - כי לאחר 30 יום אי אפשר להכניס בה את המפתח שנשלח במייל לאחר רכישה (אם לא רכשת אותה ב-99 דולר). רק לאחר הסרת התוכנה הנסיונית, תעבוד התוכנה שמורדת דרך החנות של הרמן.
אז עכשיו יודעים אתם מה העסיק אותי בימים האחרונים, ביו שני עדכונים יומיים קצרים של כמות הבתים והמערות שנסרקו בחברון, מספר העצורים ומספר עצרות התפילה. ולא שאינני מתעניין בגורל החטופים - פשוט יש לי דברים מעניינים יותר לעשות מאשר להאזין לברברת התקשורתית.
בוודאי הינכם מכירים את סיזר מילאן, מסדרת הטלוויזיה הלוחש לכלבים. סיזר מילאן הוא התגלמות דוקטור דוליטל של ספר הילדים הקלאסי. אמנם הוא לא מרפא כלבים, בשביל זה יש וטרינרים, אך הוא בהחלט מבין את שפת הכלבים. ובהחלט יש גם אנשים שיודעים להבחין בסוגי נביחות וניואנסים שלהם וכמובן בשפת הגוף העשירה שלהם. זה אנחנו ברובנו שאינם מצליחים להבין את שפתם.
בתור בעל לשני כלבים וכלבה שהלכה לעולמה לא מזמן, אני יכול להעיד שכלב היא חיה מדהימה. אומרים שכלבים שונים מאיתנו כי הם לא יודעים לדבר. אומרים גם שכלב מקבל דברים כמובן מאליו ואינו שואל שאלות, אך בפוסט זה אני רוצה להפריך מיתוסים אלה.
על חוכמת החיות המופלאה כבר כתבתי בפוסט קודם ושם גם הזכרתי כלב שהיה במצוקה כי רצה להציל את חברתו, שדיבר אלינו בשפתו - באופן שאנחנו מבינים.
כלבתנו ז"ל, כשהייתה חייבת לעשות (לעיתים רחוקות) את צרכיה בלילה , הייתה נוהגת לפתוח את דלת חדר השינה שלנו, להכנס בשקט ולהעיר אחד מאיתנו בנשיקת ליקוק, וכשראתה שהתעוררנו הלכה ונעמדה ליד דלת החדר, מסתכלת לעברנו ותחינה בעיניה - אף לא נביחה, שקט - הרי זה לילה. וכשנגמרו המים בקערית שלה, היא באה למי שהיה קרוב אליה, נתנה לו ליקוק ורצה אל הקערית הריקה, ובלשונה השמיעה רעשי חיכוך עם תחתית הקערית.
והכלבה החדשה שאימצנו, כשרצתה בפעם הראשונה לצאת לטיול צרכים, נעמדה עם פניה אלינו והעבירה מבטה לסרוגין מרצועת הטיול שלה אל נעלי הבן שהיו מונחות בצד השני לפני דלת היציאה - מספר פעמים עד שהבנו. שוב, ללא קול.
אולי תאמרו שזו לא חוכמה, הכלבים רק מסמנים לנו כאשר הם זקוקים למשהו. אבל כלבים למשל לא שואלים ולא יודעים לשאול שאלות כבני האדם. אז אומר לכם שהם בהחלט שואלים שאלות וגם יודעים לשאול - ואביא שוב דוגמה:
כאשר אנחנו מסיימים ארוחה משפחתית בשבת, אני נוהג בדרך כלל לצאת אל המרפסת הצופה אל נופי מדבר יהודה והרי מואב המדהימים, וללגום כוס קפה או תה.
יום אחד, כאשר לא יצאתי כהרגלי למרפסת והתיישבתי בספה בסלון ללגום מכוס הקפה, הכלבה נעמדה ביני לבין המרפסת, נועצת בי מבט ולאחר יצירת קשר עין, מסיטה מבטה ממני לסרוגין אל כיוון המרפסת, מספר פעמים - כשואלת: "היי, מה קרה שאינך יוצא כהרגלך למרפסת?"
אז האם כלבים באמת אינם שואלים שאלות או אינם יודעים לשאול?
והנה קטע שלא קשור ישירות לנושא הפוסט, אבל קרע אותי מצחוק:
ועוד בענייני כלבים: כלבים מבחינים בשניה במי שאוהב אותם, במי ששונא אותם, או במי שלא אוהב אותם, או מפחד מהם. האם גם אתם יכולים להבחין בוודאות ברגשותיהם של בני אדם אליכם בהכרות ראשונה? יש אמנם אחדים שיכולים, אבל הרוב אינו כל כך מוצלח בזה - כי הוא אינו מבחין בהצגות. אז האם מותר האדם בכל מהכלב?
אותי לא תקף או רדף אחרי כלב זר בחיים. נהפוך הוא, כולם מתקרבים אלי בכשכושי זנב ומחכים לליטוף. מדוע? לא משום שאני דוקטור דוליטל, אך הם מבחינים בביטחון שלי מפניהם ובאהבה שלי אליהם. הם לא באים אלי כדי שאאכיל אותם, הם מבקשים ליטוף ותשומת לב.
גם חתולים זרים מתקרבים אלי, מתחככים בגופם עם רגלי ואפילו יש אחדים שלאחר דקה כבר קופצים, מתכרבלים על כתפי ומצמידים אל פני את פרוותם הנעימה. האם אין זו דרכם הנפלאה להביע חיבה למי שאינו מפחד מהם ומחבב אותם?
היום גרים איתנו בכיף שני כלבים מקסימים בבית. כשהכרתי את רעייתי, היא הייתה נוהגת לחצות את הכביש ולעבור למדרכה הנגדית, כאשר ראתה כלב מתקרב מולה.
אז למי שמפחד או סולד (כי בעצם הוא מפחד) מכלבים, או חתולים - אולי כדאי לאמץ אחד אליכם? ואז גם תפטרו מהפוביה וגם תדעו אהבה שלא הכרתם.
לצערי הפוסט "ניסויים בבעלי חיים - התעללות?" לא זכה בביקורים רבים, למרות הנושא הטעון והמעורר מחלוקת. בפוסט אני מתאר את צידי המטבע ובסופו את דעתי האישית, המבוססת על נסיוני האישי.
היכן כל האנשים המוחים נגד "התעללות" בבעלי חיים? אני די מאוכזב שהם לא קראו את הכתבה הזו. יתכן והפוסט הזה לא הגיע לידיעתם. אך עדיין לא מאוחר - ניתן לקרוא אותו כאן. למי שרוצה להגיב בנושא, אנא הגיבו שם ולא בפוסט הנוכחי.
וכעת נעבור לענייני החלומות.
***
משמעות החלום ידועה והיא ענף בתחום הפסיכולוגיה. לפי אחת הגישות, החלום הוא דרך של התת-מודע להביא דברים לידיעת המודע.
אינני פסיכולוג ורבים החלומות שלי שאין בהם שום מסר והגיון. לפחות אני לא מוצא בהם כאלה. אבל, אספר לכם שכשהייתי על פרשת דרכים בחיי לפני למעלה מעשור. חלמתי שני חלומות ברורים יום לאחר יום - הם הביאו לנפילת אסימון ולהסתכלות אובייקטיבית על המצב ופתרונו. לא אפרט מה הייתה פרשת הדרכים, אבל אספר כאן על שני החלומות.
חלום אחד:
אני מוצא עצמי מסתובב עם חברים וחברות בקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית, שבו למדתי בעבר. אנחנו מסתובבים "שעות" בשבילי הקמפוס, ולא מצליחים למצוא את שער היציאה. פתאום הגענו למתקן כמו בלונה פארק, של מטוסים הממריאים ומסתובבים במעגל. בחלום העלתי את המטוס שלי גבוה מעל כולם ואז ראיתי היכן שער היציאה. כשהתעוררתי הבנתי שכדי למצוא את "השער" בחיים, צריך גם מבט מלמעלה.
חלום שני:
אני יוצא מהבית ומוצא ברחוב מיקרוסקופ ושק אביזרים הכולל הרבה סליידים מזכוכית, עם דגימות של פרחים, כנפי פרפרים ועוד. מכיוון שהמיקרוסקופ והאביזרים אינם שלי, המשכתי מעט בדרכי - עד שבשל סקרנותי, התחרטתי ושבתי ליטול את המיקרוסקופ והשק, להסתכלות מחודשת לעומק. כששבתי למקום, המיקרוסקופ נעלם וראיתי צל חולף של אדם שכבר לקח אותו. המשך החלום היה מרדף אחרי האיש שנעלם, במבוכים, במשרדים עם דלתות נעולות, במדרגות נעות ובתחנת רכבת. התעוררתי לפתע משנתי מבלי שהצלחתי למצוא את המיקרוסקופ. החלום הזה אותת לי שאני צריך לעשות התבוננות מיקרוסקופית על עצמי. וגם שצריך לנצל בחיים חלון הזדמנויות, שיסגר בקרוב.
שני החלומות האלה הביאו אותי להסתכלות אחרת וליציאה מוצלחת מפרשת הדרכים. דבר שאולי גם עשרים ישיבות פסיכותראפיה עם פסיכולוג או קוצ'ר לא היו עוזרות.
פעם גם "השתתפתי" בחלום של מישהו אחר ויכולתי לחלוק איתו אחר כך רשמים על החלום המשותף. קצת קשה להבין את זה. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.
***
במחקר שנערך והתפרסם לפני כמה עשרות שנים, נשאלו אנשים רבים האם הם חולמים בשחור-לבן, או בצבעים כמו בחיים. תוצאות המחקר היו שלמעלה מ-60% חלמו בשחור-לבן. נמצא גם מתאם בין ה- IQ שלהם לבין צבעי החלום. אנשים אינטליגנטים חלמו לרוב בצבעים.
לפני מספר שנים פורסם מחקר דומה שנערך לאחרונה והתוצאות היו שונות לגמרי: 95% חולמים בצבעים. עורכי המחקר הגיעו למסקנה שההבדל בין תוצאות שני המחקרים נובע מכך שבזמן שנערך המחקר הקודם - הסרטים ושידורי הטלוויזיה היו בשחור-לבן. המסקנה אינה מוכחת, אך נשמעת הגיונית.
האם אתם חולמים בצבעים או בשחור לבן?
ובהקשר למשמעות הצבעים עצמם שרואים בחלום: פותרי חלומות מקצועיים (שזה ענף בפסיכולוגיה) קובעים שעצמים מסויימים שמופעים בחלומות מסמלים דברים. למשל נחש מסמל מין. כמו כן הם טוענים שיש משמעות להופעת צבעים שונים בחלום, למשל:
שחור
הצבע השחור בחלום מסמל את הלא מוכר, מסתורין, חושך, מוות וסכנה.
אפור
האפור בחלום מסמל חששות, פחד, דכאון ובלבול.
כחול
כחול בחלום מסמל את השמים, החוכמה, זכות, מחשבה על נצח, דבקות במטרה, נאמנות ופתיחות.
סגול הצבע הסגול בחלום מסמל התמסרות מצד אחד, וכן אהבה וטוב לב, מצד שני.
כסף צבע הכסף מסמל געגועים.
זהב צבע הזהב בחלום מסמל עושר, ריפוי ורוחניות.
לבן הצבע הלבן כולל בו את כל הצבעים ולכן הוא מסמל שלמות, טוהר, תמימות והשראה.
אינני יודע כמה נכונות הקביעות האלה וזה נתון לשיפוטכם האישי.
בכל אופן את החלומות שלי אני רואה בצבעים ריאליסטים כמו בחיים. אף פעם לא זכורים לי צבעי הזהב או הכסף.
יש אנשים הטוענים שאף פעם לא חולמים. זה לא נכון - הם פשוט אינם זוכרים את החלומות. מי שאין לו שנת חלום ימות תוך שבועות ספורים. החלום הוא הכרחי לשמירת הבריאות הפיזית והנפשית.
שיהיו לכם חלומות נעימים.
הפוסט הבא יעסוק בנושא: "מה יש לצבעים וצורות לומר על האישיות שלך?"
יהיו שם שני מבחנים מכוונים, שבעזרתם תוכל/י ללמוד על אישיותך תוך שתי דקות. תוצאות מדהימות. תנסו ואולי גם אתם תחשבו כך. נשאלת גם השאלה, האם יש בכלל צורך בבחינות אישיות של שאלונים בני 500 שאלות?
***
לבסוף אני רוצה להזכיר כאן את קיומו של הבלוג השני שלי.
הבלוג השני, החדש יותר, אינו זוכה עדיין לביקורים כמו הבלוג הזה.
הסרטון מתאר את העבודה של סאווג-ראמבו עם קופי בונובו שמבינים שפה מדוברת, יוצרים כלים מאבן ועץ ולומדים משימות תוך התבוננות גורמים לצופה לחשוב מחדש ולהעריך כמה מהיכולות ביצוע תלויות בביולוגיה וכמה תלוי בחשיפה חברתית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
), אלא לי עצמי.
