שעת הש.

אמשיך בפכים קטנים וקפקאיים:

 *אני יוצאת עם מישהו כמעט חודש, מאורע חיובי ונדיר, אבל! כשאני מתעוררת אצלו אני מוצאת את החתולה שלו ששוקלת איזה חמש עשרה קילו יושבת לי על הציצים, וזה כמו מוות קטן ושעיר כל בוקר.                       

(קטן, שעיר ובעיט כמובן, כי בכל רע יש גם טוב.)

 *אפרופו שעיר, קניתי היום שעווה.

אלוהים, תן לי את היכולת למרוט את כל מה שצריך, את הכח לעצב את מה שלא, ואת התבונה להבדיל ביניהם.

 * שאני אמות, יש סגריריות באוויר (זה חצב בכיס שלך או שאתה סתם שמח לראות אותי?)

 *קורת השבוע – להגיע למצב בו מסמנים את "גבר גבר" כמאסט סי טיוי.                                               

(הימים הראשונים בלי ט(ע"ר) הכי קשים.)

*פרופיטרול השבוע – הגשתי את העבודה האחרונה לשנת הלימודים הנוכחית. אחרי זה פינקתי את עצמי בארטיק ספירלה דיאט שוקו וקריאת ספר שהוא לא מאמר.                                                                  

(בדיעבד הוא גם לא ממש ספר, למו"ל של דין קונץ הפתרונים).

 *פרה קדושה! כבר ספטמבר! עוד שלושה וחצי חודשים אהיה בת עשרים ושש, אבל החלטתי להקדים את יום ההולדת לשלושה עשר באוקטובר. מתנות יתקבלו רק אם הן בתוך שקית ממנגו, קולקציית חורף.

 ואסיים בהתנצלות –

חברה שלי ר' (כוסית כמו מורן אטיאס! חכמה כמו סטיבן הוקינג! יציבה נפשית כגשר בגדדי!) נעלבה ממני המון, ובצדק. במסגרת משטר ההתרפסות אני לא רק אהיה משרתת שלה שבוע, אלא גם אקדיש לה רינגטון מהמם של סעדו:

תוותרי עלינו\מיסטר הרי

לילה טוב, ספטמבר שמח