לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

שעת הש.


לפנק, לפנק.
Avatarכינוי: 

גיל: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2006    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

גסוסה מעייפות


אך עדיין מסוגלת לחוש רעב.

 

קיבלתי מייל מהיריב לפיו עוד שבועיים נגוז לו הפרו שלי. להיות בלי פרו זה המקבילה הוירטואלית של לעבור לרמת עמידר, מה שאומר שאני אתחיל להסתובב עם שק יוטה, אולר קפיצי ובוץ בשיער תוך מילמולי "אצלנו מתחת לקו העוני אין תאריכון מצד שמאל". משפיל.

אם איש מקוראי הנדיבים לא יעשה מערוף אאלץ להתמקח. יריב - עם כל הכבוד לתאריכון, המקסימום שאני מוכנה זה שנסגור על עשרים שקל וקישורים לנושא החם.

 

 היום סוף סוף הייתי בסופר ומילאתי קצת את מקרר הנרבוזה שלי. עשיתי משלוח אז התפרעתי על ארגזי מים ושמיניית דיאט קולה. קניתי לראשונה בחיי גם תריסר ביצי חופש, מה שהופך אותי להיפית ממועצת הלולים. עכשיו רק נותר לי להבין מה כבר יש לי לעשות עם תריסר ביצים (בהנחה ששרוני לא תבוא להכין לי עוגה).

בא לי שרימפ.

 

חברה שלי ושל הביולוגית ילדה תינוקת ומחר ניסע להכיר אותה. סיכמנו שהם יסתכלו על התינוקת בזמן שאני אקח האלופה בוי או די ואהרהר בסושי, מה שיגרום לו בתוקף הטלקינזיס שלי להגיע ישר לצלחתי (זה עבד כבר כמה פעמים, רק על הווסאבי קשה לי להשתלט, הוא לא מגיע בצורת פרח קטן כמו שאני רוצה אלא מרוח כזה על הג'ינג'ר).

 

לא הייתי בארומה די הרבה זמן ונראה לי שאני חווה יסורי גמילה. תמיד חשדתי שהם שמים חומרים ממכרים בירקות שלהם, מה שמוכיח שוב שהסימפסונס לא היו סתם פרנואידים (טומאקו!). אני מעדיפה להוריד כמה שיותר גורמי תלות לאחרונה, כך שאם לפני חודש הייתי  מתחמקת מהעבודה ויושבת לי בפנאן על אייס ארומה דיאט וסיגריה, היום אני מתחמקת מהעבודה.

 

אני והביולוגית היינו בclerks2 שהיה מגניב לאללה וסיפרתי עליו קצת אצלה.

אצלי יש עוד סקר חשוב לאחר כשלון דונה – ג'קי וגם פרק המופת השבועי של "האוס".

 

זהו לבינתיים. צפוי שבוע גרזני עם פריקסה, חתונה ברברית, והבחור כמובן (אני מסרבת להתקבע על ניק לבינתיים, זה חש לי ליהיא לפיד) שנאלץ לאכול אתמול ארוחה איומה מעשה ידי.

 

 

אז בשמחות

 

שלכם,

ללא חשש טבל ושביעית,

ש.

נכתב על ידי , 28/8/2006 05:16  
170 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Fucking Klara ב-2/9/2006 15:47
 



סיכום כוכב נולד, חצי גמר ראשון, 24.8.2006


הפעם החלק הראשון, המסכם את חצי הגמר הראשון מיום חמישי, נמצא כאן. סיכום חצי הגמר השני נמצא אצל תום, שם. כרגיל, החלוקה שרירותית, שני החלקים נכתבו במשותף ובלה בלה בלה. תעשו חיים.

 


צביקה הדר הגיע לחצי הגמר הראשון של "כוכב נולד" כשהוא לבוש ללוויה (ר' תמונה 1), ועד מהרה התברר שאכן היה זה ערב קבורת החמור של התוכנית הזו ואולי של המוסיקה העברית בכלל. בתוכנית התגאו בנוכחותה של תזמורה סימפונט רעננה, על כל 40 נגניה, אבל מבט אחד על הפנים של כל אחד מהנגנים האלה גילה שאם היו מספרים להם שיום אחד הם יהוו את להקת הליווי של רפאל מלריה הם היו מעדיפים לאפסן את הנֵבֶל במחסן ולחזור לגולאג שממנו ברחו.

 

 

תמונה 1: צביקה הדר מספיד

 

הערב נפתח ברגע שסימן את העתיד לבוא כשצביקה הדר הציג את המתמודדים, ואלה ירדו לבמה בהתרגשות גדולה, חוץ ממירילא שהיה עסוק מדי בלמחוא כפיים לעצמו (ר' תמונה 2).

 

 

תמונה 2: מירילא מוחא (והקהל מוחה)

 

הצגת השופטים לוותה בתגלית המצמררת שריקי גל הוחזרה לצוות כחברת כבוד, מושג שדרדר את כבוד המושגים "שופט" ו"כבוד" עוד יותר משמשה קצב מדרדר את מוסד הנשיאות. ריקי שחזרה מארצות הקור הביאה איתה כנראה קצת שלג ורעדה כל השידור כעלה נידף ומסומם (ר' תמונה 3).

 

 

תמונה 3: שייקינג ריקי

 

בעונה הראשונה של "כוכב" היה קטע קבוע שבו שמעו שני מצביעים מחו"ל שהתקשרו ודיווחו למי הם מצביעים. הקטע הזה עורר חשד כבר אז כי תמיד היה נשמע שאותה אישה בדיוק מודיעה שהיא הצביעה גם לשי רביזדה וגם לטל לופסקו. החשדות האלה הוכחו כנכונים בחצי הגמר הנוכחי כשצביקה הדר הודיע שזו הפעם הראשונה בתולדות התוכנית שבה מי שגר מעבר לים יכול להצביע, אז רביזדה מתבקש בנימוס להחזיר את הקולות שזכה בהם שלא ביושר (ובאותה הזדמנות, גם את אלה שלא היו מחו"ל). 

בפרויקט האוטיסטי של השבוע התבקש כל מתמודד לקחת את צביקה הדר ל"מקום המיוחד שלי", וזה היה סוטה בדיוק כמו שזה נשמע. המקום המיוחד של מירילא היה חוף ים עתיר זפת בפאתי אשדוד שבו הוא כותב שירים מול השקיעה. השיר שלו "מחשבות" הוא ללא ספק סיבה מספקת לבטל את כל השקיעות. מירילא ניצל את הביקור כדי להפטיר בלי שום מודעות עצמית את המשפט החכם ביותר שיצא מפיו לאורך העונה, כשהתבקש לחוות את דעתו על ביצועיו עד כה: "חתיכת מטומטם, איך עשית דבר כזה?". על המשפט הזה כבר לא נצליח להתעלות, אז נעבור ישר לביקורות:

 

רפאל מירילא

א. "אחרי הכל את שיר", שלמה ארצי

ב. "כשהלב בוכה", שריד חדד

 

תום: מירילא פתח עם המעשה החכם השני שלו בערב, שיא חדש שספק אם יישבר לעולם, כשבחר לבצע עם תזמורת הסימפונות שיר של שלמה ארצי ובכך מנע אותו מג'קו שלבו נשבר (אבל לא נורא, הוא כבר רגיל וזה תורשתי). לביצוע השני, עם התזמורת הרגילה, הוא המשיך את הקו הבנאלי עם שרית חדד אלמנטרי.

הייתי יכול להעביר ביקורת על הביצועים של מירילא, אבל אני מעדיף להכריז מראש על כניעה. יש דברים נסתרים, לא אבין, לא אדע. תורת הקוונטים, מוות בעריסה, אנשים שקונים כפתורים לקרוקס, אנשים שמצביעים לרפאל מירילא. משווים כל הזמן את מירילא לסקעת, אבל למרות שמעולם לא אהבתי את סקעת ההשוואה הזאת מעליבה. סקעת נראה בסדר, שר סביר ובוחר שירים מצוין. מירילא נראה כמו דחליל מעופש וחסר שליטה על בלוטות הזיעה, שר כאילו התפתחות המוסיקה העולמית נעצרה בשנת 1952, ובוחר שירים דביקים ומאוסים (או, וזה הרבה יותר גרוע, כותב אותם בעצמו). ההגשה שלו כל כך שמאלצית, והנוכחות שלו כל כך שמנונית, שהסינגל שלו שייצא בשבוע הבא כבר יחליק בעצמו החוצה מהקופסה. "אחרי הכל את שיר" היה משעמם נורא, ובסיום השיר מירילא התחיל עם המניפולציות הדוחות שלו כשזייף התרגשות ובכי באופן כל כך מביך שהדבר היחידי שהיה עוד יותר מביך זה שהקהל קנה את זה. בשיר השני הוא הגזים עם המניפולציה לגמרי, וברגע נדיר של צדק פואטי זה עלה לו גם בבלבול מוחלט, כשהוא היה עסוק כל כך בייצור דמעות מלאכותיות ששכח לשיר חלק מהמילים. אבל אל דאגה, תוך שנייה מירילא תרגם גם את הפאשלה הזו למניפולציה זולה (ר' תמונה 4), בסיועו הפתטי של צביקה הדר שלחש לו "יהיה בסדר" ואז קשקש משהו על זה ש"היה מאוד מרגש, איך התחלת לבכות כשהקהל שר איתך".

האמת צריכה להיאמר ובמפורש: אם בעונה הנחשבת לטובה ביותר בתולדותיה של "כוכב נולד" מירילא עולה לגמר, כנראה הגיע הזמן לסגור את הבאסטה. אולי גם את המדינה. ושאסף אשתר יסגור את האור.

 

 

 

תמונה 4: מירילא מזייף

 

ש. כהן: אני לא אהבתי את סימפונט רעננה. אני חושבת שהביצועים יצאו בומבסטיים ומעצבנים מדי, ובהתחשב בעובדה שמירילא בעצמו הוא יצור בומבסטי ומעצבן גם ככה, וממינוס ומינוס לא באמת יוצא פלוס, ראיתי בביצועיו כישלון קולוסלי. בדקה השנייה (על השעון) מירילא התחיל לעצבן עוד יותר ופתח בסדרת זיופים ו\או צרחות. הייתי מבודדת את זה במדויק אבל הכינורות חרכו לי את עור התוף.

אה, וכבר הזכרתי שאני שונאת את שלמה ארצי? אז זה.

"כשהלב בוכה" היה מתאים יותר, כי הלב בוכה כשמירילא עולה לגמר. אני חושבת שזה שיר מאוד יפה. אמנם של ערסים, אבל יפה. הביצוע היה מעצבן ובכייני, וזה היה עוד לפני ההשתנקות הפוטוגנית בסוף, שהייתה ספונטנית בערך כמו שיגור מעבורת חלל. כשג'קו נחנק ב"הייתי יכול" ועמיר חדד עשה עמיר חדד ראינו שזה בא מהבטן, מהקרביים. אצל מירילא זאת הייתה התפרצות לא אמינה שכל כולה מנסה להביע חמידות.

 

***

 

ביקורת השופטים על מירילא המשיכה את ההתבזות שהוא עצמו התחיל בה. לאף אחד לא היו הביצים לומר לו שהוא פישל בענק, ובמקום זה כולם התלהבו והתפתלו והסכימו שהוא היה לחוץ ומתרגש וכמובן תרבותי ושזה "השפיע על הביצוע שלו". אוחובסקי לא הבין מה זה תרבותי אבל החמיא למירילא בדרכים אחרות, אמינות באותה מידה. ריקי לעומתו הייתה חרמנית אש על מירילא וליהגה ללא הרף, כשהיא מקבלת הרבה יותר זמן מסך משאר השופטים, אבל זמן מיותר באותה מידה. ריקי גם הודיעה ש"אתם לא צריכים אותי בכלל", מה שלגמרי נכון. מרגול לעומתה איימה עוד פעם בהתפטרות. זאב, זאב.

 

מישל גוריאלשוילי

א. "בדד", זהר ארגוב

ב. "חוזה לך ברח", אושיק לוי

 

המקום המיוחד של מישל היה אולם חתונות של גרוזינים שבו הוא הופיע מאז גיל שלוש בערך, משווה את עצמו לאמנית הקונספטואלית מוג'דה. ראינו תמונות ארכיון מזעזעות שבהן מישל רוקד ושר בגרוזינית (ר' תמונה 5). מישל היה מאוד חמוד בתור ילד והוא מאוד חמוד עכשיו, אבל הוא היה צריך להישאר באולם החתונות.

 

 

תמונה 5: מישל הקטן מרקד

 

ש. כהן: בראיון ל-Ynet מישל אמר למירב קריסטל "אני בן אדם עממי". וואלה, כי לשנייה כולנו התבלבלנו עם בית ווינדזור. אחרי זה מירב קריסטל אמרה על מישל בפיוטיות "הקול המחוספס הזה, שצבעו קפה שחור עם הל". ובכן, הקול המחוספס הזה הוא יותר יציר כלאיים בין צביקה פיק לאלי לוזון, אבל הצביקה לוזון הזה הגיע לחצי גמר. ב"בדד" מישל הצליח לגבור אפילו על שאגות התזמורת. מה זה 42 נגנים לעומתי, הוא חייך בזחיחות בזמן שעוד חלון התפוצץ מההדף.

הבחירת הנינטית ב"בדד" שיקפה את חלומותיו של מישל להגיע לגמר. "לפעמים חלומות מתגשמים", כתב צביקה, ולפעמים לא.

"חוזה לך ברח" כבר היה אופרה מסדר גודל אחר לגמרי. הגמדים מוצאים מקלט באגדות, לי לא היה מקלט מהווליום שמישל העלה בביצוע הזה וגרם לי להאמין שלא העלו אותו לגמר בעיקר מסיבות ביטחוניות. תכלס, היה ברור שמישל לא יעלה. זה שככה העלו לו את הציפיות היה דבר מרושע למדי.

תום טען פעם בצדק – פעמיים ב-24 שעות גם שעון מקולקל וכו' – שגם מישל וגם ג'קו הם זמרים של שטאנץ אחד. ההבדל הוא שאת השטאנץ של ג'קו אני אוהבת, ושל מישל סתם מעצבן אותי. למישל יש את הקטע שלו – הוא זמר נישה. מי שיאהב אותו זה אנשי חתונות או פלצנים כמו אוחובסקי, שרוצים להיות נישה.

 

תום: מישל הוא באמת זמר של שטאנץ אחד. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא לאהוב. אני אישית די מתנדנד, אבל לפחות מעריך את הכנות של הביצוע שלו, שהיא בדיוק ההפך ממירילא. מישל מביא את כל הלב שלו לשירה, והתוצאה נשמעת קצת כמו תזמורת מכבי האש: לפעמים זו הגירסה המוסיקלית שלה, עם אבא של שלמה גרוניך והכל, ולפעמים זה נשמע יותר כמו הסירנות של הכבאיות בדרך לאסון התאומים, ועם לא פחות קורבנות בנפש. "בדד" היה דוגמה של הגירסה האסונית, ו"חוזה לך ברח" (ד"ש לרועי חיים זינר) היווה את הגירסה המוסיקלית, שבה מישל הפגין אינטנסיביות אותנטית ומרגשת בביצוע יציב ומלא כוח.

 

***

 

הצעקות של מישל כנראה עשו משהו למיקרופונים כי כשמרגול ניסתה לדבר לא שמעו אותה. למרבה הצער המיקרופון תוקן במהרה ואז היא השפריצה מחמאות על מישל. את המיקרופון של גל, שכנראה היה תקוע בתחת של פיניה יותר מדי זמן, לא הצליחו לתקן והוא נאלץ לקבל אחד אחר. אוחובסקי טען שאין במדינה עוד מישהו ששר כמו מישל, "אולי מאז עוזי פוקס" (וצדי רצה להוסיף: וכולנו זוכרים את מוטי פליישר). לא בטוח שזה רע, כי גם מישל אחד עלול להתגלות לאורך זמן כיותר מדי. ריקי הביאה עוד יציאה בלתי מובנת על זה שמישל הוא מהאנשים ש"כנראה נולדו זמרים עוד לפני שהם נולדו". שיהיה, אבל אם ככה, ריקי היא כנראה מהאנשים שנולדו טיפשים עוד לפני שהם נולדו.

 

מאיה רוטמן

א. "שלל שרב", גידי גוב

ב. "גשם כבד עומד ליפול", בוב דילן

 

המקום המיוחד של מאיה היה הפיג'ויה, שם שעשה לאוחובסקי זיכרונות מלהקת פינג פונג, אבל התגלה כחדר החזרות של ההרכב של מאיה שנקרא, כמה נוח, "מאיה רוטמן". זה לא רק מאוד בון ג'ובי מצידה, זה גם מעיד על שאיפותיה המוסיקליות הסולואיסטיות ומראה לכולם טוב טוב מי מנהל את העניינים. מאיה הודיעה שכשהיא הגיעה לעונה היא פחדה שתצטרך לעשות טלנובלה, אז ההפקה בהתקף מקוריות שגרתי עשתה לה טלנובלה. אנחנו, לעומת זאת, חשבנו עד יום שישי שנצטרך לעשות לה רקוויאם.

 

ש. כהן: מאיה בשני הביצועים הייתה לחוצה כמו טמפון של פילה במחזור. זה לא היה נורא מדי, אבל גם לא ממש הועיל לחצי הגמר הבינוני הזה.

מאוד אהבתי את הבחירות שלה. "שלל שרב" הוא שיר נהדר, ואני מסכימה עם אוחובסקי כשהוא אומר שמאיה מבינה על מה היא שרה. זה אחד הדברים שמעלים אותה בכמה רמות מעל שאר המתמודדים. כמו ריקי, גם אני מיד אמרתי שהביצוע עם התזמורת לקח את "שלל שרב" למקום לא נכון שאני פחות אוהבת, אבל עדיין אם מאיה הייתה פחות לחוצה זה יכול היה להיות ביצוע מעולה. וכן, הקול של מאיה זה אחד הדברים הכי יפים שהיו ב"כוכב".

היה חכם לשמור את ההצלחה הגדולה של מאיה, "גשם כבד", לחצי הגמר, בתוכנית זה לא ממש עזר לה, אבל למחרת דווקא יכול להיות שכן. אני מוכרחה להודות, גם אם זה מעט מרושע, שאהבתי את השיר יותר כשהוא היה חצוי, באודישן. באורך מלא השיר קצת מעיק ומשעמם. מאיה אמנם מצוינת, אבל גם כאן הלחץ השפיע על איכות הביצוע, כמעט לקחתי כמה טיפות של רסקיו בשבילה. אני מקווה שבגמר היא תמצא דרכים להרגיע את עצמה או ששח"ל יצטרכו להביא עוד ניידת, חוץ מזו שכבר שם בהיכון בשביל ג'קו.

 

תום: "שלל שרב" הוא אחד השירים הגדולים ביותר שנכתבו כאן אי פעם, והעיבוד האופראי והגרנדיוזי הותיר ממנו מעט מאוד יופי למרות שמאיה מאוד התאמצה. אולי אפילו יותר מדי: הנפות היד שלה שוב נראו מפחידות, והאיפור הכבד נראה כאילו הוא הולך להיסדק מרוב מאמץ (ר' תמונה 6). חוץ מזה, מי שהלביש את מאיה בז'קט הלבן המכוער הזו צריך לקבל כרטיס אקספרס בכיוון אחד לגיליוטינה – כנראה שכחו ששירי העם הגרוזיניים זה רק אחר כך. ב"גשם כבד" הז'קט הלך, תודה לאל, אבל לא ברור אם זה כי לא היה לה נוח להחזיק איתו את המפוחית או כי מישהו פשוט הסתכל במוניטור בשיר הראשון. הביצוע הזה היה הרבה יותר טוב. זה עדיין היה מתאמץ מדי, אבל במאמץ הזה היה הפעם משהו נואש שהתחבר מצוין למסרים של השיר.

 

 

 

תמונה 6: מאיה מניפה ונסדקת

 

***

 

צדי שמאוהב במאיה לא טורח להסתיר את זה, וגם שאר השופטים שפעו מחמאות כהרגלם. מרגול חזרה שוב על השטיק של "לבי לא עומד בזה" ו"אני פורשת עכשיו", ואחרי זה גם השוויצה שהיא זו שגילתה את מאיה. בע. ריקי המסטולה, לעומתה, התחילה משום מה להעביר ביקורת דווקא על "אהבה אסורה" שמאיה שרה לפני שלושה שבועות. חשבנו שמה שהיא לוקחת אמור לגרום לזמן לעבור יותר מהר, לא לעצור אותו לגמרי.

 

***

 

עם סיום הסולואים המתמודדים עלו כולם לבמה ומאיה – שמבינה משהו במוסיקה אבל כנראה פחות במשחק – ניחמה את מירילא על ההתפרקות המניפולטיבית שלו (ר' תמונה 7). מאיה חשבה כנראה שזה יעניק לה את הכרטיס לגמר, אבל זה בעיקר כי היא עדיין לא מבינה מי בדיוק מצביע בתוכנית הזאת, וחשבה שלכישרון יש קשר לעניין.

 

 

תמונה 7: מאיה מנחמת

 

האתנחתא הקומית השבועית הייתה ביצוע א-קפלה של שלושת המתמודדים, מחוזקים באבא של מישל וחברים שלו, לשיר עממי גרוזיני שנכתב על ידי מישהו שקוראים לו אקקיצריטלי. זה לא היה באמת א-קפלה, כי היה שם לפחות כלי נגינה אחד, אבל זה היה קרוב ובשביל תוכנית שבה רוק כבד זה "רד הוט צ'ילי פפרס" זה לא רע. מאיה השאילה את הז'קט שלה לשניים מהגרוזינים, ומירילא שמתבייש במוצא שלו הכחיש הבנה של המילים וגיחך כל הזמן כאילו הוא לא לוקח את כל העסק ברצינות. מישל לעומת זאת הרגיש לגמרי בבית, וב"כוכב נולד" של טביליסי צפוי לו עתיד גדול. לפחות הוא לא מתבייש במי שהוא.

לכל אחד מהשופטים ניתנה הזכות לחלק 500 קולות בין המתמודדים כראות עינם. מרגול וצביקה פיק הפתיעו כשנתנו את הרוב למאיה, גל העדיף את מישל, צדי חילק את הרוב בין שניהם באופן שווה, וריקי התעקשה להוכיח שוב כמה זו הייתה טעות להחזיר אותה כשנתנה את המקום הראשון למירילא. ריקי גם המשיכה לנסות להראות כמה היא מיוחדג'ת כשהודיעה ש"אני אֶמָנַע מלתת את הנקודות המדויקות", כאילו למישהו באמת אכפת (טוב, נו, חישבנו: מישל 100, מאיה 120, רפאל 280; כן, ריקי נתנה למירילא יותר מלמאיה ולמישל ביחד. מה שחרמנות עושה לקשישות בלות זה פשוט לא נעים).

בשלב הקראת התוצאות הרשו למתמודדים להעלות לבמה את מי שהם רוצים, אז רפאל ומאיה הביאו את ההורים ומישל הביא שני חברים מפחידים שירביצו לכולם אם הוא לא מנצח (ר' תמונה 8).

 

 

תמונה 8: החברים של מישל

 

מישל סיים שלישי עם רק 18 אחוז מהקולות, אבל החברים משום מה לא עשו את מה שבשבילו הזמינו אותם. חוץ מזה בזמן שהודיעו שמישל שלישי צילמו כל הזמן דווקא את ההורים של מירילא, כנראה כי בשביל הצלמים כל הגרוזינים נראים אותו דבר. צדי הודיע למישל ש"הבעיה היא לא שלך, הבעיה היא של המצביעים. יכול להיות שזה כל מיני ילדות", מה שהתברר כנכון כשמירילא ניצח ב-6,000 קולות, או במילים אחרות 6,000 פקאצות שצריך לרצוח ומהר, כי למרות שצביקה אמר שזה לא הרבה, זה הפרש משמעותי מאוד לקראת הגמר. התגובות של מרגול להצבעות כבר מזמן איבדו כל אמינות: בהתחלה היא עשתה הצגות מזועזעות כשמישל גמר שלישי, אבל אחר כך כשמירילא ניצח היא התחילה לחגוג ואפילו התקשרה מיד לירוסלב לספר לו על זה (ר' תמונה 9). העיקר שעל צדי צוחקים, אצלו זה לפחות היה בטעות.

 

 

 

תמונה 9: מרגול בוכה ומטלפנת

 

מאיה המבועתת חיבקה את מירילא באצילות ומזל שהייתה לה שכבת איפור כל כך כבדה שאי אפשר היה לגעת לה בפנים, כי אחרת היא הייתה בסכנת הידבקות חמורה מההרפס שלו, או מה שהרבה יותר מסוכן, מהכישרון המוסיקלי. אחר כך זהבית שבורת הלב באה לחבק את מאיה (ר' תמונה 10) ברגע היחיד בתוכנית שהיה באמת מרגש.

 

 

תמונה 10: זהבית מנחמת

 


ולסיום הודעה: הפגנת המחאה נגד רפאל מירילא תצא מחר ב-18:00 מכיכר רבין ותעבור על פני ארון הקבורה של המוסיקה הישראלית. הנוכחים מתבקשים להביא אטמי אוזניים ומשחה אנטיביוטית. נתראה שם.

 

נכתב על ידי , 27/8/2006 04:50  
128 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מור ב-13/9/2006 18:09
 



חג הגז


 

איזה מלהומה אני, הייתי אצל שיננית בניקוי, עשיתי כושר ארבעים וחמש דקות, סידרתי את הבית, עשיתי מסיכת פרצוף וחפיפה של הפן מאתמול וכל זה עד שתים עשרה וחצי בצהרים!

אני חשה כל כך יעילה, אני תכף אלך לעבודה וזה יעבור.

 

 נפתח בקיטורים כי אני יותר מידי נחמדה לאחרונה - אז אתמול, לאחר שנדרתי שלא אוציא כסף על מותרות, הסתפרתי במאה שמונים שקלים עם דודה שצבעה לבז'. אמנם זה מגיע לי, לא הסתפרתי שנים, אבל וואלה הלכו מאתיים שקל. והשיננית? נו מה עברה חצי שנה, צריך ניקוי אבן וגם טיפול פלואוריד וכמה מוצרים כדי שהשיניים לא ינשרו, והופה עוד מאתיים שקל. וגלולות צריך? בטח צריך, תינוק עולה יותר. אז ביקור בסופר פארם וגם אגיסטן ושמפו ופילינג לכפות רגליים עוד מאתיים! וככה עפו ששמאות שקל ביומוחצי, שלא לדבר על זה שיצא לי חשבון חשמל של שש מאות שבעים שקלים.

כוסומו, חיי הם תשלומים.

(נקודת אור – הרווחתי בשבת מההורים שתי חצאיות, שמלה, ארבע גופיות, שני זוגות עגילים וצמיד ירוק).

במספרה, כמו בכל מקום אליו אני מגיעה, מיד התחלתי לדבר עם אנשים על כוכב נולד כדי לקלוט את רוח העם, האנשים הקטנים ברחוב, אפילו רוסים. הספר היה בעד מישל ורפאל, נחשו מאיזו עדה הוא, וזכיתי לשמוע את המשפט האלמותי – "אני רוצה להצביע, אבל כל פעם שאני מנסה לשלוח סמס תפוס שם".

אפרופו כוכב -  בתפוז (טפי מלח מים שומבצל) יש את "צפניה נולד", והוא מלך, ביקורות כוכב נולד מצחיקות באופן מחפיר. כבוד.

חוץ מלהסתפר עם דודה גם הייתי איתה בסרט נחשים על המטוס שזה משהו על ערפדים בטנדר, ואחרי זה קניתי עגילים בצורת גולגולת ופספסנו את האוטובוס, אבל העגילים סוף.

בזמן האחרון אני מסתובבת עם ז'ונגלר אחד, לא אכביר במילים כי זו רק התחלה בת שבועיים והכל נזיל, אבל אם זה יימשך ככה אני מבטיחה עדיין לא להכביר במילים. מה שאני יכולה לומר זה שאין לו בלוג, תודה לאל.

ועכשיו חשוב לי מאוד שתענו על הסקר הזה – הוא פורסם גם בפורום טלוויזיה אבל עדיין אין שם מספיק תגובות להתפלגות נורמלית – מופע שנות השבעים, דונה או ג'קי?

 מדובר כאן בחיי אדם. טוב נו התערבות, אבל אולי אהרוג מישהו בסוף.

 

אפרופו פורום טלוויזיה, מתחיל קצת לנשום עצמונית, אבל הדרך עוד ארוכה – יש כוכבים אורחים כמו קרי ומר. ביג שכתבו קטע מופלא על מרגול, הלחשנית (המצויינת) שכותבת על האוס ולא רק, ועוד רבים ומעולים. אני מתכננת סט על הסדרות הגדולות ששינו את הטלויזיה, ואשמח אם מישהו יכתוב לי על באפי והסופרנוס.

מוזמנים כמובן.

ולא רק זה – הכל נשאר במשפחה ואני משתלטת אט אט על מוקדי הכח במדינה. לאחר התקיפה של פורום טלוויזיה, חברתי - אחותי המכונה "הביולוגית" השתלטה על פורום קולנוע, שם אני ועוד רבים ורעים נשים ביקורות. מוזמנים גם.

 

היום – פורומים בוואלה, מחר – בית התפוצות! מוהא.

 

 

זהו, מחר או מחרתיים אשתתף בפרוייקט "ישראבלוג שלי", לציון חמש שנים להווסדו של האתר. אני מארגנת פוסט חגיגי פלוס מסכת פלוס הדלקת משואות.

 

 

 

זהו לבינתיים, קבלו אותי גזומה פרונט אנד בק כפי שנקלטתי בעדשת הדודה לצרכי מחקר:

 

שלכם,

ללא עישון, ללא השיר שלנו, בקרוב ללא כוכב.

ש.

נכתב על ידי , 22/8/2006 13:29  
218 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הרווק ב-27/8/2006 14:47
 



לדף הבא
דפים:  

417,247
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לש. כהן מזגנים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ש. כהן מזגנים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)