its fucking embarrassing how good i look some days

אני משליכה לגוף שלי כל דבר. יחד עם הכמויות אוכל האדירות שכמובן באופן הכי מילולי ממחישות את המטאפורה של פח זבל, אלא גם את כל הביקורת, המחשבות הרעות והלחצים. אני לא חושבת שהיה זמן בחיי שהגוף שלי לא סבל ממה שהשלכתי אליו, בין אם זה היה במשקל נמוך יותר או בתקופה נעימה יותר, אף פעם לא הייתי בריאה באופן פיזי בשביל הגוף שלי, ואף פעם לא היייתי חיובית לדימוי אליו. 

הגוף שלי פח זבל, וככה הוא נראה 

וככה הוא מרגיש 

אבל הבעיה היא 

שאם לא אשליך פסולת אל עצמי 

לאיפה כן?