מצב רוח: מאוכזבת 
מוזיקה: So Solid Crew - Broken Silence
אני רוצה להתחיל בלהגיד שאני מאוד מאוד מאוכזבת מכם.
כשהחלטתי להפוך את הבלוג הזה לבלוג גרפיקות שבו אני מכינה באנרים, בלינקיז, כותרות וכל דבר אחר שתרצו, לא תארתי לעצמי שזה יגיע למצב כזה.
כמובן שאני שמחה שכל כך הרבה אוהבים את העיצובים שלי, וזה שיש לחץ זה רק מראה שבאמת הרבה מאוד אנשים נהנים מזה, אבל כמה דברים כאן נורא מרגיזים אותי.
לפני שאני אתחיל לפרט אני רוצה לציין שעבר עלי שבוע נורא ארוך ואני די מצוברחת כרגע אז סליחה אם זה יוצא בצורה בוטא מידי.
אז נתחיל בסוג המרגיז ביותר - נצלנים. וכן, נתקלתי בכאלה לא פעם ולא פעמיים. אנשים שמחליטים להזמין משהו ואחרי שהם קיבלו את מה שרצו גם לא אומרים תודה וגם לא מקשרים אותי.
עוד נושא מאוד מרגיז - הזמנות כפולות. דיברתי על זה כל כך הרבה שחשבתי שזה כבר יצא לכם מכל החורים, אבל יש כאלה שעדיין לא מבינים ועוד ממשיכים לעשות את זה. אין לי כח להיכנס לזה שוב...
בנוסף יש את האנשים שנעלבים, עליהם אני לא כועסת, אבל מאוד הייתי רוצה שתנסו להבין אותי. אני עובדת, לומדת לבגרויות, יש לי כל מיני סידורים לעשות, אנשים לבקר (כמו את אחיינית שלי שהלכתי אליה היום) ולפעמים אני חוזרת הביתה רק בלילה (שימו לב עכשיו כבר 10:15 בלילה) ואז אני צריכה לשבת על ההזמנות ולעשות כמה שיותר - בדרך כלל אני עושה מינימום 5 ביום - שכל הזמנה יכולה להיות רק באנר, או רק כותרות, או 20 כותרות + 3 באנרים + כותרת ראשית ובלינקי.
אלו שאמרו שזה נורא דחוף להם עשיתי מאמץ וישבתי אתמול בלילה למרות שהייתי עייפה ולמרות שידעתי שאני צריכה לקום למחרת מוקדם.
השבוע חשבתי שיהיה לי הרבה זמן פנוי, כי היה אמור להיות לי שלישי, רביעי וחמישי פנויים. ביום ראשון עבדתי, שני למדתי, ביום שלישי בסוף קראו לי לעבודה במפתיע ואחרי זה הייתי צריכה לנסוע לתל אביב, עד שחזרתי כבר היה בערך 11 בלילה. היום נסעתי לבקר את אחיינית שלי שגרה די רחוק, והאוטו של אמא שלי במוסך אז היינו צריכות לנסוע ב-4 אוטובוסים. עד שהגענו ועד שחזרנו כבר 10 בלילה. התנחמתי בעובדה שלפחות מחר אני יודעת שאין לי כלום ואני אוכל לשבת על ההזמנות ואולי אפילו לסיים את כולם מהיומיים האחרונים, אבל בדרך הביתה המורה שלי התקשר אלי ושאל אותי אם נרשמתי כבר לבגרות בתנ"ך. אמרתי לו שעוד לא, כי יש לי עד ה-11/10, אבל בסוף הסתבר שמחר זה התאריך האחרון להירשם ואם אני לא אלך מחר אני אצטרך לחכות למועד קיץ!
אז מחר אני צריכה לקום ב-6 בבוקר, לנסוע עם אמא שלי לעבודה, משם אבא שלי יקח אותי וניסע לשם. אחר כך אנחנו נוסעים לקנות לי נעלי ספורט כי שלי כבר נקרעו ואז אני נשארת לישון אצלו בלוד. אין אצלו אינטרנט והמחשב שם ממש ישן בלי שום תוכנות גרפיקה אז אין לי שום אפשרות לעבוד על ההזמנות.
ביום שישי בבוקר אני צריכה ללמוד אז שוב אני לא אהיה פה, אני כנראה אחזור בצהריים.
חוץ מזה יש לי את הצבא על הראש שרוצים שאני אעשה מיליון בדיקות שלא הספקתי לעשות ופתאום שלחו לי צו התייצבות נוסף שאני צריכה לבטל, אז אני נורא מצטערת אבל פשוט אין לי זמן!
ואני כל הזמן חושבת איזה רעה אני ואיך אני לא בסדר שאני בגלל שאנשים מחכים לי, אבל באמת שזה לא אשמתי.
כל הדברים האלה כל כך מלחיצים ומרגיזים שאני כבר מתחילה לחשוב אולי להפסיק להכין גרפיקות ולחזור להיות בלוג רגיל.
ושוב סליחה אם זה יצא בצורה לא נכונה, פשוט צריך שתבינו אותי. לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
(חן בטח מתה מצחוק עכשיו) 
לא, אני צוחקת. אם זה באמת מעניין אותכם אני במסנג'ר או אייסי...
