אחת ט’
, 11:10 4/11/2004:
את תסלחי לי על הטרחנות, אבל למה "מטרה אחת: לענג את שלך"?
את כל השאר אני יכולה להבין (גם אם לא תמיד להזדהות), אבל עם המחיקה הטוטאלית של הצרכים והעונג שלך (אפילו אם מדובר בכאלה שהם פיזיים בלבד), קשה לי.
קרוסלה
, 12:30 4/11/2004:
אחת ט’, דווקא התשוקות האלה של שלומית לא נראות לי אנטי פמיניסטיות: הכל תלוי בהקשר ובמקום.
שלומית, נראה לי שאת לא נותנת כאן "הוראות כיצד לכבוש את ליבה של שלומית" עבור כל גבר שעובר ברחוב... זו צריכה להיות סיטואציה מאוד אינטימית ומיוחדת, עם מישהו שאת סומכת עליו, כמובן. זו אחת מהסיבות שאנחנו רוצים אהבה, בעצם, כדי שנוכל גם להיות חלשים, וילדים מפוחדים, ויאהבו אותנו בכל זאת...
אני גם חשבתי לעומק על מה שאמרת, שלומית, לגבי הבחור ההוא שלא רצית להמשיך לצאת איתו כי לא הרגשת שיש שם תשוקה מינית. לגמרי מובן, בעצם. ברור שתרצי מישהו שנמשך אלייך וגם יודע להראות את זה. משם ועד למישהו שדוחף לך ידיים מתחת לחולצה בלי לדעת אם תאהבי את זה או לא, המרחק, כמובן, גדול.
זהו. עכשיו כשביררתי את הדבר לעצמי, אני יכולה לנוח על משכבי בשלום, ולהמשיך לתת לנשים מופלאות להתעלל בי כאוות נפשן...
קרוסלה
, 13:32 4/11/2004:
ניאנדרטאל יקר,
אין שום בעיה שתמשיך לנהוג כמנהגך ולשלוח ידיים מתחת לחולצות של נשים.
רק אל תתפלא אם יום אחד בהיר תהפוך לגידם.
בהצלחה.
ההוא מהקרוקודילים
, 15:44 4/11/2004:
הכתיב הוא נאנדרתל, ואני מצטרף אלייך. הסיפוק של לענג את האחר הוא אגואיסטי לחלוטין. כמה שהדבר נשמע תמוה, האקט של הנתינה היא הנאה בפני עצמה. הנאה מסוג אחר, אולי לא פיסית, אבל הנאה רגשית והיא חשובה בפני עצמה.
לרדת למישהי, לראות אותה מפרפרת ומפרכסת כשהיא ללא שליטה בגוף שלה, לראות אותה עוזבת אותך כשהיא מתמסרת לעונג שלה ואתה שולט בזה ומעניק לה את זה, זה משהו שנחרט לך בזיכרון יותר מכל אורגזמה שחוית אי פעם..
June (האתר שלי)
, 11:30 4/11/2004:
בטח מזל. ברררר....
פשוט לא מסתדר לי עם דברים אחרים שאת כותבת. לא חשוב, באמת מי אמר שהפנטזיות שלך צריכות ליישר קו עם הטקסטים שלך. אולי אפילו להפך.
{L} (האתר שלי)
, 12:16 4/11/2004:
לאור התגובות למעלה, אני תוהה ממתי הרצון העז לענג מישהו אחר הפך להתבטלות. אולי צריך להזכיר לכל המזדעקים חמס, שנתינה היא לפעמים צורך להיטיב עם עצמך, קודם כל עם עצמך, לפני שבכלל מדברים על החסד והסיפוק שבהטבה עם הזולת. לפעמים יש איזה חופש שקשה להסביר, כשלא פועלים למימוש רצון אישי ישיר, אלא דרך הגשמת רצון הזולת. מספיק כבר עם ההטפה הזאת לדאוג קודם כל לעצמך, להקשיב לעצמך וכל זה. בהתבטלות לכאורה למען מישהו אהוב, יש התעצמות. ואני לא ממציאה כלום.
June (האתר שלי)
, 12:32 4/11/2004:
L, ברור שאת חושבת כך, זה מתאים גם לאורח חייך, כפי שהבנתי מהבלוג שלך. אני לא מצליחה להבין איך בהתבטלות יש התעצמות, אבל יש הרבה דברים שאני לא מבינה. (אשר לעינוג זולת אהוב, אני בהחלט בעד).
"זעקתי חמס" מפני שזה לא מתאים לדמות של שלומית שהצטיירה לי כאן. היא הבהירה שזו פנטזיה, לאו דווקא קריאה למימוש.
אחת ט’
, 12:37 4/11/2004:
אם היית קוראת את התגובה שלי בייתר תשומת לב, היית רואה שיצאתי נגד העובדה שהמטרה ה י ח י ד ה של הגוף היא העונג שלו.
אם השלומית הייתה מדברת על עונג שמושג ע"י נתינה הייתי מפרגנת. אבל הניסוח מדבר על מטרה אחת ומכיוון שאני יודעת ששלומית בוחרת את מילותיה בקפידה, הרי שבניסוח הספציפי יש התבטלות מוחלטת.
אם המטרה (ואני שוב אדגיש כדי שיהיה ברור) היחידה היא העונג שלו, הרי שלא מדובר על נתינה או אפילו על התבטלות אלא על היותך כלי ריק. בובת פלסטיק. במילון שלי, כזה מאוד לא מעניין.
אם הבנתי נכון, גברת שלומית לא דיברה על צורת חיים שהיא מפנטזת לעצמה כהסדר של קבע, אלא על משהו חד פעמי. מה רע? לפעמים ביטול מוחלט של העונג שלך יכול להיות חויה מאד מעניינת, ובאופן אבסורדי אפילו מהנה.
{L} (האתר שלי)
, 16:53 4/11/2004:
ט’ יקרה, אני רגישה מדי או שיש נימה של התנשאות בתגובה שלך?
יש משהו מאוד מאוד משחרר ונעים בלהיות לפעמים כלי ריק או בובת פלסטיק. להיות משוחררת לגמרי מהכבלים לרצון ולתשוקה המיידית לספק את צרכייך המידיים. להיות עבור מישהו כלי, זה קצת להשתחרר באמצעותו, מה שהופך אותו, אם קצת נתפלסף, לכלי בידייך כי את משיגה דבר מה בזכותו. אבל לא נתפלסף, אז נישאר בזה שלא תמיד הדגש בנתינה הוא הקבלה שחשים בגינה, אבל גם בהעדר הדגש זאת עדיין הגשמה של צורך אישי והמוטיבציה היא צורך פנימי, וזה בסדר גמור. התבטלות מתחילה להיות רעה כשהיא לא רצונית ולא מבחירה וכשהיא נגרמת בכפיה.
אם במילון שלך זה לא מענניין אז יופי, אבל חוסר העניין שלך לא מבטל ולו במעט את הלגיטימיות של הרצון להיות כלי ריק כהגדרתך, או בובה מפלסטיק.
(האתר שלי)
, 14:21 4/11/2004:
לקח לי רגע לחשוב איך אני עונה לזה.
אני רוצה לדמות לכלי. לפעמים. בזמנים מסויימים עם אנשים מסויימים. זה לא אומר שאין פעמים בהן אני ארצה שיעשו איתי אהבה מתוקה לאור נרות.
אחת ט’
, 14:29 4/11/2004:
פאסיביות וויתור על שליטה הם עדיין החלטה שלך (כשהם לא, יש לזה הגדרה בחוק. אונס נדמה לי). ואני מניחה שאת מדברת על הרצון להחליט שאת מוותרת על כל סוג של החלטיות ושליטה אבל עדיין יש שם את אלמנט ההחלטה הראשוני שלך וזה מה שמבדיל אותך מ"כלי"
תגידי שזו התעקשות על קוצו של יוד, אבל אני מאמינה לא-קטנה בכוחן של מילים ובאמירה " Be careful what you wish for"
אחת ט’
, 15:24 4/11/2004:
לפי אותו היגיון קלוש, היהודי הנודד גנב את הטקסט מ"כבוי" של עמיר לב (את מוזמנת להריץ חיפוש פה: http://www.shiron.net/homepage.aspx)
לעשות לו נו-נו-נו?
(האתר שלי)
, 15:54 4/11/2004:
במה היא צודקת? בזה ששני טקסטים מדברים על סקס כוחני? אני יכולה להביא עוד כמה טקסטים שלי מהעבר שמדברים על סקס כוחני, אז אולי הוא העתיק ממני?
אין נושא שעוד לא נכתב עליו, השאלה היא איך הדברים נכתבים, לא מה נכתב (פעם אפילו היה פה מוטו כזה).
(האתר שלי)
, 16:00 4/11/2004:
לא, את \ ה רק מוצא את הדמיון. ואם כבר זה דומה למשהו, דמיון שאני הכרזתי עליו עוד בתחילת הפוסט, זה לסדרת שירי "בוא אלי" של יונה וולך, שקדמו באיזה יום-יומיים גם לפוסט שלי וגם לשל היהודי.
(האתר שלי)
, 15:58 4/11/2004:
תגובתי, ליתר דיוק, נכתבה בסוף מרץ, אלא אם אנחנו מדברות על תגובה אחרת.
אריאלה (האתר שלי) , 19:06 15/3/2004:
אפילו כרעיון משעשע הוא לא משהו, ומייד אסביר: יש פער די גדול, גם אם לא מודע בין האני הכותב לאני האמיתי. את מי אתה רוצה שהיא תכיר?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ובפעם הבאה שאת באה לצעוק העתקה, כדאי לך להתבסס על משהו יותר מאשר "קונה" ו"סוחר עבדים"
, 16:01 4/11/2004:
יש קישור מהקטע שאליו הפניתי לפוסט ישן מאפריל, ושם למטה נמצאת התגובה שלך מסוף מאי. לפני שאני מאשימה בפלגיאט, אני בודקת שיש לי על מה להסתמך. המרצים שלי היו גאים בי.
, 16:09 4/11/2004:
התגובה במאי חביבתי, באה להוכיח שאכן קראת את היהודי. בניגוד למה שטענת מקודם (המרצים שלי מתמוגגים). יונה וולך אינה כוס התה שלי ומעולם לא קראתי אותה, אבל הדמיון לקטע ההוא של היהודי היה כל כך בולט שהייתי חייבת להגיד משהו. חוש צדק של סטודנטית למשפטים.
(האתר שלי)
, 16:15 4/11/2004:
אולי בסוף מאי קראתי את היהודי, בחודשים האחרונים אני לא, ואם על זה את מסתמכת, המרצים שלך לא עשו עבודה כל כך טובה.
כשאני כותבת בתחילת פוסט בפירוש גמור שהפוסט נכתב בזמן שאני קוראת משוררת קצת יותר חשובה ומוכרת מהאדון היהודי, אני מודה, בפירוש, במקור ההשראה שלי לכתיבת הפוסט הזה.
אולי אם תקראי קצת שירה לפעמים, תביני מאין ההשראה לקטע הזה הגיעה. יכול להיות שההשראה של היהודי הגיעה מאותו מקום.
(האתר שלי)
, 16:21 4/11/2004:
לא מאמי, כנראה באמת למרצים שלך במשפטים אין סיבה להיות מרוצים: זה שקראתי במאי את היהודי, או אפילו נניח שקראתי אותו ביולי, אוגוסט או אפילו, רחמנא לצלן, בספטמבר, לא אומר שאני קוראת אותו עכשיו.
ואני לא מאשימה אותו בפלגיאט, אני אומרת שאני יודעת, וציינתי, מאיפה אני שאבתי את הרעיון שלי לפוסט הזה. אם את טוענת שהפוסטים שלנו כל כך דומים (טענה שעוד לא ביססת, דרך אגב), יכול להיות שלשנינו היה אותו מקור השראה?
ועוד משהו: יש הבדל בין הומאז’ לפלגיאט, ביחוד כשהכותב מודיע מראש שמדובר בהומאז’.
בקיצור, רדי מהעץ בובה
ללא שם
, 16:25 4/11/2004:
לא דומה בכלל.
היהודי הנודד מביא את הצד השולט, ואילו שלומית את הצד הנשלט.
נכון ששניהם מדברים על מה שמסמלת ה-D ב SMDB
(כלומר: שליטה), אבל בעוד שהיהודי, כמו גבר טיפוסי, משתוקק להיון הצד השולט, שלומית, כמו אשה טיפוסית, משתוקקת להיות הצד הנשלט.
שום בעיה, שום פלגיאט- רוב האנשים הם כאלה, למעשה, רק מדובר בשניים שטרחו לבטא את התשוקות המאוד נפוצות האלה בכתב.
אחת ט’
, 16:39 4/11/2004:
שירה מותק, אני אשתדל לא "לזבל לך את השכל", יש שם כבר מספיק זבל גם בלעדיי. אני רק רוצה לציין שב"הומאז’" התייחסה שלומית ליונה וולך ולא ליהודי הנודד.
להמליץ לך על קורס טוב בהבנת הנקרא או שבמכללה למנהל כבר ידאגו לך?
מ’
, 12:34 7/11/2004:
למרות שאני אמורה לא, ובכל זאת כן.
על כל פנים, תנסי את להריץ גוגל על הערך ט’ (פלאס השם המלא, כשאופטימית), ולדלות רק את הפנינים שלך מאלפי התוצאות.
וויש הגון איז סואו ניינטיז לעומת הפרך שאני עוברת עם זה.
(האתר שלי)
, 15:50 5/11/2004:
לא היית חושבת כך לו היית קוראת טקסטים/סיפורים קודמים של שלומית - כבר שנים ידוע כי היא שרמוטה שאוהבת סקס כוחני, הכולל בין היתר לפיתות כואבות ומשיכות חזקות בשיער שתפקידן לסמן כי הגיע הזמן למין אוראלי.
בת דוד ש.
, 18:19 4/11/2004:
אם נתעלם מקרב הנשים בבוץ שמתחולל לו שם למעלה (יאללה תמשכי לה בשערות כבר!!!), אותי משך כאן משהו שונה לגמרי.
הציפיה הזו שהצד השני יהיה החזק: "תנקום בי על זה שלקחתי את היוזמה, תראה לי מי כאן באמת חזק."
את מחפשת מישהו חזק, כי הפגיעות שלך תפוג כאשר יבוא החזק ממך? כי הפגיעות שלך תקבל סוף סוף לגיטימציה? כי את חזקה וחושבת שרק מישהו חזק ממך יוכל לתת לך לנוח?
האמת היא שאני שואלת יותר את עצמי מאשר אותך. אני פשוט לא באמת מאמינה שקיים מישהו יותר חזק.
קרוסלה
, 18:44 4/11/2004:
כמובן ששלומית אמורה לענות על זה.
אבל אני בכל זאת אגיד מה דעתי...(מקווה שאין לך התנגדות. אנחנו הרי כבר מכירות ותיקות מהבלוג של הטרף)
אני חושבת שלאהוב זה תמיד לוותר על שליטה באופן מסויים. שמעתי פעם אבחנה שיש שני סוגים של בני אדם: אלה שרוצים שיאהבו אותם ואלה שרוצים כוח על אחרים. ובכן, לדעתי זה אותו סוג של בני אדם, זה בדיוק אותו הדבר, כי הכוח האולטימטיבי שיש לך על מישהו אחר, לא רק על ההתנהגות אלא גם על המחשבות והרגשות של אותו אדם זה כשהוא אוהב אותך. אין כוח גדול מזה. לכן, להיות בסיטואציה אינטימית רומנטית מופלאה עם אדם אהוב זה תמיד לוותר על שליטה, להכנע. (כלומר, מה ששלומית משתוקקת אליו).
מהצד השני, לאהוב זה תמיד גם לקחת שליטה ולהכניע, או לפחות, ככה זה אמור להיות כאשר האהבה היא הדדית. (ולאו דווקא מבחינה פיזית: המשחק המיני של שליטה לאו דווקא מצביע על כך שהצד השולט לא נתון גם הוא לשליטה רגשית!)
ואהבה הדדית זה מה שאני באמת חושבת שמגיע לכולנו, ויפה שעה אחת קודם!
בת דוד ש.
, 22:16 4/11/2004:
כל כך מסכימה איתך. בעיקר לגבי "ויפה שעה אחת קודם", אבל גם לגבי שאר הדברים. ודרך אגב, לא התכוונתי בכלל לפן הפיזי. אפילו לא עלה לי בראש.
(האתר שלי)
, 00:55 5/11/2004:
לא קיים מישהו יותר חזק, אבל אני רוצה מישהו חזק באותה מידה, או שיהיו לו נקודות חזקות משלו שאפשר יהיה להישען עליהן.
אני רוצה מישהו שלא יפחד בכלל.
(האתר שלי)
, 08:55 5/11/2004:
תמירי, פרשת רגע אחרי השיא. אני יודעת שאתה מדמיין לעצמך פמיניסטית כאישה כבדת ירכיים עם שדיים נפולים ושפם, אבל איך אני אגיד לך, ממש כמו עם יהודים, לפמיניסטיות אין מאפיינים חיצוניים מובהקים.
אין שום דבר שמונע מ-L את מערכת היחסים שלה עם אדונה, ולהיות פמיניסטית בו"ז, באמש’לי.
יהודים...... רגע, זה לא אלה עם האף הגדול והזין הקטן?
את מתפרצת לדלת פתוחה. אני כמובן מסכים איתך, אישה יכולה להיות שפחה במיטה ופמיניסטית מחוצה לה (ואני אישית אפילו מעדיף את השילוב הזה), אממה, לצערי רבות מבנות מגדרך חולקות על הקביעה הזו (בדיוק כמו שגברים רבים לא מקבלים שיכול להיות גבר-גבר, אבל עבד במיטה. לעיתים קרובות נשמעת כנגדם הטענה שהם פוגעים בכלל המין הגברי) ורואות בכך סתירה לפמיניזם.
והלא כבר נאמר כאן, שבלי קשר לסויה את ראויה לציון כפמיניסטית-לא-פלצנית - ולצערי אין לך מתחרות רבות.
קרוסלה
, 12:20 5/11/2004:
אני חושבת שזו היתה סוזי ברייט שהגדירה בשבילי בפעם הראשונה באופן מדוייק למה פנטזיה על אונס היא אקט פמיניסטי. נורא התחברתי להסבר הזה אף על פי שדווקא פנטזיות על אונס לא נפוצות אצלי. אבל הכעיס אותי הרעיון שאשה אמורה לדכא את התשוקות המיניות שלה בשם הפמיניזם, זה נראה לי אירוני ומעוות לחלוטין. לכן, ההסבר של ברייט היה כל כך במקומו.
פנטזיה על אונס היא בדיוק ההיפך מאונס: המפנטזת שולטת בסיטואציה בפרטי פרטים, איפה, איך, עם מי, מתי, שליטה מוחלטת- כמו שה"בולס שקמים" מיטיב לעשות בפנטזיה שלו, עם הדוברת הנשית שלו, רותי.
מהצד השני,הפנטזיה על אונס מטפלת באופן מושלם ברגשות האשמה המתעוררים במפנטזת עקב התעוררות התשוקה המינית- כי זו לא היא, עושים לה כנגד רצונה...
(האתר שלי)
, 03:31 5/11/2004:
אני קוראת אותך בשקט כבר הרבה זמן. אף פעם לא הגבתי. אבל דווקא פה, בפוסט הזה, דומה שיש משהו כל כך אמיתי, ראשוני (וזה בולט פה במיוחד כי את הרי כותבת מאוד מודעת וסרקסטית, עם הרבה שריונות) למעשה, זה כל מה שרציתי לומר. ואז נכנסתי לתומי לקרוא את התגובות- ולא האמנתי למקרא גוב האריות .... ניתוחים ספרותיים הם עניין נהדר (אומרת כחובבת סיפרות בעצמי) ואני נשארתי עם ההתרשמות דווקא מפשוטם של דברים.
ופלגיאט? שירה ויתר הטוענים, האם לא מוגזם להאשים בפלאגיאט תיאור של אחת התשוקות של כל אישה שנייה, אם לא כולן- להיות החלשה, הפאסיבית, לפעמים?זו אפילו לא פראפרזה על הפוסטים שהפנתן אליהם.
תנו לקרוא ולהגיד "וואוו" בשקט.
(האתר שלי)
, 09:27 6/11/2004:
מצטרף לליר. מה קרה לפמיניזם?
במחשבה ראשונה, זה נראה כאילו הפוסט הזה משלים את הפוסט הקודם. שניהם עוסקים ב"הפשטת" הקודים החברתיים מעל משהו מאוד "טבעי", למה לעזאזל צריך להכנע לקודים אסטטיים לבנים חרמנים ולגלח שערות מהרגליים, כאשר הדבר הטבעי הוא שיהיו לך שערות על הרגליים?
אז זהו... שהסקס הלכאורה טבעי שמתואר כאן, הוא ההפך מהדבר הטיבעי, הוא למעשה מזכיר לי אינספור סרטים כחולים שראיתי. זאת בדיוק הפנטזיה הגברית הממוצעת - האישה, שיש לך כוח ואסרטיביות בחיי היומיום המודרניים, נהפכת אל מול גבריותו הכובשת של הגבר לסמרטוט ומוותרת על המעטפת הכאילו מלאכותית של אישיותה ורצונותיה וחוזרת להיות בדיוק מה שהגבר כל כך רוצה שתהיה - מזרון ראוי ניקוב שאין בו תחרות אליו בכלל - והזין יוכיח את זה.
(האתר שלי)
, 12:23 6/11/2004:
אהמ, אתה יודע, זה, לא נעים, מזכיר לך עשרות סרטים כחולים, כי סרטים כחולים נועדו לחרמן, וסקס כוחני, שאלוהים יעזור לכולנו, אכן נוטה לחרמן.
אין שום קשר בין הידיעה הברורה שלי שמגיע לי שכר שווה על עבודה שווה, או שעצם זה שלמישהו יש כרומוזום Y לא הופך אותו אוטומטית ליותר טוב ממני, ובין הרצון להיכנע ולהתמסר בסיטואציה מאוד ספציפית. ההתמסרות בסקס לא מפשיטה אותי מהאסרטיביות או מהתבונה בחיי היום-יום, אם אתה חושב כך, כנראה שלך יש תסביך קדושה \ קדשה, שאני לא יכולה להיות אחראית עליו.
(האתר שלי)
, 15:38 6/11/2004:
אה. סליחה. לא התכוונתי להשמע תוקפני, וגם לא להיות מותקף. אני קורה את הבלוג שלך מפעם לפעם ואין לי שום כתב אישום אנטי-פמיניסטי מכל סוג שהוא... להיפך - כיף לקרוא אותך כמו שאת.
פשוט שאלת את הבחורה "מה הקשר?" ואני הבהרתי איך ניתן לראות את הקשר. ברור לי שאת לא רואה את הדברים ככה, אחרת לא היית כותבת אותם... אבל אפשר להצביע על עוד זויות ראיה, גם אם אלו זויות ראיה שונות משלך... מבלי להיות מסובך לכאורה במיני תסביכים. זה מה שכיף ב"להגיב". No hard feelings.
יצא לך לקרוא את אידאל היופי של נעמי קליין? מסתובב לאחרונה בחנויות.
(האתר שלי)
, 16:49 6/11/2004:
סליחה, אני נוטה להיות תוקפנית מדי, זה באוטומט.
קראתי את נעמי קליין, לפני כמה שנים, זה בהחלט ספר שראוי לקרוא בו שוב, הוא מעניין ומעורר מחשבה. כמובן שלא עם כל המסקנות והתובנות שלה אני מסכימה, אבל היא מעניינת.
יהושפט! (בשם)
, 16:42 5/11/2004:
שירה, את בחורה עם מוח קטן מאוד. ולו שלומית היתה פשוט מדלגת ל תגובתך, כפי שראוי, לא היו מזדהמות פה התגובות.
לא רק נקודת המבט שונה, גם סגנון הכתיבה וגם הכל - חוץ מהנושא ההו-כה-נדיר של סקס כוחני.
מקווה שהייתי מספיק פשוט בשבילך.
(האתר שלי)
, 05:52 7/11/2004:
גם אני קורא יונה וולך -בלשון הכפתוקים בבלוג , ממליץ גם על הביוגרפיה [ששכחתי מי כתב] ,
הכניסינ כאן בדיוק משום שהוא הפוך , על הפוך , כנראה שנכתב מאהבה מאוד מאוד גדולה , אבל בעייתית ולכן כמו שיר השירים אהבת הבורא בהסברי הדתיים ולא אהבת בשר ודם .
לשאוף לנשוף
תגובות לקטע: כשתבוא אלי הוספת תגובה חדשה
מעניין איך אחרים שלא מכירים, פשוט הקליקו, או רכשו ספר (יהיה מתי שהוא ? ) מרגישים כשהם קוראים.. .
שלוש נקודות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
רק למען הסדר הטוב, התגובה כאן למעלה לא שלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ברור שאתה לא תמיר שלוש נקודות, ההוא חלק מחיי האמיתיים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ונראה שמישהי עשתה חיים הלילה.....
(ומתי תפסיקו לחלק בין ’חיים אמיתיים’ ל’וירטואלים’? הכל זה חיים, ולידיעתך, גם אני חלק מחייך).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מישהי ממש לא עשתה חיים ב...חודש האחרון? בערך, כן, משהו כזה.
זה סתם פוסט מפונטז
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא תקין. יאללה, מספיק לרבוץ מול המחשב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תגידי שלא קנית את היונה וולך היום או אתמול!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
קניתי אותו לפני יותר משנה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוקי
(רק מבצעת עבודתי כמפקחת)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מקסים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נפלא, בובה’לה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את תסלחי לי על הטרחנות, אבל למה "מטרה אחת: לענג את שלך"?
את כל השאר אני יכולה להבין (גם אם לא תמיד להזדהות), אבל עם המחיקה הטוטאלית של הצרכים והעונג שלך (אפילו אם מדובר בכאלה שהם פיזיים בלבד), קשה לי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יש לי דז’ה וו!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גליץ’ במטריקס
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחת ט’, דווקא התשוקות האלה של שלומית לא נראות לי אנטי פמיניסטיות: הכל תלוי בהקשר ובמקום.
שלומית, נראה לי שאת לא נותנת כאן "הוראות כיצד לכבוש את ליבה של שלומית" עבור כל גבר שעובר ברחוב... זו צריכה להיות סיטואציה מאוד אינטימית ומיוחדת, עם מישהו שאת סומכת עליו, כמובן. זו אחת מהסיבות שאנחנו רוצים אהבה, בעצם, כדי שנוכל גם להיות חלשים, וילדים מפוחדים, ויאהבו אותנו בכל זאת...
אני גם חשבתי לעומק על מה שאמרת, שלומית, לגבי הבחור ההוא שלא רצית להמשיך לצאת איתו כי לא הרגשת שיש שם תשוקה מינית. לגמרי מובן, בעצם. ברור שתרצי מישהו שנמשך אלייך וגם יודע להראות את זה. משם ועד למישהו שדוחף לך ידיים מתחת לחולצה בלי לדעת אם תאהבי את זה או לא, המרחק, כמובן, גדול.
זהו. עכשיו כשביררתי את הדבר לעצמי, אני יכולה לנוח על משכבי בשלום, ולהמשיך לתת לנשים מופלאות להתעלל בי כאוות נפשן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא כל דבר שאני אומרת צריך לקבל את הכותרת "פמניזים". ראי תשובתי לL למטה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל מה שאני כותבת דווקא כן :O)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
’סליחה גבירתי, האם תקבלי בהבנה אם אשלח את ידי אל מתחת לחולצתך ואחפון את שדייך הפורחים?’
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ניאנדרטאל יקר,
אין שום בעיה שתמשיך לנהוג כמנהגך ולשלוח ידיים מתחת לחולצות של נשים.
רק אל תתפלא אם יום אחד בהיר תהפוך לגידם.
בהצלחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הכתיב הוא נאנדרתל, ואני מצטרף אלייך. הסיפוק של לענג את האחר הוא אגואיסטי לחלוטין. כמה שהדבר נשמע תמוה, האקט של הנתינה היא הנאה בפני עצמה. הנאה מסוג אחר, אולי לא פיסית, אבל הנאה רגשית והיא חשובה בפני עצמה.
לרדת למישהי, לראות אותה מפרפרת ומפרכסת כשהיא ללא שליטה בגוף שלה, לראות אותה עוזבת אותך כשהיא מתמסרת לעונג שלה ואתה שולט בזה ומעניק לה את זה, זה משהו שנחרט לך בזיכרון יותר מכל אורגזמה שחוית אי פעם..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יודעת בדיוק למה אתה מתכוון!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא מבינה מה את מתלהבת מזה. נשמע לי איום ונורא.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז מזל שזו הפנטזייה שלי ולא שלך, נכון?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בטח מזל. ברררר....
פשוט לא מסתדר לי עם דברים אחרים שאת כותבת. לא חשוב, באמת מי אמר שהפנטזיות שלך צריכות ליישר קו עם הטקסטים שלך. אולי אפילו להפך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני בהחלט מוכן לקחת עליי את המשימה. ולדעתי, גם אחרי שתחזרי לגוף יהיה בסדר. אני בטוח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יקירי, אני לא עומדת כאן למכרז
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לאור התגובות למעלה, אני תוהה ממתי הרצון העז לענג מישהו אחר הפך להתבטלות. אולי צריך להזכיר לכל המזדעקים חמס, שנתינה היא לפעמים צורך להיטיב עם עצמך, קודם כל עם עצמך, לפני שבכלל מדברים על החסד והסיפוק שבהטבה עם הזולת. לפעמים יש איזה חופש שקשה להסביר, כשלא פועלים למימוש רצון אישי ישיר, אלא דרך הגשמת רצון הזולת. מספיק כבר עם ההטפה הזאת לדאוג קודם כל לעצמך, להקשיב לעצמך וכל זה. בהתבטלות לכאורה למען מישהו אהוב, יש התעצמות. ואני לא ממציאה כלום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
וגם אם הרצון העז לענג מישהו אחר הפך להתבטלות, מה רע בזה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עקרונית אין בזה כל רע. אמרתי למטה מתי התבטלות רעה בעיני, ובכל תנאי אחר אני מוצאת בה הרבה יופי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וזה כמובן בתנאי שאותו האדם שנותנים לו ראוי לכך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מניחה שזה כבר בעיני המעניק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
L, ברור שאת חושבת כך, זה מתאים גם לאורח חייך, כפי שהבנתי מהבלוג שלך. אני לא מצליחה להבין איך בהתבטלות יש התעצמות, אבל יש הרבה דברים שאני לא מבינה. (אשר לעינוג זולת אהוב, אני בהחלט בעד).
"זעקתי חמס" מפני שזה לא מתאים לדמות של שלומית שהצטיירה לי כאן. היא הבהירה שזו פנטזיה, לאו דווקא קריאה למימוש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם היית קוראת את התגובה שלי בייתר תשומת לב, היית רואה שיצאתי נגד העובדה שהמטרה ה י ח י ד ה של הגוף היא העונג שלו.
אם השלומית הייתה מדברת על עונג שמושג ע"י נתינה הייתי מפרגנת. אבל הניסוח מדבר על מטרה אחת ומכיוון שאני יודעת ששלומית בוחרת את מילותיה בקפידה, הרי שבניסוח הספציפי יש התבטלות מוחלטת.
אם המטרה (ואני שוב אדגיש כדי שיהיה ברור) היחידה היא העונג שלו, הרי שלא מדובר על נתינה או אפילו על התבטלות אלא על היותך כלי ריק. בובת פלסטיק. במילון שלי, כזה מאוד לא מעניין.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוי וי.
אם הבנתי נכון, גברת שלומית לא דיברה על צורת חיים שהיא מפנטזת לעצמה כהסדר של קבע, אלא על משהו חד פעמי. מה רע? לפעמים ביטול מוחלט של העונג שלך יכול להיות חויה מאד מעניינת, ובאופן אבסורדי אפילו מהנה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ט’ יקרה, אני רגישה מדי או שיש נימה של התנשאות בתגובה שלך?
יש משהו מאוד מאוד משחרר ונעים בלהיות לפעמים כלי ריק או בובת פלסטיק. להיות משוחררת לגמרי מהכבלים לרצון ולתשוקה המיידית לספק את צרכייך המידיים. להיות עבור מישהו כלי, זה קצת להשתחרר באמצעותו, מה שהופך אותו, אם קצת נתפלסף, לכלי בידייך כי את משיגה דבר מה בזכותו. אבל לא נתפלסף, אז נישאר בזה שלא תמיד הדגש בנתינה הוא הקבלה שחשים בגינה, אבל גם בהעדר הדגש זאת עדיין הגשמה של צורך אישי והמוטיבציה היא צורך פנימי, וזה בסדר גמור. התבטלות מתחילה להיות רעה כשהיא לא רצונית ולא מבחירה וכשהיא נגרמת בכפיה.
אם במילון שלך זה לא מענניין אז יופי, אבל חוסר העניין שלך לא מבטל ולו במעט את הלגיטימיות של הרצון להיות כלי ריק כהגדרתך, או בובה מפלסטיק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולפעמים נראה ששלומית כבובת גומי של עינת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ומי זו עינת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תגידי, שערות כבר הורדת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ברור שלא, אבל אתה יכול להיות רגוע, אני גם לא אוריד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ומה איכפת לך ללכת עם חצאית
מה יש? אז יראו קצת שערות..
ביג דיל
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לפעמים, אני רק רוצה להיות כלי.
הוצאת לי את המילים מהמעיים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אזעקת אוקסימורון:"רצון" ו"כלי" הם לא דברים שמתיישבים ביחד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לקח לי רגע לחשוב איך אני עונה לזה.
אני רוצה לדמות לכלי. לפעמים. בזמנים מסויימים עם אנשים מסויימים. זה לא אומר שאין פעמים בהן אני ארצה שיעשו איתי אהבה מתוקה לאור נרות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פאסיביות וויתור על שליטה הם עדיין החלטה שלך (כשהם לא, יש לזה הגדרה בחוק. אונס נדמה לי). ואני מניחה שאת מדברת על הרצון להחליט שאת מוותרת על כל סוג של החלטיות ושליטה אבל עדיין יש שם את אלמנט ההחלטה הראשוני שלך וזה מה שמבדיל אותך מ"כלי"
תגידי שזו התעקשות על קוצו של יוד, אבל אני מאמינה לא-קטנה בכוחן של מילים ובאמירה " Be careful what you wish for"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לאן הספרות הייתה מגיעה ללא אוקסימורונים, הו רכות נוקשה שכמוך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה סוג של פלגיאט מהיהודי הנודד וזה לא יפה לעשות את זה.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=6988&blogcode=993810
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לפי אותו היגיון קלוש, היהודי הנודד גנב את הטקסט מ"כבוי" של עמיר לב (את מוזמנת להריץ חיפוש פה: http://www.shiron.net/homepage.aspx)
לעשות לו נו-נו-נו?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שנייה, את טוענת שכבר כתבו על סקס בעבר?! שיט! שיט! שיט!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני טוענת שזה נראה לי מקרי מדי שהוא כתב על סוחר עבדים ואת על קונה עם רכישה מוצלחת. יש עוד תריסר דוגמאות כאלה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תריסר? לא פחות?
ולאור העובדה שאני לא קוראת את היהודי, הייתי קוראת לזה טלפתיה, לא פלגיאט
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני לא יודעת מה את קוראת ומה לא, אבל תגובתך נוצצת בגאון בפוסט שאליו הוא מפנה. זה לא יפה לעשות כזה דבר. יש מינימום של הגינות בספירה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תגובתי ממרץ, וואלה, צודקת. עכשיו אנחנו בנובמר, אבל שטויות.
אבל החיפוש האובססיבי שלך אכן חינני, הגבתי אצלו עוד פעמים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל היא קצת צודקת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
במה היא צודקת? בזה ששני טקסטים מדברים על סקס כוחני? אני יכולה להביא עוד כמה טקסטים שלי מהעבר שמדברים על סקס כוחני, אז אולי הוא העתיק ממני?
אין נושא שעוד לא נכתב עליו, השאלה היא איך הדברים נכתבים, לא מה נכתב (פעם אפילו היה פה מוטו כזה).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז זהו בדיוק, שזה מאוד דומה. אבל זה לא אני שמאשים אותך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא, את \ ה רק מוצא את הדמיון. ואם כבר זה דומה למשהו, דמיון שאני הכרזתי עליו עוד בתחילת הפוסט, זה לסדרת שירי "בוא אלי" של יונה וולך, שקדמו באיזה יום-יומיים גם לפוסט שלי וגם לשל היהודי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תגובתך ליתר דיוק מסוף מאי. כשתעתיקי ממישהו שאני קוראת עוד פעם, אני אבדוק אם הגבת גם שם. מבטיחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תגובתי, ליתר דיוק, נכתבה בסוף מרץ, אלא אם אנחנו מדברות על תגובה אחרת.
אריאלה (האתר שלי) , 19:06 15/3/2004:
אפילו כרעיון משעשע הוא לא משהו, ומייד אסביר: יש פער די גדול, גם אם לא מודע בין האני הכותב לאני האמיתי. את מי אתה רוצה שהיא תכיר?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ובפעם הבאה שאת באה לצעוק העתקה, כדאי לך להתבסס על משהו יותר מאשר "קונה" ו"סוחר עבדים"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש קישור מהקטע שאליו הפניתי לפוסט ישן מאפריל, ושם למטה נמצאת התגובה שלך מסוף מאי. לפני שאני מאשימה בפלגיאט, אני בודקת שיש לי על מה להסתמך. המרצים שלי היו גאים בי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ומעבר לתגובה במאי, על מה עוד את מסתמכת?
או שאולי, כמו שכתבתי למעלה, שנינו קיבלנו השראה מיונה וולך? השראה שאני הכרזתי עליה בפירוש בתחילת הפוסט?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התגובה במאי חביבתי, באה להוכיח שאכן קראת את היהודי. בניגוד למה שטענת מקודם (המרצים שלי מתמוגגים). יונה וולך אינה כוס התה שלי ומעולם לא קראתי אותה, אבל הדמיון לקטע ההוא של היהודי היה כל כך בולט שהייתי חייבת להגיד משהו. חוש צדק של סטודנטית למשפטים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אולי בסוף מאי קראתי את היהודי, בחודשים האחרונים אני לא, ואם על זה את מסתמכת, המרצים שלך לא עשו עבודה כל כך טובה.
כשאני כותבת בתחילת פוסט בפירוש גמור שהפוסט נכתב בזמן שאני קוראת משוררת קצת יותר חשובה ומוכרת מהאדון היהודי, אני מודה, בפירוש, במקור ההשראה שלי לכתיבת הפוסט הזה.
אולי אם תקראי קצת שירה לפעמים, תביני מאין ההשראה לקטע הזה הגיעה. יכול להיות שההשראה של היהודי הגיעה מאותו מקום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו את מאשימה אותו בפלגיאט ? יש לך חוצפה, את יודעת את זה ? אבל הגינות בסיסית אין לך (וזה עוד אחרי שנתפסת משקרת כאן).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא מאמי, כנראה באמת למרצים שלך במשפטים אין סיבה להיות מרוצים: זה שקראתי במאי את היהודי, או אפילו נניח שקראתי אותו ביולי, אוגוסט או אפילו, רחמנא לצלן, בספטמבר, לא אומר שאני קוראת אותו עכשיו.
ואני לא מאשימה אותו בפלגיאט, אני אומרת שאני יודעת, וציינתי, מאיפה אני שאבתי את הרעיון שלי לפוסט הזה. אם את טוענת שהפוסטים שלנו כל כך דומים (טענה שעוד לא ביססת, דרך אגב), יכול להיות שלשנינו היה אותו מקור השראה?
ועוד משהו: יש הבדל בין הומאז’ לפלגיאט, ביחוד כשהכותב מודיע מראש שמדובר בהומאז’.
בקיצור, רדי מהעץ בובה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואם כבר יונה, הנה, תקראי קצת, באמת לא יזיק לך
http://www.dungeon.co.il/f/index.php?showtopic=4333
http://www.geocities.com/peleg_yaron/fatma47.htm
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה מגוחכת את נהיית, שלומית, כשאת מוצאת את עצמך עם הגב לקיר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז איך קוראים למה שאת נהיית, נופת, כשאת לא מוכיחה שום טענה שלך, מלבד "השפעה", שאני הודיתי בקיומה עוד לפני שהואשמתי בה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא דומה בכלל.
היהודי הנודד מביא את הצד השולט, ואילו שלומית את הצד הנשלט.
נכון ששניהם מדברים על מה שמסמלת ה-D ב SMDB
(כלומר: שליטה), אבל בעוד שהיהודי, כמו גבר טיפוסי, משתוקק להיון הצד השולט, שלומית, כמו אשה טיפוסית, משתוקקת להיות הצד הנשלט.
שום בעיה, שום פלגיאט- רוב האנשים הם כאלה, למעשה, רק מדובר בשניים שטרחו לבטא את התשוקות המאוד נפוצות האלה בכתב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו קוראים לי גם פלגיאטיסטית וגם בנאלית? לאן אוליך את החרפה?!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וזאת הייתי כמובן אנוכי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בנאלית? חס וחלילה. נורמלית יקירתי, רק נורמלית.
פלגיאט אין כאן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את משעממת אותי. במקום להודות שהושפעת, עד כדי העתקה, את מזבלת לי את השכל על הומאז’ים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בקיצור, יצאת גם מטומטמת וגם בורה, בעיקר לאור העובדה שאני מראש ציינתי שהפוסט נכתב תחת השפעה, וגם ההשפעה של מי.
לא נורא, קורה לכולנו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני יודעת דבר אחד: כשהצד השני בויכוח מתחיל לקלל סימן שניצחת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עדיין לא הוכחת איפה יש "פלגיאט", אבל לא משנה, העיקר שהוכחת שבמאי קראתי את היהודי, זה העיקר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שירה מותק, אני אשתדל לא "לזבל לך את השכל", יש שם כבר מספיק זבל גם בלעדיי. אני רק רוצה לציין שב"הומאז’" התייחסה שלומית ליונה וולך ולא ליהודי הנודד.
להמליץ לך על קורס טוב בהבנת הנקרא או שבמכללה למנהל כבר ידאגו לך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוה ! הנה סנשו פנשה הגיע. נושא הכלים הנאמן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שיואו איזה עלבון, אני שבורה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את כזאת שנונה. ברנרד שואו וגראוצ’ו מרקס ביחד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
האם שירה והיהודי אחת הם?
ואם לאו, מדוע זה לא נקרא לה גם כן סנשו פנשה? (וואו, אנחנו מכירים את סרוונטס! איזה משכילים אנחנו...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוי, ’סתמו כבר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למה ? שימשיכו, סוף סוף קצת אנרגיות נשיות בבלוג הזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחת ט’ היית ונשארת. כמה באנלי מצידך לחשוב שזו הייתי אני. כשיש לי משהו לומר אני אומרת אותו מבלי להתחבא מאחורי כינויים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למרות ש, אשמח לשרת אותך, ט’, עד סוף ימיי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למרות שמה?
לא, כי יש לי רצפות בבית שמשוועות לוויש הגון...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למרות שאני אמורה לא, ובכל זאת כן.
על כל פנים, תנסי את להריץ גוגל על הערך ט’ (פלאס השם המלא, כשאופטימית), ולדלות רק את הפנינים שלך מאלפי התוצאות.
וויש הגון איז סואו ניינטיז לעומת הפרך שאני עוברת עם זה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא אמורה? חיפושים אופטימיים? אלפי תוצאות?
נשבעת לך שאין לי מושג על מה את מדברת שם.
אולי תשלחי לי במייל את החיפוש האמור? את הסיבה בגללה את לא אמורה לאהוב אותי?
(כן נו, סקרנות, החתול וכאלה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שירה,
חבל שלא מלמדים אתכן לוגיקה בפקולטה למשפטים - או לחיפופין חבל שלא הקשבת. זה שלא קראת את וולך הופך את עדותך בכל העניין ללא קשורה.
ובכלל, אין לך משהו יותר טוב לעשות?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא היית חושבת כך לו היית קוראת טקסטים/סיפורים קודמים של שלומית - כבר שנים ידוע כי היא שרמוטה שאוהבת סקס כוחני, הכולל בין היתר לפיתות כואבות ומשיכות חזקות בשיער שתפקידן לסמן כי הגיע הזמן למין אוראלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את סתם כותבת את זה כדי להזכיר לי שממזמן אפח’ד לא משך לי בשיער כמו שצריך. זונה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כדי לו לבוא:)..
קטע נהדר:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אם נתעלם מקרב הנשים בבוץ שמתחולל לו שם למעלה (יאללה תמשכי לה בשערות כבר!!!), אותי משך כאן משהו שונה לגמרי.
הציפיה הזו שהצד השני יהיה החזק: "תנקום בי על זה שלקחתי את היוזמה, תראה לי מי כאן באמת חזק."
את מחפשת מישהו חזק, כי הפגיעות שלך תפוג כאשר יבוא החזק ממך? כי הפגיעות שלך תקבל סוף סוף לגיטימציה? כי את חזקה וחושבת שרק מישהו חזק ממך יוכל לתת לך לנוח?
האמת היא שאני שואלת יותר את עצמי מאשר אותך. אני פשוט לא באמת מאמינה שקיים מישהו יותר חזק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כמובן ששלומית אמורה לענות על זה.
אבל אני בכל זאת אגיד מה דעתי...(מקווה שאין לך התנגדות. אנחנו הרי כבר מכירות ותיקות מהבלוג של הטרף)
אני חושבת שלאהוב זה תמיד לוותר על שליטה באופן מסויים. שמעתי פעם אבחנה שיש שני סוגים של בני אדם: אלה שרוצים שיאהבו אותם ואלה שרוצים כוח על אחרים. ובכן, לדעתי זה אותו סוג של בני אדם, זה בדיוק אותו הדבר, כי הכוח האולטימטיבי שיש לך על מישהו אחר, לא רק על ההתנהגות אלא גם על המחשבות והרגשות של אותו אדם זה כשהוא אוהב אותך. אין כוח גדול מזה. לכן, להיות בסיטואציה אינטימית רומנטית מופלאה עם אדם אהוב זה תמיד לוותר על שליטה, להכנע. (כלומר, מה ששלומית משתוקקת אליו).
מהצד השני, לאהוב זה תמיד גם לקחת שליטה ולהכניע, או לפחות, ככה זה אמור להיות כאשר האהבה היא הדדית. (ולאו דווקא מבחינה פיזית: המשחק המיני של שליטה לאו דווקא מצביע על כך שהצד השולט לא נתון גם הוא לשליטה רגשית!)
ואהבה הדדית זה מה שאני באמת חושבת שמגיע לכולנו, ויפה שעה אחת קודם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל כך מסכימה איתך. בעיקר לגבי "ויפה שעה אחת קודם", אבל גם לגבי שאר הדברים. ודרך אגב, לא התכוונתי בכלל לפן הפיזי. אפילו לא עלה לי בראש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את כזאת קרציה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הגיע הזמן שתקפל את הזנב בין הרגליים ותברח, אתה לא חושב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא קיים מישהו יותר חזק, אבל אני רוצה מישהו חזק באותה מידה, או שיהיו לו נקודות חזקות משלו שאפשר יהיה להישען עליהן.
אני רוצה מישהו שלא יפחד בכלל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
צריך לעשות כפתור
"גם אני קוראת יונה וולך"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזה יהודי ואיזה יונה וולך, הפלגיאט הוא מכאן:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=19082&blogcode=323594
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
וואלה. משהו הקטע הזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואני תמיד מעריך בנות שלא חוששות להסתובב עם קולר בגוב הפמיניסטיות.......
(מה זה קשור? קולר זה קשור....... [יאללה תמירוש, פרוש בשיא]).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמירי, פרשת רגע אחרי השיא. אני יודעת שאתה מדמיין לעצמך פמיניסטית כאישה כבדת ירכיים עם שדיים נפולים ושפם, אבל איך אני אגיד לך, ממש כמו עם יהודים, לפמיניסטיות אין מאפיינים חיצוניים מובהקים.
אין שום דבר שמונע מ-L את מערכת היחסים שלה עם אדונה, ולהיות פמיניסטית בו"ז, באמש’לי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יהודים...... רגע, זה לא אלה עם האף הגדול והזין הקטן?
את מתפרצת לדלת פתוחה. אני כמובן מסכים איתך, אישה יכולה להיות שפחה במיטה ופמיניסטית מחוצה לה (ואני אישית אפילו מעדיף את השילוב הזה), אממה, לצערי רבות מבנות מגדרך חולקות על הקביעה הזו (בדיוק כמו שגברים רבים לא מקבלים שיכול להיות גבר-גבר, אבל עבד במיטה. לעיתים קרובות נשמעת כנגדם הטענה שהם פוגעים בכלל המין הגברי) ורואות בכך סתירה לפמיניזם.
והלא כבר נאמר כאן, שבלי קשר לסויה את ראויה לציון כפמיניסטית-לא-פלצנית - ולצערי אין לך מתחרות רבות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני חושבת שזו היתה סוזי ברייט שהגדירה בשבילי בפעם הראשונה באופן מדוייק למה פנטזיה על אונס היא אקט פמיניסטי. נורא התחברתי להסבר הזה אף על פי שדווקא פנטזיות על אונס לא נפוצות אצלי. אבל הכעיס אותי הרעיון שאשה אמורה לדכא את התשוקות המיניות שלה בשם הפמיניזם, זה נראה לי אירוני ומעוות לחלוטין. לכן, ההסבר של ברייט היה כל כך במקומו.
פנטזיה על אונס היא בדיוק ההיפך מאונס: המפנטזת שולטת בסיטואציה בפרטי פרטים, איפה, איך, עם מי, מתי, שליטה מוחלטת- כמו שה"בולס שקמים" מיטיב לעשות בפנטזיה שלו, עם הדוברת הנשית שלו, רותי.
מהצד השני,הפנטזיה על אונס מטפלת באופן מושלם ברגשות האשמה המתעוררים במפנטזת עקב התעוררות התשוקה המינית- כי זו לא היא, עושים לה כנגד רצונה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולגבי תמיר, ובכן, יש אנשים שאין להם שיא.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא לא, ההשראה היא משוררת הדלות, אורלי רבינוביץ
http://www.bip.co.il/article.asp?pgId=5092&catId=14
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו באמת, בבננות יש כמה קטעים רצינים יותר. את אמורה לדעת טוב ממני......
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני קוראת אותך בשקט כבר הרבה זמן. אף פעם לא הגבתי. אבל דווקא פה, בפוסט הזה, דומה שיש משהו כל כך אמיתי, ראשוני (וזה בולט פה במיוחד כי את הרי כותבת מאוד מודעת וסרקסטית, עם הרבה שריונות) למעשה, זה כל מה שרציתי לומר. ואז נכנסתי לתומי לקרוא את התגובות- ולא האמנתי למקרא גוב האריות .... ניתוחים ספרותיים הם עניין נהדר (אומרת כחובבת סיפרות בעצמי) ואני נשארתי עם ההתרשמות דווקא מפשוטם של דברים.
ופלגיאט? שירה ויתר הטוענים, האם לא מוגזם להאשים בפלאגיאט תיאור של אחת התשוקות של כל אישה שנייה, אם לא כולן- להיות החלשה, הפאסיבית, לפעמים?זו אפילו לא פראפרזה על הפוסטים שהפנתן אליהם.
תנו לקרוא ולהגיד "וואוו" בשקט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה באמת הפוסט הכי ערום שלי מזה הרבה מאוד זמן.
זה לא יחזור על עצמו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חבל מאוד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אופס.. ברח לי קודם
פוסט נהדר, זורם בכוח
מאלץ את ה"חזק" לכאורה
לכיוון מסויים שרק "במקרה"
מתאים בדיוק לצרכים שלך..
אהבתי אותו מאוד,
תודה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה לך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה קרה לפמיניזם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מה הקשר בין זה לפמיניזם? למה זה עומד בסתירה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מצטרף לליר. מה קרה לפמיניזם?
במחשבה ראשונה, זה נראה כאילו הפוסט הזה משלים את הפוסט הקודם. שניהם עוסקים ב"הפשטת" הקודים החברתיים מעל משהו מאוד "טבעי", למה לעזאזל צריך להכנע לקודים אסטטיים לבנים חרמנים ולגלח שערות מהרגליים, כאשר הדבר הטבעי הוא שיהיו לך שערות על הרגליים?
אז זהו... שהסקס הלכאורה טבעי שמתואר כאן, הוא ההפך מהדבר הטיבעי, הוא למעשה מזכיר לי אינספור סרטים כחולים שראיתי. זאת בדיוק הפנטזיה הגברית הממוצעת - האישה, שיש לך כוח ואסרטיביות בחיי היומיום המודרניים, נהפכת אל מול גבריותו הכובשת של הגבר לסמרטוט ומוותרת על המעטפת הכאילו מלאכותית של אישיותה ורצונותיה וחוזרת להיות בדיוק מה שהגבר כל כך רוצה שתהיה - מזרון ראוי ניקוב שאין בו תחרות אליו בכלל - והזין יוכיח את זה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אהמ, אתה יודע, זה, לא נעים, מזכיר לך עשרות סרטים כחולים, כי סרטים כחולים נועדו לחרמן, וסקס כוחני, שאלוהים יעזור לכולנו, אכן נוטה לחרמן.
אין שום קשר בין הידיעה הברורה שלי שמגיע לי שכר שווה על עבודה שווה, או שעצם זה שלמישהו יש כרומוזום Y לא הופך אותו אוטומטית ליותר טוב ממני, ובין הרצון להיכנע ולהתמסר בסיטואציה מאוד ספציפית. ההתמסרות בסקס לא מפשיטה אותי מהאסרטיביות או מהתבונה בחיי היום-יום, אם אתה חושב כך, כנראה שלך יש תסביך קדושה \ קדשה, שאני לא יכולה להיות אחראית עליו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה. סליחה. לא התכוונתי להשמע תוקפני, וגם לא להיות מותקף. אני קורה את הבלוג שלך מפעם לפעם ואין לי שום כתב אישום אנטי-פמיניסטי מכל סוג שהוא... להיפך - כיף לקרוא אותך כמו שאת.
פשוט שאלת את הבחורה "מה הקשר?" ואני הבהרתי איך ניתן לראות את הקשר. ברור לי שאת לא רואה את הדברים ככה, אחרת לא היית כותבת אותם... אבל אפשר להצביע על עוד זויות ראיה, גם אם אלו זויות ראיה שונות משלך... מבלי להיות מסובך לכאורה במיני תסביכים. זה מה שכיף ב"להגיב". No hard feelings.
יצא לך לקרוא את אידאל היופי של נעמי קליין? מסתובב לאחרונה בחנויות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סליחה, אני נוטה להיות תוקפנית מדי, זה באוטומט.
קראתי את נעמי קליין, לפני כמה שנים, זה בהחלט ספר שראוי לקרוא בו שוב, הוא מעניין ומעורר מחשבה. כמובן שלא עם כל המסקנות והתובנות שלה אני מסכימה, אבל היא מעניינת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שירה, את בחורה עם מוח קטן מאוד. ולו שלומית היתה פשוט מדלגת ל תגובתך, כפי שראוי, לא היו מזדהמות פה התגובות.
לא רק נקודת המבט שונה, גם סגנון הכתיבה וגם הכל - חוץ מהנושא ההו-כה-נדיר של סקס כוחני.
מקווה שהייתי מספיק פשוט בשבילך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הכניסיני תחת כנפך
מבצע: יהורם גאון
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותיי הנידחות
ובעת רחמים בין השמשות
שחי ואגל לך סוד ייסוריי
אומרים יש בעולם נעורים
היכן נעורי
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותיי הנידחות
ועוד רז אחד לך אתוודה
נפשי נשרפה בלהבה
אומרים אהבה יש בעולם
מה זאת אהבה
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותיי הנידחות
הכוכבים רימו אותי
היה חלום אך גם הוא עבר
עתה אין לי כלום בעולם
אין לי דבר
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותיי הנידחות
אפשר גם כך בלי יורם גאון כמובן ,
שבת שלום ומבורך .
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
השיר הזה הוא בדיוק ההפך מאהבה ארוטית.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני קורא יונה וולך -בלשון הכפתוקים בבלוג , ממליץ גם על הביוגרפיה [ששכחתי מי כתב] ,
הכניסינ כאן בדיוק משום שהוא הפוך , על הפוך , כנראה שנכתב מאהבה מאוד מאוד גדולה , אבל בעייתית ולכן כמו שיר השירים אהבת הבורא בהסברי הדתיים ולא אהבת בשר ודם .
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מבינה לחלוטין למה את מתכוונת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אחרי שקוראים את אנקת גבהים, זו חוויה מיסטית כמעט לשמוע ברקע את "וות’רינג הייטס" של קייט בוש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אין לי הרבה מה לומר חוץ מ:מרגש ומקסים. אבל מכל הלב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: