(האתר שלי)
, 13:04 12/11/2004:
ווואו איזה יופי אהבתי את הסערה ואת התמקצאות שלך ואין כמו ים בזמן הסערה .......... הולכת הרבה פעמים בחורף לים בזמן הסערה חיבוקי אור של שישי אוהבת שלגיה
(האתר שלי)
, 14:17 12/11/2004:
שעה נותן המון זמן להגיג אחד או שניים:))
אני במרחק שתי דקות, ולא מספיק לחשוב וכבר הים בתוכי, מארגן לי דברים.
את רואה כמה אני ברמזל, לא צריך לחשוב:))
(האתר שלי)
, 13:20 12/11/2004:
סערה רגועה
את ליבי חוצה
היא מביאה איתי
שקט והבנה
אבל מה אחריה
עוד סערה מגיעה
האם גם ההיא
תהיה רגועה
כמו נפש אצילה
שרק לחייך רוצה
השקט שלפני הסערה
השקט שאחרי הסערה
השקט שתוך כדי הסערה
(האתר שלי)
, 18:03 12/11/2004:
כשמגיעים אל סערה בחיים מתוך מקום שלו הדברים מקבלים פרופורציות דובקים במה שחשוב. ואז הסערה הופכת קטנה יותר ויותר קל להתמודד איתה.
(האתר שלי)
, 14:26 12/11/2004:
בטח שאפשר...
אפשר גם עוד כמה דברים...
אני עושה אחרת... גם.
אך אני אוהב ללכת בסערות...
החלקים הכי פנימיים שבי מקבלים חמצן בשאיפות גדולות.
כן, אני יודע גם להנשימם בלא סערות.
אך הסערות קיימות וטובות הן, ולמה לא להתמש בהן?
(האתר שלי)
, 18:31 12/11/2004:
אם הכל היה רק תלוי בי, הרי שממזמן הייתי אדם מהזה שליו.
אך אני חי בעולם אשר חוסר יציבותו משפיע.
גם למדתי להדוף את הסערות האלה.
ומה נישאר אם כן?
אותן הסערות שחודרות בשקט פנימה כשאתה בכלל לא מודע שהן זרעי סערות...
(האתר שלי)
, 19:22 12/11/2004:
אני אוהבת סערות וגם שקט. כל דבר כשהוא בא, מבורך!
כיף ללכת על חוף הים כשהוא סוער, אני מרגישה שלבי מזדהה עמו. גם הוא שכזה, לעתים שלו ולעתים סוער, ומתגבר...
אתה מכיר את קלף הטארוט של אושו, סערה?
קלף שמדבר על רגע בו האדם פשוט חייב לחולל שינוי מבפנים החוצה וקופץ מהישן כאילו היה בנין בוער.
(האתר שלי)
, 19:25 13/11/2004:
הספקתי לעצור אותך, לפני שאת רצה לחנות היינות?
איזה מזל:))
טינטו זה כל יין אדום.
הספרדים פשוט ייחדו מילה מיוחדת לאדום של היין.
הפ פשוט מבינים ללב יין וגם לליבי...
יינות ספרדיים בארץ, גם קשה למצוא וגם יקרים... אז בואי נרים כוסית ממה שיש בלב.
אדום ומחבק:))
(האתר שלי)
, 21:12 12/11/2004:
הצחלתי לענות ואז הפסקתי, לקחתי את היום להפריד בין הסםונטניות למחשבה, עכשיו לבד בבית ויכולה להביא את מה שעלה.
שלווה - נייחות
סערה - ניידות
אבל כמו ביין ויאנג (יותר מדי נתקלת בזה לאחרונה) יש קצת מן השני בכל אחד, ויש את הידיעה שכמו בים - גלים ומה שביניהם, והכל זורם.
שבת שלווה לך וחיבוקי אהבה :)))
(האתר שלי)
, 23:14 12/11/2004:
"יכון בשלווה יוכל לסערה.." ויסכין לתמורות ולמהמורות מבחוץ ומבפנים, וישרוד.
זאב קרבות ותיק אתה, גם בסערות שבינך לבינך. יודע להסדיר את נשימותיך, לחזור לשגרה המבורכת ולשלוות חזרה את עצמך.
שבת אהבה שתהיה לך.
דיטי (האתר שלי)
, 01:31 13/11/2004:
הים היה תמיד המרגוע שלי. במיוחד בזמן סערה.
להסתכל עליו בכל שינוייו, להרגיש את עוצמתו.
לחוש את רסיסי המים על הפנים , דוקרים, מלטפים.
לראות את הגלים מתנפלים על החוף, שוצפים , קוצפים
ונסוגים כאחוזי בושה , רגועים , נכנעים
להרגיש את הסערה בלב,
ואת השלווה שהיא מביאה.
ואחרי הסערה ..
הים הרגוע, שלו, מפייס
שגליו מלטפים בעדינות את החוף
שרק אתמול ניסו לכבוש.
(האתר שלי)
, 06:37 13/11/2004:
היום אני מרגשיה כאילו הכל נכתב בשבילי.
ומכיוון שאני עכשיו ממש בעין הסערה המחשבה היחידה שלי היא , אז למה אני לא לומדת כלום בחיים האלה?
(האתר שלי)
, 13:50 13/11/2004:
יקירתי,
איתך אני כמה שרק ניתן מכאן.
שולח לאבא בכוונה רבה אור מרפא.
את לומדת יקירה, אך הסערות שבאות שלא בשליטתך, כמו רפואה, כמו עיצבוני בני זוג, הם לא ניתנים לבקרה.
מכאן, כשהם באים, טלי מהעושר הרב שבך.
מרכותך.
והרגיעי את הסערה שבחוץ וכך תירגע מעט גם הסערה שבך.
, 07:30 13/11/2004:
הסערה מביאה אותך קרוב למקום רצונך (ברוח, בראש..)
אח"כ סובלים מתוך הפער..
ועוד אח"כ נרגעים - או מתוך איזון מסויים, או מתוך שכחה (עד הפעם הבאה)..
לכן אין טעם לא לצפות לסערות .. (אומרת גם לעצמי) והדרך היותר טובה היא לא לשכוח, כדי להתקרב כל פעם קצת..
כתבת יפה מאד- כהרגלך - אני פשוט קצת הספקתי לשכוח, בהעדרי ((:
(האתר שלי)
, 23:20 13/11/2004:
מהרהרת בסערות האלה
עד כמה הן הכרחיות
האם אפשר בלעדיהן?
האם יכול להיות בלעדיהן?
מה התפקיד שלהן בחיינו?
לעשות סדר,
לחשוף,
לא לשקוט על שמרים,
מה?
נראה שהן חיוניות אם אחריהן באה הרגיעה
ואולי אפשר להגיע לרגיעה בלעדיהן?
אולי?
(האתר שלי)
, 01:51 25/11/2004:
זה אתה שמוציא ממני את המשהו הזה...
אתה הרי יודע שמצע גידול נכון, תנאים וסביבה מוצאים החוצה את הדברים הטובים, נכון?
אז זו התשובה
(האתר שלי)
, 21:15 14/11/2004:
יצא לך טוב פמה...
עכשיו אני מסתכל פנימה אליי ושואל את עצמי.
אילו גלים אני אוהב יותר אצלי.
אלה שבאים מתוכי
או אלה המגיעים אליי?
(האתר שלי)
, 22:09 15/11/2004:
קוראת אותך וחושבת, האם תגיע לאותה השלווה אם תתמקצע בסערה?
האם לא תאבד הסערה מעוצמתך למראה מקצועיותך?
והים שלך שדות, הים הוא אחד הדברים הכי מפחידים בעיני ויחד עם זאת הכי מושכים..
ואולי כך הוא כי מהים אני תמיד מקבלת תחושה של קטנות, מי אני לעומת כל הים הגדול והנורא הזה? (מעט כמו אלוהים לא?)
ואולי כי אף פעם לא הייתי עם מישהו שבאמת יכולתי לסמוך עליו בים? והלבד הזה לעומת העוצמה, פשו לימדוני זהירות והימנעות?
הרבה חלומות היו לי על ים שמציף את פני האדמה, על מערבולות שלוקחות אותי מטה לתהום הנשייה ועוד... גם ציורים אלו ציירתי לא מעט.
ואתך כאן, קוראת ולא מפחדת , רואה את העוצמות המייטיבות בים.
ונזכרת שהייתה תקופה בה אהבתי לשוט.
(האתר שלי)
, 00:40 16/11/2004:
איזו תגובה כתבת.
חיים שלמים קיפלת כאן.
לא יודע אם אני מכיל הכל.
לשאלות בראש, אין לי תשובות.
הכל תלוי במשעול האבנים אותו אני סולל.
אני שמח לשמוע ואפילו מתמלא גאווה, כי אני מעניק תחושה של ביטחון לך.
כי הים משום עוצמתו מעניק למי שיודע לקחת.
כמו עוד כמה דברים בחיים.
ועתה אני ניזכר כי את גרידית לא קטנה, אז מדוע שלא תיקחי?
רק טובה תיצמח לך מכך.
גם לי יש חלומות על ימים.
יום אחד אכתוב על זה.
אולי מחר?...
חיבוקארוך:))
(האתר שלי)
, 21:25 16/11/2004:
והנה קראתי כבר את החלום הזה שלך, ואחרי שהגבתי פתאום חושבת לי - איך לא ראיתי קודם, זה חלום על השתנות,
חלום דינאמי עם המון עוצמה ופוטנציאל.
השתנות !
נכון אנחנו מתעסקים עם זה המון אולם כשזה בחלום יש לי תמיד תחושה שיש לחלום כוח להשפיע עוד יותר, משהו מיסטי ולא מודע שיכול להניע אותנו עוד יותר רחוק....
(האתר שלי)
, 23:02 16/11/2004:
ללא ספק עלית עלי:))
כתבתי בפוסט אני הוא החלום, החלום הוא אני...
אני ההווה ואני המסובב וכך גם החלום.
זה השלג הכי עמוק שאי פעם היכרתי:))
יומני אלפוחרה
תגובות לקטע: סערות הוספת תגובה חדשה
נורא התרגשתי למקרא דבריך.
התרגשתי ממה שדברי גרמו לך, בעקבות מה שדבריך גרמו לי
וזו תגובתי הספונטנית מהבטן
להגיד לך תודה גדולה
אחר כך אגיב למהות, כשאקרא שוב ושוב את דבריך
לספר לך היכן הם נגעו בי...
שבת קסומה לך
ותודה ענקית :))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה לך שוב אמזונה DEAR,
כוחו של ישרא במיטבו...
(לא שמתי קישור מדוייק למקום התגובה, כי...
אם את רוצה אשים קישור)
חיבוקגדול:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה שעשית זה בסדר גמור מבחינתי
כל המוסיף - גורע...
חביוקיים:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה לך...
חושיי היו בסדר...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הם תמיד בסדר.
החושים.
וגם כל השאר...
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה לך
היודעת לחוש:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
במקרה הזה אלה היו דווקא החושים שלך...
אתה זה שידעת לחוש אותי
ומה נכון לי ומתאים לי
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה.
כל שיחה איתך נכונה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מגזימן שכמותך
אי, אי אפשר עליך...
פשוט אי אפשר:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שותק ומחייך:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ווואו איזה יופי אהבתי את הסערה ואת התמקצאות שלך ואין כמו ים בזמן הסערה .......... הולכת הרבה פעמים בחורף לים בזמן הסערה חיבוקי אור של שישי אוהבת שלגיה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שילגיה חיה בישראל קרוב קרוב לים.
ממש סיפור שילגיה חדש ויפה:))
סערות שמשכיחות סערות...
חיבוקיםגמכן:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן הים מרחק הליכה של בערך שעה בהליכה שקטה ונעימה עם הכלבים חיבוקיבקר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שעה נותן המון זמן להגיג אחד או שניים:))
אני במרחק שתי דקות, ולא מספיק לחשוב וכבר הים בתוכי, מארגן לי דברים.
את רואה כמה אני ברמזל, לא צריך לחשוב:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סערה רגועה
את ליבי חוצה
היא מביאה איתי
שקט והבנה
אבל מה אחריה
עוד סערה מגיעה
האם גם ההיא
תהיה רגועה
כמו נפש אצילה
שרק לחייך רוצה
השקט שלפני הסערה
השקט שאחרי הסערה
השקט שתוך כדי הסערה
הוא שם
תקשיב
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
חלק ראשון.
תנסה לטעום את שני המשפטים הסגולים שלי.
חלק שני.
השקט קיים בכל שכתבת.
אך גם הסערה קיימת.
ועתה צריך ללמוד
עוד ועוד ולא להפסיק...
חלק שלישי (עליו לא כתבת)
אני בכלל לא מתלונן,
אני שמח שהן קיימות
הסערות
וגם השלוות
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למצוא את השלווה בדרך לסערה. הופך את הסערה לרגועה יותר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את יכולה להרחיב מעט מאמא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כשמגיעים אל סערה בחיים מתוך מקום שלו הדברים מקבלים פרופורציות דובקים במה שחשוב. ואז הסערה הופכת קטנה יותר ויותר קל להתמודד איתה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו הבנתי...
ואני מהזה מסכים...
אלה הסערות שכיוונתי אליהם.
תודה מאמא:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל אחד בדרכו
אפשר גם בלי סערות
ואפשר גם בלי טינטו
לאט לאט.....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בטח שאפשר...
אפשר גם עוד כמה דברים...
אני עושה אחרת... גם.
אך אני אוהב ללכת בסערות...
החלקים הכי פנימיים שבי מקבלים חמצן בשאיפות גדולות.
כן, אני יודע גם להנשימם בלא סערות.
אך הסערות קיימות וטובות הן, ולמה לא להתמש בהן?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ללכת בתוך הסערות, כן
ככה מרגישים הכי טוב את השקט.
אבל הסערות שאנחנו מיצרים בעצמנו ובתוכנו לא עדיף לוותר? אם אפשר כמובן
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם הכל היה רק תלוי בי, הרי שממזמן הייתי אדם מהזה שליו.
אך אני חי בעולם אשר חוסר יציבותו משפיע.
גם למדתי להדוף את הסערות האלה.
ומה נישאר אם כן?
אותן הסערות שחודרות בשקט פנימה כשאתה בכלל לא מודע שהן זרעי סערות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב שיש לאן ללכת כשיש סערה
וטוב שיש סערה בכלל
כדי להזיז את הרהיטים פנימה ואחכ לעשות סוג של סדר חדש
ערב רגוע אחלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אכן כך טליק,
אלה הסערות הטובות שאותן אני אוהב.
בעיקר שהן מפתיעות אותי כלפעם מחדש...
וסדר הדברים החדש הוא כלכך משמח...
שימחת אותי:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עת לחיות בסערה
עת לחיות בשקט
רק צריך לחוש מה מתאים
מה אנחנו "צריכים" עכשיו
לשאוף לזה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כמו טליק למעלה, קלטת אותי
ושימחת אותי.
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה נורא יפה
כנסו אל שלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה לך...
ראיתי מעט.
אשוב...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אוהבת סערות וגם שקט. כל דבר כשהוא בא, מבורך!
כיף ללכת על חוף הים כשהוא סוער, אני מרגישה שלבי מזדהה עמו. גם הוא שכזה, לעתים שלו ולעתים סוער, ומתגבר...
אתה מכיר את קלף הטארוט של אושו, סערה?
קלף שמדבר על רגע בו האדם פשוט חייב לחולל שינוי מבפנים החוצה וקופץ מהישן כאילו היה בנין בוער.
דרך אגב, מה זה טינטו? קטונתי...
שתהיה שבת שקטה. אמן !
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יפה כתבת על הים.
הוא תמיד תמיד שם בשבילך.
לא מכיר את קלפי הטארוט האלה...
טינטו זה יין אדום אדום ועמוק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הממממ... עושה לי חשק לליל סערה בים, הטינטו הזה.
היום הסתפקתי במרלו, אבל מחר אני אלך לחפש אותו בחנות. תודה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הספקתי לעצור אותך, לפני שאת רצה לחנות היינות?
איזה מזל:))
טינטו זה כל יין אדום.
הספרדים פשוט ייחדו מילה מיוחדת לאדום של היין.
הפ פשוט מבינים ללב יין וגם לליבי...
יינות ספרדיים בארץ, גם קשה למצוא וגם יקרים... אז בואי נרים כוסית ממה שיש בלב.
אדום ומחבק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הצחלתי לענות ואז הפסקתי, לקחתי את היום להפריד בין הסםונטניות למחשבה, עכשיו לבד בבית ויכולה להביא את מה שעלה.
שלווה - נייחות
סערה - ניידות
אבל כמו ביין ויאנג (יותר מדי נתקלת בזה לאחרונה) יש קצת מן השני בכל אחד, ויש את הידיעה שכמו בים - גלים ומה שביניהם, והכל זורם.
שבת שלווה לך וחיבוקי אהבה :)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כלכך יפה הבאת לי את היום של אתמול ואת היום המתהווה בתוכי עתה...
שבתשלמה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יום שמתהווה מתוך שלמות נינוחה, כך אני מקווה.
שבת שקטה ושלווה :)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כך הוא יקירה...
יום שמביא את הנכון ונותן לי הרגשה (של רגע קטן) שהחכמתי...
(קיבלתי את המייל, תודה. אשיב לך)
שבתרכה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
"יכון בשלווה יוכל לסערה.." ויסכין לתמורות ולמהמורות מבחוץ ומבפנים, וישרוד.
זאב קרבות ותיק אתה, גם בסערות שבינך לבינך. יודע להסדיר את נשימותיך, לחזור לשגרה המבורכת ולשלוות חזרה את עצמך.
שבת אהבה שתהיה לך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שמת לי תפילה וברכה ואני מודה...
שבתשלמה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כולנו צריכים את השלווה להירגע...
לכל מצב דרכי פתרון אחרות
מקווה שעכשיו הכל רגוע...
התגעגעתי
נשיקות }{
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תמיד רגוע יקירה, גם בסערה, כי אחרת איך אגיע לשלווה?
גמני ’געגעתי...
חיבוקישבת:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הים היה תמיד המרגוע שלי. במיוחד בזמן סערה.
להסתכל עליו בכל שינוייו, להרגיש את עוצמתו.
לחוש את רסיסי המים על הפנים , דוקרים, מלטפים.
לראות את הגלים מתנפלים על החוף, שוצפים , קוצפים
ונסוגים כאחוזי בושה , רגועים , נכנעים
להרגיש את הסערה בלב,
ואת השלווה שהיא מביאה.
ואחרי הסערה ..
הים הרגוע, שלו, מפייס
שגליו מלטפים בעדינות את החוף
שרק אתמול ניסו לכבוש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
התחברתי לדברייך.
אוהבת ים את כמו שים אוהב.
חיי היו שונים מאוד ללא הים שבי ואני מתלטף בים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היום אני מרגשיה כאילו הכל נכתב בשבילי.
ומכיוון שאני עכשיו ממש בעין הסערה המחשבה היחידה שלי היא , אז למה אני לא לומדת כלום בחיים האלה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יקירתי,
איתך אני כמה שרק ניתן מכאן.
שולח לאבא בכוונה רבה אור מרפא.
את לומדת יקירה, אך הסערות שבאות שלא בשליטתך, כמו רפואה, כמו עיצבוני בני זוג, הם לא ניתנים לבקרה.
מכאן, כשהם באים, טלי מהעושר הרב שבך.
מרכותך.
והרגיעי את הסערה שבחוץ וכך תירגע מעט גם הסערה שבך.
חיבוקגדול:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הסערה מביאה אותך קרוב למקום רצונך (ברוח, בראש..)
אח"כ סובלים מתוך הפער..
ועוד אח"כ נרגעים - או מתוך איזון מסויים, או מתוך שכחה (עד הפעם הבאה)..
לכן אין טעם לא לצפות לסערות .. (אומרת גם לעצמי) והדרך היותר טובה היא לא לשכוח, כדי להתקרב כל פעם קצת..
כתבת יפה מאד- כהרגלך - אני פשוט קצת הספקתי לשכוח, בהעדרי ((:
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
חשתי קירבה גדולה אלייך כשאמרת "כדי להתקרב כל פעם קצת.."
זה הרי כל הסיפור...
תודה לך שאת כאן... מאוד!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה לך, על השפע הרב שאתה משפיע
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיבוק ארוך ורך:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מהרהרת בסערות האלה
עד כמה הן הכרחיות
האם אפשר בלעדיהן?
האם יכול להיות בלעדיהן?
מה התפקיד שלהן בחיינו?
לעשות סדר,
לחשוף,
לא לשקוט על שמרים,
מה?
נראה שהן חיוניות אם אחריהן באה הרגיעה
ואולי אפשר להגיע לרגיעה בלעדיהן?
אולי?
גם אני מפנימה....
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אפשר יקירתי אם חיים לבד.
ללא בנזוג
ללא עבודה
גם ללא סופרמרקט.
אך אנו לא.
ובאה הסערה לשחחר
להרגיע
לעשות סדר.
לחזק ולהתחזק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כלומר,
אי אפשר בלעדיה
התפקיד של הסערה הוא להרגיע,
לעשות סדר
מוזר שדווקא הסער הזה עושה שקט
יש משהו מרגיע בידיעה הזו...
מרגיעה הידיעה שהסערה הכרחית
ולא ניתן להימנע ממנה
תודה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני שומע רגיעה במילים שלך.
ותדעי שאני שמח על כך.
חיבוקאורכוכבים:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איך אתה מרגיש אותי מרחוק...
כל כך קרוב...
אתה קורא אותי ממש ישר לתוך הלב
זה אפשרי?
אכן. רגיעה. הנפתי דגל
אבל כבר מתכוננת לסערה הבאה
שתבוא - מבלי לשדר אותות אזהרה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אפשרי אפשרי.
אנו מדברים חודשים ארוכים.
למדנו להכיר גם.
גם את הלב...
חיבוקים:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נכון.
גם את הלב.
במיוחד אותו
חיבוקים:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הודיה לחיבוקייך שמגיעים אליי דווקא היום:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיבוקים בזמן סערה תמיד יותר נחשבים, לא?
זה היה מכוון לזמן הזה...
במיוחד
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את משהו יקירה!
מחבקך חזקחזק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה אתה שמוציא ממני את המשהו הזה...
אתה הרי יודע שמצע גידול נכון, תנאים וסביבה מוצאים החוצה את הדברים הטובים, נכון?
אז זו התשובה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יודע ומתרגש...
מי צריך פיתוי שיש התרגשות?:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לשניהם יש מקום
האחד לא סותר את השני
הם אפילו משלימים האחד את השני, לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הם גם מלבים את האש:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כם.
הכל נכון
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התגעגעתי:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולמרות הכל
לא הייתי רוצה
להיות חוף ים
שקט
ושלו
ללא גלי סערה
שמלחכים את חופי
מעת לעת...
כך יצא לי... :))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יצא לך טוב פמה...
עכשיו אני מסתכל פנימה אליי ושואל את עצמי.
אילו גלים אני אוהב יותר אצלי.
אלה שבאים מתוכי
או אלה המגיעים אליי?
אוהב את המילה מלחך... מצלצלת לי רך ומלטף:))
לא שוכח חיבוק של גל אוהב:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
צריך פה אייקון של ידיים מחבקות!!
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התרגשתי ומתחבק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חשבתי, אני יכולה לכתוב את התגובה שלי כפוסט, אצלי?
פתאום רציתי...
כי זה כל כך מתאים לי...
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יודעת שממני את יכולה לקבל כל אשר ביכולתי לתת לך!
קחי יקירתי.
עם כל אהבתי אלייך:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אהבתי את התובנה הזו: ייכון בשלווה יוכל לסערה.
מפנים מפנים מפנים ומעביר הלאה.
תודה תודה.
בוקר טוב ויומשמח
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני שמח שכך הוא עמית.
ועל זה נאמר, דייני
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קוראת אותך וחושבת, האם תגיע לאותה השלווה אם תתמקצע בסערה?
האם לא תאבד הסערה מעוצמתך למראה מקצועיותך?
והים שלך שדות, הים הוא אחד הדברים הכי מפחידים בעיני ויחד עם זאת הכי מושכים..
ואולי כך הוא כי מהים אני תמיד מקבלת תחושה של קטנות, מי אני לעומת כל הים הגדול והנורא הזה? (מעט כמו אלוהים לא?)
ואולי כי אף פעם לא הייתי עם מישהו שבאמת יכולתי לסמוך עליו בים? והלבד הזה לעומת העוצמה, פשו לימדוני זהירות והימנעות?
הרבה חלומות היו לי על ים שמציף את פני האדמה, על מערבולות שלוקחות אותי מטה לתהום הנשייה ועוד... גם ציורים אלו ציירתי לא מעט.
ואתך כאן, קוראת ולא מפחדת , רואה את העוצמות המייטיבות בים.
ונזכרת שהייתה תקופה בה אהבתי לשוט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזו תגובה כתבת.
חיים שלמים קיפלת כאן.
לא יודע אם אני מכיל הכל.
לשאלות בראש, אין לי תשובות.
הכל תלוי במשעול האבנים אותו אני סולל.
אני שמח לשמוע ואפילו מתמלא גאווה, כי אני מעניק תחושה של ביטחון לך.
כי הים משום עוצמתו מעניק למי שיודע לקחת.
כמו עוד כמה דברים בחיים.
ועתה אני ניזכר כי את גרידית לא קטנה, אז מדוע שלא תיקחי?
רק טובה תיצמח לך מכך.
גם לי יש חלומות על ימים.
יום אחד אכתוב על זה.
אולי מחר?...
חיבוקארוך:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
והנה קראתי כבר את החלום הזה שלך, ואחרי שהגבתי פתאום חושבת לי - איך לא ראיתי קודם, זה חלום על השתנות,
חלום דינאמי עם המון עוצמה ופוטנציאל.
השתנות !
נכון אנחנו מתעסקים עם זה המון אולם כשזה בחלום יש לי תמיד תחושה שיש לחלום כוח להשפיע עוד יותר, משהו מיסטי ולא מודע שיכול להניע אותנו עוד יותר רחוק....
שלג :-))))))))))))))))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ללא ספק עלית עלי:))
כתבתי בפוסט אני הוא החלום, החלום הוא אני...
אני ההווה ואני המסובב וכך גם החלום.
זה השלג הכי עמוק שאי פעם היכרתי:))
חיבוק:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
:-))
לילה טוב }{
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
}} {{
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: