כזאת אנוכי...

 (האתר שלי) , 21:46 27/3/2005:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:31 27/3/2005:
בסופו של יום, חיוך :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:21 27/3/2005:
זה לא נגמר אה? הדאגה, החשש , הספיגה שלנו את מצבי הרוח שלהם. זה לא עובר גם כשהם גדלים. מסתבר...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:30 27/3/2005:
לגמרי לא.
זה מין חוזה בלתי כתוב שנחתם ביננו מהרגע שהם נולדים שהם חיים את חייהם ואנחנו בעצם לעולם לא מפסיקים לדאוג.
אפילו כשאנחנו מרפים את האחיזה...
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:50 28/3/2005:

בטח שלא כעסו עליך
איך אפשר?
אוהבתתך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:28 28/3/2005:
כשאני מאוד מתאמצת, אפשר...

;-)))

חיבוקים של בוקר :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:48 28/3/2005:
הילדים האלה עם מצבי הרוח שלהם
ואנחנו צריכות לספוג הכל...
צריכות?
לא בטוחה
אבל שיהיה...
העיקר שהוא התקשר להגיד משהו...
אין ספק שהוא מוטרד. הוא הולך לשלב ממש לא פשוט
החוכמה היא לדעת לפרוק את זה ולדבר על זה
זה משהו שלגברים קצת קשה...
שיהיה לך בוקר נחמד:))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:07 28/3/2005:

ואולי זאת תזכורת שאנשים הם בלתי צפויים...
וגם בזה יש משהו טוב...

תודה יקירתי :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:44 28/3/2005:
את כמיהתי לילדיי איני מסוגל להבין.
לכן אני לא מנסה להבין.
אך יש, כאשר מצפים מהם למילה למגע, זה מבעיר את הבטן...

שמח שנרגע לך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:39 29/3/2005:
הפעם זה אחרת. אצלי.
הרי החלטתי רגשית שאני לא לוקחת את הדברים הללו ממנו באופן אישי וזה עובד מצויין.
אבל משהו בדברים שאמר לאבא שלו הלחיץ אותי ממקום אחר לגמרי...
הלכתי עם הסרטים שלי למקומות רחוקים ואיומים מאוד.
ולא הבנתי מאין זה בא...

מקווה שאני ברורה ...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:02 29/3/2005:
את לא צריכה להיות ברורה.
אך אני מתחבר לתחושות הקשות שאת מספרת.
אני עתה עוד יותר שמח על ההקלה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^