kuksta (האתר שלי)
, 11:03 29/3/2005:
אני מאמינה שהחומות הן מבפנים, שלא קירות הבית סוגרים עלייך אלא נפשך והכמיהה האינסופית לחופש, אבל בעצם כולנו בכלא, כלא של גוף ונפש וחומר גשמי וכללים חברתיים. פעם חשבתי שלהיות כלוא זה הדבר הכי נורא שיש ועדיף למות במקום, היום אני חושבת שרובנו כלואים ומחפשים את הדרך לצאת לחופשי.
(האתר שלי)
, 16:39 29/3/2005:
מאוד נכון ואני מסכימה איתך, אבל לא לכולם ישנה האפשרות לתת לנשמה לצאת לחופשי, על אחת כמה וכמה במקום בו החומות הן גם מוחשיות ממש...
kuksta (האתר שלי)
, 18:45 29/3/2005:
מה שאני אומרת הוא שדווקא שם, בלי טרדות העולם שבחוץ, אולי דווקא שם יש לנשמה מקום לפרוץ את המגבלות, אבל זה כמובן רק היפוטטי, אני בטוחה שחייהם רחוקים מלהיות קלים.
קאשיו (האתר שלי)
, 12:28 29/3/2005:
לא יודעת, קשה לי להתחבר לנימה הרומנטית של הפוסט, (למרות העצב), הן לא נמצאות שם כעונש לא מוצדק, שצריך לרחם עליהן. נראה לי שבגלל שמדובר בכלא נשים ולא כלא גברים, הסביבה קצת יותר סלחנית.
(האתר שלי)
, 12:10 30/3/2005:
אגב אתמול ראיתי סרט יפה וחשבתי עליך פרטים עליו אצלי[סחטנית שכמוני] אז המשך יום נפלא לך ויודעת שאת עושה דברים יפים וקסומים ..........
כזאת אנוכי...
תגובות לקטע: מאחורי החומות הוספת תגובה חדשה
וואו!
נשמע לי ביקור מאלף!
איך הגעת לשם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כמו שאת הגעת לסיור שלך , שלא לקחת אותי אליו!!!
:))
היה מאוד מאלף.
ולא קל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואני אתן לך מילה מהסיור:
תעופי מפה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו... גם ממני
נשמע מאלף.
אני חולה... אין לי כוח להגיב גם לשאר הפוסטים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
גם אני חולה, גרון, אוזניים, ראש, אני חושבת שזה עומס יתר.
מה אצלך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש לך שחרור ממני.
את לא חייבת :))
היה מעניין מאוד.
ולעיתים קצת מעיק.
מישהי מהקבוצה שלנו הרגישה בשלב מסויים ממש רע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מאמינה שהחומות הן מבפנים, שלא קירות הבית סוגרים עלייך אלא נפשך והכמיהה האינסופית לחופש, אבל בעצם כולנו בכלא, כלא של גוף ונפש וחומר גשמי וכללים חברתיים. פעם חשבתי שלהיות כלוא זה הדבר הכי נורא שיש ועדיף למות במקום, היום אני חושבת שרובנו כלואים ומחפשים את הדרך לצאת לחופשי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מאוד נכון ואני מסכימה איתך, אבל לא לכולם ישנה האפשרות לתת לנשמה לצאת לחופשי, על אחת כמה וכמה במקום בו החומות הן גם מוחשיות ממש...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה שאני אומרת הוא שדווקא שם, בלי טרדות העולם שבחוץ, אולי דווקא שם יש לנשמה מקום לפרוץ את המגבלות, אבל זה כמובן רק היפוטטי, אני בטוחה שחייהם רחוקים מלהיות קלים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נורא. אין לי מילים אחרות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
"רצח אבי ילדיה"
קשה לי להתחבר למקום הזה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כתבתי פוסט נוסף.
אולי מאיר נקודת מבט אחרת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא יודעת, קשה לי להתחבר לנימה הרומנטית של הפוסט, (למרות העצב), הן לא נמצאות שם כעונש לא מוצדק, שצריך לרחם עליהן. נראה לי שבגלל שמדובר בכלא נשים ולא כלא גברים, הסביבה קצת יותר סלחנית.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
התגובה יצאה לי ארוכה מדי והפכה לפוסט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני עם קשיו
אבל הפוסט יפה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה. :)
ויש פוסט נוסף בעניין.
אולי יתן נקודת הסתכלות נוספת על כך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה חווית מענינות יש לך ..........
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני משתדלת...
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אגב אתמול ראיתי סרט יפה וחשבתי עליך פרטים עליו אצלי[סחטנית שכמוני] אז המשך יום נפלא לך ויודעת שאת עושה דברים יפים וקסומים ..........
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קראתי את הפוסט ולא הבנתי למה חשבת עלי...
התסבירי לי?
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כי זה התחבר לי עם הביקור שלך בכלא ............... אז היה אחד הפוסטים שקראתי באותו יום לכן חשבתי עליך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: