, 23:44 20/5/2005:
אמלש - כמה פעמים אמרתי לך - לעולם אל תגידי לגבר שהוא חמוד :-| זה הורס לי את הדימוי העצמי. תנסי שמות תואר אחרים - אולי מסוקס, מסוכן, מסתורי או אפל. אפשר גם - ספונטני, שרמנטי, בלתי צפוי או מצחיק.
(האתר שלי)
, 01:54 22/5/2005:
אם היית שם תמונה שלך בגיל שלושים אני בטוחה שלא הייתי כותבת "חמוד"!
הילד בתמונה חמוד, לא יעזור לך כלום.
אולי יצא ממנו גבר מסוקס, מסוכן מסתורי ואפל, אבל כשהוא היה ילד הוא היה חמוד מאוד.
קאשיו (האתר שלי)
, 16:58 20/5/2005:
אני ליד הברזיות, מעשנת כבר חודשיים.
עוד מעט ישעו אותי ויזמינו את ההורים.
אל תמשוך את זה הרבה זמן, בסוף מתרגלים לשקט וקשה לחזור.
, 17:50 23/5/2005:
זה היה לילה סוער. הרעמים התנפצו בקול אדיר על התריסים המוגפים, והברקים שהקדימו אותם רק במעט, האירו את החדר החשוך. מהקומה העליונה אפשר היה לשמוע את שיעולו הצרוד של אבי, בשעה שהדליק סיגריה אחת בעזרת השניה. השכן מהדירה הסמוכה הגביר את הקול בטלוויזיה הישנה. בקומה התחתונה רבצה ז’קלין. כבר שנים היא רובצת במיטה, ומשקלה עולה בגרף מונוטוני. היא שלחה את ידה למקרר הלבן, והוציאה מלפלפון חמוץ. ובין כל אלה, בקומה השניה, על מיטה רחבה וקפיצית, ניתן היה להבחין בדמותה הענוגה של אימי, ובמיילדת ג’ורג’ט, שנקראה בבהילות לעזור לה בלידה. ג’ורג’ט דאגה לקרר את מיצחה של אימי בעזרת סמרטוט רטוב, ולמלמל שיר עם פולני, עת אימי כרעה ללדת. ראשון יצא המפטי. מספרים שהוא היה יפה כמו מטבע של זהב. יפה יותר מעלה ירוק על עץ דובדבן. טהור יותר מטיפת דבש בכוורת של דבורים. שני יצאתי אני, דמפטי. כפוף, שעיר, עם שן אחת, וגם בה היה חור. בזה הרגע, כך מספרים הסיפורים, התעלפה אימי ושקעה בחזיונות. ג’ורג’ט, שנבהלה עד מאוד כשראתה אותי מגיח אל העולם, עטפה את דמפטי בחיתול ישן ויצאה בריצה מהבית. נשארתי
, 20:26 23/5/2005:
אני אתגבר. זה בסדר. זו ההפתעה שבאה אחרי ציפיה של כמעט 35 שנים לשמוע על אחי האהוב והאובד. וכל השנים אמא רק מלמלה ’אם רק היית יפה כמו המפטי’, ואבא רטן מתחת לשפם ’אם רק היית חכם כמו המפטי’, וז’קלין השכנה מלמטה חרטטה בין גיהוק לגיהוק ’דמפטי, אם רק היית גבוה כמו המפטי’. והמפטי פה והמפטי שם, והמפטי הפמטי כל הזמן. תגיד, הוא עשיר?
Tukofil (האתר שלי)
, 14:30 24/5/2005:
מאוד עשיר.
הוא גם איש רוח (אומברטו אקו כתב עליו פעם שהוא מהווה לו השראה), פילוסוף, משורר, איש חם ונדיב, שפעל רבות לקידום ההומאניזם ואף אימץ ילד קמבודי.
היפ. בדרכים
תגובות לקטע: (ללא כותרת) הוספת תגובה חדשה
מי החמוד?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
moi
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה קלה, זה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נסגור על ’סוג של קלה’? :-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רציני?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
קצת, ולפעמים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה משאיר לנו ילד?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הילד הזה עוד יהיה גדול פעם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עזוב שטויות, איך היה אתמול?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
היה סביר. לא יותר, לא פחות.
עכשיו הלפלסים ואני קצת יותר חברים :-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה אתה?
נורא חמוד.
תחזור מהר, טוב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אמלש - כמה פעמים אמרתי לך - לעולם אל תגידי לגבר שהוא חמוד :-| זה הורס לי את הדימוי העצמי. תנסי שמות תואר אחרים - אולי מסוקס, מסוכן, מסתורי או אפל. אפשר גם - ספונטני, שרמנטי, בלתי צפוי או מצחיק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם היית שם תמונה שלך בגיל שלושים אני בטוחה שלא הייתי כותבת "חמוד"!
הילד בתמונה חמוד, לא יעזור לך כלום.
אולי יצא ממנו גבר מסוקס, מסוכן מסתורי ואפל, אבל כשהוא היה ילד הוא היה חמוד מאוד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועכשיו?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיכיתי שזה יבוא. כבר הרבה זמן ראיתי שזה הולך בכיוון הזה. היי היפ אל תלך לתמיד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה נדמה לי או שהרגע קראת לי צפוי? :-|
(אני לא הולך לתמיד - אף פעם לא הלכתי לתמיד. אני פה, רק לא ממש פה. לבינתיים)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מפתאום אתה מסוקס ושרמנטי בכלל. טוב, תהיה פה שאני לא אתגעגע בטעות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קח את הזמן. בתרגום חופשי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לאט לאט.
גם את, מיל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מחקת את שעשועי הריצ’ רצ’?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אין לי מושג על מה את מדברת :-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין לי מושג איך החזרת את הפוסטים עם כל התגובות, אבל זה עושה לי שמח בלב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה שמשמח אותך עושה אותי מאושר, ליזי. את יודעת את זה. נכוין?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את זה אני יודעת.
ולכן אני עכשיו יותר שמחה ממקודם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני ליד הברזיות, מעשנת כבר חודשיים.
עוד מעט ישעו אותי ויזמינו את ההורים.
אל תמשוך את זה הרבה זמן, בסוף מתרגלים לשקט וקשה לחזור.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
פעם כשהייתי בכיתה א’, הביריון של כיתה ו’ ניסה להטביע אותי בברזיות, (בחיי). מאז אני יודע שברזיות זה לא טוב לבריאות.
וזה מוזר - כי כשכתבתי הרבה התרגלתי והיה לי קשה להפסיק. ועכשיו את אומרת שכשמפסיקים קשה לחזור. איזה עולם קשה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בשניה הראשונה היה לי נדמה שגם אתה הצטרפת לפרוייקט התינוקיה של ישרא. יש כזה נשבעת. אנסטסיה אוהבת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אין לי מושג על מה את מדברת :-|
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=1952&blogcode=1773756
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הצטרפות מקרים :-|
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מזכיר לי את השכן שלי מלמטה, רק שהוא מבוגר עם פנים של תינוק.
היה שלום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
להתראות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה כוסון!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אל תגידי לי שאת מופתעת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היפ, אתה יודע שבשביל כוס קפה איתך הייתי שמה 1000$, אבל אני לא בתקופה טובה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מזהמים לנו את המים.. ותראו מה זה עושה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הגב הכפוף זו רק פוזה למצלמה. אני יכול לעמוד זקוף, (לזמן קצר)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש לי תמונה מאיטליה של התאום שלך. בחיי. אפילו הקיר מאחורה אותו קיר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה היה לילה סוער. הרעמים התנפצו בקול אדיר על התריסים המוגפים, והברקים שהקדימו אותם רק במעט, האירו את החדר החשוך. מהקומה העליונה אפשר היה לשמוע את שיעולו הצרוד של אבי, בשעה שהדליק סיגריה אחת בעזרת השניה. השכן מהדירה הסמוכה הגביר את הקול בטלוויזיה הישנה. בקומה התחתונה רבצה ז’קלין. כבר שנים היא רובצת במיטה, ומשקלה עולה בגרף מונוטוני. היא שלחה את ידה למקרר הלבן, והוציאה מלפלפון חמוץ. ובין כל אלה, בקומה השניה, על מיטה רחבה וקפיצית, ניתן היה להבחין בדמותה הענוגה של אימי, ובמיילדת ג’ורג’ט, שנקראה בבהילות לעזור לה בלידה. ג’ורג’ט דאגה לקרר את מיצחה של אימי בעזרת סמרטוט רטוב, ולמלמל שיר עם פולני, עת אימי כרעה ללדת. ראשון יצא המפטי. מספרים שהוא היה יפה כמו מטבע של זהב. יפה יותר מעלה ירוק על עץ דובדבן. טהור יותר מטיפת דבש בכוורת של דבורים. שני יצאתי אני, דמפטי. כפוף, שעיר, עם שן אחת, וגם בה היה חור. בזה הרגע, כך מספרים הסיפורים, התעלפה אימי ושקעה בחזיונות. ג’ורג’ט, שנבהלה עד מאוד כשראתה אותי מגיח אל העולם, עטפה את דמפטי בחיתול ישן ויצאה בריצה מהבית. נשארתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נשארתי בן יחיד לאימי ואבי. ועכשיו מצאת את המפטי!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא ידעתי שהתפרצתי לפצע ישן שכזה. חוסר רגישות עצום מצידי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אתגבר. זה בסדר. זו ההפתעה שבאה אחרי ציפיה של כמעט 35 שנים לשמוע על אחי האהוב והאובד. וכל השנים אמא רק מלמלה ’אם רק היית יפה כמו המפטי’, ואבא רטן מתחת לשפם ’אם רק היית חכם כמו המפטי’, וז’קלין השכנה מלמטה חרטטה בין גיהוק לגיהוק ’דמפטי, אם רק היית גבוה כמו המפטי’. והמפטי פה והמפטי שם, והמפטי הפמטי כל הזמן. תגיד, הוא עשיר?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מאוד עשיר.
הוא גם איש רוח (אומברטו אקו כתב עליו פעם שהוא מהווה לו השראה), פילוסוף, משורר, איש חם ונדיב, שפעל רבות לקידום ההומאניזם ואף אימץ ילד קמבודי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כנראה הוא קיבל את הגנים של ז’קלין. ממזרה זאתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה תותח!
(עדיין מוזפעת מההופעה של שרית חדד, אבל מתכוונת לכל מילה!)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מוזפעת!??!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לשרית הזו יש הזפעה רעה. פעם בסדיר היתה לנו הופעה של שרון חזיז. שבוע לקח להם למחוק לי את החיוך מהפנים.
את עושה אמריקה שם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בהחלט!!!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: