את רוצה להיות חלשה, אני רוצה להיות קצת יותר חזקה. צריך למצוא את האיזון. כרגע הייתי מעדיפה להיות חזקה ולא להראות את החולשות שלי לסביבה, אבל זה לא עובד אצל אנשים חלשים.
(האתר שלי)
, 10:52 19/11/2005:
מה אני אגיד לך
כשאני קורא את זה אני דפנטלי מרגיש דור אחר
בתל אביב של שנות השמונים היו מעט מאוד מועדונים
הפינגווין הליקוויד
ואחכ רוזלינדה ואליזבט ועוד מקום שהיה ביפו ליד אבולעפיה ושכחתי את שמו
אבל הרבה הלכו לפאבים
וממה שזה נשמע ואיך שזה נראה מהדברים שכתבת בחורה לבד ממש לא יכולה ללכת למועדון לבד וזה חבל
(האתר שלי)
, 11:08 19/11/2005:
תאמין לי שגם אני כבר מרגישה דור אחר. לפני 15 שנה האוריה היתה אחרת, זה לא שלא התחילו ולא ניסו - אבל לא היתה האגרסיביות של היום. וזה מאוד מבעס אותי כי אני מאוד אוהבת לרקוד ואוהבת מועדונים. פאצ’ אומרת שבמקומות הקטנים ההתנהגות לא כזו, ולא נותר לי אלא לבדוק. גם כשהייתי ב"מקסים" - שהוא די קטן - עברתי חוויות דומות אם כי במינון קטן מזה.
והקביעה ש"בחורה לא יכולה ללכת לבד" אולי יש בה משהו, אבל אני לא אתן לזה לשבור אותי. שאני לא אלך לרקוד בגלל שיש אנשים דפוקים בעולם? זה נשמע לך הגיוני?
(האתר שלי)
, 10:55 19/11/2005:
מעניין. מייד יש לי חשק להגיד "אני מעולם לא היתי במועדון" - אבל למה לדבר עלי ולא עליך? נשמע שחווית חוויה מיוחדת ונעימה ברובה, ועל כך אני שמח! המשיכי בדרכך זו...
(האתר שלי)
, 17:54 19/11/2005:
ממ...
אני מאוד אוהבת לרקוד, אבל יש לי נטיה לפחד קהל, וממקומות צפופים, זה גורם לי לרצות להישאר בבית מתחת לפוך ולא לצאת לעולם.
באמת הגיע הזמן שהדרקון יתן איזו רשימת המלצות ראויה....
, 20:55 19/11/2005:
יש לך תלונות?
הפוסט הזה נפלא בעיני, כל כך הרבה אלמנטים (בני אדם ויצורים מגניבים השזורים החייך) שהמשותף להם זה שולה, נתקבצו למקום אחד.
ואיזה אמירות על החיים, על החברה על האלימות, מזכיר לי ספרות זולה..
אבל הריקוד.. אחח.. עוד מהפעם שראשונה שראיתי את ג’ון טרבולטה, רציתי לרקוד, ומעולם לא הצלחתי ממש.
אני מקנא בך.
כמו הרבה דברים אחרים, חבל שלא מלמדים את זה בבתי הספר.
(האתר שלי)
, 05:11 20/11/2005:
כן, באמת אין לי מושג מה עושים שם 12 שנים עם הילדים. כל כך הרבה זמן אנחנו מבלים במסגרת הזו ויוצאים משם עם כל כך מעט.
לרקוד זה כיף, דניאל. תנסה בבית, לבד, כשאף אחד לא רואה. זה שחרור אמיתי.
(האתר שלי)
, 05:53 20/11/2005:
זו בדיוק הבעיה - אין על מי להישען.
בוודאי שלא קפואים. ומהטריים והמובחרים שבירקות שוק הכרמל. פאצ’ הכינה אוכל מדהים. נתתי לט’ מה שנשאר והוא הביע התפעלות עמוקה וביקש שאברר בדיוק איך עושים את המרק ואכין גם.
שולה בגליל העליון
, 14:16 20/11/2005:
אני לא מצדדת באלימות. האמת, שברוב המקרים היה לי ממש קשה להגיב באגרסיביות, וכשמגיבים בעדינות ובנימוס - מה לעשות, לתגובה לוקח קצת יותר זמן להיקלט.
שולה בגליל העליון
, 16:37 20/11/2005:
הם לא רקדו סביבי. הם הגיעו, נעצרו, אמרו "הלו יפיופה", ניסו לחבק, נדחו בנימוס, ניסו למשש, נידחו בקצת פחות נימוס, ניסו לדחוף ידיים, נידחו ללא נימוס, אמרו "אולי בכל זאת?", קיבלו מבט אטום והלכו.
ב- 18:00 אני אמורה לצאת מכאן לכיוון ת"א. בואינה, איזה מבול יורד פה.
(האתר שלי)
, 09:34 20/11/2005:
אני יכולה להגיד לך שנואשתי מלחפש מקומות נורמליים שבהם אפשר לרקוד בשקט בלי כל ההפרעות ההורמונליות הפאתטיות האלה מסביב. אני גם מטורפת על לרקוד, ובמשך הקיץ האחרון לקחתי לי כפרוייקט למצוא מקום טוב לרקוד בו. אין. אומן, פטיש, ליזארד (איכס), קפה ברזילאי, ברייקפסט קלאב, ועוד... לא לנשים, ולא לגברים שמחפשים קצת מעבר ללדחוף ידיים לבחורות. אני פשוט מחכה למסיבות פרטיות שעושים במיוחד כל מיני חברים שלי, שנמאס להם מכל מה שנאמר אצלך בפוסט המצויין. אבל אלה די נדירות.
שולה בגליל העליון
, 14:13 20/11/2005:
וואי, איזה דיכאון הבאת לי עם התגובה הזו.
דווקא פאצ’ עודדה אותי לבדוק את קפה ברזילי ואני בהחלט חושבת לעשות כן.
האמת, כשהייתי שם נזכרתי באשראם בו הייתי בקיץ ושם רקדתי באויר הפתוח ואיזה כיף זה היה. אבל זו חויה חד פעמית וא-אורבנית. אי אפשר לעשות את זה באופן קבוע.
שולה בגליל העליון
, 16:40 20/11/2005:
יש פה מבול היסטרי.
לכבוד הוא לנו, חתולה. אגב - ציפיתי ממך להתעניין בשכמיה החדשה של מיצי. הוא נראה בה מהמם. דוגמן צמרת.
(האתר שלי)
, 17:58 20/11/2005: דווקא ניסיתי להביע ענין ע"י ציון העובדה שאין גשם. לא ידעתי שאת בגליל הגשום.
שלחי תמונה.
אני אגב מפנטזת על נעליים/גרביים לכלבים. נראה לי שזה די יפתור את הבעיה של הכנסת חול וזוהמה הביתה, לא?
(האתר שלי)
, 17:32 21/11/2005:
אבל אם תשימי לו מגפיים, לא נוכל לראות אילו רגליים יפות יש לו. אז אולי כדאי שתתפרי לו תיק מיוחד, שיהיה תלוי על הצוואר, ובתוכו תשימי את המגפיים.
פאצ’ (האתר שלי)
, 16:06 20/11/2005:
שיניתי את דעתי.
הבעיה היא לא בגודל המקום (אם כי אני עדיין מעדיפה את הקטנים על הגדולים מבחינת איכות הליינים/קהל, אם כי איכות המקום עצמו עלולה להיות בעייתית, ע"ע מקסים) לא באווירה הכללית המטונפת של מסיבות היום. הצריכה החזירית של סמים ואלכוהול - ובעיקר הפריחה המפחידה של תופעת החדרת GHB למשקאות לא מוגנים, מה שנקרא "סם האונס" - יוצרת סביבה לא כל כך נעימה למי שמגיע סחי ורק רוצה לרקוד ולהשתולל קצת, מבלי שזרים גמורים יימרחו עליו בפמילייריות.
זו בעיה.
שולה בגליל העליון
, 16:43 20/11/2005:
אז לא תבואי איתי לקפה ברזילי?
אין לי מה להגיד. היה לי נורא כיף לרקוד, ואני לא מעלה על דעתי להימנע מללכת בגלל כמה בחורים דבילים. אין לי תשובה חד משמעית, אולי אני צריכה לסגל לעצמי תגובות יותר אגרסיביות.
(האתר שלי)
, 20:52 21/11/2005:
GHB גמה-הידרו-בוטינול. ופאצ’י צודקת זה אכן סם מאוד לא נעים שאפילו אני נמנע ממנו, אבל הוא לא ממש סם אונס, יש סמי אונס יותר גרועים, מה גם שGHB יצא אל מחוץ לחוק לפני כשנתיים והרבה יותר קשה להשיג אותו כעט. אפשר להוסיף לזאת את העובדה שאני בכל חיי המועדוניים לא נתקלתי במשהי שקיבלה סם אונס, אני לא אומר שזה לא קרה, אבל אני כן אומר שהתקשורת הצהובה שלנו קצת הגזימה עם זה.
(האתר שלי)
, 08:10 21/11/2005:
בקצב שאני הולכת לרקוד, ועל אחת וכמה וכמה באומן - לא נראה לי שיש סיבה לקנא.
אוי, פנחס פנחס. אתמול הייתי בטוחה שהשתקתי אותו לצמיתות עם מענה ציני ב sms, ומה הוא עונה לי? "כן, את צודקת". כוסאימו. אני שונאת שבמקרים כאלה אומרים לי שאני צודקת. אני רוצה לטעות, אחחחח כמה שהייתי רוצה פעם אחת לטעות.
עצמאית בשטח
תגובות לקטע: נולדה לרקוד הוספת תגובה חדשה
בוקר טוב....
את רוצה להיות חלשה, אני רוצה להיות קצת יותר חזקה. צריך למצוא את האיזון. כרגע הייתי מעדיפה להיות חזקה ולא להראות את החולשות שלי לסביבה, אבל זה לא עובד אצל אנשים חלשים.
"ילד סמים" - זו הגדרה ממש מדוייקת לדרקון...
העיקר שרקדת ונהנת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תשמעי, גם אני כבר לא צעיר....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
"גם אני"???
מה אתה רומז? שאני לא צעירה??
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, אהם אההה.....
לא, התכוונתי שאני והחברים שלי כבר לא צעירים.
מי בכלל דיבר עלייך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אולי במקום לבלבל בשכל תיתן המלצה למקומות קטנים וטובים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני כבר הבנתי את זה.....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם מישהו היה מעז לדחוף לי ידיים לחצאית הייתי נותן לו ראסייה בראש, ברכייה בביצים, וביס באוזן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ואח"כ מתפלאים שיש אלימות במועדונים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
צודקת.
הכל בגלל שמלה קטנה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חצאית, היפ, חצאית.
אל תהיה כמו סבא שלי שלא מבדיל בין שמלה לחצאית.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מניח שזה לא הזמן המתאים לשאול מה ההבדל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חצאית זה רק מהמתנים למטה. שמלה זה כשיש לזה גם חלק עליון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה אני אגיד לך
כשאני קורא את זה אני דפנטלי מרגיש דור אחר
בתל אביב של שנות השמונים היו מעט מאוד מועדונים
הפינגווין הליקוויד
ואחכ רוזלינדה ואליזבט ועוד מקום שהיה ביפו ליד אבולעפיה ושכחתי את שמו
אבל הרבה הלכו לפאבים
וממה שזה נשמע ואיך שזה נראה מהדברים שכתבת בחורה לבד ממש לא יכולה ללכת למועדון לבד וזה חבל
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תאמין לי שגם אני כבר מרגישה דור אחר. לפני 15 שנה האוריה היתה אחרת, זה לא שלא התחילו ולא ניסו - אבל לא היתה האגרסיביות של היום. וזה מאוד מבעס אותי כי אני מאוד אוהבת לרקוד ואוהבת מועדונים. פאצ’ אומרת שבמקומות הקטנים ההתנהגות לא כזו, ולא נותר לי אלא לבדוק. גם כשהייתי ב"מקסים" - שהוא די קטן - עברתי חוויות דומות אם כי במינון קטן מזה.
והקביעה ש"בחורה לא יכולה ללכת לבד" אולי יש בה משהו, אבל אני לא אתן לזה לשבור אותי. שאני לא אלך לרקוד בגלל שיש אנשים דפוקים בעולם? זה נשמע לך הגיוני?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מעניין. מייד יש לי חשק להגיד "אני מעולם לא היתי במועדון" - אבל למה לדבר עלי ולא עליך? נשמע שחווית חוויה מיוחדת ונעימה ברובה, ועל כך אני שמח! המשיכי בדרכך זו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ולמה באמת מעולם לא היית? הרי כבר דיברנו על זה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה מתבייש ללכת או מתבייש בכך שטרם הלכת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה יהיה, דויד? בסוף אני החתולה נגרור אותך בכוח, ותיזהר - החתולה מצוידת בציפורניים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ממ...
אני מאוד אוהבת לרקוד, אבל יש לי נטיה לפחד קהל, וממקומות צפופים, זה גורם לי לרצות להישאר בבית מתחת לפוך ולא לצאת לעולם.
באמת הגיע הזמן שהדרקון יתן איזו רשימת המלצות ראויה....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הדרקון לא נותן בקלות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואם מבקשים יפה?
עוד זכורה לי רשימת הפיק אפ ברים, מלפני, מזמן.
לא שעשיתי בה שימוש....
אבל שיהיה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, ביקשתי לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש לך תלונות?
הפוסט הזה נפלא בעיני, כל כך הרבה אלמנטים (בני אדם ויצורים מגניבים השזורים החייך) שהמשותף להם זה שולה, נתקבצו למקום אחד.
ואיזה אמירות על החיים, על החברה על האלימות, מזכיר לי ספרות זולה..
אבל הריקוד.. אחח.. עוד מהפעם שראשונה שראיתי את ג’ון טרבולטה, רציתי לרקוד, ומעולם לא הצלחתי ממש.
אני מקנא בך.
כמו הרבה דברים אחרים, חבל שלא מלמדים את זה בבתי הספר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, באמת אין לי מושג מה עושים שם 12 שנים עם הילדים. כל כך הרבה זמן אנחנו מבלים במסגרת הזו ויוצאים משם עם כל כך מעט.
לרקוד זה כיף, דניאל. תנסה בבית, לבד, כשאף אחד לא רואה. זה שחרור אמיתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אנסה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ווף ווף
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יכולה להיות חזקה לפרקים, וככה לפעמים להשען.
אני מקוה שפאצ’ מצאה כמה ירקות לא קפואים לארוחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זו בדיוק הבעיה - אין על מי להישען.
בוודאי שלא קפואים. ומהטריים והמובחרים שבירקות שוק הכרמל. פאצ’ הכינה אוכל מדהים. נתתי לט’ מה שנשאר והוא הביע התפעלות עמוקה וביקש שאברר בדיוק איך עושים את המרק ואכין גם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גבר שנוגע בך ללא רשות צריך להוריד לו את היד!!!
ולהכניס אותו לכלא בחדר עם אנסים הומואים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני לא מצדדת באלימות. האמת, שברוב המקרים היה לי ממש קשה להגיב באגרסיביות, וכשמגיבים בעדינות ובנימוס - מה לעשות, לתגובה לוקח קצת יותר זמן להיקלט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם ככה את מגיבה, אז לא פלא שאנשים נהנים לרקוד סביבך.
עד מתי את בגליל?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הם לא רקדו סביבי. הם הגיעו, נעצרו, אמרו "הלו יפיופה", ניסו לחבק, נדחו בנימוס, ניסו למשש, נידחו בקצת פחות נימוס, ניסו לדחוף ידיים, נידחו ללא נימוס, אמרו "אולי בכל זאת?", קיבלו מבט אטום והלכו.
ב- 18:00 אני אמורה לצאת מכאן לכיוון ת"א. בואינה, איזה מבול יורד פה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני יכולה להגיד לך שנואשתי מלחפש מקומות נורמליים שבהם אפשר לרקוד בשקט בלי כל ההפרעות ההורמונליות הפאתטיות האלה מסביב. אני גם מטורפת על לרקוד, ובמשך הקיץ האחרון לקחתי לי כפרוייקט למצוא מקום טוב לרקוד בו. אין. אומן, פטיש, ליזארד (איכס), קפה ברזילאי, ברייקפסט קלאב, ועוד... לא לנשים, ולא לגברים שמחפשים קצת מעבר ללדחוף ידיים לבחורות. אני פשוט מחכה למסיבות פרטיות שעושים במיוחד כל מיני חברים שלי, שנמאס להם מכל מה שנאמר אצלך בפוסט המצויין. אבל אלה די נדירות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
וואי, איזה דיכאון הבאת לי עם התגובה הזו.
דווקא פאצ’ עודדה אותי לבדוק את קפה ברזילי ואני בהחלט חושבת לעשות כן.
האמת, כשהייתי שם נזכרתי באשראם בו הייתי בקיץ ושם רקדתי באויר הפתוח ואיזה כיף זה היה. אבל זו חויה חד פעמית וא-אורבנית. אי אפשר לעשות את זה באופן קבוע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רק לחשוב שבמקום כל הסדום ועמורה הזה, היית יכולה להיצטרף ל-007 ולבלות ברוגע בגליל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אבל נורא נהניתי לרקוד. אתה יודע שאני אוהבת לרקוד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בדרכך חזרה לת"א ....
שמרתי כמה זיתים וגם השמן יצא משובח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הממ...., אני כבולה ללו"ז אכזרי.
חייבת לקפוץ אליכם לאיזה ביקור חורפי, רק השאלה מתי ואיך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עשית לי חשק גדול. לרקוד איתך. ולאכול איתך. ועם פאצ’.
אגב, אין גשם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יש פה מבול היסטרי.
לכבוד הוא לנו, חתולה. אגב - ציפיתי ממך להתעניין בשכמיה החדשה של מיצי. הוא נראה בה מהמם. דוגמן צמרת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שלחי תמונה.
אני אגב מפנטזת על נעליים/גרביים לכלבים. נראה לי שזה די יפתור את הבעיה של הכנסת חול וזוהמה הביתה, לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוף, איזה גשם היה. פה יבש לגמרי (חזרתי לת"א).
מיצי טרם הספיק להצטלם בבגדיו החדשים. הייתי מתה להנעיל לו מגפיים, הוא מכניס הביתה כמויות של טינופת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל אם תשימי לו מגפיים, לא נוכל לראות אילו רגליים יפות יש לו. אז אולי כדאי שתתפרי לו תיק מיוחד, שיהיה תלוי על הצוואר, ובתוכו תשימי את המגפיים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
באמת לא חשבתי על זה. מיצי שלי ניחן ברגלי רקדן-בלט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שיניתי את דעתי.
הבעיה היא לא בגודל המקום (אם כי אני עדיין מעדיפה את הקטנים על הגדולים מבחינת איכות הליינים/קהל, אם כי איכות המקום עצמו עלולה להיות בעייתית, ע"ע מקסים) לא באווירה הכללית המטונפת של מסיבות היום. הצריכה החזירית של סמים ואלכוהול - ובעיקר הפריחה המפחידה של תופעת החדרת GHB למשקאות לא מוגנים, מה שנקרא "סם האונס" - יוצרת סביבה לא כל כך נעימה למי שמגיע סחי ורק רוצה לרקוד ולהשתולל קצת, מבלי שזרים גמורים יימרחו עליו בפמילייריות.
זו בעיה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא באוירה = אלא באוירה. אופסי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז לא תבואי איתי לקפה ברזילי?
אין לי מה להגיד. היה לי נורא כיף לרקוד, ואני לא מעלה על דעתי להימנע מללכת בגלל כמה בחורים דבילים. אין לי תשובה חד משמעית, אולי אני צריכה לסגל לעצמי תגובות יותר אגרסיביות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תעשי חיים בובה, רק תשמרי על הבירה שלך, בעיקר אם את כל כך מושכת תשומת לב.
תאמיני לי, את לא רוצה לקחת GHB.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה זה ה GHB הזה ומאיפה זה הגיע? לא שמעתי עליו מעולם.
הבירה באה בבקבוק, לא בכוס, והיתה מקורית לחלוטין.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
GHB גמה-הידרו-בוטינול. ופאצ’י צודקת זה אכן סם מאוד לא נעים שאפילו אני נמנע ממנו, אבל הוא לא ממש סם אונס, יש סמי אונס יותר גרועים, מה גם שGHB יצא אל מחוץ לחוק לפני כשנתיים והרבה יותר קשה להשיג אותו כעט. אפשר להוסיף לזאת את העובדה שאני בכל חיי המועדוניים לא נתקלתי במשהי שקיבלה סם אונס, אני לא אומר שזה לא קרה, אבל אני כן אומר שהתקשורת הצהובה שלנו קצת הגזימה עם זה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה הכוונה ב"סם אונס"? סם שנותנים לך בניגוד לרצונך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא. סם אונס הוא סם שגורם לך לערפול חושים קרוב לעלפון שמאפשר לאנס לאנוס אותך ללא התנגדותך. ישנם יתרונות לסמי אונס שגם מעוררים חרמנות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בנתיים גוגלתי וקראתי קצת בנושא. מה שבטוח זה שמעכשיו אני אקח רק שתיה בבקבוק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני קצת מקנאה בך.
גם אני רוצה לרקוד באומן.
גם אני רוצה להשיק לסצינה.
אני רוצה להיות בת"א.
אני רוצה ידידים קולים.
ואני רוצה בשבילך שפנחס מיד יתחיל להתנהג.
חזקה או חלשה, כולן רוצות יחס חם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בקצב שאני הולכת לרקוד, ועל אחת וכמה וכמה באומן - לא נראה לי שיש סיבה לקנא.
אוי, פנחס פנחס. אתמול הייתי בטוחה שהשתקתי אותו לצמיתות עם מענה ציני ב sms, ומה הוא עונה לי? "כן, את צודקת". כוסאימו. אני שונאת שבמקרים כאלה אומרים לי שאני צודקת. אני רוצה לטעות, אחחחח כמה שהייתי רוצה פעם אחת לטעות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: