זו ש -.- .- -.

 (האתר שלי) , 04:31 21/3/2006:
אני תוהה, עם כפר ורדים הוא על המפה, מי מהאמנים ברשימה היא זוש, וכמה יפה היא היצירה מצידה האחורי, שם אין הרים לעבור, אוקינוסים לחצות וגבולות לכבוש.
 
בהצלחה. אבוא, כמובן שאבוא, רק תגידי לי היכן הכרטיסים וההזמנה. אני חושבת שאמצא את הדרך גם ללא שמות של מקומות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:35 21/3/2006:

תודה (ובסוד אגיד שאני לא בטוחה שאני לא אוהבת יותר את הצד האחורי)
לעומת זאת, שמי אינו בגדר סוד, מאז החלטתי להיחשף בכתבה ב"הארץ". גגלי זו ש ותקבלי תשובה מיידית :)
 
לא צריך כרטיסים וגם לא צריך הזמנה, כן מומלץ לקחת מספר טלפון של הגלריה למקרה שהולכים לאיבוד בדרך :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:43 21/3/2006:
התכוונתי לכרטיסי טיסה .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:44 21/3/2006:

אה, כשתמצאי אותם, תבדקי אם אין שם במקרה אחד על שמי, נורא בא לי על טיול מחוף אל חוף.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:32 21/3/2006:
אושיי. גיגלתי. מה שמוזר הוא שראיתי את רשימת השמות זה היה הניחוש שלי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:26 21/3/2006:

באמת? לפי מה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 03:29 22/3/2006:
אין לי מושג, נראה לי מתאים. קורים לי דברים מוזרים דומים בחיים. פעם אפילו ניחשתי מספר טלפון.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:21 24/3/2006:

שלם? איפה המוקד הקרוב?!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:31 21/3/2006:
גם אני אבוא.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:42 21/3/2006:

אשמח!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:56 21/3/2006:

תודה :)
(הלינק לפליקר - נסי שוב, בדקתי אותו ממחשב לא מפלוקר, זה של אשל, ולא ביקש דבר וחצי דבר)
 
פעם שנאתי מפות. אני זוכרת את עצמי שומעת בגיל 17 שבמבחנים למשקית חוויה צריך לפענח מפה אילמת ומבינה שהנה עוד דבר שנבצר מבינתי.

אבל איכשהוא, בשנים האחרונות, מאז אני ממונעת, המצב השתפר פלאים. יש לי את ספר המפות של תל אביב בארגז של אפרים, כשאני צריכה להגיע לאנשהוא אני מתכננת את המסלול במפה, מאבדת את דרכי פעם או פעמיים בדרך, עוצרת להיוועץ במפה, ובסופו של דבר, מגיעה. (יותר מפעם אחת זיהו אותי חברים עומדת בצידו של צומת, חמושה בקסדה, מפה, ומבט מבולבל קמעא).
 
וזה מזכיר לי גם את הפעם ההיא, לפני שנים רבות, באיזור הגלבוע, כשבנזוגי חנה את ג’יפו אי שם, והלכנו לטייל, עד שהבחנו שאין לנו מושג איפה האוטו. ואז הבחנתי מרחוק בצמח בעל עמוד תפרחת יקינתוני כחול גבוה ויפה, ומשכתי אותו אחרי בהחלטיות: אין בעיה, אני זוכרת את הפרח הזה, באנו מכאן!
מיותר לציין, אני מניחה, שנתקלנו בדרכנו בעוד לפחות עשרה עמודי תפרחת שכאלה :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:20 21/3/2006:

ועכשיו, איך?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:47 21/3/2006:

עולם חדש, המיץ?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:22 21/3/2006:

נסי עכשיו, שיניתי שם משהו בהגדרות. יכול להיות שזה בגלל שהחשבון שלי הוא חינמי, אם לא תצליחי עכשיו, זו הסיבה.
 
(בינינו, לא נראה לי שזה יתאים לקאפה, כל הכיף הוא בתלת מימד, כשאת רואה את החורים ומה שמעבר להם, במקרה הזה, את גינת הפרא שלי, שם צולמו התמונות. אבל את מוזמנת לנסות :)
 
ומזתומרת? אני יכולה לדמיין איך מקום נראה לפי השם שלו!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:47 26/3/2006:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:00 21/3/2006:
אוה, באמת חת’כת מסע. (גם אני לא בטוחה עדיין איך להגיע לפתיחה, היות שבמעופפותי שכחתי להצליב תאריכים, וב1/4 אני בכנס כינרנט, באוהלו שעל הכנרת, ועדיין לא ברור איך אגיע משם (טרמפים?) לכפר וורדים, בשבת).
 
לדעתי הגלריה פתוחה, הכי טוב להרים טלפון לפני שאתה מגיע, כשאתה יודע יום ושעה.
לגבי עולמות, קשה לי עם מקומות הומי אדם, עד שאני משכנעת את עצמי להתייצב באחד (ע"ע כינרנט) אני בדרך כלל די נלחצת, כך שלא בטוח בכלל. מילא אם זה היה בסינמטק, מקומות מוכרים מפחידים אותי פחות גם כשהקהל זר :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:19 21/3/2006:
אהבתי למפות הולכת ומתפשטת והמפה שלך מעניינת ביותר.
הקונספט שמאחריה מרתק לא פחות מהביצוע.
מעניין לאן תפתחי את זה הלאה, בעבודות הבאות שלך

הצד האחרוי של המפה, מדהים עוד יותר - הוא מעלה בדעתי רוחות רפאים ואולי עוד יותר ממחיש את "ריקון הבעלות מהתוכן"
זה כמו הנגטיב של הרכושנות, האדנות.
מעניין שגם לו תראי רק את הצד האחורי למי שלא ראה מעולם את הצד הקידמי -סביר להניח שאותו אדם גם יזהה פה ייצוג קרטוגרפי של מקום כלשהו.
מה שכן נראה לי יותר ויותר ברור כשמביטה בצד האחרוי של המפה שלך - זה שהעין המערבית וה"מיומנת" שלי, מנסה ומצליחה אינטואיטיבית לזהות ולתת לדבר הזה שם. ומה שעיני רואות שדווקא הרצון להסיר כל איזכור שמי ונוכחות אנושית מן המפה בצידה ה"טוב" - מביא בצד הנגטיבי לייצוג אולטרה עירוני, סופר-מודרני, ממש מעין רשת של מטרופולין תזזיתי של עיר גדולה, עם רשתות כבישים, ביניינים ועוד...

מרתק, מה שאפשר לראות פה.
באיזה גודל היצירה?
והאם בגלריה יש לך אפשרות להציג אותה, כך ששני צדדיה ניראים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:26 21/3/2006:
תודה רבה.
לגבי ההמשך - התלבטתי אם לפזר את כל המקומות החתוכים מתחת למפה ולהציע שכל מבקר ייקח איתו מקום אחד, אבל זה יותר מדי פליקס גונזאלס-טורז :)
 
זו שאלה טובה, לגבי היכולת להסיק את המפה מצידה האחורי. רואים שיש תבנית. היא לא מובנת, ואני חושבת שמי שאין לו מושג מה הדימוי מהצד השני, (מבלי הרמזים של מקלות התליה, למשל, שהם מאוד מפתיים) אין לו יכולת לראות שזו מפה, אבל אולי זה כן יתגנב אל הלא מודע, ויטריד.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:20 21/3/2006:
יכול להיות מעניין להדביק חזרה את מה שחתכת, אבל באופן אקראי.
נאמר שהאיטי היתה מחליפה שמות עם דימונה, האם המחשבה על נסיעה לדימונה היתה מקציפה לי את בלוטות הנדודים, או שאולי הייתי מעדיף נסיעה לכור האטומי בהאיטי?
לא יכול אפילו לדמיין את התרוממות הנפש למראה האמוזנס, כשהוא עובר תהיליכי בוצה משופעלת בשפדן.

תערבבי, זוש, תערבבי, אולי ייצא לנו איזה חומוס.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:11 21/3/2006:
יצאה שקשוקה. יש לי דז’א וו!
 
(זה רעיון מעולה, גם אם לא ישים למפה הספציפית הזו, שהטלאים בחיבוריה יהיו בעייתיים. אבל - אם לוקחים את קובץ השכבות ממנו הודפסה המפה, מפרידים את שכבת הטקסט, ויושבים ומערבלים אותה קצת (קצת קצת, זו עבודת פוטושופ מוטרפת לא פחות מלשבת לחתוך מפת עולם בסכין יפנית, כן), יכולה לצאת עבודה מעניינת ביותר. ומה אם ירושלים תיקרא מעתה טגוסיגלפה? (נדבק לי השם הזה. לא יודעת מאיפה, אבל נדמה לי שמהתקופה שחתכתי את מזרח אפריקה). כלומר, ממבט ראשון המפה תיראה שלמה ותקינה. רק מבט מקרוב יחשוף את הבלגן.
 
באמת רעיון יפה. המממ. עבודות נמלים מוטרפות די הופכות לשמי האמצעי, שזה מדאיג מאוד בהתחשב בעובדה שכבר יש לי שם אמצעי, ושנעשה צפוף שם על הקווים בטפסים של משרד הפנים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:22 21/3/2006:
עלה בדעתי שם למפה מהצד האחורי שלה:
ghost map
מה דעתך? :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:27 21/3/2006:

:)
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לצד השני בשם משלו. הוא הרי חלק בלתי נפרד מהעניין, היותו צד ב’ היא בלתי פרידה מצד א’, לא? מהותו היא חלקיותו האחורית, כולל האניגמה המובנית לתוך העניין הזה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:15 21/3/2006:
תודה רבה :)
מעניין אותי מה את מגדירה "זושי" יותר. בתור הדבר עצמו, קצת יותר קשה לי להגיד, אולי דווקא מהצד זה ברור? אתמהה, כמו שאומרים בעברית צחיחה.
וגם אני חשבתי על כרטיסי הניקוב כשראיתי את הצד האחורי. בנזוגי הראשון, כשלמד שנה א’ בטכניון, ממש השתמש בהם! היתה לו ערימה נאה שלהם שאני החרמתי במטרה לעשות מהם איני יודעת מה, ומובן שאבדה בארץ הענקית, רחבת הידיים, שנקראת הבלגן האבוד של זוש.
 
אשמח בנציגותך, ואשמח אם ייצא לך להגיע בעצמך. חוצמזה, שלחתי היום בשעה טובה את החבילות (אתמול היה תור, אתמול היה תור, ויהיה גם מחר)
 
:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:29 21/3/2006:
היה קשה מאוד בלי כתומים! אני משתמשת בהבהובים קטנים מהם כדי להאיר את שאר הצבעים, ובמיוחד את הירוקים-כחולים.
 
ותודה.
העיניים שלי באמת ייחודיות, על שלל צילינדריהן ופריזמותיהן הממושקפות, ועל כך יעיד האופטומטריסט!
:)
נון בית, אני הדבר, אני גם השחין והארבה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:22 24/3/2006:

נו?! הגיע?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:38 21/3/2006:
כל הכבוד! הצלחת ליצור פה משהו קמאי, חד פעמי. אפילו מחריד.

זרקת אותי עם העבודה הזאת להרבה אסוציאציות, ובחזרה לתוך אינסוף ויכוחים והתפלספויות עם עצמי על היחס שבינינו לבין העולם.

הצד האחורי אכן אניגמטי. הזכיר לי טיסת לילה אניגמטית מעל מקסיקו סיטי.

למטה, בפוסט הקודם, צילום יער הארובות, זום-אין לתוך מרקם של צלקת.
אין מה לעשות, יש נשמה בצלקות האורבניות האלה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:39 21/3/2006:
אסוציאציה:

היינו פה על תקן של טפיל. אולי מגיפה. אבעבועות שחורות. מוגרנו.
העולם, בשלוותו הסטואית, מפגין כלפי עמיתיו ביקום את נצחונו ההרואי במלחמת מיליארד השנים, ואת צלקות העדות. השאלה מי יתעד. בלי אדם אין תיעוד, בלי תיעוד אין זכרון. בלי זכרון אין הווייה. אם אנחנו לא נהיה, כלום לא יהיה. הצלקות יגלידו, צמחיית פרא תכסה על הכל.
הזכרון של היקום קצר. בעוד עשרה מיליארד שנים לא יהיה זכר למלחמה הזאת, אף אחד לא יזכור. העולם יהיה סתם כוכב דומם ששום התרחשות לא היתה עליו מעולם.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:17 21/3/2006:
אייג’נט סמית’, איז דאט יו?
 
(וגם הסיומת של "כוכב הקופים" מתגנבת אל התודעה אסוציאטיבית)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:17 22/3/2006:
בטח שמותר, איזה שאלה.
 אבל למה את לוחשת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 13:30 22/3/2006:

הנה........עכשיו אני צועקת!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:51 21/3/2006:
אגב, מרקם של צלקת,
אני מרגישה בדיוק ככה
רוב הזמן: חיספוס השסעים שהתרכך
סביב כמה אטולֵי בשר רך, בודדים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:40 21/3/2006:
עוד פעם המפה המעצבנת הזאת! למעשה, ההיטל המעצבן הזה.

השטח של אוסטרליה הוא 7.6 מליון קמ"ר
השטח של גרינלנד הוא 2.1 מליון קמ"ר

במפה הזאת, כמו בהמון מפות אחרות, הם נראים כבעלי אותו שטח. יש מפות שבהן גרינלנד יותר גדולה מאוסטרליה.

תוצאה של העובדה שמי שבוחר את ההיטל למפה נמצא בחלק הצפוני של כדור הארץ.

(עוד עניין פעוט שמעצבן אותי ובכל הזדמנות ראויה או לא אני כותב עליו)

אה, כן , ובהצלחה בתערוכה. שייצאו לך ממנה רק דברים טובים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:20 21/3/2006:

אתה מתלונן? אתה לא חתכת את קיריבטי פעמיים!
 
גרינלנד לא כזו גדולה? זו אכזבה בשבילי. באמת. אבל מזל, כי לא היה בה הרבה מה לחתוך. אתה מבין, אני תועלתנית חיתוך. במפתיע, לא רק איזורי צפיפות אוכלוסין, כמו נניח מרכז אירופה, יצרו חורים גדולים. גם הקריביים. למה הקריביים, תשאל? או, ובכן, דווקא שם, על כל אי בגודל חריון יונים, יש מדינה. עם שם. ובירה. וכך כל האיזור נהיה צפוף חיתוכית למרות שמבחינה איכלוסית, הם לא באמת כאלה צפופים.
 
ותודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:39 21/3/2006:
תגידי תודה שמתוך זה נודע לך שיש מקום בשם קיריביטי. בזכותך גם אני יודע איפה זה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:54 21/3/2006:
כל השמות שם למטה? אני חתכתי את כולם. הרגשתי קצת כמו בצי האמריקאי, "הכירי מקומות מעניינים והרגי אותם".
זה בדיוק האקט הפתייני, המסקרן, של כל המקומות האלה שלעולם לא נגיע אליהם. היה די מדכא, טיול סביב העולם הזה שלי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 00:57 22/3/2006:
בריאות שלום ועושר!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:17 21/3/2006:
הו זה מהמם (ועכשיו זה הוולפייפר שלי במחשב כי זה כ"כ יפה)

כל שם של מקום צריך להיטבע בתוך כדור קטן ושקוף של מה שלא יהיה. שיתערבבו להם, חסרי משמעות בלי הנקודות על המפה אותם הם מייצגים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:21 21/3/2006:
אולי הם צריכים להיכנס לתוך כדור-זכוכית-שלג, כולם. על תקן השלג? שכחתיאיך קוראים לדברים הללו. נו, את מבינה למה אני מתכוונת, נכון? פיסת קיטש שקופה כזו שהופכים ואז יורד שלג או מטר של נצנצים?
 
(פששש... וולפייפר? לכבוד לי! :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:50 21/3/2006:
הו! פנטסטיק!
 
(למרבה הצער - כבר לא וולפייפר אחרי שמאות האייקונים על הדסקטופ התערבבו ביבשות לא מזוהות והכאוס היה רב).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:57 21/3/2006:
העיקר הכוונה. אצלי חזר הוולפייפר של סיני, שעושה חשק לנסוע. את האייקונים אני מסדרת בשורות על החול, כדי שהסרטנונים לא יגררו אותם עם שחר אל מאורותיהם הקטנות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:38 21/3/2006:
הו זה יפה יפה ורגוע רגוע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:31 21/3/2006:
ביותר. אוף, כל כך בא לי חו"ל, ואין לי כסף לנסוע. סיני היתה האופציה למצומקי הכיס, אבל הנה, האיום בחטיפה עובד מצוין. אותם האנשים שלא נרתעו מאיום פיגוע, נרתעים מחטיפה. חטיפה זה ארוך ועלול לכלול גם עינויים. פיגוע זה זבנג וגמרנו. את חושבת שזה ההסבר?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:36 22/3/2006:
עינויים באמת לא נראה לי כמו רעיון טוב. בקושי שעווה ברגליים אני מסוגלת לעשות.
 
אוףףףף... כבר שנים שלא הייתי בסיני. כל פעם שהייתי ממלמלת את המילה סיני, אבי היקר, הבטחוניסט לשעבר היה ממלמל משהו נוסח "את בטוחה שאת רוצה לנסוע לשם? מסוכן. עד כה היה לך מזל" ומוציא את החשק אז כבר נהייתי פרנואידית וחבל שכך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:24 24/3/2006:
חבל זו לא מילה. הדסקטופ שלי מפתה אותי על בסיס יומי לחזור לשם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:25 24/3/2006:

(ואני אפילו לא עשיתי שעווה ברגליים אי פעם!)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:44 25/3/2006:
אוי זה הכי כואב בעולם. הפסקתי עם זה לפני שנים כי רגל שמאל יותר כואבת לי מרגל ימין. תלישה זה רע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:22 25/3/2006:
אה, אני יודעת שזה כואב, כי פעם בגיל 16 בערך הלכתי לתולשת לעשות "מפשעות" לביקיני. אחרי התלישה נקוותה טיפת דם ע-נ-ק-י-ת מכל שורש, והתולשת הסתכלה בי מזועזעת והסבירה לי שתלישה - לא בשבילי, ושבמטותא אגלח מעתה ועד עולם. לאות מחאה נגמלתי מביקיני! (ובשנים שמאז, זה לרווחת ציבור הרוחצים).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:51 26/3/2006:
אאוץ’, שתהיי לי בריאה. עשית לי עכשיו כואב בפסיכוסומטי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:20 27/3/2006:

סורי. תחשבי על גלידת לימונצ’לו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:40 21/3/2006:
מדהים, מבריק, גאוני.
לגבי צד ב’ - לטעמי דווקא מקבל את עוצמתו מכוח היותו צד ב’ של צד א’.
שיחקת אותה לגמרי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:23 21/3/2006:

תודה, אבל קטונתי, (וגם - היתה מישהי שחשבה על חיתוך מפות לפני, כמפורט בפוסט ההוא)
אני לחלוטין מסכימה איתך לגבי צד ב’. יש גם משהו מאוד יפה במפה המגולגלת - דרך תחרת החורים רואים את תחרת החורים של השכבה מתחת, וזו שמתחת, בטור הולך ומצטמצם במהירות.
:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:01 21/3/2006:
ראיתי את העבודה של ההיא, זה דווקא כיוון אחר לגמרי (אצלה יש בכלל חוטים, לא?). בעבודה שלך יש משהו שיוצר אפקט מאוד חזק כבר מהמבט הראשון, ועם כל מבט מקבל משמעות נוספת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:37 22/3/2006:

נכון, הכיוון שלה אחר, היא חתכה את כל השטחים והותירה רק כבישים, שנראים כמו ורידי תחרה. אבל מה - האגו שלי שגודלו מתענק ומתכווץ כאגרוף, נבעת מהעובדה שהיא היתה הראשונה עם מפה וסכין ביד. אגו אינו עניין רציונלי.
(ותודה :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:39 22/3/2006:

אני לא זוכרת ממנו כמעט דבר. משהו עם מרכבה רתומה לבנות ים (?) או אולי בת ים עם מרכבה רתומה לדולפינים? ומשהו בעומקו של הר געש. ואי. איים? ומסע.
באמת זמן לסיבוב מחודש.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:24 21/3/2006:

תודה רבה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:25 21/3/2006:
נכון, לא חשבתי על זה. בנגטיב. חשבתי גם על החיתוכים, שיש בהם משהו שמזכיר את האותיות מהעיתון, שמרכיבים יחד למכתב סחיטה/איומים, ולכן יש בזה משהו מאיין קצת, גם מהצד השני, צד העדוּת האילמת, כביכול.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:27 21/3/2006:
יש!!!
סוף סוף קורים דברים גם בפריפריה שלי.
לא רק שאבוא אלא שאני מוכנה לשמש בתחנת תדלוק אזורית...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:32 21/3/2006:

הממ, אני לוקחת 95 אוקטן וקצת שמן שתי פעימות :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:42 21/3/2006:
את מאוד אנרגטית, את תגיעי רחוק ככה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:03 21/3/2006:

אבל כמה שאני לא מתאמצת, אני מתקשה לעבור את הארבעים קמ"ש!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:14 21/3/2006:
העיקר שתהיה לך מפת דרכים טובה.
אני נוסעת 120, אבל מפספסת את הצמתים :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:25 24/3/2006:

תודה :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 00:54 22/3/2006:
אוי גיאוגרפיה זה כזה כיף. בילדותי הייתי בוהה שעות במפות כל הקיריבטי האלה הם כמו שמות של דודים נשכחים מהעבר. רעיון של פיזור השמות הקטועים מתחת למפה מאד קסם לי. כילד הייתי דווקא מוסיף למפות כאוות נפשי - מסילות רכבת בין ערים שיש צורך דחוף בהקמת רכבת בניהן אך הרשויות התרשלו (צ’ולומובה וקיבוסווה שבקונגו, למשל (סתם, המצאתי, אל תחפשי) ), מעבורות חוצות ימים. מכרות מלח בערבות בוליביה, כאלה. היה לי נורא חשוב שהאנשים הרחוקים שם ירגישו טוב. 
ואמרו את זה קודם לפני, לא משנה, הצד האחורי מפתיע לא פחות מהקדמי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:27 24/3/2006:
תודה.
אני - לא רק בילדותי. אני עדיין בוהה באיים קסומים ורחוקים ומפנטזת עליהם. ההתיישבות הישראלית בוונואטו, למשל, ממש קסמה לי ברעיונה, פשוט בגלל השם. וים האלמוגים, הו, ים האלמוגים, השם לבדו גורם לי לרצות להניף דגל גולגולת שחור על ספינה רעועה ולהרים מפרשים!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:27 24/3/2006:

תודה, ולכבוד יהיה לי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:10 2/4/2006:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:30 24/3/2006:
אני מבינה את המשיכה הזו, וזאת למרות שעד לפני כמה שנים לא יכולתי באמת "לקרוא" מפות. יכולתי לאסוף מתוכן אייטמים להתפעל מהם, לא יותר. רק מאז שאין לי ברירה ואני מנווטת את דרכי בתל אביב בעזרת מפות, גיליתי שאמנם יש לי דיסלקציית התמצאות במרחב, אבל שמפות יכולות דווקא לתת קומפנסציה לא רעה, ושהן אינן סוכנות הבילבול אלא להיפך.
 
ותודה.
(והלבד הזה, שקשה איתו וקשה בלעדיו?)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:28 23/3/2006:
וואו. מדהים.
בטח מצריך רמת דיוק מטורפת וגם עדינות יבחושית
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:31 24/3/2006:
כן, וגם נטיה למזוכיזם :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:41 23/3/2006:
מרשים.
אני הייתי עושה גם משהו עם כל האותיות והמילים שנגזרו החוצה וכאן באמת השמיים הם הגבול.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:32 24/3/2006:
הללו, אתה!
היו לי כמה מחשבות לגביהם. הפיזור היה אחד, הדבקת כולם ברצף על כדור כדי ליצור מין גלובוס חדש, נטול מרווחים, מיושב כולו, עלתה גם היא בדעת. ורעיון של ידיד שלי, שמוצא חן בעיני גם הוא, לעשות ההיפך, להוציא מפה שהיא רק השמות, בלי השכבה הפיזית בכלל, אך ורק טקסטים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:17 25/3/2006:
מה שכתבת עשה לי קצת עצוב. כאילו ויתרת על כל המקומות האלו או גרוע מזה, על התיקווה להגיע אליהם, או להיות מישהי אחרת במקום אחר. אני חושבת שהתיקווה הזאת, טוב שהיא חיה, טוב שהיא חלק מאיתנו. ועוד יותר טוב להגשים אותה מדי פעם.
בקשר לאדם והטבע - אני לא רואה את ההפרדה. אנחנו חלק מהטבע עם כל מה שאנחנו עושים בו ולו. השמות שאנחנו נותנים חסרי משמעות, הם רק משקפים את הצורך שלנו לאחוז במשהו יציב להשאיר חותם. כמו לכתוב את השם שלנו בחול, עם אותם סיכויי הצלחה. הטבע פה לתמיד. אנחנו לא. הטבע ישרוד אותנו. יהיו מינים שיכחדו, תמיד היו מינים שנכחדו. היו תקופות של הכחדה המונית בגלל הרעת או שינוי תנאים. הטבע שורד.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 23:25 25/3/2006:
אבל לא ויתרתי על התקווה להגיע לחלק מהם, ויתרתי על התקווה להגיע לכולם. וכן, זו עבודה שבהחלט יש בה נימה של החמצה ושל געגוע, אני מסכימה. אני מרגישה ככה באופן קבוע - התחושה הזו כאילו יש עוד חיים רבים אחרים שזורמים ליד, שכל בחירה מנתבת לכיוון אחד ויחיד, ושאר הדרכים נסתמות, מתנוונות, נעלמות. כל הדברים שלא אספיק, פשוט מכיוון שאי אפשר להספיק.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:19 26/3/2006:
זה כבר יותר טוב. לא הבנתי אותך מקודם. אני חושבת שאם מבקרים בכמה מהמקומות האלו ואפילו חיים באחד מהם כמה זמן, הדרכים שנסתמו נפתחות קצת. אני חושבת שחשוב גם לעבור מדרך לדרך מדי פעם כדי להרגיש חי ולא מנוון. אני חושבת שאז פחות מרגישים את הדברים שלא נספיק, כי מה שאנחנו מספיקים מספיק עשיר בשבילנו. נו טוב, בשבילי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:19 27/3/2006:
כן.
לא ביקרתי במספיק, ובוודאי שלא חייתי במספיק. והם קוראים לי. אני שומעת אותם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:36 28/3/2006:

לדעתי שווה לך להקשיב להם. לא לוותר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:17 27/3/2006:
אם זה עשה לך חשק כלשהוא, זה כבר טוב.
רציתי שיעמדו מול המפה ויחשבו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:51 26/3/2006:
אני לא מספיק אומנותי בשביל להגיב על יצירה כזו, אבל בהצלחה רבה אני יכול לומר!!
מה שכן, בחירה של דרך אחת, אם הבחירה נכונה, היא מימוש ולא החמצה, אני מקווה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:16 27/3/2006:

תודה רבה :)
מימוש, כן, אבל כל מימוש הוא שורה של החמצות...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:21 27/3/2006:
איזו שלילית את , אולי תהיי קצת סחבק על העננים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:11 26/3/2006:
את עוקרת את השמות כאילו היו תוכן. מהות.
וזה נפלא, גורם להסתכל אחרת על הכדור הזה, תחושה של התחדשות. כאילו העולם נותן לך הזדמנות שנייה למצוא בו תוכן אחר.
מזמין אותך לגלות אותו בלי דעות קדומות.
קונפטי של אותיות
ומקומות



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:14 27/3/2006:
תודה.
באיזשהוא שלב התהפכה הקופסא הקטנה בה אספתי את השמות והאותיות, והכל נשפך על הרצפה והתערבב.
המפה היא דימוי טוב וחזק בדיוק משום כך, היא דימוי רב פנים ויש לו יכולת להיותמ וחל לטרלית על עוד תחומים, עוד זוויות, עוד נקודות לחשוב עליהן. נוח, אולי אפילו נוח מדי, להתעסק איתה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^