יומני אלפוחרה

 (האתר שלי) , 21:21 13/5/2006:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:37 14/5/2006:
תודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:07 13/5/2006:
מרגש מאוד מה שכתבת
איזה תהליך מדהים אתה עובר..רק אחרי שקיבלת את הילד שבך אתה מתפנה לסלוח וקבל את האבא.
אין כעס,אין טינה אבל גם אין אהבה- רק קבלה והכרת תודה
וזה המון..
 
איזה יופי שהבן צעיר איתך!! - תמיד אתה בפריחה כשהוא קרוב אליך!!
 
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

, 09:44 14/5/2006:
מצטרפת לנאמר במאת האחוזים!!!!!!!!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:40 14/5/2006:
תודה לך יקירה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:39 14/5/2006:
לא חושב שאני עד כדי כך מובנה בעשייה שלי.
זו לא בדיוק טבלה שאפשר לעקוב אחרי הטורים והשורות שלה.
הדברים משתלבים ומשולבים זה בזה וזה מתוך זה.
אני כן מנסה להפריד כמה שיותר ולשלב כמה שיותר.
ואין זה דבר והיפוכו, אלא דבר ותומכו.
 
תודה לך רמה על דברייך המשתתפים איתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:47 14/5/2006:
הבנתי
איך שכחתי שאתה יותר מורכב- לגו יקר!!
חיבוקי ערב
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:14 15/5/2006:
מורכב זה טוב ולגו עוד יותר
יש אינסוף אפשרויות לבנייה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:08 13/5/2006:
כל כך יפה
ככל שמתרחקים ככה גדול הצורך להתקרב ולחוש שוב את מה שלא יחזור לעולם
ואז באה גם היכולת להבין ולקבל ולראות את הדברים באור שונה, רך יותר. פחות שופט
גם אני חשה ככה ביחסים עם אבי שכבר איננו עימי המון שנים ויש לי צורך להכיר אותו יותר ויותר
אהבתי את מה שכתבת
 
בגלל הבעיות בוואלה אני לא מקבלת עדכונים על פוסטים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:42 14/5/2006:
ואולי זו רק פקיחת עיניים לטפשות שלי בצעירותי.
וכאשר כדברייך, נהייתי רך יותר וממעיט בשיפוט, יכולתי להחכים ולהבין ולקבל.
 
תודה לך יקירתי על דברייך המבינים
 
ואני אמתין עד שוואלה יואיל בטובו לקשרך לעולם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:17 13/5/2006:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:43 14/5/2006:
תודה לך על חיבוקייך שילגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:46 14/5/2006:
כלאחד מגיב ממקומו וזה בסדר, כי כך סדר הדברים בעולמנו...
 
זו לא בדיוק הסכנה.
זו עשייה שי בה ויתור על קליפות ומעצורים.
התוצאה (מיני רבות) היא הבנה וקבלה.
 
כבר דיברנו על תעודת הוראה, ועתה את חושפת את בושתי שגם הסמכה לרבנות אין בין תעודותיי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:09 14/5/2006:
למדתי שעם נפקדים/נוכחים אנחנו מצליחים לומר ולעבד את הדברים יותר מאשר בזמנים שהם נוכחים ממש.
אולי כי בעצם אנחנו מדברים
אל עצמנו...
 
והמילים נגעו בי במקומות עמוקים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:49 14/5/2006:
זה יותר מורכב מכך, לפחות אצלי זה היה כך.
דברייך הביאו אותי לשיחת לילה בנושא עם בנצעיר.
וכך נולד עוד פוסט בנושא שיפורסם מתישהו היום...
 
אני מקווה כי לא כואב שם במקומות שבהם ננגעת.
חיבוקיבוקר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:10 14/5/2006:
הרבה פחות כואב מאשר אם לא הייתי נוגעת שם כלל...
 
חיבוק מתגנב באמצע יום העבודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:15 15/5/2006:
כלכך נכון...
באמצע יום העבודה.  החיבוק מתוק כפליים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:32 14/5/2006:
התגובה כאילו נלקחה מתוך ראשי וליבי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:11 14/5/2006:
זה מרגש אותי שכך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:51 14/5/2006:
וואו
זה מה שיש לי לומר
וואו גדול
ואני מקנא,קנאה טובה בתהליך כזה
למרות שאני יודע ומודע לעובדה שבשנה האחרונה גם אני עברתי תהליך דומה והצלחתי
ובכל זאת מרגשת אותי העובדה שמישהו אחר מצליח לךהתחבר לעברו ועל חת כמה וכמה שזה קורה לך  אחלי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:16 15/5/2006:
אני יודע שכך עברת וזה מאוד משמח אותי.
כי הצלחת וגם כי אני לא לבדי כאן.
אני בטוח שיש עוד רבים שכך מצליחים...
תודה לך טליק!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:06 14/5/2006:
איך, איך זה שיחסי אבות בנים יש בהם כ"כ הרבה מטען?
וכמה טוב שאתה ובניך נוכחים ונוכחים, ומדברים ומכירים, ולומדים ונוגעים ואוהבים, מבלי להיות נפקדים. איזה לקח אני חושבת שהדור שלנו למד.
ריגשת אותי.
מחבקת.  

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:18 15/5/2006:
אני חושב כי מתערב כאן הרבה אגו שמקצין את היחסים ומותח אותם.
אני יודע שילדיי לומדים כמה טובה היא הנוכחות ההדדית.
עוד יותר, משום שהם רואים כמה קלקולים יש ביחסי חבריהם עם הוריהם.
 
מחבקאותך הבוקר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:21 15/5/2006:
תודה לך שכתבת ביליו.
אני מקווה שאחיך היה ועודו נוכח בחייך.
 
איזה מתוקה תגובתו שלך בנך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:30 14/5/2006:
פשוט התרגשתי. אולי בגלל שאני מרגישה קצת קרובה. ואני מרגישה שאין לי מילים. רק הוקרה לאביך, לך ולמשפחתך על כל ענפיה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:22 15/5/2006:
תודה לך ענת יקירה
כן, חשבתי שאולי תגיבי.
כי את היכרת את הנפשות הפועלות כאן.
ואני שמח שקראת!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:40 14/5/2006:
 
עוד שלב, ועוד שלב,
כי אין קיצורי דרך..............
פשוט אין.
 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:23 15/5/2006:
מי מחפש קיצורי דרך.
לא אני!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:03 17/5/2006:
תגיד לי?לא תפסיק לגרום לי לדמוע תמיד בפוסטים כאלה מרגשים?שאף פעם לא תפסיק,כתבת מהלב יקירי,מתענגת על הכתוב,אתה הכי מרגש שיש.חיבוק ענקי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:06 17/5/2006:
תודה לך שנתת למילים להיכנס לליבך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^