יומני אלפוחרה

 (האתר שלי) , 18:23 23/10/2006:
תודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:13 23/10/2006:
מזמן לא קראתי קטע שלך שלא הבנתי ממנו כלום
ועם זאת
חשה את הדמעות
והחיבוק שלי נשלח גם בלי הבנה
 

 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:26 23/10/2006:
ראשית, אלה דמעות טובות.
מחברות את היש שבי אל עצמי.
שנית מה רע באריה,
הוא יודע כמו יוחנן
שלישית יש חוויות שכאלה שמתעוררים מהם
שטופי דמע ושימחה.
וציורי אהבה מתפשטים במיטה.
 
רביעית, מה אומר ברביעית...
לא אומר, רק אחבק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:52 23/10/2006:
גם האריה הכחול מרגיש ככה....
גם הוא מתרגש מנוכחותה?
 
אני מאד התרגשתי לזה שהוא לא נגע בדמעות שלך והשאיר אותך להשאר בחוויה הזו שממנה התעוררת...
הבנתי שהוא יודע אותך באמת

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:44 23/10/2006:
וודאי שהוא יודע אותי.
ועוד יותר הוא יודע מתי להתעורר ולהעיר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 18:59 23/10/2006:
גמעתי בשקיקה אודות האריה (הכחול והאיש משלוש בבוקר)נשיקה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:45 23/10/2006:
שמח שנהנית לגמוע... שימחתני בנשיקתך גמכן

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 21:07 23/10/2006:
מקווה שאוכל לשמח אותך גם בשיר ששלחתי,תן איתות שהוא הגיע..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:41 23/10/2006:
הגיע

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:30 23/10/2006:

הגיע הזמן

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:05 24/10/2006:
הכל בזמנו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:04 23/10/2006:

בכל פעם שמעורב אריה כחול בסיפורך אני יודע שאנחנו חוזרים בזמן
ואני אתה יודע אוהב לחזור יחד איתך בזמן אחורה
ואני נהנה מהמילים  אתה יודע לחבר אותן כדי שירגשו גם אם בפוסט רב הנסתר על הגלוי
 
ערב נעים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:47 23/10/2006:
ולעיתים, נוסעים מאשר יהיה לאשר הווה.
זו תחושתי הפעם, אך איני יודע אם נכונה היא.
אני יודע שהוא היה שם אתמול.
וגם היום...
 
אתה יודע, גם בולי עץ הם עצים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:13 23/10/2006:
הו, חבר ותיק שמזמן לא פגשנו, האריה הכחול. והמבט שלו, מצטייר בדמיוני שמבט חכם ומנחם. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:49 23/10/2006:
הוא מוסר דש וחיבוק...
המבט שלו הוא הכי מכיל שאני מכיר.
וזה הכי הרבה שיכול אני לבקש

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:48 23/10/2006:
זכית שוב לביקורו של האריה הכחול!
והפעם הוא מתמזג בתוכך דרך העניים - הוא לא נעלם...
מחבקת אותך
ואת האריה שבתוכך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:51 23/10/2006:
והיום הוא גם היה...
מבטו היה בי ואני מתוך מבטו.
תחושה שעדיין לא חוויתי.
חיבוקערב

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:27 24/10/2006:
מבט חודר של האריה בך- זו בטח תחושה של עוצמה..
חיבוק של בוקר
ונשיקות לאריה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:07 24/10/2006:
לא יודע אחרת...
קפה שתית ולא נגעת בדבש
חיבוקבוקר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:31 24/10/2006:
צודק..היה חסר לי משהו מתוק
אפשר עכשיו כוסית דבש?
המשך יום מתוק מתוק לך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:27 24/10/2006:
מתקחיבוק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:13 23/10/2006:
להתעורר לפנות בוקר, העולם בדימדומים, החלומות מתמזגים עם המציאות. הבגרות עם הילדות.
אהבתי מאד את ’מחברת את אשר יהיה למה שקיים’.
והאריה הכחול מגיע והוא נהדר.
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:52 23/10/2006:
זה מה שהקנה את תחושת הזמן מאשר יהיה לאשר הווה.
לשוט בתוך מבט.
לאבד את מימדי הזמן.
לדעת זמן.
תודה קורדליה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:43 23/10/2006:
איש יקר, אני יכול להתחבר לאשר אתה חש.
(תציץ בקטגוריה ותקבל מושג מהו ומיהו אריה כחול בעולמי)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:08 24/10/2006:
ת מ י ד  הוא מבשר טוב...
חיבוקבוקר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:47 23/10/2006:
איזה יופי.
יש איזה ספר ילדים שנזכרתי בו פתאום. עם האריה ההוא. שכחתי את שמו.
חיברת נורא יפה את החלום עם המציאות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:11 24/10/2006:
אם תיזכרי תספרי לי...
אוהב סיפורי ילדים עם אריות ודובים.
בנערותי התחברתי מאוד לנמר שבסיפורי סרויאן.
 
החיבור התבקש מאליו.
מסע בזמן שמחבר חלום למציאות,
עם עתיד להווה.
תודה ליה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:42 24/10/2006:
לא, זה סיפור על אריה שנמצא על חולצה של ילד. ובלילה האריה יוצא מן החולצה ורוצה להיות מפחיד, אבל זה לא הולך לו כל כך.
ספר ילדים כזה. לעזאזל, איך קוראים לו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:28 24/10/2006:
לא מכיר...
מזכיר מעט את האריה מהקוסם מארץ עוץ,
ששאג כי פחד

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:09 24/10/2006:
קצת? הממת אותי...
תודהענקית

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:49 24/10/2006:
בטח שהוא לא כחול
אסלן הוא יותר כדמות אלוהית,
והספר הזה שציינת הוא הראשון בסידרת דברי ימי נרניה של לואיס.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:13 24/10/2006:
סיפור על עתיד בהווה.
על הווה של התעוררות מתוך חלום.
על חלום של שיהיה.
נורא פשוט, לא?
שמח לי שאת מביאה לי לכאן את חיבוקייך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:13 24/10/2006:
ושאת יודעת לקרוא, כבר אמרתי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:15 24/10/2006:
מסע שכזה על ציר של זמן.
החוקים שם מתבטאים שונה מאשר כאן...
כן יש לצבעים משמעות.
הקטע המנוקד הוא ההווה.
אחריו באות מילים ממה שאינו הווה ולא עבר עדיין.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:30 24/10/2006:
אהבת הכל
אתה יודע, היא לא מצאה את המיתר.
היא ידעה אותו תמיד...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:57 24/10/2006:
מזכיר לי את השיר על ידידי טינטן...מכיר?
שמחה, שיש מי ששומר עליך
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:40 24/10/2006:
בטח מכיר, עכשיו אני אזמר אותו כל היום...
תקראי קצת בקטגוריה ותכירי את האריה הכחול

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:11 24/10/2006:
לא יודע מה לומר.
כמו לזכות בפרס הראשון.
כי מה יותר שווה מלכתוב אל מישהו ודגריי מגיעים לליבו ובטנו...
כלכך התרגשתי...
ופרסמתי את תגובתך זו כפוסט,
עם הפנייה להגיע לבלוג המאוד מיוחד שלך.
 
תודה.  המונהמון תודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:15 24/10/2006:
אולי הקשר שמתקיים בנו כל אימת שאנו קוראים על דמעות.
דמעות הן אמצעי להתחבר פנימה.
הנפש את יודעת, היא נוזלית.
גם הדמעות.
גם הדם.
 
אני בסדר יקירה...
תודה לך על המילים שאת אומרת לי תבל.
יש ריגוש גדול לשמוע את זה ממך.
את תמיד נוגעת

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:58 24/10/2006:
תודה לך אשתאור

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:17 25/10/2006:
קראתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:49 25/10/2006:
ואיפה ציור הגבות שאדע?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:25 26/10/2006:
הדמעות שאצלי לא היו דמעות של שחרור.
אלא של קבלה וחיבור.
את חשה בכלוב ולכן קודם כל זקוקה לשחרור.
אולי הדרך היא לנפח את שרירייך הרגשיים,
כדי ששום כלוב לא יכלא את דימעותייך.
ואז תוכלי להתחבר...
אולי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^