רק לפעמים...

 (האתר שלי) , 23:32 15/2/2007:
אלה היו חמישה דברים מאוד חזקים. ואמיתיים. ויפים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:15 17/2/2007:

השתדלתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:16 17/2/2007:
נכון.
(לשיטתי - אין כמו כל אחד).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:47 19/2/2007:

הסתבכתי לגמרי, אבל נראה לי ש-תודה!!!
איך מתקדם המופע?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:55 16/2/2007:
כמה צלול !

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:17 17/2/2007:
כמה טרי ככה זול.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:45 16/2/2007:
את סופרת לאחור כולל ה’ביפ’
והספירה שלך אופטימית כי
הימים שתיכך תבראי
לא יכולים להתכחש לאמת שכזו


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:18 17/2/2007:
אוי ללא שם, אל תמותי. תמצאי לך שם ותבואי הרבה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:00 18/2/2007:

נעים מאוד, וגם על לא דבר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:26 18/2/2007:
הייתי חייבת להדפיס לי את זה כדי שאוכל לקרוא את זה שוב (ושוב) בשבת.
ברשותך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:33 18/2/2007:
למה?
חמש פסקאות כל כך אישיות, מה מצאת בהן?

(אני שואלת כי אני באמת רוצה לדעת. הרשות נתונה, בוודאי).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:19 18/2/2007:
מממ... מה מצאתי....
לא יודעת להגיד במילים.
זה פשוט כל כך יפה וכל כך עדין ו... מה לעשות, בדיוק במקומות הכואבים...
לא יודעת.
אני מאוד אוהבת איך שאת כותבת.
ומה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:42 20/2/2007:
אני לא יודעת. צריך לשאול את אמא. אני חושבת שזו המצאה שלה משנות השמונים. מי שנשאר חולה לבד בבית קיבל תרמוס של תה של חולים למיטה. אני בכלל לא זוכרת תה של חולים של סבתא.
מצד שני, זיכרון הוא לא הצד החזק שלי, את יודעת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^