כזאת אנוכי...

תגובות לקטע: רוחצים בנקיון כפיהם...  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 13:11 20/6/2004:
פומה צר לי לשמוע מאמינה לך מקווה שדברים יסתדרו שולחת לכם את חיבוקי ואהבתי http://www.angel9oh7.com/ljhyourguarang.html ריקי ליידיסנו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:47 20/6/2004:
יקירתי,
שלחתי לבן שלי את הברכה הזאת, שכאילו נכתבה בדיוק עבורו...
אנחנו לא מוותרים ונלחמים על זכותו לבית ספר שבו יוכל למצות את כישוריו בלי המכשולים שבית הספר הנוכחי החליט לשים לו...
ותודה :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:53 20/6/2004:
פמה
בהצלחה איתכם לאורך כל הדרך אשמח לעזור עם תצרכי את עזרתי ורק עכשיו שמתי לב שהיייתי ראשונה איזה כיף חיבור ממני שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:16 20/6/2004:
ממ. לא נעים. :\

אני יכול להגיד שאומר עכשיו תודה לאלוהים שפטר אותי מעונש זה לחודשיים..

אוֹרִי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:10 20/6/2004:
אני כל כך יכולה להבין אותו, את הבן הצעיר שלי, שמרגיש שם כמו בשדה קרב...
חופש נעים שיהיה לך אוֹרי עם הנקודה...:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:30 20/6/2004:
כבר מזמן שחדלתי להיותה ילד עם הנקודה,
אני עם נקודת עכשיו. :)
אה, ותודה.
:)

אוֹרִי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:08 20/6/2004:

מצטערת על חוסר תשומת הלב...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:22 20/6/2004:
באופן ברור ומוחלט המערכת לא מסוגלת וכפי הנראה גם לא רוצה להתמודד עם ילדים שהם קצת שונים מהממוצע המקובל עליהם, כאלו שאולי יש להם מה לומר חוץ מאמן על כל מילה של המורה, כאלו שנראה עליהם שהם מוטרדים מדברים מעבר לציון השהמורה נתן או יתן, הם ישר מגלגלים את האחריות אל ההורים, הם מסמנים ילד כזה כבעייתי, מורידים ציון בהתנהגות כי במקצועות הנלמדים הם לא יכולים להוריד ציון כשכל ציוני המבחנים גבוהים, ככה קיבל הבן שלי ג' בהתנהגות,כשכל הציונים בתעודה שלו נעים סביב 80-100 , לא שאני חושבת שהוא כזה שה תמים, ולצערי אחד השיעורים שאני נאלצת ללמד אותו, זה לסתום לפעמים את פה, לא להיות לוחם הצדק כי זה לא הולך ככה בבית ספר, וכמעט בשום מקום אחר בחיים.
המערכת מכוונת כולה למסגרת צרה מאוד של נורמה, איתה היא יכולה להתמודד, לא מעבר לזה. איך בעלי אומר לו שוב ושוב? אין מקום לחוכמולוגים במערכת החינוך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:13 20/6/2004:
כואב לי שהם ידעו מתחילת השנה , והדגשנו את זה גם בהמשכה, שהוא לא ימשיך בבית הספר הזה, אלא רוצה ללכת לבית ספר בשכונה שליד, שיש שם מגמת מוסיקה, והם , במקום לבוא לקראתו ולתת לו אפשרות לעבור לשם בקלות יחסית, סוגרים לו את הדלת בבית הספר הזה וגם בבית הספר ההוא...
תחושת הנקמנות, זאת התחושה שמלווה אותי...
וזה הופך אותם לכל כך קטנים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:22 20/6/2004:
אני מבינה שזו חטיבה שצמודה לתיכון?
זה באמת נורא מעצבן לסגור ככה דלתות לילד.
באיזו זכות?
מי שם אותם לאלוהים לקבוע ככה את עתידו של הילד?
אני בטוחה לגמרי שאת תלחמי על זכותו של הילד שלך לממש את עצמו וכשרונותיו, זה מדהים כמה אנחנו צריכים היום לעמוד יחד עם הילדים שלנו מול המערכת, היית מפצה שכולם יהיו באותו הצד, טובתו של הילד, לא?
וזה מרגיז כשאת מגלה שזה לא ככה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:26 20/6/2004:
אכן, זאת חטיבה שצמודה לתיכון, וההערה הזאת, שהם כתבו בתעודה לא עולה לכיתה י' בבית ספרנו נתנה לי את התחושה של רצון להפטר ממנו כמו ממצורע...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:40 20/6/2004:
וואו, איזה רוע, הרי הם ידעו שהוא לא ממישך שם מבחירה, בשביל מה היה צריך להוסיף את השורה הקנטרנית והמגעילה הזו.
באמת כאילו החליטו לנקום בו על ההחלטה שלו לעבור בית ספר.
פמה, כמה חזק את יודעת לצעוק? כי אם לא מספיק אני אשלח לך כאלו שיודעים, כבר דיברת עם מישהו מהבית ספר?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 15:48 20/6/2004:

רק רוצה להבהיר נקודה..
ההערה אינו עולה בבית ספרנו באה להבטיח לבן הספר שאם התלמיד אכן יחליט בסופו של דבר להמשיך וללמוד אצלם, הם לא חייבים להעלות אותו כיתה. נקודה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 15:49 20/6/2004:
אני לא בטוחה שאינו עולה כיתה היה יותר טוב..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:03 20/6/2004:
אבל מה לגבי העובדה שאת התעודה הזו הוא יהיה חייב להראות בכל בית ספר שאליו ינסה להתקבל? למה לקלקל לו סיכויים להתחלה חדשה במקום אחר?
הם יכולים להוסיף מכתב , לא יודעת מה.
עדיין זה נראה לי פתרון קל מידי שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות לילד.
לא חבל?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 16:09 20/6/2004:
פיתרון קל? אני לא בטוחה.. האם היית מתייחסת בכבןד למערכת החינוך לו היו שולחים אותו עם מכתב המלצה של הצטיינות , או שלצורך העניין משנים ציונים (ואני כמובן מקצינה) איך היית מגיבה את? כאמא? על מערכת החינוך? שאנחנו מלמדים את הילדים לחוסר יושר. ככה זה עובד...? יש מקום למשא ומתן גם בבית הספר.. כמו בכל מקום אחר. ונכון כתבתי בתגובה שלי למטה.. יש מקום לצרף מכתב.. יש מקום להרבה דברים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:24 20/6/2004:
בשום מקום בתגובה שלי לא כתבתי שאני מצפה מהמערכת לשקר, או לכסות את האמת, רק לא להרוס לילד את הסיכוי להתחלה חדשה.
לא אמרתי שהם צריכים להעלות לו ציונים כדי לעזור לו במקום אחר, לא כתבתי שהם צריכים לתת לו מכתב המלצה.
כל מה שהיו צריכים למצוא דרך לוודא שלא ימשיך בבית סיפרם מבלי לרשום את זה בתעודה שאיתה הוא ילך לדרך חדשה.
שוב אני חוזרת ואומרת, טובת הילד צריכה לעמוד פה לעיני כולם.
לא, זה לא קל לעמוד בפני כיתה של 40 ילד, ובאמת הגיע הזמן לשנות את שיטת התיקצוב המטומטמת של משרד החינוך שגורמת למצב הזה.
זה בטח ובטח לא קל כשמדובר ב40 ילדים נוטפי הורמונים בגיל ההתבגרות, אני יודעת אני בקושי עומדת מול האחד שיש לי בבית.
אבל זוהי העבודה שלכם , זוהי השליחות שלכם, אילו הייתי חושבת שיש בי את היכולת לעשות את זה הייתי עומדת מול כיתה ולא יושבת במשרד שד.א גם זה לא הכי קל בעולם,
אני יכולה רק לקוות שאלו שבחרו במקצוע הזה מאמינים ביכולתם לעמוד בקשיים שהוא מציב, אי אפשר להתחבא מאחורי הקושי, זהו מקצוע קשה, אחד הקשים ביותר שאני יכולה לדמיין, אבל הרי את בחרת בו, ואני מצפה שאלו
(המשך)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:36 20/6/2004:
אני לא מאמינה עוד 500 תווים של תגובה שזרמה הישר מהלב למסך נעלמה כלא היתה...
אני לא מסוגלת לשחזר את מה שכתבתי,אז רק אכתוב שוב את הסוף,
אני יודעת שיש מורים טובים, אני יודעת שיש בתי ספר שמנוהלים אחרת, הבעיה נעוצה בעיקרה במערכת החינוך בכלולותה, בעובדה שהמדינה לא שמה את החינוך בראש סדר העדיפויות, וזה לצערי מחלחל מטה, למנהלים, למורים, ולתמידים.
אני מקווה שלא פגעתי, לא היתה לי כוונה כזו, אבל זה נושא יותר מידי כאוב וחשוב בעיני.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 17:31 20/6/2004:
אני פשוט לא מאמינה , פעמים כתבתי תגובה.. ענקית והיא נעלמה..


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:31 20/6/2004:
כן, זה קורה כל הזמן בדכ אני משתדלת להעתיק את התגובה לפני שאני לוחצת על שלח, ואז לא צריך לכתוב הכל מהתחלה.
יש סיכוי שתשחזרי את מה שכתבת? מעניינת אותי דעתך, דווקא מכיוון שאת מתוך מערכת החינוך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 21:45 20/6/2004:
אני אשתדל לשחזר.. הנושא הזה של מערכת החינוך הוא נושא כאוב וכואב מאד. הבעיה אינה מתחילה ומסתיית במורים היא כמובן כמו כל דבר אחר נעוצה בבעיה תקציבית.כשאנחנו מקבלים בקיץ את התקציב לשנה הבאה ומתברר לנו שצריכים לצמצם שעות לימוד , זאת בעיה. אני בטוחה שאם היו בכיתה 30 תלמידים ולא 40 (ואני כמובן מדברת על תיכון וחטיבת ביניים) מעט תלמידים היו נושרים ולמורים היתה האפשרות לענות על הצרכים המיוחדים של כמעט כל תלמיד. לא נעים לי לומר אבל בכיתה של 40 בשיעור של 45 דקות המורה לא ממש יכול להיות זמין לכל תלמיד ותלמיד.. וכמה שזה חבל...
אבל מדינתנו הקטנה והיפה מתנהלת כמו שהיא יודעת להתנהל.. הכי קל לא לאפשר למורה לצאת לפרישה מוקדמת, ולאלץ אותו להישאר במערכת עד כלות נשמתו ונשמת תלמידיו , אני למשל באופן אישי לא מעוניינת שהמחנך של בתי/בני יהיה בן 60 ומעלה נראה לי קצת מגוחך.. אבל מה לעשות שלא מאפשרים לאותם מורים לצאת לפנסיה מוקדמת בכבוד.. וגם ארגוני המורים שכבודם במקומם מונח מגנים לפעמים על מורים שבאמת מקומם אינו במערכת החינוך.. כך שאשמים יש (המשך לפני שיעלם)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:02 20/6/2004:
ההמשך נעלם .. שוב.. מה קורה כאן היום?
אז שוב.. אשמים יש ולא רק המורים. גם אנחנו כציבור ההורים אשמים לא פחות, אנחנו שומעים על קיצוץ בסל השעות ואנחנו לא עושים כלום.. אז גם אנחנו לא ממש בסדר.. אף פעם אנחנו לא עוצרים לחשוב מאיפה השעות האלו יורדות.. נכון , מהחינוך של הילדים שלנו, אבל אנחנו ממשיכים הלאה.. אז שליחות או לא שליחות.. בתנאים לא תנאים אף אחד לא רוצה לעבוד, גם אם הרגשת השליחות בוערת בעצמותיו.
ואל תדאגי , אני לא נפגעתי, אני מוצאת את העליהום הקבוע על המורים לא ממש במקום.. יש בציבור הזה , ופמה יקירתי יכולה להעיד, הרבה אנשים טובים ואכפתיים שעושים את עבודתם נאמנה , אוהבים את הילדים וכן, אפילו מרגישים שהם בשליחות (בעולם השלישי , אבל בכל זאת שליחות ;)))
ואני אשלח את זה לפני שגם זה יעלם...
קיץ נהדר שיהיה לכם..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:10 20/6/2004:
בסדר.
אבל אני יודעת מבדיקה, שהערה כזאת שנכתבת בתעודה, גורמת לאי רצון לקבלה במקומות אחרים : אם בבית סיפרו לא רוצים אותו, אז מדוע אני צריך לקבל אותו...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 16:27 20/6/2004:
לא מדוייק , הערה כזאת באמת אומרת אנחנו לא רוצים אותו.. אבל את תלכי לבית הספר ותאמרי להם שנכון שהם לא רוצים ואתם לא רוצים אבל כדי שהוא יוכל ללכת משם את צריכה את עזרתם.. מצידך שיצרפו לך מכתב שבמידה והוא ירצה להמשיך בבית הספר שלהם אז ההחלטה היא שהוא לא עולה כיתה . את תראי שאם קצת לחץ הם יסכימו...ותסבירי להם שככה הם סוגרים לו את כל הדלתות.. אני לא מאמינה שהם לא ישנו את התעודה ..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:00 21/6/2004:
מחר בבוקר אנחנו אצל המנהל. אנחנו יודעים על מה לגעת ובמה ללחוץ...
נהנתי לקרוא את הדו שיח שלך עם דונה...:)
אגיב ביתר פרוט מחר...
חיבוק של כמעט בוקר...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:23 20/6/2004:
אויי... נשמע מרגיז ומכאיב...
ומה קורה איתו? לאיפה הוא ממשיך?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:15 20/6/2004:
אנחנו עדיין לא יודעים.
בנתיים נלחם על שינוי בתעודה ועל מחיקת הערה שעלולה לסגור עבורו דלתות עוד יותר משסגרה עד כה...
והרצון הוא ללכת למגמת מוסיקה בבית ספר בשכונה שליד...
אוףףףףףףףףףףף...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:31 20/6/2004:
קראתי את המענה שלך לתגובות אחרות ואכן הזעם מחלחל בי.
נזכר בתמונות דומות עם בני הצעיר.
אני יצאתי למלחמת חורמה במערכת עד שהצלחתי.
אני רואה שאת וג' לא מוותרים וזה טוב.
טוב למען א' וטוב כדי שיחושו הקטנטנים ההם שהם בהחלט לא סוף פסוק, אלא פסיקון קטן.
תמשיכו!
אני מחזיק אצבעות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:40 20/6/2004:

כמו שכבר כתבתי, אני שונאת פדגוגים למינהם. אני בטוחה שהיום, אם חצי מהמורות ששנאו אותי / לא חיבבו אותי במיוחד היו יודעות שהגעתי לאן שהגעתי, הן היו משתבצות.
אני בטוחה שעסקינן בילד מוכשר, וגם אם בסופו של דבר יגיע לאקסטרני. זה כל כך לא סוף העולם.

ואולי כדי לשעשע קצת, תדעי לך שבישיבות הפדגוגיות של הגנים יש קטגוריה שבוחנים האם הילד הוא מאונן כפייתי. אה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:17 20/6/2004:
אני יודעת שזה לא סוף העולם, ובסופו של דבר הוא יצליח ויבין עד כמה האנשים הללו, פאר מערכת החינוך לכאורה, הם אנשים כל כך קטנים...

ובגיל ההתבגרות, אני חושבת שכולם מאוננים כפייתיים...:)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:03 20/6/2004:

And where is it that you got to? Israblog? ;-))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:59 21/6/2004:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:34 20/6/2004:
רררררר.............
זה קול של אמסטף..
איך שאני שונא אותם פמה
לא מספיק שרב המורים באו להיות כאלה כי אין להם ברירה
כי לא היו מסוגלים לעשות בחיים שלהם שום דבר אחר והקריטריונים לקבלה לסמינרים למורים הם כל כך קלים
לא מספיק שהם עובדים כל כך מעט
לא מספיק שהם שובתים
לפחות שיהיה להם טיפה של הגיון
טיפה של ללכת לקראת ילדים עם קשיים
אבל למה לעזזאל שיעשו את זה?
אל תוותרו לחולירות
אל תוותרו
מה הם רצו מכם בקשר לא' הצעיר???
קריזה !!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:22 20/6/2004:
לא נוותר. מחר ג. הולך לדבר עם המנהל ונקווה שנצליח להזיז משהו ואם לא נלך לסמכות גבוהה יותר...
ההתנהלות שלהם לאורך המחצית הזאת היתה לא נאותה, לא התייחסו לשינויים שהילד עשה, למאמץ שלו, לא עדכנו אותנו שישנה ירידה מסויימת וכששאלנו אם לבוא לבית הספר, אמרו לנו שאין צורך...
מין תחושה של חוסר איכפתיות וטריקת דלתות בפנים...
אנחנו בכלל לא מעוניינים להמשיך בבית הספר הזה, רק מבקשים קצה קצה של הזדמנות לעבור למקום בו הוא יוכל ללמוד את הדברים שהוא אוהב והוא טוב בהם, מוסיקה...

ולאחר שאני נזכרת גם בטקס סיום השנה המביש ומרושל שהם טרחו לעשות, וישבו ושיבחו אחד את השני עד לבחילה, הזעם עולה בי עד לגרון...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:58 20/6/2004:
ואני מאחל לכם הצלחה רבה
זה מקומם ומרגיז
אפשר לספר לזוגה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:01 21/6/2004:
בוודאי, איזו שאלה...
:))
ותודה.
מחר בבוקר אצל המנהל...לפחות נתחיל את הקרב...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 16:02 20/6/2004:
טוב יקירתי .. את יותר מכולם צריכה להבין את המערכת..
אני לא אכנס כאן להסברים של למה וכמה .. כל ילד הוא עולם ומלואו.
אני לא אהבתי את העליהום .. לא כל המורים ולא כל בתי הספר כאלו.. ומצטערת טליק.. (כן, הפעם נגעת לי בנקודה כואבת) אנחנו עובדים מאד קשה.. גם אם זה לא נראה לך ככה מבחוץ..
ופמה יקירתי, זה שאסור לך לוותר זה ברור. כפי שכבר כתבתי, זה איזה תרגיל שהם עושים לכם.. הם לא רוצים אותו, אתם לא רוצים להישאר הם רק רוצים לוודא שלבסוף לא תתחרטו ולא משנה למה.
את רק צריכה להבטיח להם , שאליהם את לא חוזרת.. ובאמת זה לא מקובל- לא לתת לילד (קשה, מעצבן וחלש ככל שיהיה) לעבור למקום אחר או לשים לו רגל בדרכו החוצה. אצלי לפחות אנחנו ממש משתדלים למצוא לו מקום אחר.. נכון האינטרס הוא דו צדדי.. אבל אנחנו לפחות משתדלים.
ולפני שאתם שופטים את המורים תנסו להעביר שעה או שעתיים בכיתה של 40 תלמידים מלאי הורמונים בכיתה י' או כל כיתה אחרת .. ובאמת ללמד .. כדי שיצאו מהשעה שלכם עם ידע אמיתי.. ותראו שזה לא ממש כמו לשבת במשרד..
ואותך אני אוהבת למרות הכל, וממש לא כועסת וחיבוק לא. הצעיר ממני.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:06 20/6/2004:
את חושבת שצריך לתת לכל אחד צ'אנסים בלי סוף?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

מיציפיצי (האתר שלי) , 16:18 20/6/2004:
גם אני הייתי מהבעייתיים, גם הורי הלכו לביס לדבר עם המורה הזו והזו על לא חבל יש כל כך הרבה פוטנציאל. לא עניין אותי ביס, עניין אותי לרכב, לא ראיתי קדימה, לא חושבת שבכלל יכולתי. סיימתי בגרות עם ממוצע המבייש את הדף עליה הודפסה.
כשכבר החלטתי שאני רוצה ללמוד הלכתי לאנקורי לשפר את הכל. אי אפשר לקצר לאף אחד את הדרך. אי אפשר להיות חכמים יותר בשביל מישהו אחר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:31 20/6/2004:
אני זוכרת שבתור תלמידה (עד לא לפני הרבה שנים) הייתי מחכה בקוצר רוח לחופש הזה, אפילו שלא עשיתי בו יותר מדיי דברים בסופו של דבר.

לכל אחד יש את הקשיים שלו.
לאחים שלי למשל יש ליקויי למידה.
אחי מסיים השנה יב, משהו שלפני כ-10 שנים אף אחד לא חשב שזה ייקרה.
אחותי מתקדמת בלימודים יפה דווקא. פה ההורים שלי, או יותר נכון אמא שלי, כבר יודעת מה לעשות.
ואני, תמיד הייתי מושווית לאחרים, הדבר הכי מעצבן בעולם. זה מה שאבא שלי היה עושה תמיד, ואך ורק לי (פלא שאנחנו לא מסתדרים?).

כל ילד הוא אחר, אבל בגיל שלהם, צריך לזכור לפעמים שגם אנחנו לא תמיד היינו הכי קלים בעולם...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

, 22:23 20/6/2004:

מה שלומך?
נראה שמסובּך קצת.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:01 28/6/2004:
היי, ראיתי את התגובה שלך רק עכשיו...
אצלי תמיד מסובך, אחרת איך נעביר את הימים...:))
שמחה לראותך כאן...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:08 21/6/2004:
מה האפשרויות שלך להילחם למענו?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

נוריקו , 00:34 21/6/2004:
זה מזעזע מה שאת כותבת, רציתי לשאול אם זה באמת ככה אבל המשפט האחרון שלך מונע ממני אפילו את הספק הזה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח