נוריקו (האתר שלי)
, 12:20 22/6/2007:
יום ראשון יש לי תור לגניקולוג. (היה לי גם בשני הימי א’ הקודמים והתבטל כל פעם, אך לא עוד).
וגם בשאר הדברים נרשמה התקדמות מתונה...
(האתר שלי)
, 12:43 22/6/2007:
קיפ מי פוסטד
אבל ברצינות..תני לי נושא אחד שאוכל לתמוך בך ותראי איזה קרציה תומכת אני יכול להיות..שתומך ולא מרפה..
בעצם אחרי הדברים האלה את עשויה לנתק לי את המנוי
בכל אופן ממליץ לך למתוא תומכ/ת לכל נושא שמחוייבים אלייך ולהתקדמות שלך
בהצלחה
שבת שלום
נוריקו (האתר שלי)
, 13:13 22/6/2007:
טכניקות עידוד, אימון ותמיכה לא עובדות עליי . לצערי.
אף אחת מהן.
מה שמפרה אותי זה רק רעיונות, תזזיתיות, לחוות, ליצור ולדבר על אומנות, להתסיס את המוליקולות כמו במיקרוגל.
אני מנסה לטפח גם את המקורות האלה לייטלי.
(האתר שלי)
, 13:17 22/6/2007:
בקיצור, ותסלחי לי מראש על הבוטות נורי, הרבה הסברים של מילים יפות על למה אני לא עושה את כל הדברים.
בתכלס את בעצמך ברגע שכתבת בבלוג את הדברים רתמת אותנו להיות התמיכה שלך וזו בהחלט טכניקה!
(האתר שלי)
, 14:21 22/6/2007:
אני עצמאי בתחום הפקת סרטי תדמית ובמשרה נוספת עוסק ב’חונכות’ של פגועי נפש.
בעבר עסקתי ב’אימון’ אבל אין לי דיפלומה.
בחינוך עסקתי בעבר אבל נגמלתי.
ואת? עוסקת באלו? עסקת?
עד לאחרונה עסקתי במשהו במחשבים, לא מפרטת פה, כי לא אוהבת שמזהים אותי, ועזבתי את זה. אבל עזבתי את זה כבר הרבה פעמים ואותו מספר פעמים חזרתי. אני מתגרשת סדרתית.
(האתר שלי)
, 08:25 22/6/2007:
איזה יופי של ערבוב קטנים בגדולים.
על התקן אני מאוד ממליצה וקולז’ים אנדי ווראהלים מרהיבים (לא של עירום, ארכיטקטורה) עושה חברתי פטי. גם אני אעשה פעם כשיבוא לי הנושא המתאים.
לעזוב את המקצוע ולכתוב ספר נראה לי טוב ביחד.
נוריקו (האתר שלי)
, 12:21 22/6/2007:
אוי פטי פטי, אולי היא רוצה לעשות לי גם?
בכל הדברים האלה אני לא לגמרי לא עושה כלום רק שאני מתקדמת במעגלים ולא בקו ישר.
גם לך יש רשימה כזאת?
(האתר שלי)
, 18:29 22/6/2007:
בלהעביר את הרשימות שלי לכתב.
הרשימה שלך היא לא רשימת סידורים לשבוע הקרוב, זו רשימה כבדה. אם למשל אכתוב רשימה ולא אגדיר לעצמי (מתוך שיכחה) את אחד הדברים הכי חשובים?
הנה אחד: יש לי כמה פרויקטי צילום גרנדיוזים בראש. לעשות אותם!
(האתר שלי)
, 19:07 22/6/2007:
חשבתי על הרשימה הזו הבוקר כששוב היינו צריכים, את יודעת, כי אני עדיין בלי התקן, וככה תוך כדי נזכרתי בכל השאר. בטח יש עוד. אבל אלה ממש מנטרות. מי שמכיר את הבלוג הזה כמה שנים, שמע על כולן.
פרויקטי צילום גרנדיוזיים זה נפלא. גו גו גו פור איט.
נוריקו (האתר שלי)
, 13:14 22/6/2007:
חמציצים (או חמצוצים כמו שקראו לזה אצלינו) זה ללעיסה. לא מכירה צפצפה מחמצוצים. הצפצפה זה מסתם עשב פושט נו ניים כזה.
(האתר שלי)
, 13:19 22/6/2007:
יש גם פטנט, היו לנו צינוריות ישנות ודקות אפורות של חשמל שהיינו יורים את הדומים בפו דרכן.
אבל בואי נדבר על החרצית שתולשים לה עלה ושואלים אוהבת לא אוהבת..זה פטנט!
(האתר שלי)
, 13:36 22/6/2007:
מה, לשבועות?
אני מקווה שכבר התחלת לרכז את הכל?
יש אין סוף דברים שאפשר ליצור עם יצירות הטבע.
כל בוקר אני יוצר לי תה עם עלים מהגינה.
(האתר שלי)
, 13:50 22/6/2007:
לכל השנה...
זו מין טכניקה כזאת שמצמידה פרח לפרח ויוצאת שרשאת הוואי כזו צהובה.
יש אינסוף, אבל אני מחפשת גימיקים משעשעים, משהו שכשנזכרים בו מחייכים. יש גם עגילים מפרחי השיח התכלת הזה שנדבקים לאוזניים, וצפורניים מלאכותיות מעלי גרניום...
יש באמת הרבה.
ולמה ישרא מסרב לקלוט את המייל שלי ולהודיע לי על תגובות?
viola
, 15:35 22/6/2007:
תראי, ילדים נולדים מיניים. בלי ידיעה איך להתמודד עם המיניות שלהם, ויש חשיבות לתהליך ולכמה אמצעי גרייה יש מולם..
מצד שני, אין לי מושג באמת, הכל יכול להתבלבל..
אבל חופשיות ופתיחות שנכונה להורים לא בהכרח נכונה לילדים, כי היא לא מעובדת נכון.
(האתר שלי)
, 15:39 22/6/2007:
אני מסכימה עם זה. אני חושבת שילדים לא אוהבים לראות בהוריהם יצורים מיניים.
לגבי ערום אומנותי- זה ספור קצת אחר, אבל אכן, לא בטוח שעבורם זה אחר.
viola
, 15:44 22/6/2007:
בנוגע למשפט הראשון- זה בטוח!
בנוגע לעירום אומנותי, השאלה היא מה זה עבורם.. אני באמת לא יודעת, זה תלוי נורא בילד ובשאר העולם המיני שאליו הוא נחשף וכמה ההורים מודעים ונותנים הרגשה טובה, וכמה במקומות אחרים הוא מגלה שזה בסדר וזה לא תוקף אותו.
(האתר שלי)
, 15:50 22/6/2007:
היא בהחלט שם. לא כתבתי את כולם, אבל אני אוהבת אותה (אם כי לא תמיד מבינה). וגם אלתרמן וביתו וזלדה לפעמים ויש גם מתורגמים וגם לביאליק יש שירים שאני אוהבת, הו. רשימה ארוכה.
(האתר שלי)
, 19:08 22/6/2007:
את שלושת אלה אני לא מכירה. מעניין שבכל גן, קיבוץ, יש אוסף קצת אחר...
הרשימה לא מתסכלת ולא מעודדת. אני באמת חיה איתה שנים. זה קצת הצל שלי.
(האתר שלי)
, 21:14 22/6/2007:
קוטפים את הפרח ומשחילים את הקצה של הגבעול בתוך הפרח עצמו (באמצע של העלי כותרת, איפה שבכל פרח יש את האבקנים, בכובע הנזיר יש מן חור כזה) וככה נוצרת לולאה כזו ויש טבעת.
פיס-אוף-קייק
לא, לא ממש. ט’ נאלץ להעמיד פני חובב-טבע (בגלל העבודה שלו) וג’יימס אוהב את השטח יותר בקטע של טיולי-אתגר ולאו דווקא הטבע עצמו. אולי את מתבלבלת עם פנחס שהוא גנן-חובב? (ולא ממש חבר שלי, מיותר לציין...)
(האתר שלי)
, 22:39 22/6/2007:
הם שכחו לכתוב שם שאפשר לעשות ממנו טבעות...
לא, התכוונתי לט’.
מעניין אם לערבים יש כל מיני משלהם. אני יודעת שהם אוכלים את שלושת רבעי ממה שאנחנו מרססים, אבל על משחקים אני לא יודעת. למה אין ערבים בישרא!
(האתר שלי)
, 22:45 22/6/2007:
אני מניחה שאם ערבי כותב בלוג הוא יעדיף לכתוב בשפת האם שלו. (נזכרתי פתאום במערכון ישן של "החמישיה", עם "ערבי מחמד" שכל אחד מנסה לנכס לעצמו כדי לקחת איתו לכינוסים-תלאביביים-תרבותיים וכאלה)
(האתר שלי)
, 10:01 24/6/2007:
באמת לא ברור מה עשית. אבל הקטנה פשוט מתה עלייך והנסיך האמצעי שאל אתמול בת כמה את ואמר ש(זה קצת על חשבוני, לא נורא..)
ש’בלי להעליב, אבל היא נראית הרבה פחות ממך’. הסברתי לו שזה בגלל שאני עובדת כל כך קשה .
האמצעי מדויק מאוד באבחוניו. אם הוא אמר, אין אפס.
(האתר שלי)
, 10:28 24/6/2007:
האמצעי שלך מסתכן בכך שבהזדמנות הראשונה אני חוטפת אותו אותו ולעולם לא תראו אותו שוב!
ועם הקטנה זה בכלל מדהים מה שקורה, כי אם יש דבר שאני לחלוטין לא יכולה לסבול זה קטנות-שלא-סותמות-את-הפה ועליה אני פשוט מתה!
(האתר שלי)
, 23:59 24/6/2007:
היום לבשתי תחתוני חוטיני - לא לגמרי חוט, שחורים, שקניתי, תנחשי בהמלצת מי, מתחת לחצאית תכלת ושאלתי אותה אם זה נראה בסדר, אם זה לא שקוף מאחורה. אז היא הסתכלה ואמרה שיש לי כזה ’נו, אמא, כמו שמציירים ציפור מרחוק’
(את יודעת למה הכוונה? שחפים באופק?)
(האתר שלי)
, 23:30 22/6/2007:
סדר בארון ?!!
נראה לי הכי קשה.
כל השאר עוד אפשרי.
סדר בארון זה גם הסעיף היחידי שברגע שהוא נגמר, הוא מתחיל מחדש...
כולם נתפלים להתקן ולצמחים, ולדעתי אנדי וורהול זה רעיון נפלא. אני עשיתי פעם קולאג’ קטן של תמונות מרילין מונרו שלו. יצא גדול.
אם במקרה את כן עושה את הקולאג’ הזה, אחרי ההתקן והסדר בארונות, תשלחי תמונה.
שבת שלום !!
(האתר שלי)
, 23:46 22/6/2007:
אכן, כל מה שקשור בסדר וניקיון סיזיפי ומתיש. לכן אני מוותרת מראש.
איך עשית את הקולאז’? פוטו שופ או ממש עם חומרים?
הרעיון שלי הוא קבוצת נשים, שתים, שלוש שמצולמות בכל מיני מצבים, קצת כמו פריימים של סרט.
(האתר שלי)
, 00:15 23/6/2007:
את צוחקת עלי.
זה היה לפני 20 שנה.
לקחתי 5 גלויות של מרלין מונרו, שקניתי בטייט גלרי,
נתתי למרכיב מסגרות, ויצא קולאז חד פעמי !!!
לדעתי זה בערך בזמן ש DOS הוציא את ה CP/M מהשוק...
עדי בעולם (האתר שלי)
, 02:50 27/6/2007:
בפעם הראשונה, כשנודע לי, הרופא לא השאיר לי זמן לשהיות. הוא הודיע לי שיש לי מחיצה עקומה, ועוד לפני שאמרתי משהו נתן לי הפניה לניתוח.
למרבה הצער, בדיוק באותו שבוע עבר ידיד שלי את הניתוח הזה, וכה סבל, שהחלטתי שאני מוותרת
לפעמים אני מצטערת שוויתרתי. היה משפר לי את איכות השינה.
המתופפת הקטנה
תגובות לקטע: דברים שאני גוררת שנים הוספת תגובה חדשה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יום ראשון יש לי תור לגניקולוג. (היה לי גם בשני הימי א’ הקודמים והתבטל כל פעם, אך לא עוד).
וגם בשאר הדברים נרשמה התקדמות מתונה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קיפ מי פוסטד
אבל ברצינות..תני לי נושא אחד שאוכל לתמוך בך ותראי איזה קרציה תומכת אני יכול להיות..שתומך ולא מרפה..
בעצם אחרי הדברים האלה את עשויה לנתק לי את המנוי
בכל אופן ממליץ לך למתוא תומכ/ת לכל נושא שמחוייבים אלייך ולהתקדמות שלך
בהצלחה
שבת שלום
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טכניקות עידוד, אימון ותמיכה לא עובדות עליי
אף אחת מהן.
מה שמפרה אותי זה רק רעיונות, תזזיתיות, לחוות, ליצור ולדבר על אומנות, להתסיס את המוליקולות כמו במיקרוגל.
אני מנסה לטפח גם את המקורות האלה לייטלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בקיצור, ותסלחי לי מראש על הבוטות נורי, הרבה הסברים של מילים יפות על למה אני לא עושה את כל הדברים.
בתכלס את בעצמך ברגע שכתבת בבלוג את הדברים רתמת אותנו להיות התמיכה שלך וזו בהחלט טכניקה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה עוסק באימון/ פסיכולוגיה/ חינוך... משהו דומה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני עצמאי בתחום הפקת סרטי תדמית ובמשרה נוספת עוסק ב’חונכות’ של פגועי נפש.
בעבר עסקתי ב’אימון’ אבל אין לי דיפלומה.
בחינוך עסקתי בעבר אבל נגמלתי.
ואת? עוסקת באלו? עסקת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היי, מעניין!
עד לאחרונה עסקתי במשהו במחשבים, לא מפרטת פה, כי לא אוהבת שמזהים אותי, ועזבתי את זה. אבל עזבתי את זה כבר הרבה פעמים ואותו מספר פעמים חזרתי. אני מתגרשת סדרתית.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, זה לא ממש תשובה..
את יכולה במייל אם רוצה לשמור חשאיות-
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שלחתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה יופי של ערבוב קטנים בגדולים.
על התקן אני מאוד ממליצה וקולז’ים אנדי ווראהלים מרהיבים (לא של עירום, ארכיטקטורה) עושה חברתי פטי. גם אני אעשה פעם כשיבוא לי הנושא המתאים.
לעזוב את המקצוע ולכתוב ספר נראה לי טוב ביחד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אוי פטי פטי, אולי היא רוצה לעשות לי גם?
בכל הדברים האלה אני לא לגמרי לא עושה כלום רק שאני מתקדמת במעגלים ולא בקו ישר.
גם לך יש רשימה כזאת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בודאי שיש לי רשימה אבל אני גרועה בהעברת רשימות למימד בפיזי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא הבנתי במה את גרועה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בלהעביר את הרשימות שלי לכתב.
הרשימה שלך היא לא רשימת סידורים לשבוע הקרוב, זו רשימה כבדה. אם למשל אכתוב רשימה ולא אגדיר לעצמי (מתוך שיכחה) את אחד הדברים הכי חשובים?
הנה אחד: יש לי כמה פרויקטי צילום גרנדיוזים בראש. לעשות אותם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חשבתי על הרשימה הזו הבוקר כששוב היינו צריכים, את יודעת, כי אני עדיין בלי התקן, וככה תוך כדי נזכרתי בכל השאר. בטח יש עוד. אבל אלה ממש מנטרות. מי שמכיר את הבלוג הזה כמה שנים, שמע על כולן.
פרויקטי צילום גרנדיוזיים זה נפלא. גו גו גו פור איט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אגב - זה זה עם ההורמונים או הרגיל?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אצלי זה של החמש שנים עם ההורמונים.
אגב: זה דחיה רגילה או דחיה של פחדים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא פחדים, כבר היה לי פעם, אבל יש לי איזה רתיעה. אני גם שונאת לסרס חתולים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הצפצפה זה מחמציצים אני חושב
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
חמציצים (או חמצוצים כמו שקראו לזה אצלינו) זה ללעיסה. לא מכירה צפצפה מחמצוצים. הצפצפה זה מסתם עשב פושט נו ניים כזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולא הזכרת את מלחמות הדומים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה סתם כמו בונגליך של אזדרכת? סתם זורקים או שיש איזה פטנט?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש גם פטנט, היו לנו צינוריות ישנות ודקות אפורות של חשמל שהיינו יורים את הדומים בפו דרכן.
אבל בואי נדבר על החרצית שתולשים לה עלה ושואלים אוהבת לא אוהבת..זה פטנט!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, נכון, בעצם זה היינו עושים מסביון, מחרציות אפשר לקלוע זרים שוים. מכיר?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה, לשבועות?
אני מקווה שכבר התחלת לרכז את הכל?
יש אין סוף דברים שאפשר ליצור עם יצירות הטבע.
כל בוקר אני יוצר לי תה עם עלים מהגינה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לכל השנה...
זו מין טכניקה כזאת שמצמידה פרח לפרח ויוצאת שרשאת הוואי כזו צהובה.
יש אינסוף, אבל אני מחפשת גימיקים משעשעים, משהו שכשנזכרים בו מחייכים. יש גם עגילים מפרחי השיח התכלת הזה שנדבקים לאוזניים, וצפורניים מלאכותיות מעלי גרניום...
יש באמת הרבה.
ולמה ישרא מסרב לקלוט את המייל שלי ולהודיע לי על תגובות?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם אנחנו מדברים על אותו הצמח אז אנחנו היינו קוראים לו "דיבקון" ומדביקים אותו על האף דווקא -זה משטח מצויין להדבקות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אצלם אחר כך ואשים כאן.
רוצה לצלם גם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אל תבני אלי בזיהוי צמחים..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה בסדר, יש לי שכנים ידענים.
הצד הבוטאני מכוסה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולי יש שכנים עם חלב במקרר, הצד הקולינרי מכוסה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
באדיבות השכנה:
http://www.yagurgan.co.il/HTMLs/product.aspx?BSP=14308&C1010=15797
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עופרית הכף הפרחים התכלת (כי הגיע מאזור כף התקווה הטובה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אכן, כן.
כה אמרה גם שכנתי וגוגל אישר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בהצלחה עם כל המשימות ובעיקר עם האחרונה. זה רעיון פשוט מקסים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה
מעניין אם גם אחרים גוררים רשימות כאלה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמובן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו, אז יאללה
אולי יצא פרויקט....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם אפשר לקדם את מדריך הצמחים השימושי לתחילת הרשימה,
או לפחות אחרי ההתקן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אה, ההתקן עוד יומיים. אפשר לסמן V.
יש לך רעיונות למדריך הצמחים?
בטח לשכנים משפרעם יש כמה משלהם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רק להרחיק את האנדי וורהולים מהילדים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מרגע שהם נהיים לא מזוהים, זה לא כל כך נורא, לא? או שזה כן?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תראי, ילדים נולדים מיניים. בלי ידיעה איך להתמודד עם המיניות שלהם, ויש חשיבות לתהליך ולכמה אמצעי גרייה יש מולם..
מצד שני, אין לי מושג באמת, הכל יכול להתבלבל..
אבל חופשיות ופתיחות שנכונה להורים לא בהכרח נכונה לילדים, כי היא לא מעובדת נכון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מסכימה עם זה. אני חושבת שילדים לא אוהבים לראות בהוריהם יצורים מיניים.
לגבי ערום אומנותי- זה ספור קצת אחר, אבל אכן, לא בטוח שעבורם זה אחר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בנוגע למשפט הראשון- זה בטוח!
בנוגע לעירום אומנותי, השאלה היא מה זה עבורם.. אני באמת לא יודעת, זה תלוי נורא בילד ובשאר העולם המיני שאליו הוא נחשף וכמה ההורים מודעים ונותנים הרגשה טובה, וכמה במקומות אחרים הוא מגלה שזה בסדר וזה לא תוקף אותו.
אלוהים כמה שזה מסובך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה מסובך כמו שלתאר תנועת יד או רכיבה על אופניים זה מסובך. בפועל זה דווקא פשוט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואיך דליה לא נמצאת בערב שירה שלך?!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
היא בהחלט שם. לא כתבתי את כולם, אבל אני אוהבת אותה (אם כי לא תמיד מבינה). וגם אלתרמן וביתו וזלדה לפעמים ויש גם מתורגמים וגם לביאליק יש שירים שאני אוהבת, הו. רשימה ארוכה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו, אז הרשימה מתסכלת או מעודדת?
(שרשראות ממחטי אורן, זרים מעלי הדר וזרדים ויש עוד...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את שלושת אלה אני לא מכירה. מעניין שבכל גן, קיבוץ, יש אוסף קצת אחר...
הרשימה לא מתסכלת ולא מעודדת. אני באמת חיה איתה שנים. זה קצת הצל שלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לעשות טבעת מפרח כובע-הנזיר!!!!!!!!111
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
טבעת? מכובע? הנזיר?
אני חייבת לראות את זה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דיייייייייי!
זה הטריק הכי עתיק בעולם הילדים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נשבעת שאני לא מכירה.
אנחנו חייבות להיפגש דחוף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בנתיים תשתלי כובע נזיר בגינה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מבטיחה למצא כובעים אבל איך פור גוד סייק נהיית מזה טבעת???
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קוטפים את הפרח ומשחילים את הקצה של הגבעול בתוך הפרח עצמו (באמצע של העלי כותרת, איפה שבכל פרח יש את האבקנים, בכובע הנזיר יש מן חור כזה) וככה נוצרת לולאה כזו ויש טבעת.
פיס-אוף-קייק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יבדק מחר בבוקר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מחכה לדיווח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מקוה שהם פורחים עכשיו...
היה לך איזה חבר גבע חובב טבע כזה, זה היה ג’יימס? אני כבר לא זוכרת...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%99_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%A4%D7%AA_%D7%9C%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8
(אני מרגישה עכשיו קצת כמו סמי...)
לא, לא ממש. ט’ נאלץ להעמיד פני חובב-טבע (בגלל העבודה שלו) וג’יימס אוהב את השטח יותר בקטע של טיולי-אתגר ולאו דווקא הטבע עצמו. אולי את מתבלבלת עם פנחס שהוא גנן-חובב? (ולא ממש חבר שלי, מיותר לציין...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הם שכחו לכתוב שם שאפשר לעשות ממנו טבעות...
לא, התכוונתי לט’.
מעניין אם לערבים יש כל מיני משלהם. אני יודעת שהם אוכלים את שלושת רבעי ממה שאנחנו מרססים, אבל על משחקים אני לא יודעת. למה אין ערבים בישרא!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מניחה שאם ערבי כותב בלוג הוא יעדיף לכתוב בשפת האם שלו. (נזכרתי פתאום במערכון ישן של "החמישיה", עם "ערבי מחמד" שכל אחד מנסה לנכס לעצמו כדי לקחת איתו לכינוסים-תלאביביים-תרבותיים וכאלה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, זוכרת.
צריך סייד קשוע כזה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תשמעי, ניסיתי, לא יצאה לי שום טבעת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איך זה יכול להיות?
תשמרי לי פרח, אני אראה לך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את חייבת לבוא.
ולו רק כדי לשמוע את המחמאות שאת מקבלת מהילדים שלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה מחמאות? מה עכשיו עשיתי?
אני אמורה להיות בחופש באוגוסט (חופש מהלשכה) אז יהיה לי מלא זמן וגם המזג אויר בת"א יהיה בשיא הזוועה ונראה לי שאגיע לכמה ימים. תכיני את החתול מעכשיו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
באמת לא ברור מה עשית. אבל הקטנה פשוט מתה עלייך והנסיך האמצעי שאל אתמול בת כמה את ואמר ש(זה קצת על חשבוני, לא נורא..)
ש’בלי להעליב, אבל היא נראית הרבה פחות ממך’. הסברתי לו שזה בגלל שאני עובדת כל כך קשה
האמצעי מדויק מאוד באבחוניו. אם הוא אמר, אין אפס.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
האמצעי שלך מסתכן בכך שבהזדמנות הראשונה אני חוטפת אותו אותו ולעולם לא תראו אותו שוב!
ועם הקטנה זה בכלל מדהים מה שקורה, כי אם יש דבר שאני לחלוטין לא יכולה לסבול זה קטנות-שלא-סותמות-את-הפה ועליה אני פשוט מתה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היום לבשתי תחתוני חוטיני - לא לגמרי חוט, שחורים, שקניתי, תנחשי בהמלצת מי, מתחת לחצאית תכלת ושאלתי אותה אם זה נראה בסדר, אם זה לא שקוף מאחורה. אז היא הסתכלה ואמרה שיש לי כזה ’נו, אמא, כמו שמציירים ציפור מרחוק’
(את יודעת למה הכוונה? שחפים באופק?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
-
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה הקטע של ישרא למחוק לי מייל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אולי סימנת בטעות את האופציה של "הסתר את המייל שלי"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה היה מוזר כי זה היה משני המחשבים, אבל הסתדר...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סדר בארון ?!!
נראה לי הכי קשה.
כל השאר עוד אפשרי.
סדר בארון זה גם הסעיף היחידי שברגע שהוא נגמר, הוא מתחיל מחדש...
כולם נתפלים להתקן ולצמחים, ולדעתי אנדי וורהול זה רעיון נפלא. אני עשיתי פעם קולאג’ קטן של תמונות מרילין מונרו שלו. יצא גדול.
אם במקרה את כן עושה את הקולאג’ הזה, אחרי ההתקן והסדר בארונות, תשלחי תמונה.
שבת שלום !!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אכן, כל מה שקשור בסדר וניקיון סיזיפי ומתיש. לכן אני מוותרת מראש.
איך עשית את הקולאז’? פוטו שופ או ממש עם חומרים?
הרעיון שלי הוא קבוצת נשים, שתים, שלוש שמצולמות בכל מיני מצבים, קצת כמו פריימים של סרט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את צוחקת עלי.
זה היה לפני 20 שנה.
לקחתי 5 גלויות של מרלין מונרו, שקניתי בטייט גלרי,
נתתי למרכיב מסגרות, ויצא קולאז חד פעמי !!!
לדעתי זה בערך בזמן ש DOS הוציא את ה CP/M מהשוק...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היי זה ממש לכתוב שירים של ביאליק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רשימה לתפארת.
סקרנית לדעת מה נעשה ונמחק מהרשימה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז השארי עימנו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מאז שגיליתי אותך אני כאן-אפילו הבאתי איתי את הנמר...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני לגמרי מזדהה בשלושת הסעיפים הראשונים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יש לך תדפקט הזה באף?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן. אני יכולה לישון רק על צד אחד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מתומרת.
ולי תמיד חסר אויר.
בספורט במיוחד. וגם בנשיקות.
חשבת פעם לנתח?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בפעם הראשונה, כשנודע לי, הרופא לא השאיר לי זמן לשהיות. הוא הודיע לי שיש לי מחיצה עקומה, ועוד לפני שאמרתי משהו נתן לי הפניה לניתוח.
למרבה הצער, בדיוק באותו שבוע עבר ידיד שלי את הניתוח הזה, וכה סבל, שהחלטתי שאני מוותרת
לפעמים אני מצטערת שוויתרתי. היה משפר לי את איכות השינה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אהבתי את הרעיון האחרון עם צמחים. רעיון מדליק במיוחד
ואני כבר חשבתי שבנושא ’לעזוב את המקצוע’ את כבר די סגורה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כבר הייתי סגורה ועשיתי צעדים כמה וכמה פעמים...
לגבי הצמחים- אם יש לך עוד שעשועוני צמחים - שתפיני נא.
ויש לי גם עוד רעיון - אם הקטע האחרון בפוסט הבא מעורר בך עניין...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: