יומני אלפוחרה

 (האתר שלי) , 12:34 2/9/2004:
וואו
סיפור מאלף
איך הם הגיעו לחייך
זה מדהים
וכל החוויות שאתה עובר איתם
נשמע מעולם אחר
איזה עולם עשיר יש להם
החיבור לאנרגיות של הכל
האדמה הרוח האוכל
חושני כל כך
מרגש כל כך
מרחיב את הלב

מוסיפה איחולי החלמה לאבואלה
היא מזכירה לי את סבתא שלי שלא השכלתי להתחבר אליה
היא גרה היום בדר"א וגם שברה את הירך לא מזמן ועברה אותו תהליך
היום היא חזרה לשגרה והיא רוח סערה כתמיד
הבחורה בת 87
הזכרת לי אותה
אני מתגעגעת אליה מסתבר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:26 2/9/2004:

תודה לך יקירתי על איחולי ההחלמה.
בכמות האנרגיה שיש באישה הזאת, לא תהיה בעיה.
תהיה בעיה לשמור אותה 10 ימים בבית החולים.

שמח שחיברתי אותך לסבתא שלך.
שווה לך ליצור קשר.
יש בנשים אלה מתנה שאין דומה לה.

תראי, היא אימו של אמור, ובדרכה שלה לימדה אותי את הרוח והאדמה. בתחילה הייתה מאוד קשה, אך לאחר שמצאה את החיבור אליי, היא מנסה כל הזמן לתת לי מהאוצרות שאגרה כל ימיה.

אני שמח שאהבת והתחברת יקירתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:58 2/9/2004:

פרויד מתעורר עתה...
אבואלה היא כמובן האישה של אמור ולא כפי שמשום מה התרוצץ לי הבוקר במוחי.
ומי אמר לי את זה, אבואלה הרוטנת כמובן.
מסוכנות הנשים האלה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:40 15/11/2004:
קראתי ועכשיו הבנתי כיצד הגעתי הנה...הרי נאמנה אני לקישורים שלך ומה שנפתח לי אני שם...


אכן פרוייד יושב על כתפך וצוחק צחוק אירוני מנצח...
הוא היה סוטה, ונהנתני ואובססיבי ונוירוטי בעצמו,
אולם טיפש הוא לא היה !....

טוב לשוב אליך שדות.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:24 15/11/2004:

כמה טוב להיות פרויד לפעמים.
טוב לקבל אותך כאן שוב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:36 2/9/2004:

שיווווו...!!!! יקירי. קראתי ברתק ובסקרנות. הזכיר לי מאד את הסיפורים של קרלוס קסטנדה. יכול להיות שגם אני מסוגל בזמן אחר ובגלגול אחר להגיע לסיטואציה ומצבים כאלה אבל בינתיים זה מספיק לי להחזיק את צמח הדטורה בגינה ולנהל עליו דיונים ווויכוחים בעד ונגד. צמח יפה שמזכיר לי תמיד את קרלוס קסטנדה וסיפוריו המרתקים.
מאחל החלמה שלמה ומהירה לאבואלה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:28 2/9/2004:
כבר אמרת לי פעם שסיפוריי מזכירים לך לעיתים את קסטנדה.
קטונתי, באמת!!
אך אני שמח שאתה מצליח להתחבר דרך סיפוריי לרוחני שבחיים.
זהירות עם צמח הדטורה!!

תודה לך על התגובה עמית:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:37 15/11/2004:
איני מבינה איך התגלגלתי בדרכי שלך אצלך לשרשר התגובות הללו, וקוראת ומציצה לאחרים, ומגלה כי עמית העז לכתוב את שאני שתקתי....

נערותי קראתי את ולם... ל מה שהיה רשום עליו קסטנדה היה בחיכי למשך הזמן שלקח...
ואותך גיליתי כמציאה קסומה שהחזירה אותי למקומות וזמנים אחרים..ולאט לא נטשתי את קסטנדה והלכתי אחרי שדות....

הדמיון עז הוא, גם אני מרגישה כך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:28 15/11/2004:
עמית לא הראשון ואת לא השנייה שסיפורי מזכיר להם...
קטונתי מלהשוות עצמי לקסטנדה.
משום מה אני תמיד נוהה אחרי סיפור אודיסאה יותר מאחרי קסטנדה.
גמני קראתי את הספרים בצעירותי.
וכאן מגיעה ממש הפואנטה...
איך לא הכרנו בעבר אם הגעת לשדות?

חיבוקתודהמתרפק:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:33 15/11/2004:

כנראה שזה נכון כשאומרים שלכל דבר הזמן שלו.........
זה למה ...

חיוק :-))))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:47 15/11/2004:
אני אוהב את "הזה למה"... הוא מעביר לי רכות גם
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 12:39 2/9/2004:

ועוד חייכן, ועוד חייכן ...
מאד, מאד כייף לקרא את סיפור השדה שלך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:29 2/9/2004:

שמח מאוד מאוד שאהבת את הסיפור.
היה לי כיף לכתוב אותו למען אישה מיוחדת שכמוה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:02 2/9/2004:

שדות יש בכולנו (כמה תרתי משמע יש במשפט הזה...) אבל לא כולנו מוצאים אותם, שותפים כה מוצלחים למסע ומורי דרך נדירים כל-כך. בר מזל הינך. תודה שאתה חולק את מסעך איתנו!
חיבוקים של צהריים (-:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:31 2/9/2004:

שדה יש בכולנו.
מחכה לחיבור.
מורי הדרך סובבים את חיינו.
הם לא מכריזים על עיסוקם.
תפקידינו הוא להופכם למורים.

חיבוקענקלך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:38 2/9/2004:
היא פשוט ענקית אבואלה. מהסיפורים שלך עולה אישה מדהימה!
החלמה מהירה ונשיקות לאבואלה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:59 2/9/2004:
היא גדולה מהחיים מאמא.
אמסור לה את כל האיחולים כאן.
תודה לך מאמא:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:48 2/9/2004:
הרבה אמון צריך שיהיה בך בשביל להשאר בשדה ככה כל הלילה. אני יודעת בוודאות מלאה שאני הייתי בורחת . בטח הפסדתי כמה חוויות מאלפות כאלו בחיים שלי בגלל החיפוש המתמיד אחר ביטחון ונגיעה רק במה שמוכר .
המון המון החלמה מהירה לאבואלה המקסימה שלך.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:02 2/9/2004:
תראי, המשפחה הזו שמרה על זיק חיי שלא יכבה.
גידלה וטיפחה אותי מחדש לעצמי ולחיים.
אם באנשים האלה אין לי אמון במי כן יהיה לי?

לא חושב שהפסדת משהו גמאמא.
חייך כה עשירים.

ותודה לאיחולי ההחלמה...
משהותי שם אחה"צ נראה לי שהמחלקה תערוך מסיבה גדולה לאחר שהיא תעזוב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:01 2/9/2004:
וואו אבולה המקסימה נפלאה שולחת לה הרבה אנרגיה של ריפוי ואהבה שתחלים במהרה ושתיסעו יחדיו לשדה לבית למקום יפה המלמד מה זאת קבלה ואהבה אמתית אוהבת שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:03 2/9/2004:
תודה שילגיה!
יש לך עוד אנרגיה?
נראה לי שאת עובדת שעות נוספות לאחרונה:))

אכן, שיעור בקבלה.

תודה לך שילגיה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:08 2/9/2004:
בודאי ידיד היקר לך ולכל בני משפחתך המופלאים תמיד יהי לי אנרגיות של אהבה ריפוי בשמחה שולחת לה עוד אנרגיה ריפוי ושי קטן לכולם http://www.angelrays.com/mb/mir/acle.html עם הרבה אהבה שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:49 3/9/2004:

תודה לך שילגיה וליל סתיו מתוק לך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:52 3/9/2004:
תודה כן כאן מרגישים את השינוי באויר אפילו ראיתי חצבים היום פורחים חיבוק לילי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:56 2/9/2004:
סיפור קסום...
ובאמת, האימון השקט והבוטח שיש , שהיה בך אליה ואיפשר לך להשאר בשדה ולהקשיב לעצמך...

בריאות...
לה ולך :)
וחיבוק :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:05 2/9/2004:

הרי ברור.
לנסוע איתה למקום לא ידוע.
להישאר בשדה זר.
רחוק מכל דבר מוכר.

אמון.
ללא אמון אין שיעור.
למזלי היה לי.

תודה על איחולי הבריאות.
חיבוקיערבסתיוי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 17:23 2/9/2004:
כל כך הרבה נשים סביבך.
מה הן מנסות לומר לך?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:08 2/9/2004:
לומר? אני לא בטוח שיש כאן אמירה.
תקני אותי.
את הרי אישה.

אני חושב שמשהו במה שמפיק הגנרטור שבי טוב להן.

בכל אופן, המקרה הזה של יחסי המופלאים עם אישה זו שונים לחלוטין.
אבל לחלוטין!!
ואת מוזמנת בהנאה רבה לקרוא כאן:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=34892&blogcode=603501

חיבוקיערב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 00:12 3/9/2004:
קלטתי.
מזל גדי.
נפלא.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:50 3/9/2004:

מזל גדי?

ותודה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 01:33 3/9/2004:
רוזנה


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:12 3/9/2004:

אההה...
נפל האסימון:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:41 2/9/2004:
מקנא בך על היכולת להתחבר.
אני בד"כ מרגישה אויטסידרית .
מנסה, אבל לא מצליחה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:51 3/9/2004:
צריך שקט ואמונה.
הרי מה שבנו מבקש להתחבר.
לגדול...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:43 2/9/2004:
מרגש. יפה.
אבואלה - החלימי בשביל עצמך ובשביל שדות.
רפואה שלמה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:52 3/9/2004:
שתחלים למענה.
ולמען ביה"ח שמשתגע ממנה כבר:))

תודה לך ענת.
שמח שאהבת את סיפור השדה שלי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:47 2/9/2004:

איזה סיפור יפה.
מדהימה אותי היכולת שלך להתחבר לרגע ולחיות אותו, כמו שהוא, למרות ששום דבר לא הכין אותך למה שהוא מביא.
היכולת שלך לקבל מתנות שכאלו בלי לפחד, או אולי, עם לפחד, אבל לבטוח במי שאוהב אותך, ובעצמך ולהתגבר על הפחד. היכולת שלך להרחיב את מגוון החוויות שאתה עובר.
זה מעשיר גם את עולמי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:54 3/9/2004:

תודה לך יקירתי,
אם לא אבטח במי שאוהב אותי והעניק לי חיים, אז במי כן?
הכל טמון ברגעים הקטנים.
רק לשקוט, להקשיב ולהתחבר.

שמח שאהבת והועשרת... מאוד שמח!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 03:39 3/9/2004:
לא פלא שאני מחשיבה את גמאמא לאחות בדם. כי גם לי, המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש זה, איך אתה לא פוחד לישון בשדה...
הסיפורים על אבואלה ואמור מלהיבים אותי כל פעם מחדש.

מאחלת לאישה המדהימה הזו, החלמה מהירה.

נשיקות. אתה בודאי עסוק כבר בהכנות לכבוד שבת המלכה :))


נ.ב. נפתרה תעלומת ה אי עידכונים. וואלה החליט להכניס את זה לספאם. פויה עליהם :-(

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:15 3/9/2004:

וכמו שעניתי לגמאמא ואוסיף כאן...
אם אין בחיי אדם אמונה להיות בשדה זר לבדו, האם יש בו אהבה?
שאלה שמלווה אותי זמן רב.
הרי כל אחד היה בימי חייו בשדות זרים לילה לבדו, גם אם לא שדות קרא להם.
ומה גרם לו לשהות בשדה לילה לבדו?
רק כוחו שלו?
הרי פעם היינו קטנים וחלשים...

אכן המלכה מתקרבת ובאה...

שבתמנושקת:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 05:56 5/9/2004:
אנחנו נזרקים מידי פעם אל שדה זר. לעיתים מרצוננו ולעיתים פשוט כי נקלענו לשם. האם יש אמון? לא תמיד. אבל גם לא תמיד יש ברירה...
בכל מקרה, ואיכשהו, אנחנו נותנים אמון בשדות מטאפורים אבל עם שדה של ירק קשה לנו...

הנה עוד נקודה למחשבה, ותודה שהערת את עיני :))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:37 5/9/2004:
שמח שעוררתי אותך לחשוב.
אני מקווה שתמיד יהיה מישהו בחייך שתוכלי לתת בו את האמון הנדרש לכל שדה זר, אשר שווה להישאר בו לילה או יותר:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:27 3/9/2004:
איך דברים משלימים את עצמם במהלך החיים
עוד חתיכה מהפאזל הושמה במקום
ושדות מקבל משמעות נוספת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:16 3/9/2004:

תודה רוח ים.
אכן שדות שבלב והלב שבשדות.
את מקשיבה לקצב אחר:)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:23 3/9/2004:
זה הקצב שלך האישי שאתה מביא לכאן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:22 3/9/2004:

תודה יקירה.
ואת יודעת להקשיב.
תכונה מופלאה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 23:10 3/9/2004:
נפלאה הזרימה שבסיפור שלך, בינך לבין עצמך, לבין אבואלה ולבין השדה...
משהו מאד שלם עולה מדבריך.
שלמות של הנפש. הנפש שלך עם נפשה של אבואלה וגם שלך עם עצמך.

מקווה שאבואלה תחלים ותיקח אותך לעוד מסעות קסומים כאלה.
מסעות במרחב ובזמן ובדימיון.
המסעות הנכונים - כמו שכתבת.

שבתטובה:))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 23:22 3/9/2004:

תודה לך יקירתי,
אני מאוד מוחמא ושמח כי כך הרגשת.

תודה על איחולי ההחלמה.
היום בערב היא כבר ירדה מהמיטה ונהנתה להסתכל מהחלון על הסערה הסתיוית הראשונה...

שבתמנוחה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 23:41 3/9/2004:
אני מרגישה מה שעולה מן הכתיבה שלך.
לצורך העניין אני רק מראה...
משקפת..

והמחמאות כולן לך על היכולת להעלות את הדברים האלה על הכתב ולחלוק אותם עימנו.

שמחה לשמוע על השיפור במצבה של אבואלה וגם במצב רוחך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:46 3/9/2004:

תודה תודה תודה!!

על הכל...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^