עצמאית בשטח

 (האתר שלי) , 15:50 30/10/2004:
מי עדן גם נחשב?
אני דווקא סבורה שזה באויר. וזה טוטלי, סופני. אי אפשר להימלט מזה. ואני ככה כבר שנים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:41 30/10/2004:
תרגע, סמי, תשתה משהו. לא קרה כלום.
"נושא" הפוסט מוסבר, כמו תמיד, בסיכום בסוף (בפונט נטוי) ועוסק, כמו תמיד, בהוויה הדוויה הבלתי-רגועה והלא-סתגלתנית של הכותבת, הגורמת לה לקשיי תפקוד הן ברמה היומיומית והן בהגות נוסח הפילוסופיה-בגרוש בה היא מרבה לדוש.

תשלומים זה סבבה (יש כרטיס מועדון?).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:23 30/10/2004:
מה הכוונה ב"יש לוואי?"

(נ.ב. לא. זה נובע מחוסר איזון במספר העגילים על תנוכי האוזניים שלי, אבל קבל ח"ח על יצירתיות ומקוריות).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:23 30/10/2004:
יש עוד חלוקות וקטגוריות שאין מפלט מהן.
אני מרגישה שנגזלה ממני הזכות להיות עקרת בית או מקצוע פשוט ונטול תובענות אחר. לכאורה בחירה שלי, אבל למעשה אי אפשר כבר ונורא חבל לי.

וזה שאת במחזור לפחות טוב מהאלטרנטיבה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:33 30/10/2004:
אני דווקא לא במחזור כרגע, אלא רק בטרום-מחזור, ואני לא יודעת מה יותר גרוע (האלטרנטיבה?). חוץ מזה שהלך לי התחת מהספינינג ובכללי - מרגישה חרא (מה חדש?).
עזרת לי עם ה"קטגוריות", זו המילה שהיתה חסרה לי. הפוסט הוא על אי-הקטגוריות שלי (סמי, שומע?).
תודה.
לילה טוב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:10 31/10/2004:
אוקיי, לוואי...
אפשר לקבל פטור? לא טובה בחוקי דקדוק , או בחוקים בכלל.
לא מצליחה להבין מה קשה להבנה בפוסט הזה, אני אנסה לפשט:
1. עם לידתי הוגדרתי כמשתייכת לסוג מין מסוים.
2. בנות מיני (הופ. היסגרתי את סוג המין שלי, לא חשוב) ניחנו בתכונות מסוימות ונוהגות לקיים אורח חיים מסוים.
3. אני ניחנתי באותן תכונות, לא מקיימת אותו אורח חיים.
עד כאן ברור? נמשיך.
4. מרגישה הפליה. נחשבת סוג ב’.
5. רע לי-מר לי-אומללה וכד’ (שזה אגב, הקטע שחוזר בכל הפוסטים שלי. נא להפנים).
6. זהו, בערך (שכחתי משהו?).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:49 31/10/2004:
הממממ....יש לך לב? (סתאאאם, תרגע).
אני עושה מה שטוב לי (או לפחות מה שטוב לי באותו רגע כי לטווח הארוך זה לא תמיד מתגלה כטוב), אבל לפעמים נמאס לי להיות בתפקיד הקבוע של הווירדית. ועל זה בעצם הפוסט. גם הווירדים רוצים (לפעמים) להיות נורמלים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:57 31/10/2004:
לא הבנתי מה הקשר ל"מדיום". אני לא חיה בשום "מדיום", אני חיה בעולם הרגיל, כמו כולם, והכתיבה שלי כאן היא ערך מוסף היא לא החיים עצמם.
הפוסט מדבר על כך (אוף, נמאס לי כבר להסביר) שהחופש, ההחלטות שעשיתי וצורת החיים שלי מיצבו אותי בתת-קבוצה אנושית שאני לא בטוחה שמתאימה לי/טובה לי/אני רוצה להיות בה ובכלל - באיזה זכות החברה שמה עלי תוית, ועוד כזאת הנגזרת מנתונים יבשים שאינם בשליטתי? (כמו מגדר, לדוגמא).

מוכנה להחליף איתך - קח כושר תיקשור - תביא תוספת במשכורת. מתאים לך?
ואין לי (לצערי) שום כדור כחול בבית, אבל אם לך יש אתה בהחלט מוזמן להביא.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:43 31/10/2004:
את לא בטוחה שהתת קבוצה מתאימה לך או שנראה לך שהחברה חושבת כך? כי אם כן, אז מה איכפת לך מה חושבים? אני יודעת שנורא קל להגיד את זה ואת בטח גם אומרת את זה לעצמך כל הזמן, ולפעמים זה עובד ולפעמים לא אבל אני באמת מאמינה שהכי חשוב הוא שקודם כל את תרגישי טוב עם מה שאת (קלישאה קלישאה אני יודעת). את חושבת שהיה לך יותר קל לו היית כמו כולן ושונאת את עצמך
אגב, הרעיון של לשבת פעם בחודש למשך שבוע באיזה אוהל בשולי המחנה נראה לי לא רע בכלל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:50 31/10/2004:
לא. אני לא רוצה להיות בתת קבוצה הזו, ומפריע לי שהחברה רואה אותי כחלק ממנה. אין לי בעיה עם צורת חיים הספציפית שלי (למעט פרט שולי ואזוטרי - העדר בנזוג) ולא הייתי רוצה להיות משהו אחר (למשל: חלק משפחה גדולה או בעלת תחום עיסוק אחר) או לגור במקום אחר, או שיהיו לי תחומי עניין אחרים וכו’.
הרעיון של האוהל ענק לדעתי ואנו יוצאות ניפסדות מהיעלמותו מחיינו - גם סובלות שבוע בחודש, גם דופקים אותנו במשכורת וגם אין תנאי שירות. שוויון עלק.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:26 31/10/2004:
תודה, אורליך.
אני לא יודעת אם זו תקופה או לא (10 שנים זה נחשב תקופה?), אבל מהתגובה שלך קיבלתי תחושה שאתה מנסה לנחם אותי, ועל כך - תודה. ובכלל - אתה מהמגיבים החביבים עלי.
מישהו העיר לי לפני כמה שעות שאני מאוד תוקפנית וכל הקוראים/מגיבים מסתתרים בשוחות עד יעבור זעם. לא יודעת, השתדלתי להתבטא בעדינות. אולי אני צריכה להפסיק לצנזר את עצמי, אולי אני צריכה להפסיק להיות כזאת פחדנית, אולי אני צריכה לשחרר כאן יותר זעם ואז יהיה לי יותר קל בחוץ.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:27 31/10/2004:
אויש, התבלבלו לי האותיות בניק שלך. סליחה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:03 31/10/2004:
וואי, אתה מוציא אותי מה-זה חנונית.
מזל שכתבת רק לפעמים.

כן, נו, אתה יודע, בסופו של דבר כולם מחפשים שיאהבו אותם. גם בחורות שלא עומדות בסטנדרט.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:19 31/10/2004:
אפשר להפסיק לכופף לי את היד, כבר הודתי שאתה צודק.
אתה הרי לא מצפה שאני גם אחייך בנוסף לזה, לא?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:43 1/11/2004:

תודה על הברכה בסוף. הלוואי.
בינתיים נראה שאת מסתדרת לא רע אז שימי ציצי על כולם.
שום תחתית ושום נעליים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:53 1/11/2004:
סופסוף מישהו שמצליח לראות את הצד החיובי של משפט הסיום שלי! ישר כוח! זו אגב היתה גם התשובה שלי לתלונה שהגיעה אלי שאני מקללת את הקוראים.

זה שאני מסתדרת לא רע לא אומר שאין מקום לשיפור. חוצמזה שזה עקרוני.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:57 1/11/2004:
מסכימה איתך, ולא מעיזה להתוודות על הדפוסי התנהגות שאימצתי לעצמי (מבחירה ובמודעות מלאה) על מנת להרגיש טוב ולהיות מאושרת. וזאת למורת רוחה הגלויה של החברה הסובבת אותי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:08 4/11/2004:
בוא נעשה סדר:
יש שני מסלולים מקבילים:
1. נסיבות חיצוניות, למשל: השתייכות מינית. אקסיומה (מבחינתי), בלתי ניתן לשינוי.
2. יחס חברתי, למשל: ציפיה לאורח חיים מסוים, הפליה על רקע מיני. משתנה שאמור להיות גמיש, ניתן לשינוי.

הקושי שלי עם הנסיבות החיצוניות בהן נולדתי ("נקבה") או אליהן התגלגלתי עם השנים (מקצוע, מצב משפחתי וכד’) אינו נובע דווקא מהם (די שלמה איתם) אלא מהיחס החברתי שמגיע יחד איתם, וזה בעצם המסר של הפוסט.
בעניין האושר הפנימי - אני דווקא כן מתנהלת לפי תחושות פנימיות שלי ומשתדלת לעשות מה שעושה לי טוב, למרות שבהרבה מקרים זה גורר תגובות קשות של החברה (לדוגמא: הבחירה שלי לנתק קשר עם ההורים). ולמה? כי הגעתי למסקנה שיותר קל לי להתמודד עם התגובות החברתיות מאשר עם האומללות הפנימית.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:58 2/11/2004:
הדרך ארוכה היא וקשה :-)
שוויון מוחלט אף פעם לא יהיה - וטוב שכך (זה דרך הטבע ויש בזה גם יתרונות), אבל הקטע עם הפערי שכר מטריף אותי.
אהבתי את הצב שלך.
אהבתי את התמונות.
אהבתי את "המאהב" (פעם היה לי חבר גרריסט).
וגמני שונאת קניונים. הבגדים השווים נמצאים במרכז העיר בבוטיקים הקטנים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:59 2/11/2004:
סליחה - זו דרך הטבע, כמובן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:47 2/11/2004:

תודה ותודה על הטיפ.
אבל פעם,לפני המון שנים,כשרק נפתחו הבוטיקים הראשונים בהיסטוריה,התחילו להיכנס אליהם המון אנשים מעצבנים.
הבעלים החליטו לטפל בבעיה והעלו את המחירים גבוה גבוה לשמיים.
עכשיו אין שם אנשים מעצבנים,אבל המחירים עדיין שם ככלבי שמירה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:27 2/11/2004:
הבנתי את הבעיה. צודקת.
אבל מה? הכלבים מתעייפים ונרדמים פתאום (סופעונה, חיסולים, מבצעים) צריך רק לדעת לעבור שם בדיוק ברגע הנכון.
זה מה שאני עושה בכולופן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:09 6/11/2004:
אני משתתפת איתך בתחושת אי השייכות.
לפני כמה חודשים עסקתי בזה המון. אם אני לא מרגישה אישה (כלומר - לא עונה על ציפיות החברה בקשר למה אישה אמורה להרגיש, אז מה זה אומר בעצם ? פתאום קלטתי כמה גינונים הכנסתי לתוכי בשנים האחרונות. נראה לי שזה קרה אחרי שגיליתי שמאוד נוח להתהלך בעולם ולהיות נשית (קשה לי להסביר את זה במילים).
היום, לפעמים, ליד נשים מאוד נשיות אני פתאום מצטמררת שוב. זה מזכיר לי את חוסר הברירות אצלי.
לא יודעת. נוח לי עם חוסר ההגדרה הזה. ההגדרה סתם יוצרת אי נוחות. ונראה לי שגם מגבילה משהו.
לא יודעת.
טוב לי להגדיר את עצמי כאדם. אישה? גבר? זה באמת שלא אומר שום דבר.
וכך באמת גם נוח לי להתסכל על אנשים.

בקיצור - המשיכי בדרכך (ולא שאת צריכה שאני אומר את זה).
עשה לי נעים (או, איך אני אומר את זה, מאָשר) לראות שאני לא היחידה :)

שבוע טוב שיהיה,
אני.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:32 6/11/2004:
שבוע טוב גם לך.
תגובה מקסימה, אין צורך לומר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^