אני נזכרת בך, את חוגגת קצת אחרי, או קצת לפניי (זה תמיד מסתבך לי כי אני חוגגת לרוב את העברי, אני חושבת שהלועזי שלך יוצא אחרי זה שלי אבל העברי שלי לרוב מגיע אחרי הלועזי שלך), ואני חושבת ששנה אחת כן חגגנו יחד, אבל זה כבר מטושטש, אם כן זה היה ה26 שלי, לפני כמעט חמש שנים, אני לא זוכרת שאי פעם קניתי לך מתנה, או את לי, אז אולי רק דיברנו על לעשות משהו?
בכל מקרה, כבר מזמן שהקשר בינינו הוא היסטוריה, התעדכנות על גבי הבלוגוספריה ותו-לא, אבל באיזו פינה בלב שלי יש געגוע עצום ועצב, וכל אפריל בא לי לחגוג איתך.
זה מטופש, אני חושבת שאף פעם לא היית בחורה של בנות, ואני כבר שנים לא בחורה של בנות, ולחברות שליוו אותי הרבה יותר זמן כבר הפסקתי להתגעגע, אז למה אלייך?
ואולי זה בגלל שמעבר לחברות, הערצתי אותך?