י' יקירתי
נכתב ב12/9/2003 14:17

ראיתי אותך אתמול.
שמחת כל כך לראות אותי, ולא ידעתי אם זו שמחה של "הנה מישהי מוכרת" או שמחה לכבודי.
אני כן שמחתי לכבודך, לו זה היה תלוי רק בי החברות ביננו היתה הרבה יותר קרובה.
 
ראיתי אותך, את נמצאת במקום בו אני חולמת כבר שנים להיות, את אפילו ניסית לתת לי פעם צ'אנס להגיע לשם גם, אבל אני כרגיל פישלתי, את מישהי שאני מסתכלת אליה מלמטה, למרות שבהרבה דברים אני יותר ממך, והנה, גם את, כאחת האדם, נבוכה, מבולבלת, כמעט נכנסת למטבח בחיפוש אחר השירותים.
 
ראיתי אותך, ותהיתי איך את מתגברת על כאב הפרידה, שאומנם היא קצת רחוקה אבל בכ"ז עדיין מסתובבת לך מול הרישתית, ראיתי אותך עם מישהו ותהיתי אם זו ידידות, יותר מזה, או סתם צורך שלך להתרפק על בחור, כי את לבד (וכמה קשה להיות לבד אחרי כ"כ הרבה זמן ושלבים כמו שאתם עברתם), ונזכרתי שגם על ההתחלה וגם על הפרידה שמעתי במקרה, תהיתי אם תיידעי אותי כשיהיה מישהו חדש בחייך, ואולי כבר יש ואני עוד לא יודעתי?
 
ראיתי אותך, והבנתי שאין לי מושג איך רוכשים חברים חדשים, איך להפוך אותך למישהי שיותר קרובה אליי, איך לדעת אם את מעוניינת בקשר הדוק יותר או לא, ואולי עדיף, אני הרי גם לא יודעת לשמור עליהם אח"כ, מנתקת קשרים על ימין ועל שמאל, בהיעלמות של לא להתקשר, לעיתים גם לא לענות.
 
איזה בנאדם יצא ממני, יש לי חברים, לא מעט, אבל אני אטרח עבור הקשר רק עם מעטים, אני, שאחרי התיכון כוניתי 144 כי ידעתי איפה כל אחת ודיברתי עם כל אחת, איך זה קרה לאורך הדרך? העבודה הקשה בהיי-טק? הרי מזמן מזמן אני מובטלת שכל עיתותיה בידיה, הבושה להגיד שאין לי עבודה? הנה עכשיו יש לי, ובכל מקרה כיום זו לא בושה גדולה, מה בדיוק גורם לי להיעלם לאנשים שבאמת יקרים לליבי?
 
י' יקרה לי עד מאוד, צר לי, אני רוצה להיות חברה טובה שלך, ולא יודעת איך, אני לא בטוחה בעצמי בכדי לפרש לחיוב את היחס שלך כלפיי, ואולי, אולי את רק התירוץ לפשפוש נפשי כולל, כך או אחרת, את באמת חסרה לי, אני רוצה להרים אלייך טלפון בערב הביתה ולקשקש איתך בענייני דיומא, ופשוט לא עושה זאת.
 
אולי, אולי זו העובדה שאני בזוגיות כבר המון זמן? אולי...
 שמור   בטל