 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
היהודי עומד ומכריז: עוץ לי גוץ לי אני לא יודעת אם שלונסקי הכיר את התאוריות הנ"ל בנוגע ל"בת הטוחן", אם כן הוא היה ממזר לא קטן... בכל אופן, בואו נתחיל בדבר בסיסי - בכל אגדה שמופיעים גמדים מדובר בעצם ביהודי, לזה כמו לזה יש זקן ארוך, מצנפת מוזרה (יהודים לאורך רוב התקופות חויבו בלבישת בגדים מבדילים) וגבריות מוטלת בספק, זה כמו זה אינם גברתנים, נחשבים או נחשקים. בכל אופן, לפי המרצה שלי (אני לא לוקחת אחריות) האגדה בת הטוחן מספרת על נערה צעירה שצריכה לצאת מבית אביה (שחומד בה לעצמו, ואולי גם לקח אותה פה ושם, אבל לא להתרגש, זו מציאות נורמלית באגדות ובכלל בימה"ב) ולמצוא לעצמה מספיק נסיון כדי לתפוס נסיך, מה זה מספיק נסיון כדי לתפוס נסיך? היא צריכה לדעת מה מושך גברים, ללמוד על איבר מינם וכדומה, אך מצד שני היא צריכה להישאר תמימה ובתולה. איך תשיג נערה את הנסיון הנכון? בשביל זה קיימים יהודים! הגבר היהודי הוא כמעט אישה, נחנח שכזה, אכפת לו מהילדים שלו, הוא מוכן לשלם תמורת יחסי מין במקום לקחת אותם בכוח כגבר אמיתי הוא מנסה לשכנע ומתחנף, הוא גם גוזל כסף וזהב ואת בנות הארים. אז יצאה לה בת הטוחן למצוא יהודי, והוא כדי לקנות אותה נותן לה זהב, היא מצידה חושפת קצת צוואר (נותנת לו את השרשרת שלה), מבטיחה להינשא (נותנת לו את הטבעת שלה) ומנסה ללמוד את שמו - כלומר להכיר את איבר מינו. הוא מנסה להסתיר את שמו - אומנם הוא יהודי אבל הוא לא טמבל מושלם ואישה לא אמורה לראות את איבר המין של הגבר, עם זאת הוא נשי מידי והיא מתוחכמת מספיק כך שהיא מערימה עליו ומצליחה לגלות את שמו כלומר ללמוד את איברו, וכמובן שהם שוכבים והיא נכנסת ממנו להריון. אבל היא מייד עוזבת אותו ועם הידע הנצבר והזהב שנמסר מצליחה לצוד לעצמה נסיך, אחרי 9 חודשים בא היהודי לדרוש את הילד שלו (בימה"ב לא ממש העריכו ילדים אז לבוא לחפש ילד היה משהו מוזר מאוד מאוד בעיניהם) והיא צוחקת עליו, טוענת שלא היה ביניהם כלום, הילד לא שלו, ולסיום דואגת שיהרגו אותו במוות אכזרי. The End נכתבו 19 תגובות 1 קישורים לכאן לינק לכאן 
החיים שלי נכנסו לשגרה משונה שכזאת שלושה ימים מתלבשים יפה, נוהגים הרבה, מאמצים את המוח ומסתובבים עם אנשים בוגרים, ולא מעט חברות ללימודים. ואז שלושה ימים מחליפים טיטולים ועושים כלים ומסתובבים בעיקר בחברת זאטוטים (אני השנה בתינוקיה ובפעוטון אז מדובר על ילדים שלא מלאו להם אפילו שנתיים!). השבוע כאילו מתחלק לשניים. בערבים אני די מתה, כמו שאפשר להבין מחוסר פרסום הפוסטים, מול הטלויזיה רוב הזמן, משלימה קצת קריאה פה ובפורומים, כותבת ממש מעט. היום היתה שביתה בגלל ועדת שוחט אז חזרתי ממש מוקדם הביתה וניקיתי וסידרתי ומה לא, אז עכשיו יש לי פינת איפור מסודרת, וגם רצפה נקיה ברוב חדרי הבית, פחות כביסה בערימה הענקית, מצעים חדשים על המיטה, העפתי מהסלון את ארונית הקש ואפשר לחזור לעשות כושר והדובדבן שבקצפת - אפילו הבעל עזר! יאללה, למקלחת ולישון, מחר אני קמה בשש וחצי בבוקר, שזה שווה ערך לסיוט. נכתבו 3 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן |
הדף הבא דפים: 1 2 3 החודש הקודם (10/2006) החודש הבא (12/2006) |
|
הוסף מסר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה