שיר השירים שר לי שיר

 

"כל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים."

קדש קדשים.

קדוש מכל,שיר כל השירים,אנתולוגיה אחת שצרופים בה שתי וערב שירים והגיגי לשון מתרפקים וענוגים.

 

"אנה הלך דודך,היפה בנשים" "הראיני את מראייך,השמיעני את קולך - כי קולך ערב ומראך נאווה"

אפשר להבין איפה חבוי הוא אהובך,היפה בנשים?

את,שצמותייך בוערות בשיער אדמוני מתלפף,את ששפתייך סמוקות ברמזים שקטים,

את צחת העור,היכן הוא אהובך?

הלא מגיע לך הטוב והמשובח בגברי ישראל? הוא שלך בבוודאי "בנוי לתלפיות" כמו שנאמר.

 

הוא שלי בוודאי .

אני מוכנה לחתום על כך.

אז היכן הוא?

למה לבזבז שנים טובות של נעורים וטוהר כוונות על חיפושים אחריך דודי,

במקום שנעביר אותן בהתגלגלות חסרת מעצורים על דשא טרי בין "חגווי הסלע" ותחת עצי פרי רעננים

 (בלבוש מינימלי/ללא לבוש אם זה מתאפשר)

אין דרך טובה להמתיק את מרירות המציאות בלהט אש חדשה, איפה אתה שעד הסוף אהיה איתך,

או שארצה למות בשבילך,בגללך,למות איתך.

למות איתך,

"עזה כמוות אהבה"

 

"ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין"

לרצות אותך,

לרצות אותך באמת,להתמכר לטעם שלך,לריח שלך.

זה כל מה שאני רוצה או צריכה,

זו שלווה ושקט נפשי לחזור תמיד לזרועותייך ולשכון בחיבוק החם שרק זרועותייך יודעות להרכיב.

מי אתה שתצליח לכבוש את יצרי,

מי אתה שתצליח לגנוב את מחשבותיי ולרצד בין מצמוץ עיניים למשנהו,

מי אתה,דודי?

 

"אני לדודי ודודי לי"

אהיה שלך.

"אתה,שאהבה נפשי"

נדמה שגופי עומד כפי שהוא,בעוד אתה מתבונן בוחן,דבר את שעל דעתך,בליבך בעינייך,

 

"הנך יפה רעיתי,הנך יפה.

 עינייך יונים, מבעד לצמתך שיערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד.

שינייך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה, שכולן מתאימות ושכלה אין בהם.

כחוט השני שפתתיך ומדבריך, נאוה כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך.

כמגדל דויד צוארך, בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים.

שני שדיך כשני עפרים, תאומי צביה הרועין בשושנים.

עד שיפוח היום ונסו הצללים,אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה,

כל כך יפה רעיתי ומום אין בך.

 

ראה אותי כך,ורק כך.

שאהיה בפניך דבר אלא "גן נעול" עד שאדע,מי אתה,דודי.

ולהשתגע עליך,דודי

לחלות עלייך דודי.

 

"השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"

 

תשאלו אותי,

מיהו,

מיהו דודי,אהוב שלי

שאהבה נפשי,

אליו ערגה תשוקתי ופעם ליבי תחת עורי הקר והלבן,

זה דודי.

 

דודי צח ואדם

דגול מרבבה

ראשו כתם פז

עיניו כיונים על אפיקי מים

שפתותיו שושנים

לחיו כערוגת הבשם

ידיו גלילי זהב

שוקיו עמודי שיש

כולו מחמדים.

 

זה דודי.

 

להשתגע עליו,

כי הבצורת לא יכולה עוד.

מי זה המיוחד הזה,

שיעשה לי את זה,

אני כבר סקרנית לדעת.

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 25/12/2009 20:03
3 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של מעיין ב-11/6/2010 19:51

---