פיגוע בנתניה-אני וחבר שלי כמעט ברשימת הרוגים

שלוש שעות אחרי הפיגוע,אני בבית,רבע שעה לפני הפיצוץ אני וחבר שלי בקניון נכנסים אומרים שלום לשומרים,חברים של חבר שלי,נכנסים לחנויות מסתכלים על בגדים הוא מחפש SALE ואני מחפשת לשבת..אני כבר לא זוכרת למה אבל יצאנו משם..הוא רצה ללכת לכיכר,יצאנו מהקניון הצמתים ומעברי החצייה עמוסים כמו תמיד,הכל רגיל יום נעים דווקא לא חם מדי,היינו דווקא במצב רוח טוב,מתאוששים מהריב הגדול מיום חמישי..

והלכנו ביחד מחובקים לאורך רחוב הרצל,חצינו את מעבר החצייה המפוצץ בני נוער ואנשים בשעות האלו,והמשכנו ללכת,בדרך פגשנו עוד חבר של עומר,שוטר בשירות צבאי..או משהו כזה אל תשאלו אותי הייתי עסוקה בלרדת עליו לרגע,והם דיברו על המשלחות להתנתקות,גם חבר שלי היה אמור להישלח...

וממש כמה דקות אחר כך השעה 6:36 ופיצוץ.

אנחנו באמצע הרחוב הראשי של אמצע העיר ופיצוץ,

ואנחנו ישר מבינים,עשר שוטרים מגיחי מכיוון הכיכר בריצה מאירועי המכביה..

אמבולנס ראשון שני שלישי סירנה אחרי סירנה ובהלה..

אני עושה טלפון לאמא שלי..

וחבר שלי גם מתחיל למצוא קשר,העיר כולה בבהלה לכמה שניות ואנחנו עושים את הדרך לכיוון הקניון..

כל כך הרבה אנשים שאנחנו מכירים נמצאים שם.

ו...הכי מפחיד...כל יום בשעה 6 אני וחבר שלי נפגשים בקניון..וגם היום ישבנו בספסלים ברחבה מחוץ לקניון...

כולם ידעו שאנחנו שם והיינו שם ממש שנייה לפני...עשר דקות על השעון אולי פחות.

היינו שם ביחד,ונעלמנו משם ביחד.

לא הפסקתי לרצות לבכות ולא ידעתי איך להגיב..ראינו את הגופות על הכביש מנסים להבין אם אנשים שאנחנו מכירים וראינו באותו הרגע היו מעורבים.

הפיגוע היה על המעבר חצייה..מחבל בן 18...שני הרוגים וקרוב ל30 פצועים..נכון לעכשיו.

כואב לדעת שאנחנו חודש לפני התנתקות ודבר כזה קורה לי מטר מהבית.

ועוד בפעם השניה.בפעם הראשונה שזה קרה הייתי בכיתה ו' אני חושבת או ז' קשה לי כבר להיזכר.

המקום הזה,הכניסה של הקניון אחד המקומות הכי הומים בנתניה...פשוט מפחיד.

אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.קשה לשכוח את זה לפעמים מפחד שזה יקרה שוב.

 

נקווה שיהיה בסדר.

ערבים (נניח שיש פה שורת קללות עסיסית אוקיי??) והמדינה שלנו חבורת פולטיקאים מנוונים חסרי יכולת וחסרי אונים... שלא יודעים איך להגן על האנשים שחיים במדינה.

אני לא גזענית אני פשוט שונאת את כולם.

ואני לא מאמינה בשלום כי לא קיים כזה דבר.המדינה שלנו רקובה מהבסיס ואין מה לעשות עם זה.אולי מתי שהוא יבינו את זה והמדינה תתחיל לעלות על הדרך הנכונה ואולי עוד נצליח לצאת מהבלאגן הזה.

 

לא מאמינה באנשים(חוץ מעומר) ולא בפוליטיקאים ולא במדינה ולא בהתנתקות.אין מה לעשות אי אפשר.

 

אנחנו חיים תחת שלטון חסר הגיון שעוד יוביל עצמו לאבדון וא לפחות למלחמת אחים קטלנית...

 

עשו כמוני-אל תשימו סרט כתום ואל תעודדו התנתקות..

אף אחד מאיתנו לא צודק כל הצדדים קיצוניים ...

 

פשוט תשמרו על המדינה כי אין לנו לאן ללכת..השואה תמיד יכולה לחזור על עצמה...

יהיה טוב.אולי.צ'או.

 

עריכה מאוחרת:

שתי בנות מהשכבה שלי סובלות מכוויות קשות בפלג הגוף העליון כתוצאה מהפיגוע הזה.

ובחורה שהכרתי דווקא מהאינטרנט בלי שפגשתי אותה אפילו,נהרגה.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 12/7/2005 21:18, בקטגוריות אקטואליה
20 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של ב-19/5/2006 18:05

---