חריכת מוחות-מוח מיובש-יובש?

 

תקופת יובש ארוכה מדי עוברת על כוחותינו במחוז תמו'ש-רגשות ומצב רוח.

 

לא,אני לא מדברת על יובש ואגינלי התנזרותי  שפמיניסטיות אומללות מתרגלות בזמנן

 החופשי ומאבחנות את כוח הרצון של נרתיקן למול הפיתויים החדירתיים(??) שבסביבה.

אני מדברת על יובש שכזה מבחינת עירנות ועניין בסביבה.

חוסר עניין וחוסר שביעות רצון מסוימת משגרת היומיום זה בערך מה שעובר עליי,

נו אתם יודעים השעמום הזה שמביא אנשים לשרוף בתים ולחסל משפחות שלמות כדי להפיג אותו.

שלא תבינו לא נכון,המטרה מקדשת את האמצעים,אם הפגת השיעמום דורשת אסון לאומי

,let there be a national disaster!

 

גם הלימודים המפרכים למקצועות שאין בהם כל משמעות די מציק לי.

יותר מדי שעות של למידה פשוט ייבשו לי את המוח.

אני מרגישה שאני מנהלת רומן סוער עם מוסוליני מאחורי הגב של בן גוריון ומפחדת שעומר

 יגלה על כל זה.

אין לכם מושג איזה רגשות אשם יש לי מניגוד האינטרסים הזה בין הפאשיסט האיטלקי ומייסד המדינה שעומד על הראש.

 

ולמה לעזאזל מתעקשים ללמד אותי אינטגרלים ודיפרנציאלים במתמטיקה?

אני מתקשה למצוא עצמי בסופרמרקט,קונה קוטג' חצי אחוז שומן(למוסוליני יש גנים של השמנה) ומחשבת את מחירו ע"י דיפרנציאל של המחיר ללא מע"מ.

מה גם שלקופאית יש קופסא עם כפתורים שפותרת בשבילה את כל החשבונות,

והיא מסתדרת מצוין ללא בגרות לא?

חלום חיי להיות קופאית,הן תמיד מקבלות מדים נורא יפים לעבודה.

 

אז זהו שלא.

 

את רוב המרץ שלי אני שורפת בדו שיח קולח עם ההליכון שלי במכון הכושר.

הוא נורא מתחשב עם האורות המהבהבים שלו והאופן בו הוא מציג מרחקים שהתרוצצתי לרוחבם ולמרחקם וכל מיני קלוריות ששרפתי.

אני אומרת לו מהר יותר והוא מבצע,אני מבקשת להאיט והרי הוא מאט(לא,לא אין יובש),

ממש מכשיר מתחשב.

לו הייתי אנורקסית/בולימית עם תחביבי מילוי אסלות במיצי קיבה עוד הייתי מפיקה עונג אמיתי ממראה הספרות הדיגטליות שמייצגות את הקלוריות.

אבל לצערי,לא נפלתי קורבן להפרעה הנפשית הכה חביבה הזו.

 

ואני שואלת את עצמי,why so blue?

אני מניחה שאם הייתי מתנזרת פמיניסטית זה היה עונה לי על השאלה לגבי כחילות המחשבה(ניתן להגדיר ככה חוט מחשבה כחול? או חוש מחשבה רנטגני? X-rated?) שלי,

אבל משום שאני לא  אני אקח זאת במובן ה"עצובי".

 

 

תכירו זה חיפי,

קיפוד המחמד הדמיוני שלי(הכרנו בשייט חלומות אפוף ענני אלכוהול

 כשהחלטתי להתנזר מאלכוהול וניקוטין).

חיפי עצובי .

 

(תמו'ש ציירת עילגת).

 

ובכן,זו רק הייתה המחשה של הרגשות שלי.

יש להתייחס לקוצים של חיפי בערבון מוגבל,אין לי כאלה,תמו'ש בעלת מחלפות שיער חלקות וארוכות.

מה גם שחיפי עומד לעזוב את אולסטאר ולהתחיל קמפיין לנעלי נייק.

כי תמו'ש קונפורמיסטית פאקצה מזורגגת.

(זה לפחות מה שמפלגת הפריקים המקומית תרשום מעל לגופתי הנשרפת על המוקד).

 

העובדה שאני כותבת את הפוסט הזה כמה שעות לפני הבגרות במתמטיקה עושה לי כאבי שיניים.

יתרון אחד הוא שיש לי מורה זכר ולא מורה נקבה,כי מורות מתאפיינות ביובש הואגינלי ההוא שדיברנו עליו-זה שגורם להליכון להישמע כמו זיון מוצלח ולמצב הרוח להידמות לסרט כחול- מה שהיה מסכן את ציון ההגשה שלי לבגרות באופן קריטי.

במקרא למשל יש לי מורה בהיריון,אין מילים להגדיר את התקפי העצבים שלה-מחוסרת במין שכמוה,בדיוק כמו שלא יהיו מילים להגדיר את הצרחות שלי בבהלה כשאראה את ציון ההגשה שלי ממנה.

 

זכותי לקוות לטוב.

אופטימיות זה לא רק לטיפשים,זה גם לרוסיות.

העם היחיד שמסוגל להיות אופטימי כשהוא מכור לסמים,

מדורדר לזנות והקרם לחות היחיד שיש בקרבתו הוא זרע-

האמינו! אם עכשיו רע,תמיד יכול להיות גרוע יותר!

 

אם כבר דיברנו על רוסים,עיצבתי אותו ועכשיו הוא שיכור.

תמו'ש פורשת מעידכון זה ברגשות מעורבים והולכת להתמודד עם המפלצת הגדולה והשעירה-בחינת הבגרות במתמטיקה.

 

 

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 29/5/2006 12:36, בקטגוריות ציניות מטורפת!
121 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של תמו'ש ב-4/7/2006 10:27

---