סעמק

עמדתי לכתוב פוסט מרהיב ומעניין על נשים

ועל העובדה שאין להן חוש הומור.

אבל הבנזונה המסטול הקדים אותי,יש לך מזל שאני אוהבת אותך,ושכתבת פוסט מתומצת משהו.

(עריכה:ההפניה לפוסט נעשתה אך ורק כדי לדלות כניסות נוספות על חשבונך ~צחוק מרושע~)

הרחבה לנושא תתבצע בהמשך..

 

סופשבוע טוב דארלינגס.

אגב,נדמה שאני אבלה את שבוע חנוכה בתל אביב,

גם לצורך שוטטות שופינג עם שיר,וגם לצורך עבודה בבורסה ברמת גן,

הצעות נוספות להנעים את זמני שם יתקבלו בברכה.

 

אגב 2,כל המעונין לרכוש בשמים מכל המותגים המובילים במחירים מפוצצי אישונים,

מוזמן לעקוב אחר קריירתי בענייני שיווק,תקדימים יגיעו בהמשך לבלוג.

 

עריכה מאוחרת:

ממש במקרה יצא לי לראות כניסה או שניים ממספר בלוג כזה או אחר בדף הסטטיסטיקות,

נכנסתי לראות וגיליתי בלוגר חדש בישראבלוג שמצא לנכון לסקר כמה בלוגרים.

ביניהם,אני,סתם בחור חרמן,אל באנדי,אבא קריר,רחם פרגייה(לעניות דעתי,כל אחד מהם מעולה).

הוא לא חיבב במיוחד מישהו מאיתנו-אבל אותי הוא ממש תיעב,אני מניחה.

 

מוזמנים להיכנס לחוות את דעתכם על הביקורת שלו כלפיי,או כלפיי הבלוגרים האהובים האחרים.

מעניין לשמוע מה אתם אומרים,סתם כדי לברך בלוגר חדש בישרא

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 14/12/2006 17:46, בקטגוריות שטויות שלי...
77 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של slim tom ב-3/1/2007 23:45

---

תחלואים כאלה ואחרים

זה כמו כל בוקר חורפי,

לעמוד מול התנור כשלגופי זוג תחתונים ורודות,או כחולות,או אדומות,

להזדחל למכנסיים שחורות,להתלטף בגופייה שחורה,

לעטות מעל לכל סריג אחד חונק,

אף פעם לא הרגשתי את נשימתי דועכת כשהריאות מלאות עד תום בחמצן.

אף פעם,עד עכשיו,זתומרת.

להתבשם,כדי שהאוויר יבשר על בואי..

להתאפר,כדי שהעיניים יפחדו לדמוע..

ולצאת להתמודד עם הכל.

השגרה שלי מורכבת בביקורים בבנק בשעות בוקר מוקדמות,

ביקורים בקופת החולים בשעות בוקר מאוחרות,

וחיסורים מבית הספר שנערמים זה על זה באכזריות.

 

המחשבות שלי מתרוצצות ומכאיבות לי יותר מתמיד,

חושבת על דברים שבדרך כלל אני מכבה עליהם את האור,על שנאה עצמית ועל אכזבה.

מעצמי ומכולם.

"סמכי עליי שזה הורג אותי מבפנים"

"זה גורם לי לרצות לבכות,האמת"

והיא עונה "עצוב לי לשמוע את זה,תמו'ש"

ראו הפלא ופלא,אני עוד מחייכת,אני עוד מחלקת צ'אנסים לכל הנקרה בדרכי-

שיעשו משהו בשביל חוסר היציבות הנפשית שתפסה אותי.

שיעשו משהו בשבילי,תתרכזו בי,לא בדבר אחר.

בבקשה.

 

דצמבר זה חודש רע,

זה חורף.

מביטה בחלון ומוודאת שיש שמש,אין גשם,רק אז מקלפת את עצמי מהמיטה.

אני מצפה ליותר מדי מאנשים סביבי,נדמה לי שדבר לא יוכל למלא את הבור שחפרתי עצמי בתוכי.

אני קוראת יותר מדי,

מאמרים,מחקרים,סקרים,ספרים,נובלות...אבל לא את אלה שאני אמורה לקרוא לבגרות.

 

אני מרעילה את עצמי בידע לא רלוונטי כדי להציף את המחשבה מעט,כי ידע לא רלוונטי לא משאיר הנגאובר

למחרת בבוקר.

אני מרעילה את עצמי,כי כשקפאין יותר נפוץ מכדוריות דם לבנות,אז כבר לא נרדמים בלילות,לא מתעוררים בבקרים.

"אני גרועה תחת לחץ",אמרתי לה,והיא הודתה שגם היא כזו.

 

אני צריכה שהשנה הזו תיגמר,אני צריכה ש12 שנות הלימוד חסרות התועלת שעברתי יסתיימו,

אני יוצאת מבית הספר התיכון בידיעה שלא הרווחתי מיומנות לימודית אחת אפילו.

מרגישה כל כך קטנה,שאין לי כוח להתאמץ ולהתרכז,

מרגישה כל כך זקנה כאילו אפק ילדת הפלא כבר לא תקף כלפיי.

אני סותרת את עצמי יותר מדי שזה מטריד.

אני צריכה שיעזבו אותי בשקט,כי אז אני מתפקדת ב150 אחוזים.

 

אגואיזם הוא יחסי,כן?

בא לי למחוק את השלב הזה בחיים שלי,לטייח הכל עם מייק אפ או קונסילר,או פודרה,

או כל דבר אחר שהכוסיות בנות ה60 משתמשות בו.

 

אני אוספת את השיער שחוזר לאט לאט לאורכו הקודם לפני שהסתפרתי בשנה שעברה,

העור שלי לבן וקר למגע,

מסתבר שציפייה היא קללה נוראית,

נמאס לי שגם האנשים שטרחו להקשיב ולעודד משנים את פרצופם ומתרכזים בעצמם,

כי האגואיזם שלי מתגמד לעומת שלהם-אני שקרנית מעולה.

נמאס לי שרק עכשיו נזכרים לשאול מה קרה,

תלמדו לקרוא את שכתוב מאחורי החיוך-התעלמו לרגע מהעובדה שאני זייפנית מלידה.

 

ביום שישי אני אלחץ על DELETE ולא ארפה,עד שהרחמים העצמיים המזויינים האלה יצאו ממני,

כי תמי לא מרחמת על עצמה.

אולי,לראשונה מזה שנים,אפסיק לרחם על אחרים.

 

כרגיל,מדליפה טיפות של ייאוש שמציפות אותי קרוב לחצי שנה,

בכל פינה.

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 11/12/2006 12:14, בקטגוריות פסימי
35 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     2 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של סמ"טית ג' ב-4/1/2007 13:11

---

והיינו...

היינו אורזים הכל וטסים לפנות בוקר,

בלי שאף אחד ידע,בלי שאף אחד ישאל,

כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.

 

היינו מתחתנים בבקתת עץ נטושה בהוואי,

מעבירים ירח דבש בעיר אירופאית קפואה,

וקונים אחד לשני מרצדס מקלארן ופרארי ספיידר כמתנת נישואין.

 

היינו מתנשקים על האייפל,

היינו מטיילים בשאנז אליזה,

היינו עושים סקי בשוויץ,

היינו מצטלמים באיטליה,

וכל זה בשבוע אחד,ורק אז מודיעים להורים.

 

היינו מקימים את משרד הפרסום the O.T על שמינו,

היינו משיקים קולקציית שעונים על שמו וקולקציית הלבשה תחתונה על שמי,

היינו בונים גורדי שחקים בסנט פטרבורג ומוכרים אותם,

היינו קונים קומפלקס דיור גרנדיוזי בקליפורניה לעצמנו,

ועם הרווחים היינו קונים את כל הליגה האיטלקית בכדורגל,ושיזדיין ניגוד אינטרסים.

 

היינו מביאים לעולם שני ילדים,כדורגלן ודוגמנית,

ואולי עוד בן זקונים קטן שיהיה חננה מחשבים,

היינו סועדים על שולחנות אמרלד,מתקשטים ביהלומים,וישנים בסדיני משי....

 

וחולמים.

ומקווים שלא להתעורר לעולם מהחלום.

 

אני ועומר הולכים למלא השבוע טופס להגרלת ה-50 מיליון,

והאופטימיות מכה בי שצף קצף.

רק להגיד "50 מיליון" מעביר בי גל חרמנות....

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 3/12/2006 16:59, בקטגוריות אופטימי, כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
93 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אניגמה ב-18/12/2006 16:12

---